כמה עובש יש בקנאביס הישראלי ו-3 סוגי העובש הנפוצים – מחקר

מאחר וקנאביס רפואי מיועד בין היתר עבור חולים עם מערכת חיסונית מוחלשת (לדוגמא עקב טיפול כימותרפי), ישנם סיכונים פוטנציאליים בחשיפה לזיהומים מיקרוביאליים בקנאביס כמו עובש ובקטריות. בהתאם ישנה חשיבות עליונה לכך שהקנאביס המסופק לחולים יהיה נקי מעובש ונטול גורמי מחלה.

כדי להגיע לרמה גבוהה של ניקיון קבעו מדינות בעולם תקנות שמגדירות את הריכוז המקסימלי של זיהומים מיקרוביאליים מותרים בקנאביס רפואי. לדוגמא התקן הישראלי מתיר ריכוז עובשים ושמרים מקסימלי של 2,000 CFU לגרם של תפרחת, התקן האמריקאי מתיר עד 1,000 CFU לגרם, והתקן ההולנדי מתיר עד 100 CFU לגרם.

הרמות המקסימליות הללו הן נמוכות מאוד יחסית, ונכון להיום לא ידוע על חברה שהצליחה לעמוד בדרישות אלו בגידול חוץ בחממות (אם כי יש שהצליחו בגידול פנים). בשל כך, למגדלי הקנאביס הרפואי אין ברירה אלא להעביר את התוצרת שלהם תהליך של סטרליזציה לאחר הקטיף, לרוב באמצעות קרינה מייננת.

מחקר ישראלי חדש חושף עתה לראשונה מה הן רמות העובשים בקנאביס הרפואי בארץ לפני שהוא עובר חיטוי בקרינה, ואיזה סוגי עובש הם הנפוצים ביותר בקנאביס הרפואי בישראל. המחקר נערך ע”י מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני מאת החוקרים שחר ירושלמי, מרסל מימון, ד”ר אביב דומבורבסקי, ד”ר סטנלי פרימן, ויפורסם בסוף השנה בכתב העת Journal of Cannabis Research.

עובשים בקנאביס רפואי בישראל

במחקר נערכו בדיקות מעבדה לקנאביס מ-4 חברות קנאביס רפואי בישראל. שמות החברות מהן נלקח הקנאביס נשארו חסויים והן סומנו רק באותיות A עד D.

תוצאות הבדיקות מראות כי ריכוז העובשים (לפני חיטוי) בכל 21 סוגי התפרחת הרפואית שנדגמו מ-4 חוות גידול שונות בישראל היה גבוה משמעותית מהמקסימום המותר של 2,000 CFU לגרם – כפי שניתן לראות בגרף:

ניתוח הדגימות הראה כי סוג העובש הנפוץ ביותר בתפרחות קנאביס רפואי בישראל הוא ‘אלטרנריה אלטרנטה‘. הסוג הנפוץ ביותר אחריו הוא ‘בוטריטיס סינראה‘, והעובש השלישי הכי נפוץ הוא ‘פוזריום אוקסיספורום‘.

לפני כחצי שנה פורסם מחקר מקיף במיוחד שנערך בקנדה במטרה למצוא את סוגי העובש הנפוצים ביותר בקנאביס הרפואי שם. התוצאות הראו שהעובשים מסוג בוטריטיס סינראה ופוזריום אוקסיספורום הם בין הנפוצים ביותר גם בתפרחות הקנאביס בקנדה, אך דווקא העובש הנפוץ ביותר בקנאביס הישראלי, אלטרנריה אלטרנטה, לא זוהה כלל בקנאביס בקנדה בשום ריכוז.

