מחקר מפתיע: צרכני קנאביס עושים יותר ספורט מסאחים

כולנו מכירים את תדמית ה”סטלן”, החבר ההוא שרובץ על הספה, דוחס חטיפים ומתעצל אפילו להזיז את היד לעבר השלט. התדמית הזו תופסת מצד אחד מקום נרחב בתרבות הקשורה לקנאביס, למשל בסרטני סטלנים למיניהם, ומצד שני משמשת את מתנגדי הלגליזציה, כשהללו רוצים להראות את נזקי העישון.

אה-מה-מה, יכול להיות שהתדמית הזו בכלל לא נכונה, ואפילו מופרכת מיסודה. מחקר חדש שביצעו חוקרים מאוניברסיטת מיאמי וממכון ברוקינקס בוושינגטון, ארה”ב, מצא כי משתמשי קנאביס מתאמנים אפילו יותר מחבריהם הלא מעשנים, וכי העישון לא מפריע להתאמן.

על פי המחקר, שבו נבדקו נתוניהם של 20,745 אמריקאים, משנות העשרה עד שנות העשרים והשלושים לחייהם, בין השנים 1994 עד 2018, משתמשי קנאביס רגילים נוטים למעשה להיות אפילו פעילים יותר מבחינה גופנית.

החוקרים השוו נתונים של דיווחים עצמיים שנאספו מסקרי בריאות לאומיים בארה”ב, כאשר המחקר בחן שתי תקופות שונות בחייהם של המשיבים לסקרים: כשהיו בגילי 24 עד 34 ובתקופה לאחר מכן, כשהיו בני 34 עד 42. 

במחקר, שפורסם בכתב העת “Prevent Medicine”, השוו החוקרים בין דפוסי הפעילות הגופנית של המשיבים לסקרים (למשל האם התאמנו בשבעת הימים האחרונים, ומספר הימים וסוג האימון או הפעילות גופנית שעשו באותם הימים), לבין התשובה לשאלה אם השתמשו בקנאביס או לא בחודש האחרון, ואם כן, באיזו תדירות.

כאמור, המחקר לא מצא קשר משמעותי בין הפחתה או אי עשיית פעילות גופנית לבין שימוש נרחב יותר בקנאביס או שימוש בכלל. להפך, על פי התוצאות, צרכני הקנאביס – כולל הכבדים שבהם – נטו דווקא להתאמן יותר.

החוקר הראשי במחקר, הפרופ’ לניהול בריאות ומדיניות באוניברסיטת מיאמי מייקל פרנץ’, אמר כי “על פי הסקרים שבדקנו, משתמשי מריחואנה הוכיחו כי הם בהחלט לא נמנעים מפעילות גופנית”. 

המחקר החדש עולה בקנה אחד עם מחקר אחר אותו ערכה בשנת 2019 הפרופ’ לפסיכולוגיה חברתית ומדעי המוח באוניברסיטת קולורדו, אנג’לה בריאן. בריאן, חוקרת ידועה בתחום הפעילות גופנית, הדיאטה וההשמנה, החלה ללמוד את נושא הקנאביס דווקא מכיוון שתהתה האם ללגליזציה ולגישה המוגברת לקנאביס יש פוטנציאל להפוך אנשים לבעלי סיכון גבוה יותר להשמנת יתר.

“התעניינתי בקשר שבין שימוש בקנאביס לבין פעילות גופנית מכיוון שכשיש לגליזציה, אתה תוהה אם זה נכון שקנאביס גורם לאנשים להיות חסרי מוטיבציה לבצע פעילות גופנית ולפתח נטייה להשמנה”, אמרה בריאן. לדבריה, “נכנסנו למחקר מתוך מחשבה שהשפעת הקנאביס על פעילות גופנית תהיה מזיקה, אבל התוצאות שראינו היו אחרות לגמרי”.

בריאן ועמיתיה סקרו מעל 600 משתמשי קנאביס מבוגרים המתגוררים במדינות בהן הקנאביס חוקי, ומצאו כי מעט יותר מ-80% מהם תומכים בשימוש בקנאביס לפני, במהלך או אחרי פעילות גופנית. 

נתון מעניין נוסף שעלה במחקר הצביע על כך שמי שהתעמל תוך כדי או מעט אחרי שימוש בקנאביס, דיווח כי השקיע יותר זמן באימונים מאשר אלו שהשתמשו בקנאביס בנפרד מהפעילות גופנית.

על פי המחקר של בריאן, חלק מהאנשים המשלבים שימוש בקנאביס עם פעילות גופנית, עשויים לעשות זאת מכיוון שהקנאביס משפר את ההנאה שלהם מהפעילות. “הקנאביס לא הופך אותך למהיר יותר, חזק יותר או טוב יותר,” אמרה החוקרת, “אבל הוא בהחלט יכול להפוך את הפעילות לנעימה יותר, ובאופן לא מפתיע אנשים שנהנים מפעילות גופנית עשויים להתאמן יותר”.

עם זאת, חשוב לציין כי המחקרים הללו הם מהראשונים שבדקו את הקשר בין פעילות גופנית לשימוש בקנאביס, ויש כמובן צורך במחקרים נוספים מסוג זה. 

בנוסף, המחקר החדש של אונ’ מיאמי לא לקח בחשבון את המינון ואת סוג הקנאביס שאותו צרכו המשתתפים. חלק מהמשתמשים, שכזכור מדווחים על עצמם, אולי צרכו רק את החומר הפעיל CBD, שאינו “ממסטל” ומשמש ספורטאים לצורך הרפייה, התאוששות, טיפול בדלקות שונות והקלה על כאב.

יש לציין שמחקר אחר שפורסם עוד קודם, בשנת 2017, מצא כי ייתכן ששימוש בקנאביס כן קשור לשיעורי פעילות גופנית נמוכים יותר, אם כי מחקר זה בדק קבוצה מבוגרת יותר של אנשים ונערך לפני הלגליזציה הנרחבת של הקנאביס בארה”ב.

כעת, לאור תוצאות המחקר החדש, מחקרים מסוגו הם כמובן חשובים במיוחד, מכיוון שיותר ויותר מדינות בארה”ב בוחרות לקדם את השימוש בקנאביס למטרות פנאי בקרב מבוגרים ולהפוך אותו לחוקי, כפי שקרה לאחרונה בניו יורק ובווירג’יניה, וב-16 מדינות בארה”ב בסך הכל.

“מחקר כמו שלנו יכול להקל על החששות שיש לקובעי המדיניות, ולסייע להמשך השינויים בכל הקשור לחוקי הקנאביס”, הוסיף פרופ’ פרנץ’.