למה אני בעד קנאביס? ההיסטוריה והאינטרסים מאחורי הצמח

עיניים אדומות

מאת: עינבר אזולאי

אנשים טועים ומשווים את השיכרון מהקנאביס לשיכרון מסמים ואלכוהול… – זו בהחלט טעות!

מחקרים מוכיחים כי הקנאביס מועיל לגוף והמשתמש בו איננו מאבד אחריות ו/או שליטה עצמית, וזאת בניגוד לשיכרון מסמים ואלכוהול, בו המשתמש מאבד אחריות, אינו שולט בעצמו וגופו נפגע!

מה עוד פוגע בנו, ואם לא נזהר אז יפגע עד מוות? – תרופות מרשם! כאלו שרושם לנו הרופא, גם הן סמים. אם הייתי טועה, אנשים לא היו משתמשים בתרופות מרשם ככלי לרצח/התאבדות!

התירוץ הרווח הוא, שהתרופות הן סמים לפי חוק, והסמים הם מחוץ לחוק… – אבסורד מוחלט! – מומלץ ללמוד מה מכילות התרופות שאתם נוטלים, שחלקן מכילות גם את הסמים הקשים ביותר הידועים לאדם. שימו לב לתופעות הלוואי של אותן תרופות והיווכחו בעצמכם.

מנגד, תופעות הלוואי של הקנאביס הן: עצלנות, סחרחורת ובחילה – וגם זה רק במידה והחדרת לתוכך כמות גדולה. – תאכלו עשרה שיחים של קנאביס, ומקסימום תהיו עם סחרחורות קשות ובחילות משך כמה ימים… – להתאבד לא תצליחו, מקסימום תאבדו את החשק להתאבד, ותאחזו בחיים.

צ'יץ וצ'ונג מול וויטני יוסטון - מריחואנה מול תרופות מרשם

ההיסטוריה של הקנאביס

לפני-הספירה:

סיבים של בד אשר עשוי מקנאביס איכותי הם חזקים במיוחד ולכן שימשו לאריגת מפרשי-ספינות ובגדים עממיים.
בסין העתיקה, הקנאביס שימש ליצירת קשתות, שהיו עמידות, יותר מאשר קשתות במבוק.

שימוש בקנאביס כטיפול רפואי החל לראשונה בסין כתרופה לעצירות, מחלות מפרקים, מלריה, מחלות נפש ובעיות זיכרון.

יצירת סיבי "המפ" - עד לא מזמן היה זה הבד הנפוץ ביותר בעולם
יצירת סיבי “המפ” – עד לא מזמן היה זה הבד הנפוץ ביותר בעולם

בהודו, שימש הקנאביס להקלת לחצים, שיכוך כל סוגי הכאבים (כולל כאבי אוזניים וכאבי לידה).

קנאביס שימש להכנת מאכלים ומשקאות בשל ערכו התזונתי הגבוה ובנוסף ייחסו לו גם יכולות של שיפור הריכוז, מה שהביא אותו לשימוש בהקשרים דתיים. ברוב המוחלט של תרבויות המזרח בתקופה העתיקה, ליוותה צריכת קנאביס את טקסי העיון בכתבי קודש. במצרים הוא שימש למדיטציה בעת עבודת האלים ובשבטים רבים באפריקה אף הייתה מקובלת מסורת של עישון מקטרת-שלום, בה עישנו קנאביס על מנת להיפרד מהמתים, לקבל אורחים, בעת חתימת חוזים ועוד.

העת החדשה:

בין הביולוגים ישנה הסכמה על כך שמקורו של צמח הקנאביס הוא בהרי ההימלאיה – קיימות ראיות לעישון קנאביס, כבר בתקופה הנאוליתית, למשל בזרעי קנאביס חרוכים אשר נמצאו במחתת-גחלים באתר קבורה נאוליתי. נתיניה של האימפריה הפרסית היו עורכים שריפות טקסיות של מדורות קנאביס עצומות, כדי לחשוף את עצמם, ואת השבטים השכנים, לעשן המדורה.

הקנאביס היה ידוע גם לאשורים, שקיבלו אותו מהשבטים האריים. הוא שימש אצלם לטקסים דתיים, ונקרא קוּנוּבּוּ – “התרופה לעצבות”. השמאנים של הסקיתים והדאקים, שאף אליהם הגיע הסם מן השבטים האריים, היו שורפים את הפרח כדי להשרות אווירה של טראנס.

