למה צריך רישיון קונסטרוקטיבי לעיסוק בקנאביס? משה”ב מסביר

בתשובה לדרישת בית המשפט, משרד הבריאות מפרסם לראשונה פירוט לסיבות בגינן נדרש רישיון עיסוק בקנאביס גם לעוסקים שאינם מצויים במגע ישיר עם הצמח. כזכור, מדובר במודל חדש יחסית שנקרא "רישיון קונסטרוקטיבי", אשר נחשף לראשונה במגזין קנאביס והוביל לעתירה מצד חברות בתחום

התשובה לשאלה ‘מה זה רישיון קונסטרוקטיבי ואיך לקבל אותו‘ כבר פורסמה במגזין קנאביס בשנים האחרונות, אך כעת, לראשונה, מספק משרד הבריאות הסבר רשמי בעניין, בו מפרט מנהל היק”ר יובל לנדשפט את התכלית בגינה הוא החל בניפוק רישיונות מסוג זה.

כזכור, מדובר ברישיון חדש יחסית, שנקרא גם ‘רישיון ללא מגע’ או ‘רישיון אחר’, וכשמו כן הוא – מאפשר לעסוק בתחום הקנאביס הרפואי ללא מגע עם הקנאביס עצמו, זאת בין אם מדובר בתיווך עסקאות, יבוא ושיווק קנאביס רפואי, או אף כאשר מדובר במתן שירותי ניקיון, אבטחה או בניית אתרי אינטרנט לחברות בענף.

הסיבה לפרסום ההסבר של משרד הבריאות כעת, היא שבעקבות חשיפת מגזין קנאביס לגבי הרישיונות הללו עוד בשנת 2021 – שבתחילת הדרך היו “סודיים” וניתנו קודם רק למקורבים להנהלת היק”ר – הגישו 11 בעלי חוות ומפעלי קנאביס רפואי עתירה לבית המשפט.

בעתירה טענו היצרנים בין היתר כי מתן אפשרות לעיסוק בקנאביס למי שאינו מחזיק במתקן של ממש, מהווה תחרות לא הוגנת כלפי מי שהשקיעו מיליוני שקלים בהקמה, וכן כי מדובר בנוהל שמנוגד להחלטת הממשלה להסדרת הענף בה הוגדרה שרשרת הייצור והניפוק ולא צוין ‘רישיון ללא מגע’. בנוסף הם טענו שמדובר בנוהל חריג שאין דומה לו בתחום התרופות.

בית המשפט דחה את העתירה אך קבע בתגובה לעתירה כי אכן אין נוהל שמפרט בבירור מדוע החל ניפוק רישיונות קונסטרוקטיביים ובעיקר מה התכלית לשמה זה קרה. לצורך בירור הסוגייה קבע השופט כי ניפוק רישיונות קונסטרוקטיביים חדשים ייעצר למשך 60 ימים, עד שמשרד הבריאות יספק הסבר רשמי לנושא, מה שכעת הוא עושה.

במסמך (PDF), שפורסם השבוע על ידי מנהל היק”ר יובל לנדשפט, נכתב בתשובה כי “על פי החלטת הממשלה משנת 2016 נקבע כי ‘כל פעולה בצמח הקנאביס ובכלל זה גידול, ייצור, הפצה, החזקה, שינוע, בדיקות מעבדה, ניפוק או מחקר… תמשיך להיות מחוייבת בקבלת רישיונות מתאימים’, וכן כי ‘לא יוגבל מספר העוסקים בתחומי העיסוק השונים’.”

לדברי משרד הבריאות, המילים שהודגשו בתשובתו מסמנות שבניגוד לטענת החברות שעתרו לבית המשפט, החלטת הממשלה לא הגבילה את העיסוק בקנאביס רק לשרשרת הייצור, אלא התייחסה לכל עיסוק בקנאביס, כולל עיסוק ללא מגע.

“שרשרת האספקה שצוינה בהחלטת הממשלה אינה מהווה ‘רשימה סגורה’ של פעולות מותרות,” מפורט בהודעה כעת. “תכלית הרישיונות ‘האחרים’ היא קיום קפדני של הוראות פקודת הסמים, והגם שקנאביס אינו רשום כתכשיר (רפואי, מ.ק), יש להתייחס כך למוצריו המשמשים למטרות רפואיות”.

לגבי הטענה בעתירה על כך שאין רגולציה דומה לכך בתחום התרופות, משיב משרד הבריאות כי “הקנאביס אותו מייבאים לישראל באמצעות רישיון ‘אחר’ נדרש לעמוד באותם תנאי איכות בהם נדרש לעמוד קנאביס המגודל ומיוצר בישראל, וכמו כן יובהר כי אותו בעל רישיון ‘אחר’ הרוצה לייבא קנאביס לישראל חייב לעשות זאת באמצעות עוסק בעל רישיון למגע עם הסם.”

לדברי משרד הבריאות, “הסדר זה דומה במהותו להסדר לגבי תכשירים, לפיו ‘בעל רישום’ בתכשיר המעוניין לייבא תכשירים לישראל, שאין בידו אישור להחזקה פיזית בתכשירים, יכול לעשות זאת באמצעות מי שבידו רישיון אחזקה פיזית – מפעל תרופות, בית מסחר לתרופות או מחסן תרופות של מוסד רפואי.”

לבסוף מסביר לנדשפט כי המבקשים לקבל רישיון ‘אחר’ לצורך עיסוק בייבוא או ייצוא, “נדרשים לעמוד בכל דרישות פקודת הסמים, קבלת המלצת הקצין המוסמך במשטרת ישראל ועמידה בתנאים המפורטים בנוהל ‘הליך רישיון עיסוק בקנאביס’.”

כמו כן נדרשים לדבריו המעוניינים ברישיון זה, “להציג רציונל לעיסוק המבוקש המסביר באופן מפורט את מהות העיסוק, לפרט את רבדי הפעילות המבוקשת להסביר את הנימוקים לצורך בעיסוק זה, את היכולות לקיים את העיסוק, מהיכן תתבצע הפעילות, מול מי ומי יהיו הגורמים השותפים, היכולות והכישורים לקיים את הפעילות”.

מאז הטמעת מודל הרישיון הקונסטרוקטיבי לראשונה, כצפוי, קיבלו את הרישיון הזה כבר עשרות רבות של עוסקים. את רשימת בעלי הרישיון הקונסטרוקטיבי ניתן למצוא כאן, אך היא חלקית. את רוב מחזיקי הרישיונות הללו משרד הבריאות לא מפרסם.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר