מדוע עישון או אידוי CBD עדיפים על שימוש בשמן או קפסולות CBD
כאשר נוטלים טיפות שמן קנאביס המכיל 20% CBD למשל, הגוף קולט בפועל רק 2.6% CBD, וזאת בשונה מעישון או אידוי של אבקת CBD באותם אחוזים, מהם הגוף יקלוט 6.2% CBD. הסיבה לכך היא מושג שנקרא "זמינות ביולוגית" והוא נכון גם במקרה של THC אך מצטמצם כאשר מדובר בצריכה תת-לשונית
כאשר CBD נצרך בבליעה (קפסולות) או בתצורה תת-לשונית (שמן), רובו המוחלט אינו מגיע למחזור הדם אלא מתפרק בכבד והופך למטבוליט הלא-פעיל הנקרא 7-COOH-CBD – כך עולה ממחקרים. המשמעות היא, לדוגמה, ששימוש בשמן קנאביס המכיל 20% CBD יביא לספיגה בפועל של 2.6% CBD בלבד.
בעלון לצרכן שמגיע עם התרופה אפידיולקס (Epidiolex) של חברת GW Pharma, תרופת הקנאביס הראשונה בעולם שאושרה על ידי ה-FDA ולמעשה הינה CBD בלבד על בסיס שמן שומשום, מצוין כי לפי המחקרים שערכה היצרנית, ריכוז המטבוליט הלא פעיל 7-COOH-CBD בדם לאחר צריכת CBD דרך הפה הינו גבוה בממוצע פי 40 מריכוז ה-CBD הפעיל בדם.
סקירה מחקרית של 792 מחקרים שפורסמה בשנת 2018 מצאה כי הזמינות הביולוגית (אחוז החומר שמגיע בפועל למחזור הדם מבלי להתפרק בדרך) של CBD שנצרך בבליעה היא בממוצע כ-13% בלבד, כאשר כל שאר ה-CBD שנצרך מתפרק כאמור בדרך לחומר בלתי פעיל.
הבעיה הזאת קיימת גם עם THC, שהזמינות הביולוגית שלו בבליעה נעה בין 4% ל-12% בלבד בהתאם לתכולת הקיבה, ריכוזי אנזימים, ומשתנים נוספים. בדומה ל-CBD, גם ה-THC שנצרך בבליעה מתפרק ברובו בכבד למטבוליטים בלתי פעילים כמו THC-COOH.
עם זאת, כאשר מדובר ב-THC, מחקרים הראו כי צריכה תת-לשונית כן מהווה אלטרנטיבה יעילה יותר לבליעה, משום שחלק מה-THC נספג למחזור הדם דרך כלי הדם שבחלל הפה, וכך נמנע מפירוק בכבד. התרופה סטיבקס של חברת GW Pharma מנצלת את העיקרון הזה, ולכן היא נצרכת בצורת תרסיס שמרוסס מתחת ללשון או כנגד פנים הלחי, ולא בבליעה, כפי שמודגש בעלון לצרכן של התרופה.
אם נחזור ל-CBD, בשונה מ-THC, צריכה תת-לשונית לא הראתה זמינות ביולוגית גבוהה משמעותית מבליעה, ולא ברור עד כמה היא משפרת את יעילות הספיגה שלו בהשוואה לצריכה בבליעה. זו גם הסיבה שבניגוד לתרופת ה’סטיבקס’ של GW Pharma שמגיעה בצורת תרסיס תת-לשוני ש, תרופת ה-CBD של אותה היצרנית, אפידיולקס, מגיעה בצורת תמיסה לבליעה, ואישורי ה-FDA שלה התקבלו על סמך מחקרים בה היא ניתנה בבליעה.
בעוד שהזמינות הביולוגית של CBD שנצרך בבליעה היא כאמור נמוכה, מחקרים מצאו כי הזמינות הביולוגית שלו כאשר הוא נצרך בעישון היא גבוהה בהרבה, ועומדת בממוצע על כ-31%, זאת משום שה-CBD נספג למחזור הדם דרך הריאות ופחות ממנו עובר פירוק בכבד למטבוליט הלא פעיל 7-COOH-CBD.
העובדה ש-CBD נספג בקלות ויעילות רבה בהרבה דרך הריאות ידועה כבר זמן רב וגם הוכחה בעבר במחקרים רבים, אך מנגד ישנה הסתייגות גדולה בקהילה הרפואית מצריכת תרופות באמצעות עישון, שכן צריכת כל חומר שהוא באמצעות עישון עלולה להזיק לריאות.
