למה הזנים החדשים של BOL מוקרנים במכשיר רדיואקטיבי
סמלילים המעידים על שימוש בקרינת גמא הופיעו לאחרונה על חלק ממוצרי הקנאביס הרפואי בישראל, בינתיים לפחות על 5 זנים של חברת בול פארמה ("שאיפה לחיים"). מה זה אומר, מה ההבדל בין קרינת גמא לבטא, והאם זה מסוכן? בדקנו
צרכני הקנאביס חדי-העין הבחינו לאחרונה שעל אריזות המוצרים החדשים-ישנים שייבאה חברת בול פארמה (BOL Pharma) מקנדה – 5 הזנים ג’ין גאי, סנסי סטאר, צונאמי, הליוס, קולד קריק קוש – ישנו סמליל חדש שלא הופיע עד כה על מוצרים אחרים. לא מעט פנו אלינו כדי שנבדוק במה מדובר.
ובכן, הסמליל החדש מציין שימוש שעברו המוצרים בקרינת גמא (Gamma Irradiation), וזאת בניגוד לשאר המוצרים בישראל הנושאים סמלילים שעד כה ציינו שימוש בקרינת בטא (Beta Irradiation) בלבד.
ההופעה של סמלילי גמא הם תוצאה של עדכון שפירסם משרד הבריאות לרשימת הסמלילים המקורית שנחשפה בשנה שעברה ועד כה דרשה הצגת סמליל אחיד הנוגע ל”עיקור” שנעשה בהליך “פסטור קר”, כלומר בקרינת בטא.
בעדכון החדש (PDF), במקום הסמליל המקורי שסימן “עיקור” או “פסטור קר”, כלומר בקרינת בטא בלבד (במינוח המקצועי “הורדת עומס מיקרוביאלי” או בפשטות השמדת חיידקים ועובשים), ישנם כעת שני סמלילים – אחד שמסמל עיקור בקרינת בטא והשני עיקור בקרינת גמא.
מה ההבדל בין קרינת גמא לקרינת בטא?
קרינת גמא היא קרינה אלקטרומגנטית המופקת מתהליך דעיכה של חומר רדיואקטיבי בשם קובלט 60, בעוד שקרינת בטא, טכניקה חדשה יותר, היא קרינת חלקיקים שבה הקרינה מופקת ע”י מאיץ אלקטרונים על בסיס חשמל וללא חומר רדיואקטיבי.
גם בקרינת גמא וגם בקרינת בטא מדובר בקרינה מייננת, אבל כזו שפגה מיד לאחר ההליך, כך שבמוצר המוקרן לא נותרות שאריות של קרינה כזאת או אחרת בכל מקרה, ולכן אין שום סכנה בריאותית בצריכת מוצרים שעברו תהליך כזה.
אחד ההבדלים הבולטים בין שתי השיטות הוא שקרינת גמא מגיעה לחום גבוה יותר של כ-20 מעלות מעל לטמפ’ הסביבה, לעומת קרינת בטא שמגיעה לעד 5 מעלות יותר.
לפיכך, לכאורה בקרינת גמא תתכן השפעה על המולקולות בקנאביס. עם זאת, ניתן להשתמש בקרח או בקרח יבש כדי לקרר את המוצר, כך שהשפעת החום תתבטל. לכן אגב קרינת בטא נקראת בשם “פסטור קר” בעוד שקרינת גמא לא.
השימוש בקרינת בטא נעשה בדרך כלל במוצרים עדינים יותר שאינם צפופים, למשל פרחי קנאביס. עבור מוצרים צפופים כמו ציוד רפואי למשל או מוצרי מזון נעשה שימוש גורף בקרינת גמא.
הבדל נוסף הוא שמה שלוקח שעות בגמא יקח כמה שניות בבטא, כלומר – מוצר שעובר קרינת גמא ישב בין 1.5 ל-2.5 שעות תחת הקרינה, בעוד שמוצר שעובר בטא ישהה פחות מחצי שניה תחת הקרינה.
מחקר חדש שנערך בישראל, במכון וולקני, מצא שדווקא קרינת בטא, למרות היותה מהירה משמעותית ובטמפ’ נמוכה וללא שימוש בחומר רדיואקטיבי, היתה יעילה יותר בהשמדת סוגי עובשים לעומת קרינת גמא (וגם לעומת שימוש בפלזמה קרה).
