כנס מגדלי הקנאביס: הוצגה התכנית לדירוג איכות המגדלים

בכנס שנערך בסוף השבוע (ה’) בהשתתפות נציגים מרוב חברות הקנאביס העוסקות בתחום הגידול של קנאביס רפואי בארץ, סיכמו המשתתפים כי יפעלו לאיחוד כוחות בגוף בשם “שולחן הקנאביס החדש – הפורום המקצועי לתעשיית הקנאביס בישראל”.

בין השאר מודיעים מגדלי הקנאביס כי במסגרת ההתאגדות בכוונתם לפעול להקמת קרן שמטרתה לסבסד קנאביס רפואי עבור חולים שידם אינם משגת, לקידום השינויים המתהווים בכנסת באופן מקצועי ומתוך מטרה שלא ייפגעו החולים ולקידום התעשייה ברמה המקצועית, שיפור יכולות הגידול, הטכנולוגיות, המחקרים והידע, במטרה לקיים תעשיית קנאביס מקצועית ואיכותית.

בכנס, שאירגן היזם שי מאיר בעלי חברת בניקאן (Benicann) שהיה הדובר הראשון של חברת “תיקון עולם” בשנותיה הראשונות, השתתפו למעלה ממאה נציגי חברות קנאביס בישראל ודנו בנושאים מקצועיים כולל השינויים הכלכליים התכופים, השינויים בנהלי הגידול ובתקנים, רמות איכות הגידול, התמקצעות בטיפול במזיקים ושיפור השירות והידע למטופלים.

רפי גמסון, ראש תחום חקלאות במכון לבקרה ואיכות IQC המומחה בתקנים לגידול וייצור קנאביס רפואי, חשף כי פני היק”ר לשינויים בתקנים וכי בקרוב יכנס נוהל חדש לפיו חוות ומפעלים ידורגו לא רק על פי השאלה האם הן עומדות בתקן או לא כמו היום, אלא על פי איכות העמידה בתקן. הדירוג ייקבע על פי “מדליית ארד” לחברות שעומדות במינימום הנדרש, “כסף” לחברות העומדות בנדרש בצורה טובה, ו”זהב” לחברות העומדות בתקן בהצטיינות ובהשקעה מירבית.

לכאורה נשמע שמדובר במטרה טובה, שתעודד את המגדלים לשפר את רמות העמידה בנהלים, אבל, יש מי שטוענים שמדובר במהלך שעלול לגרום ליותר נזק מתועלת ויפגע דווקא בעוסקים החלשים יותר מבחינה כלכלית וכך יותיר את השוק בידי העשירים בלבד, למרות שלא בהכרח הם בעלי הסחורה האיכותית יותר.

לדברי חלק מהמגדלים הדבר עלול להוביל לכך שביום בו למשל יהיה עודף של סחורה בשוק, יחליטו המפעלים שהם רוצים לקבל סחורה רק ממי שמחזיק בתקן “זהב”. כל מי שבתקן “ארד” יקרוס מן הסתם ללא קונים, למרות שהוא כן עומד בנהלים ולמרות שאולי אפילו הסחורה אצלו לא פחות טובה מאצל מי שבעל תקן “זהב”.

בנוסף חוששים גורמים בענף שהדבר יוביל למבדקים ארוכים וקפדניים בהרבה, ולחיכוכים ומריבות על כל נקודה בכל מדד. “היום מגיע הבודק, עובר על רשימת התנאים ומסמן, ואם אני עומד בתנאים אני מקבל אישור וממשיך,” מסביר אחד העוסקים בשיחה עם מגזין קנאביס. “מחר, לפי הנוהל החדש, המבקר ייתן ניקוד לכל אחד מהתנאים ואז יגיע למספר שיקבע באיזה דרגה אני. ומה אם אקבל 89 נקודות שישימו אותי בדרגת כסף ולא 90 שיקפיצו אותי לדרגת זהב? ברור שאני, וגם אחרים, נתווכח על כל נקודה. לא יהיה לזה סוף”.

“חוץ מזה,” הוא מוסיף, “זה לא יפתור שום דבר באמת כי גם אם נניח שישארו בשוק רק מי שעומדים בתקן זהב. עדיין יש מי שקיבל את התקן זהב על בסיס 90 נקודות ויהיה מי שיקבל זהב על בסיס 100 נקודות. אז זה בדיוק כמו המצב היום, מה פתרנו בזה?”