דבר נוסף שנבדק במחקר הקנדי הוא ריכוז העובש באוויר בשני מתקני גידול קנאביס – האחד בגידול פנים (“אינדור”) והשני בגידול חממות. כצפוי, ריכוזי העובשים שנמדדו באוויר שמסביב לצמחים בגידול פנים היה נמוך משמעותית מזה שנמדד בחממות, כפי שניתן לראות בגרף:

ממצא זה מתיישב היטב עם העובדה שעד כה כל החברות שהצליחו לגדל קנאביס ‘נקי’ מספיק שיעמוד בתקן המיקרוביאלי ללא הקרנות עשו זאת בגידול פנים, לדוגמא ‘קנאשור’ בישראל ו’קרונוס’ בקנדה. בשיחה עם מגזין קנאביס לפני כשנה, סיפר ראש מחלקת השיווק של ‘קרונוס’ הקנדית כי החברה מצליחה להימנע מהקרנות ע”י גידול פנים בחדרים קטנים וסטריליים עם מספר מצומצם של צמחים בכל חדר, ובקרה קפדנית על כל צמח וצמח.

צריכה של עובש היא כמובן לא מומלצת, אך חשוב להדגיש כי הסכנות שנשקפות לאנשים בריאים עם מערכת חיסונית נורמלית מעישון קנאביס עם מעט עובש הן יחסית מינימליות, כלומר עובש בקנאביס מהווה בעיה חמורה בעיקר עבור מי שמערכת החיסון שלו לא מתפקדת כראוי.

3 סוגי העובש הנפוצים בישראל והשפעותיהם

אלטרנריה אלטרנטה (Alternaria alternata) – מין מסוכן של משפחת האלטרנריה שמייצר מיקוטוקסינים (רעלני פטריות). אלטרנריה אלטרנטה הוא גורם ידוע של זיהומי ריאות אצל חולי איידס ומטופלים אחרים עם מערכת חיסונית מוחלשת, ומחקרים מצאו כי שאיפה של הנבגים שלו עשויה לגרום למחלת האסתמה או להחמיר אותה.

לפי תוצאות המחקר החדש, אלטרנריה אלטרנטה הוא סוג העובש הנפוץ ביותר בתפרחות קנאביס רפואי בישראל, והוא כבר התגלה בעבר בבדיקות מעבדה שנערכו לקנאביס רפואי בארץ. כאמור, סוג זה של עובש אינו קיים בקנאביס הרפואי בקנדה, מה שעשוי להעיד כי הוא ייחודי לאקלים או לתנאי הגידול בישראל.

בוטריטיס סינראה (Botrytis cinerea) – סוג עובש נפוץ מאוד בפרחי קנאביס ברחבי העולם, מכונה גם ‘עובש אפור’. בניגוד לכל שאר סוגי העובש ברשימה הזאת, הבוטריטיס אינו מייצר מיקוטוקסינים, ולכן נחשב פחות מסוכן מעובשים אחרים שתוקפים קנאביס. עם זאת, עדיין לא נערכו מחקרים שבחנו לעומק את ההשפעות של עישון קנאביס נגוע בבוטריטיס.

פוזריום אוקסיספורום (Fusarium oxysporum) – אחד מהמינים המסוכנים במשפחת הפוזריום שמייצרים מיקוטוקסינים. בבני אדם עם מערכת חיסונית בריאה, זיהומי פוזריום מופיעים בד”כ באופן מקומי בציפורניים או בקרנית העין ואינם מתפשטים הלאה. אצל בני אדם עם מערכת חיסונית מוחלשת, זיהומי פוזריום אלימים עשויים להתפשט למחזור הדם ולגוף כולו ולגרום לזיהום מערכתי.

בנוסף ל-3 סוגי העובש האלו שהתגלו כנפוצים ביותר, נמצאו גם סוגי עובש נוספים בקנאביס הרפואי בישראל:

פוזריום סולני (Fusarium solani) – מין מסוכן נוסף ממשפחת הפוזריום שמפריש גם הוא מיקוטוקסינים. פוזריום סולני מסוכן עוד יותר מפוזריום אוקסיספורום – הוא אחראי לבדו לכ-50% מסך כל התחלואה שנגרמת לבני אדם ע”י פטריות ממשפחת הפוזריום, למרות שהוא רק אחד מתוך מאות המינים במשפחה.

