מדיקל גרייד? מה גנבה דנמרק מפקיד הקנאביס הישראלי

מנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט מאשים את שרת הבריאות של דנמרק על כך שגנבה ממנו משהו, ומתגאה באיכות התוצרת הישראלית המקומית. אך המעודכנים במתרחש מעבר לים לא ממש מתרשמים. דעה.

מצאתי את עצמי מופתע מעט במהלך פגישה שהייתה לי היום עם האנה, מומחית לקנאביס מאחת מחוות הגידול הרבות בעיר ספוקאן שבמדינת וושינגטון, בה אני חי. כשציינתי שאני ישראלי, היא התלהבה. “ישראל מובילה בעולם במחקר המריחואנה,” אמרה. “אתם עושים את זה כבר הרבה זמן.”

שמעתי את הטענה הזאת הרבה לאחרונה. שר החקלאות אורי אריאל הכריז על ישראל כמעצמת קנאביס רפואי. ראש היק״ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) יובל לנדשפט טוען שבעוד שבמדינות אחרות מייצרים קנאביס לפנאי, ישראל מייצרת קנאביס “מדיקל גרייד” (Medical Grade), קנאביס שלכאורה אין כמותו בעולם.

ועדיין, תמהתי אם נכון הדבר. מה בדיוק היתרון העסקי של מדינת ישראל בתחום הקנאביס?

מסתבר שאני לא היחיד השואל את השאלה. בכתבתה המצוינת של שירן גונן (כאן) מצוטטים רבים המטילים ספק באמירותם של השר אריאל ומר לנדשפט.

גם שרת הבריאות של דנמרק תהתה מה מוכרים לה. סיון קלינגבייל דיווחה השבוע בעיתון ‘הארץ’ (בכתבתה “קנאביס ניישן? זה לא יהיה כל כך פשוט”) כי בתום שלושה ימים בהם פירטו מארחיה של השרה על פיתוחיה של ישראל בתחום הקנאביס, הכריזה האורחת כי “יש לנו הרבה כסף במדינה,” ושהם מתכוונים לעשות בדיוק את מה שנעשה בישראל.

לטענת הכתבה, לנדשפט עזב את הפגישה עם השרה בכעס, לא לפני שהאשים אותה בגניבה.

גניבה של מה, תהיתי? מה יש לישראל שאין למדינות אחרות? הטענה היא שישראל מובילה בכ-5-7 שנים של מחקר, בו מופו הגנים של זנים “ישראלים” על מנת שיהיה אפשר לרבות צמחים מתרביות, לחקור את החומרים בצמח ואת השפעתם על גוף האדם, לפתח תרכובות, למצות מולקולות ואפילו להנדס גנטית. אבל כמה קרובה ישראל באמת לייצור תרופות יעילות לטיפול במחלות? הרי התוצר הנוכחי הוא פרחים לעישון, ותהליך המחקר, פיתוח, ניסיון ואישור של תרופות חדשות הוא איטי ומסורבל.

אז מה באמת ניסה למכור מר לנדשפט לשרת הבריאות של דנמרק?

יובל לנדשפט (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)
מה גנבה שרת הבריאות של דנמרק מיובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס במשרד הבריאות? (צילום: מרים אלסטר, פלאש90)

זמן. ישראל השקיעה הרבה משאבים בפיתוח הידע, מה שקנה לה יתרון זמן על מתחרותיה. שוק הקנאביס רק התחיל ללבלב בעוצמתו, ומי שמגיע ראשון לוקח נתח גדול יותר מהעוגה. אך, כפי שהשרה אמרה, כסף לא חסר בדנמרק; וכאשר יש כסף, עובדים מהר. ידע נרכש בזמן המחקר. ייבוא קנאביס, אם כן, היא זריקת רעל לכל מדינה המעוניינת בהבנת פלאי הצמח, שכן ההחלטה לייבא היא גם החלטה לא להשקיע במחקר, וביצירת תלות ארוכת טווח בידע חיצוני. השרה, במילים פשוטות, לא השתכנעה שיש לישראל להציע משהו מוחשי בטווח הקצר.