בכנס דיברה גם ד”ר נירית ברנשטיין ממכון וולקני, שהציגה חידושים טכנולוגיים ומחקרים שנעשו בשנה האחרונה שבכוחם לשפר גידולים, לדייק ולהבין טוב יותר את הצמח והכל מתוך מחקרים מדעיים שנעשו במכון וולקני. בין השאר הציגה ד”ר ברנשטיין תוצאות ממחקרים שבחנו האם וכמה פערים באחוזי קנבינואידים ישנם בין פרחים שגדלים בראש הצמח לאלו שבתחתית, ובין צמחים שעברו קיטום מוקדם לכאלה שלא, ובין כאלה שעברו גיזום של העלים לעומת כאלה שלא.

רו”ח דורון אראמי ממשרד BDO, אחד המומחים בארץ בכל מה שקשור לקנאביס בשוק ההון ולפעילויות המסחריות של החברות בתחום, נתן סקירה חשובה על התנודות בשוק הקנאביס המתפתח ועל צעדים אופרטיביים לחוות וליזמים כיצד להתמודד טוב יותר בשוק תלוי רגולטור.

מר דוד פפו, יו”ר הסתדרות הרוקחים, העלה בפני חברי הפורום את צרכי המטופלים, סיפר על המפגש היומיומי ועל דרכים כיצד לשפר את השירות, המידעים ואף דרכים להורדת מחירי הקנאביס. בהרצאתו עלה הצורך המיידי בסבסוד קנאביס עבור חולים שידם אינם משגת והוחלט לגבש פיתרון בנושא ולהגישו למשרד הבריאות.

פפו סיפר על האתגרים שעומדים בפני הרוקחים בשוק הקנאביס החדש. “בית מרקחת קהילתי ממוצע הוא בגודל עד 100 מ”ר לכל היותר, ויש רק 3 גדלי כספות לקנאביס רפואי – עד 5 עד 15 ועד 50 ק”ג,” אמר. “מעט מאוד יכולים להכניס 50 ק”ג וזה דורש גם תנאי אבטחה והשקעה כספית גדולה ועל זה מתווספות מגבלות מהרגולטור – בעיקר הרוקחות המחוזית של משה”ב.”

לדבריו “מבחינת הרוקחות המחוזית כל הכנסת כספות נוספות או חדשות דורשות הגשת תכניות מחדש וזה מסע שלא מסתיים, גם בזמן וגם בכסף, ולכן רובם מעדיפים להישאר בתחום של עד 15 ק”ג. מצד שני זה מגביל מבחינת אחסון כמויות של קנאביס בכספות”. הפתרון לדבריו שחלק מהרוחקים נקטו בו הוא אחסון אצל החברה המפיצה. “למשל רכשתי 10 ק”ג, אחסנתי אצלי 2 ק”ג והשארתי אצל המפיץ 8. אבל זה כמובן עולה עוד כסף, וזה רק חלק קטן מהעלויות”.

בעיה זו מובילה לדבריו לכך שנגרמים מחסורים ואין רציפות של זמינות של מוצרים מבוקשים. “יש בעיה של מחסורים שקיימים כל הזמן וזה גורם לאפקט ההיסטריה,” אמר. “כאשר יש זנים שהם מבוקשים מבחינת האיכות או מבחינת אחוז ה-THC הגבוה שלהם, אנחנו מקבלים הודעה בבוקר שאפשר להזמין, ואז מתחיל המירוץ ‘האם אני אספיק לברר’, ‘האם יש לי מקום בכספת’, ‘האם יש לי מספיק מזומן’ ושאספיק להזמין לפני שייגמר”.

בעיות אלו יחד גורמות לכך שיש מטופלים מאוכזבים וכועסים שמוציאים את הכעס על הרוקחים. “המטופל לא מכיר את החווה, ולא מכיר את המעבדה, הוא מכיר רק את הרוקח, לטוב או לרע. בגלל שהמחירים במעבר לאסדרה החדשה זינקו בצורה מוגזמת, וגם בגלל חוסרים, ובגלל שיש שינויים באיכות בכל אצווה, אנחנו היחידים כמעט שסופגים את התלונות מהמטופלים. לפעמים זה בגדר הסביר אבל לפעמים לא”. פפו מעריך כי כ-70% מהמטופלים מגיעים כשהם יודעים איזה מוצר הם רוצים ורק 30% מתייעצים עם הרוקח.

לקראת תום האירוע דיברה הגב’ יפעת קריב, סמנכ”ל חברת תיקון עולם קנביט, שהובילה דיון פורה להצפת הבעיות המשותפות לכלל הנוגעים בתעשייה ולמציאת דרכים לסייע לחולים לקבל תוצרת טובה ואיכותית במחירים הוגנים שיאפשרו לחברות להתקיים ולהתפתח. לדבריה על פורום המגדלים לגבש עמדות ברורות ולגשת תרגולטור יחד כגוף אחד ולא בנפרד.

בין השאר פירטה קריב אודות החסמים שהיא מזהה לענף הקנאביס הישראלי בשנת 2021, למשל הסוגיה האם קנאביס הוא תרופה או לא וההשלכות של זה למשל על הכללתו בסך התרופות. עוד ציינה את התקן שהמציא מנהל היק”ר יובל לנדשפט לתחום הקנאביס (IMC-GMP) ומונע בפועל אפשרויות ייצוא של קנאביס לאירופה. “ישראל המציאה תקן מקומי שלא מוכר באף מדינה בעולם ולכן לא יכולים לייצא, זה חסם אדיר לתעשייה הישראלית,” אמרה.

חסמים נוספים שעלו הם דרישות ביורוקרטיות מוגברות על מחקר ופיתוח, מה שמונע חדשנות והמצאות. “כל שלב צריך אישורים, הלוך וחזור, הרגולציה על המו”פ שולשה,” ציינה. בנוסף הזכירה את עלויות הבדיקות שנדרשים להן היצרנים. “עלויות הבדיקות שחלות על היצרנים אדירה, בכל שלב, בכניסה לחווה, ביציאה, בפוסט הרווסט, וגם אם הכל שייך לאותה חברה ובטווח של כמה שעות אחד מהשני, צריך אישורים ובדיקות על כל שלב”.

עוד חסמים שהוצגו: “הליך השמדות – כיום משמידים את הצמחים שהם לא התפרחות. זה צמח שמתאים לתעשיות אחרות, מזון, טקסטיל, אפילו קומפוסט, פתרונות מעולים. לא הגיוני שצריך להשמיד חומר כזה, שלא לדבר על העלויות הכרוכות בזה. הגבלת צורות מתן – יש רק תפרחות או שמנים. בהתחלה היו נותנים שמן קנאביס בקפסולות, בשוקולד, בעוגיות, היום אסור. גם לא בתרסיסים, במדבקות, בקרמים, בנרות, RSO, היום יש הרבה מטופלים שמייצרים את זה דרך השוק השחור, במעבדות לא חוקיות, בתנאים הכי רחוקים מ-GMP. לנו אסור לתת אותו.”

שי מאיר, מקים הפורום ומארגן הכנס, סיפר כי הוא כבר 13 שנים בתעשיה, היה מהראשונים בישראל שהחזיקו ברישיון גידול קנאביס כמטופל, והיה כאמור דובר תיקון עולם בתחילת דרכה. את חברת ‘בניקאן’ הוא הקים על שם אחיו בני, שהיה מטופל ב-RSO עד שהטיפול הופסק בין השאר בגלל הרפורמה. “הוא הותיר לי מטרה לעזור למטופלים,” אמר, וריגש את הנוכחים.

לדברי מאיר “המטרה של האירוע היא לרכז את הלב הפועם של תעשיית הקנאביס. מדובר בשוק סגור, מלחמה על כל לקוח, תחרות עסקית, ולכן יש חששות, אבל כמו שהרכיבים בקנאביס הם בעלי יכולות אבל רק יחד הם משפיעים היטב, אפקט הפמליה, אני אולי נאיבי, אבל אני מקווה שהעוסקים בענף יוכלו גם כן לפעול יחד, להתאגד, באופן דומה, ונוכל לעמוד מול הרגולטור, ויחד עם הרגולטור, לשיפור התעשייה. הגיע הזמן לצאת ולהשמיע את קולנו.”

כיום חברים בפורום למעלה מ 260 חברים עובדי התעשייה. מנכ”לים, בעלי חוות, מנהלי חברות ייצור, מגדלים, אגרונומים, בודקי איכות, מפתחים וחוקרים.