מבחינת השפעה על המולקולות, מחקרים ראשוניים הראו שלקרינת גמא אין פגיעה בקנבינואידים בצמח. בגלל החימום כנראה היא אף משפעלת חלק מהקנבינואידים. עם זאת, כן נמצא כי היא פוגעת במידה מסויימת בטרפנים ומשמידה בממוצע 10-20% מהם.
למה המוצרים של BOL מקנדה עוברים קרינת גמא ולא בטא?
יכולות להיות לכך מגוון סיבות, למשל מכיוון ששירותי קרינת גמא הם ותיקים יותר, ולכן גם נפוצים יותר, ובהתאם – זולים יותר. בקנדה חברות קנאביס יכולות למצוא את שתי השיטות, כך שלא מדובר בהכרח, אלא בבחירה של היצרניות, במקרה הזה חברת הקסו (HEXO) וחברת (Supreme).
פנינו לשתי החברות בשאלה מדוע הן בחרו להשתמש בקרינת גמא ולא בקרינת בטא, וכן בשאלה האם בהליך ההקרנה דואגים לקרר את האריזות כדי שלא יעלו לטמפ’ גבוהה מדי שתשפעל את הקנבינואידים ותפגע בטרפנים, וכן האם השימוש בגמא נעשה בגלל עודף גבוה של חיידקים ועובשים במוצר.
שתי החברות, וכך גם היבואנית BOL בעצמה, העדיפו לא למסור כל תגובה וכך לא קיבלנו שום הסבר לשאלות.
איזה עוד שיטות יש לעיקור?
העובדה שהקנאביס הרפואי בישראל עובר כולו דרך הליך הקרנה נחשף לראשונה במגזין קנאביס בשנת 2019 ומאז טורד את מנוחתם של רבים מהצרכנים והמטופלים. לאחר פנייה שלנו למשרד הבריאות בדרישה לסמן מוצרים שעברו הליך הקרנה, כפי שמסומנים מוצרי מזון בסמליל שנקרא “ראדורה”, הוטמע הנוהל.
למרות שלא מדובר כאמור בעניין המסוכן לבריאות, עיקר החשש הוא מפגיעה בתרכובת הקנבנואידים ושאר החומרים בקנאביס שרבים מהם נשבעים שמרגישים, אך זה כאמור טרם הוכח במחקר.
מלבד קרינת בטא וגמא, שנמצאו באותו מחקר ישראלי שהזכרנו כשיטות היעילות ביותר (בטא במיוחד), ישנם ברשימת הסמלילים של הקנאביס הרפואי גם שלוש שיטות נוספות ששתיים מהן (פלזמה קרה ואוזון) זכו לסמליל משלהן ואחת (גלי רדיו) לא.
למה אין סמליל לגלי רדיו? בתשובה לפניית מגזין קנאביס השיב משרד הבריאות כי “בארץ, שיטת ‘גלי רדיו’ להורדת עומס מיקרוביאלי אינה מיושמת, ועד כה לא הייתה פנייה של עוסק בתחום ליישום שיטה זו. ככל הידוע לנו, בעת האחרונה מתקיים מחקר ליישום שיטה הנ”ל אך עד כה לא הוצגו תוצאותיו. במידה ותגיע פניה כנ”ל הנושא ייבחן וככל שיידרש – יוסף סמליל”.
המשמעות של התשובה הזו של המשרד היא כמובן שלשתי השיטות האחרות הנוספות (פלזמה קרה ואוזון), כן היתה פנייה של עוסק בתחום ואולי אף כן נעשה בהן שימוש על ידי אחד מהם, ולכן הן זכו לסמלילים משל עצמן.
טרם נודע לנו על החברות שהשתמשו בשיטות אלו ועל אילו זנים זה נעשה, אבל ידוע למשל ששימוש באוזון מחמצן את הקנאביס וזכור לחלק מהמטופלים זן קנאביס שהופיע לתקופה קצרה בשוק תחת הכותרת “ללא הקרנה” אך היה יבש וצהוב. ייתכן בהחלט שמדובר בזן הזה. החברה אגב הכחישה זאת בתשובה לפנייתנו.