איזה קנאביס אתה?

היא צודקת. במהלך שש השנים האחרונות ניהלתי מחקר במטאפיזיקה-מעשית העוסק בהשפעת THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, על השכל. לא על המוח, על השכל. מה עושה קנאביס לתחושת הזמן? מה הוא עושה לתחושת המרחב? מדוע הצמח מעלים חרדה לאחדים ומגביר אותה אצל אחרים? מה קורה לזיכרון שלנו? מה קורה לשפה? במילים פשוטות, מה משתנה בתודעה השכלית כשאנחנו תחת השפעת THC?

לחקור איזה רצפטורים במוח קנאביס מפעיל כדי להבין איך קנאביס משפיע על השכל זה כמו לחקור את שרירי הלחי כדי להבין הומור. כדי להבין מה קנאביס עושה למוח עלינו למפות את הכימיקלים הפעילים. כדי להבין מה קנאביס עושה לתודעה השכלית עלינו לשנות את תודעתנו בעזרת קנאביס. לכל אחד מאתנו יש גישה לתודעה אחת בלבד – תודעתנו שלנו. בלי ניסיון ישיר, איך נדע – לדוגמא – שתחושת הזמן השתנתה?

לא נדע. גרוע מכך, לא נדע אילו שאלות לשאול ומה לחקור. אלו החוקרים את הצמח מבלי לחוות את סגולותיו משולים לרופא מיילד הפותח סדנת לידה לנשים. כיצד יידע גבר לידה מה היא?

אני מזמין אותך, מר לנדשפט, לביקור קצר בביתי שבמדינת וושינגטון שבמערב ארה”ב, בו אמחיש לך מה קורה כשנותנים לאלו המאוהבים בצמח לגדל אותו באין מפריע. אין חיה הלומדת מהר ממכונת הקפיטליזם. בארבע שנים של לגליזציה כמעט מלאה הוקמה כאן תעשייה אדירה המייצרת פרחים שלא היו מביישים שום “מדיקל גרייד” שראיתי עד היום. יתרה מכך – פתיחת השוק אפשרה למטפיזיקאים החוקרים את מבנה השכל לזנק קדימה במחקרם. במילים פשוטות – קנאביס התגלה ככלי לשינוי תחושת הזמן שהפך את חקר השכל מרעיון מופשט למעשי.

אשב עמך, מר לנדשפט, ונעשן יחדיו. בשתי יממות שתקדיש לי אדגים לך איך קנאביס עובד. אמחיש לך כיצד תחושת הזמן שלך השתנתה, ומה קרה לתחושת המרחב בעקבותיה. אסביר לך מה השתנה זמנית בזכרון קצר המועד שלך, ומה בארוך המועד. אדגים לך מה קרה לעוצמת חושיך, ומה קרה לשפתך, שתשתנה בהתאם ליחס האינדיקה/סאטיבה שאבחר עבורך. ואולי הכי חשוב, אראה לך איך השינוי בתחושת הזמן הוא המשתנה הנעלם הגורם לכל תופעת אי נוחות שכלית, כולל אוטיזם, דימנציה, דיסלקסיה ואפילו פרקינסון.

ארז בטאט
ארז בטאט

ואז, מר לנדשפט, אולי יהיה לך מה למכור לשרת הבריאות של דנמרק.

הכותב, ארז בטאט, הוא מטפיזיקאי המתמחה במבנה השכל ותפקודו. בטאט הוא מגלה תאוריית קיטוב הזמן, ומחבר הספר It’s About Time, בו מוסברת השפעתו של קנאביס על התודעה השכלית. בטאט הוא מייסד המכון לחקר התודעה בספוקאן, וושינגטון.

ראו עוד:
כך הבריח יובל לנדשפט קנאביס לא חוקי לישראל
כך ניסה יובל לנדשפט להפיל בפח את מנכ”ל מדריליף

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר