לקראת אי הפללה: מי יקבל גישה למאגר שמות צרכני הקנאביס?

מחר (ב’, שידור חי במגזין קנאביס) צפויה ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת לאשר בהצבעה את התיקון לחוק שיהפוך את עבירות ההחזקה והשימוש בקנאביס לעבירות מנהליות במקום פליליות (“אי הפללה”) החל מיום 1.4.22.

כפי שפורסם לראשונה כאן בשבוע שעבר, הנוהל החדש קובע קנס של 500 ש”ח על החזקת קנאביס לשימוש עצמי (עד 15 ג’) וקנס של 1,000 ש”ח על שימוש בקנאביס במקום ציבורי.

בשונה מהמודל הקיים כיום (“מודל ארדן”) הקובע כי קנסות יינתנו רק בתנאי שמדובר בתפיסה ראשונה או שנייה ורק בתנאי שאין עבירה נלווית או עבר פלילי קודם, המודל החדש אמור לבטל את כל ההתניות כך שבכל מקרה לא יתקיים הליך פלילי אלא מנהלי, בדמות קנסות בלבד.

עם זאת, לקראת הדיון מחר בועדה, שיגרה הסניגוריה הציבורית – העומדת מזה שנים לצד הקוראים לביטול ההפללה והסדרת שוק הקנאביס בחוק (“לגליזציה”) – מסמך ליו”ר ועדת חוקה, ח”כ גלעד קריב, ובו היא מביעה תמיכה במהלך אך מציגה כמה דרישות להבהרה.

מה יקרה למי שירצה לערער על קנס ויבקש להישפט?

לקראת הדיון מחר ואישור החוק החדש, דורשת ראשית הסניגוריה הציבורית הבהרה של המצב המשפטי הצפוי בכל הנוגע לרישום העבירות – כלומר מה יקרה כאשר יוגש ערעור על קנס ובקשה להישפט.

“אנו מוטרדים מחוסר הבהירות של המצב המשפטי ביחס לדרכי הרישום של עבירות מנהליות,” נכתב במסמך. “הסניגוריה הציבורית סבורה כי הותרת רישום פלילי בגין עבירה מנהלית במצבים המדוברים של בקשות להישפט, סותרת באופן חזיתי את תכליות ההסדר המוצע. יתרה מכך, הדבר למעשה מהווה הרעה של המצב הקיים לפי הוראת השעה הנוכחית.”

למי תהיה גישה למאגר שמות צרכני הקנאביס הישראלים?

הסוגיה השנייה שמעלים בסניגוריה הציבורית היא ההקמה דה פקטו של מעין מאגר צרכני קנאביס ומי יהיו הגופים הזכאים לקבל לידם נתונים אודות הרשומים במאגר זה. “בהקשר דומה נאמר בהנחיית היועץ כי ככלל, אין למסור מידע ממרשם זה לגורמים שונים’, ואולם, כעת אנו מבינים שקיימת גם פרשנות שלפיה ניתן להעביר את המידע לגוף ציבורי אחר,” כתבו.

לדבריהם, “המידע מהמרשם המנהלי מכוח סעיף זה עלול להביא להעברת מידע נרחב אודות צרכני הקנאביס לשלל גופים ציבוריים, ובכך הוא חותר תחת מטרות המודל המוצע במניעת התיוג החברתי ובצמצום נזקי ההפללה. על כן, סוגיה זו אף היא דרושה ליבון ולו ברמת ההנחיות הייעודיות בנושא עבירת החזקת קנאביס ושימוש בו”.

מדוע קטינים מוחרגים מהמודל והאם הם יופללו?

נושא נוסף שהסניגוריה הציבורית שמה עליו דגש הוא החרגת קבוצת הקטינים מהמודל הצפוי, זאת בדומה להחרגתם גם מהמודל הנוכחי (“מודל ארדן”) – כלומר הם נותרים תחת האיום הפלילי. לדברי הסניגוריה, מדובר במהלך פסול שמביא לפגיעה קשה בדמות הליך פלילי דווקא נגד קטינים שהינם בעלי אחריות מופחתת למעשיהם ושהנזק שנגרם להם מהליך פלילי הוא עודף.

“על פי ההסדר המוצע, קטינים בני 12-18 יובאו לחקירה בתחנות המשטרה בשל עבירה של החזקת סם במשקל של פחות מ-15 גרם,” הם כותבים. “בני הנוער ייחקרו על עבירות אלו בידי שוטר כחשודים בעבירה פלילית, על כל המשתמע מכך; ותימשך מדיניות החיפושים המשטרתית בבגדי הקטינים, ילקוטיהם  ובתיהם”.

“אחוז ניכר (15%-20%) מתוך אלפי תיקי החקירה שנפתחים לקטינים בגין עבירה של שימוש עצמי לא ייפתח כתיק ט.מ ברישום פנימי בלבד, אלא כתיק פ.א החשוף לעיני גורמים רבים (לרבות מערך הגיוס בצה”ל), ובחלק  מהמקרים יוגש כנגד הקטין כתב אישום פלילי בעבירה שבגיר מעל גיל 18 לא יעמוד בגינה לדין. מצב זה אינו ראוי בלשון המעטה ומהווה החמרה משמעותית בעניינם של קטינים ביחס לבגירים, באופן הסותר את הערכים והעקרונות עליהם מבוססת חקיקת הנוער.”

האם האכיפה תתקיים גם במרחב הפרטי?

עוד לטענת הסניגוריה הציבורית, יש להבהיר – גם אם בנפרד, במסגרת הנחיות פנימיות של המשטרה – כי האכיפה של עבירת השימוש העצמי בקנאביס תתבצע בשטח ציבורי בלבד ולא בשטחים פרטיים. “הסניגוריה הציבורית סבורה כי יש לשקול הגבלה או החרגה של אכיפת העבירה במרחב הביתי-פרטי (ולו במסגרת הנחיות פנימיות),” כתבו.

לדבריהם, “הגבלת האכיפה במרחב הפרטי תביא למיקוד ראוי של אכיפת ההסדר ותמנע את תחושת הפלישה לפרטיות במהלך חיפושים שעורכת המשטרה, כחלק מפעולות האכיפה, הנערכות במרחב הפרטי רק בשל החשד לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס. הגבלה מעין זו אף עולה בקנה אחד עם כוונותיהם של מציעי הרפורמה בעבר, וכן עם הצהרות שניתנו על ידי גורמי האכיפה לגבי המצב בפועל.”

האם תהיה הטמעה רטרואקטיבית על תיקים תלויים?

לסיום הם מבקשים להחיל את הנהלים החדשים גם על תיקים שמתנהלים בימים אלה על פי המודל הישן, בין אם מדובר בתיקי חקירה פתוחים או בכתבי אישום תלויים ועומדים.

דרישה נוספת נוגעת להחרגת אסירים מהנוהל החדש, שלטענת הסניגוריה הציבורית אין לה אולי הצדקה ויש לבחון האם לא ניתן להשיג את המטרה באמצעות אכיפה מנהלית כמו כלפי אזרחים שאינם אסירים.

לבסוף הם מבקשים להוסיף לנוהל מנגנון דיווח שנתי לכנסת, כך שנתונים אודות מספר הקנסות שניתנו, מספר הבקשות להישפט ומספר כתבי האישום שהוגשו לבסוף, יוצגו בגלוי בפני המחוקק והציבור.

הנזק שנגרם ממדיניות ההפללה

בפתח המסמך, שגובש על ידי עו”ד ישי שרון מנהל תחום חקיקה ומדיניות ועל ידי עו”ד רחל דניאלי מנהלת מחלקת ייצוג נוער, מדגישה הסניגוריה הציבורית את הנזק שנגרם ממדיניות ההפללה הקיימת, שהובילה לכך שפעמים רבות הוגשו כתבי אישום בגין החזקת כמויות קטנות מאד של קנאביס כנגד אזרחים המקיימים אורח חיים נורמטיבי או במקרים בהם השימוש בקנאביס בא על רקע בעיות רפואיות או מצוקות אישיות חריגות.

“מדיניות זו גם עוררה חשש לפגיעה בשוויון, בשל תופעות של שיטור ואכיפת יתר כלפי אוכלוסיות מוחלשות ומיעוטים; היא הביאה לבזבוז ניכר של משאבי אכיפה (שיטור, תביעה, סניגוריה ציבורית ובתי משפט), ללא תועלת ממשית לאינטרס הציבורי, זאת בשעה שניתן היה להפנות משאבים אלה למטרות אפקטיביות אחרות כגון טיפול, מניעה, הסברה וחינוך; היא לא הועילה בהשגת המטרה המוצהרת של הפחתת השימוש בקנאביס; והיא גרמה לזילות ההליך הפלילי ולהצפת מערכת המשפט ואכיפת החוק במקרים שאינם מצדיקים שימוש באמצעי הפוגעני החריף של המשפט הפלילי, אשר אמור להיות האמצעי האחרון בשל פגיעתו הקשה בפרט,” כתבו.