בסין, נמצאו עלי קנאביס יבשים בצמידות למומיה בת 2,800 שנים של שמאן בשינג’יאן, משערים שמומיה זו השתייכה לשושלת צ’אנג.

השימוש בקנאביס כסם משכר היה נפוץ בהודו בסביבות המאה החמישית. הקנאביס עובד שם בשלוש צורות:

1. תערובת עישון מעלים ופרחים, בדומה למריחואנה המודרנית, שנקראה “גאנג’ה”.
2. משקה בריכוז נמוך הכולל גבעולים ועלים של הצמח (מופק מצמחים הגדלים פרא), שנקרא “בהאנג”.
3. חומר קשה בריכוז גבוה, המופק משרף הקנאביס, דומה לחשיש. נקרא “צ’אראס” (או “ג’אראס”).

השימוש בקנאביס היה ידוע בין בני המעמדות הנמוכים שהיו משתכרים ממנו בסוף היום, וגם בין בני הקאסטות הגבוהות שהשתמשו בו למטרות דתיות, וכתחליף לאלכוהול (האסור עליהם).

ציור של הודי מעשן ג'אראס בצ'ילום - עד היום זהו הכלי נפוץ ביותר בהודו לצריכת קנאביס
ציור של הודי מעשן ג’אראס בצ’ילום – עד היום זהו הכלי נפוץ ביותר בהודו לצריכת קנאביס

בימי-הביניים התפשט השימוש בקנאביס, בעיקר בצורת חשיש, במזרח-התיכון ומשם חדר לתרבות האסלאמית, כאשר בשל האיסור הדתי על שתיית אלכוהול, החשיש הפך לסם נפוץ בקרב המוסלמים ועודנו כזה עד היום. בשלב זה השימוש בקנאביס כסם עוד לא היה קיים באירופה, אך היה מוכר לאירופים כ”תופעה מזרחית”. הפלישה הערבית לספרד במאה ה-10, חשפה את האירופים לסוד “סם הקסם מהמזרח”.

הקנאביס הגיע שוב לאירופה עם מרקו פולו במאה ה-13, אך רק במאה ה-17 החל השימוש המסיבי בצמח. חקלאות הקנאביס תפסה תנופה עם השימוש הגדל של הקנאביס לתעשיות ההלבשה, טווית מפרשים, הפקת שמנים ומוצרי מזון וכו’. באותה תקופה, החל עישון הקנאביס להתפשט כחומר משכר וסם מרפא.

במאה ה 18 בארצות-הברית, לאחר התפשטות הקנאביס ברחבי העולם, רופאים המליצו על קנאביס רפואי לטיפול בבריחת שתן, מחלות-מין ודלקות-עור. באנגליה החלו לטפל עם קנאביס רפואי בדלקות פרקים וכן להקל על תסמיני בחילה ואי נוחות של טטנוס, כלבת וכולרה.

בין המאה ה 17 למאה ה 19 קנאביס היווה אמצעי תשלום מקובל בדרום אמריקה, דבר המעיד על חשיבותה הרבה של חקלאות הקנאביס.

מגוון תרופות מבוססות קנאביס אשר שימשו עד לא מזמן את עולם הרפואה המודרני
מגוון תרופות מבוססות קנאביס אשר שימשו עד לא מזמן את עולם הרפואה המודרני

המאות ה-19 וה-20:

במהלך המאה ה-19 השתמשו האירופאים בקנאביס בעיקר כתרופה לשיכוך כאבים, אך הקנאביס שימש גם לייצור סיבים והיווה גידול חשוב ומרכזי עבור תעשיית האריגים. כיבוש מצרים בידי נפוליאון היה הגורם העיקרי לחדירת השימוש בקנאביס כסם ליבשת אירופה. החיילים והמדענים, אשר חזרו ממצרים, הביאו עימם ידע על תכונותיו המשכרות, דבר אשר יצר עניין ציבורי ומדעי. עם זאת, השימוש בסם בצרפת, החל בקרב חוגים מצומצמים בלבד: אמנים, סופרים ואינטלקטואלים. השימוש העממי הנרחב, במדינות המערב, החל בארצות-הברית שנים לאחר מכן.