כמו מינים מסוכנים אחרים במשפחה, פוזריום סולני גורם לזיהומים בקרנית העין שעשויים להתפשט לזיהום מערכתי אצל מטופלים מוחלשי חיסון. למעשה, רוב זיהומי הפוזריום שהופכים לזיהום מערכתי נגרמים בגלל המין הספציפי הזה, למרות שמשפחת הפוזריום מונה כאמור מאות מינים שונים.

אספרגילוס (Aspergillus spp) – סוג עובש נפוץ בתפרחות קנאביס וגם בחשיש, שכבר התגלה בעבר בבדיקות של קנאביס רפואי ישראלי. חלק מהמינים של האספרגילוס מייצרים מיקוטוקסינים (רעלני פטריה) שהמסוכן בהם, אפלטוקסין, נחשב גם רעיל לכבד וגם מסרטן.

אנשים עם מערכת חיסונית בריאה לרוב מתגברים ללא בעיה על זיהומים שנגרמים מאספרגילוס (המכונים ‘אספרגילוזיס’), אך אצל מטופלים עם כשל חיסוני נבגי האספרגילוס עשויים להתיישב בריאות וליצור זיהום פטרייתי חמור וקטלני בפוטנציה.

המרכז הלאומי לאספרגילוזיס בבריטניה פירסם ב-2011 תיעוד של שני מקרים חמורים כאלו אצל מטופלי קנאביס רפואי – אחד מהם נגמר במוות והשני נגמר בניתוח מוצלח שהוציא מהריאות של המטופל כדור ענק של זיהום פטרייתי.

לפי הדו”ח של המרכז לאספרגילוזיס, האספרגילוס נפוץ גם בטבק, אך הפילטר שקיים בסיגריית טבק מפחית משמעותית את הסיכון בעישון שלו. לעומת זאת, קנאביס נהוג לעשן ללא פילטר כדי לא לפגוע בהשפעה הפסיכואקטיבית שלו, מה שמאפשר לאספרגילוס לחדור לריאות.

פניציליום (Penicillium spp.) – רוב המינים של משפחת הפניציליום אינם מזיקים לבני אדם, אך חלק מהם מייצרים מיקוטוקסינים מסוג אוכרטוקסין, שרעילים לכליות ועשויים להיות מסרטנים. בנוסף, חלק ממיני הפניציליום מייצרים את האנטיביוטיקה פניצילין (שמופקת במקור מעובש זה וקרויה על שמו), וזה עשוי להיות מסוכן במיוחד עבור אנשים שאלרגים לפניצילין. בדומה לעובש ממשפחת האלטרנריה, גם שאיפה של פניציליום עשויה להחמיר התקפי אסתמה אצל הסובלים מהמחלה.

טריכוטציום רוזאום (Trichothecium roseum) – מזיק לצמחים אך לא ידוע כמזיק לבני אדם.

לסיכום, מינים מסוימים של עובש שקיימים בקנאביס הרפואי בישראל עשויים לפגוע בבריאותם של מטופלים מוחלשי חיסון. ככל שריכוז העובש (CFU) בקנאביס גבוה יותר, כך הסכנה הנשקפת למטופלים אלו מהצריכה שלו גבוהה יותר.

ריכוזי העובש שנמדדו בכל תפרחות הקנאביס הרפואי הישראלי בניסוי היו גבוהים, לעתים משמעותית, מהריכוז המקסימלי שמשרד הבריאות קבע כבטוח. בעוד שבגידול פנים ניתן לבצע בקרה סטרילית קפדנית כדי לעמוד ברף העובשים המקסימלי הזה, בגידול חוץ הדבר נחשב כמעט בלתי אפשרי, ולכן יש צורך להעביר אותו חיטוי בקרינה.

ראו עוד: איך נדע אם יש עובש בקנאביס?