האלטרנטיבה הבריאה יותר, אידוי, נחשבת לפחות מזיקה, אך עדיין אין מספיק מחקרים כדי לקבוע שהיא בטוחה לחלוטין ועדיין ישנם ספקות בנושא.
כעת, מחקר חדש שפורסם לאחרונה ב-Journal of Pharmaceutical Sciences ניסה לבדוק האם ניתן לצרוך אבקת CBD טהור בשאיפה דרך משאף, ללא חימום.
על מנת לאפשר לאבקת ה-CBD להיספג בריאות, החוקרים ערבבו אותה עם אבקה של חומר בשם FDKP. ה-FDKP הוא חומר מיוחד שהתגלה בתחילת שנות האלפיים, אשר יוצר מיקרו-חלקיקים של חומרים אחרים שמעורבבים איתו.
בשנת 2014, ה-FDA אישר את השימוש במשאף האינסולין הראשון בעולם אפרזה (Afreeza), המכיל שילוב של אבקת אינסולין עם אבקת FDKP שמפרקת את האינסולין למיקרו-חלקיקים שיכולים להיספג בריאות.
במחקר הנוכחי, החוקרים למעשה יישמו את אותו רעיון של משאף האינסולין על CBD, ויצרו משאף שמכיל אבקת CBD טהור עם אבקת FDKP שמפרקת את ה-CBD למיקרו-חלקיקים שיכולים להיספג בריאות בשאיפה.
לאחר מכן, הם נתנו לקבוצת נבדקים אחת לצרוך 50 מ”ג CBD בצורת התרופה אפידיולקס בבליעה, ולקבוצת נבדקים שנייה לצרוך 10 מ”ג של אבקה שמכילה 2.1 מ”ג CBD ו-7.9 מ”ג FDKP בשאיפה.
בתום השימוש על ידי הנסיינים, נבדק ריכוז ה-CBD בדמם, כמו גם ריכוז המטבוליט הלא פעיל שלו 7-COOH-CBD.
התוצאות היו משמעותיות: ריכוז ה-CBD המקסימלי שנמדד בדם בקבוצה שצרכה אותו בשאיפה היה גבוה פי 71 מהריכוז המקסימלי שנמדד בדם של אלו שצרכו בבליעה, וזאת למרות שהנבדקים שצרכו בבליעה קיבלו מינון גבוה פי 24 מזה שקיבלו הנבדקים שצרכו בשאיפה (50 מ”ג בבליעה לעומת 2.1 מ”ג בשאיפה).
בנוסף, נמצא כי הצריכה בשאיפה משפיעה הרבה יותר מהר לעומת בליעה. ריכוז ה-CBD בדם של הצורכים בשאיפה הגיע לשיא שלו בממוצע תוך 3.8 דקות בלבד, לעומת 122 דקות בממוצע אצל הצורכים בבליעה. החיסרון היחיד בשאיפה היה משך השפעה קצר יותר ביחס לבליעה, כפי שניתן לראות בגרף, אך כאמור המינון שנצרך בשאיפה היה קטן פי 24 מזה שנצרך בבליעה.
במקביל, ריכוז המטבוליט הבלתי פעיל 7-COOH-CBD בדם של הנבדקים שצרכו CBD בשאיפה היה נמוך פי 25 מהריכוז שלו בדם של הנבדקים שצרכו בבליעה, מה שכמובן מסתדר עם העובדה שצריכת החומר בשאיפה ‘עוקפת’ את הכבד, כך שה-CBD נשאר בצורתו הפעילה במקום להתפרק בכבד ל-7-COOH-CBD.
על סמך תוצאות אלו, החוקרים קבעו כי הזמינות הביולוגית של CBD שנשאף בצורת אבקה לריאות גבוהה פי 9.1 מזאת של CBD שנצרך בבליעה, והמליצו לבצע ניסויי המשך לצורך פיתוח משאף CBD המבוסס על שיטה זו, שלטענתם יספק למטופלים דרך הרבה יותר מהירה ויעילה לצרוך CBD בהשוואה לאפידיולקס.
הרכיב CBD, בניגוד ל-THC, אינו גורם להשפעה פסיכואקטיבית אינטנסיבית ונחשב לבעל סגולות בריאותיות בעלות ערך. הוא נמצא בשימוש נפוץ במדינות רבות בעולם, לעתים בכינוי “קנאביס לייט”, וחוקי בכל צפון אמריקה ובכ-75% מאירופה אך בישראל נחשב לסם מסוכן מדרגה ראשונה בפקודת הסמים כמו כל רכיבי הקנאביס.