את צמח הקנאביס גידלו בארצות-הברית כמקור לסיבים עוד מראשית ההתיישבות המערבית בה. שימוש בצמח כסם הופיע בתחילת המאה ה-20. רבים מייחסים את החדירה הראשונית של השימוש להשפעתם של מהגרים מקסיקנים ושל נוכחותם של חיילים אמריקאים במרכז אמריקה. בשנות ה-20 וה-30 הוא נקשר בתרבות הג’אז, שרבים מאמניה הבולטים השתמשו בסם. בשנות ה-60 התרחב השימוש במהירות בקרב האוכלוסייה הצעירה והיווה את אחד מסממניה של המהפכה התרבותית אשר התרחשה באותה התקופה. התרחבות זו בשימוש בארצות-הברית הקרינה על שאר ארצות המערב.

כתוצאה מתהליך ההתפשטות שהתרחש מסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, סם הקנאביס הפך מתופעה מקומית בהודו ובמזרח-התיכון לתופעה כלל עולמית. השימוש נפוץ גם במדינות מפותחות כמו אנגליה או גרמניה, וגם במדינות העולם השלישי (אפריקה, דרום אמריקה וכדומה). בד בבד עם התפשטות הסם, התפשטה ההתנגדות הממשלתית כנגדו, וכיום הוא בלתי חוקי ברוב מדינות העולם.

קיראו עוד על ההיסטוריה של הקנאביס

"צמח השטן" - כרזה מעוותת שלקחת חלק במערך כנגד הקנאביס בשנות ה-30
“צמח השטן” – כרזה מעוותת שלקחת חלק במערך כנגד הקנאביס בשנות ה-30

איך יצא הקנאביס מחוץ לחוק?

התשובה לשאלה מדוע קנאביס איננו חוקי הינה עדיין באפילה אך ככל הנראה, כאשר המהפכה התעשייתית, שהביאה איתה פיתוחים טכנולוגיים לייעול של מגוון ענפי הייצור והחקלאות, פסחה על חקלאות צמח הקנאביס, כלומר: לא פותחו כלים לקציר אוטומטי של הקנאביס. מכאן התחיל הקנאביס לאבד את התנופה כענף חקלאות, וכן פיתוחם של חומרים סינטטיים אחרים, המתחרים בשלל מוצרי הקנאביס, תפס תאוצה.

תאגידי ענק אמריקאים שעסקו בפיתוחי כימיקלים, הבינו בסוף המאה ה-19 שאם יפותחו הכלים לקציר אוטומטי של קנאביס, הוא יהווה מתחרה רציני מאוד עבורן וכן שמדובר בחומר גלם זול הרבה יותר שעיבודו צורך הרבה פחות אנרגיה והוא אינו מייצר פסולת רעילה ושאר תופעות לוואי. מכאן ברור האינטרס הכלכלי שבסילוק הקנאביס ומוצריו מהשוק האמריקאי, שנעשה באמצעות מסע של הכפשות והפחדות נרחב כנגד צמח הקנאביס.

בעיתונות האמריקאית לא דובר יותר על התועלת של הצמח אלא רק על נזקי עישון הגראס. הודבק לו הכינוי “מריחואנה” כחלק מיצירת דימוי שלילי על-ידי שיוכו לתרבות המקסיקנית. המאבק בעישון הקנאביס קיבל צביון גזעני בארצות-הברית, צביון של רדיפת בני-מיעוטים, כאשר ליבוי פחד המונים מפני שחורים ומקסיקנים שימש ליצירת פחד והיסטריה כללית בדעת-הקהל האמריקאית כלפי מריחואנה.

בשנת 1914, החלו בארצות-הברית לחוקק חוקים המגבילים את השימושים בקנאביס, עד לאיסור הסופי בשנת 1937. מיד לאחר מכן החלו חקיקות דומות בכל רחבי העולם.

מעמדו החוקי של הקנאביס היום

הקנאביס נחשב לסם הפסיכואקטיבי-פסיכדלי הנפוץ ביותר בעולם. הוא קיים בצורות עיבוד שונות כגון מריחואנה, חשיש, תמציות ושמן, וצריכתו מתבצעת בדרך של עישון ושאיפה, אידוי או אכילה. השפעת הקנאביס אורכת, לרוב, מספר שעות.

ברוב מדינות העולם, הקנאביס מוגדר כסם שייצורו, מכירתו ו/או צריכתו הינם בלתי חוקיים. במספר מדינות, בעיקר במערב אירופה, התבצע בשנים האחרונות תהליך לגליזציה חלקית. באמנות בינלאומיות המקובלות כמעט על כל מדינות העולם, נקבע שאספקת קנאביס איננה חוקית.

החומרים הפעילים בקנאביס הם חומרים ממשפחת הקנאבינואידים, ובעיקר Δ-9THC (Delta-9-Tetra-Hydro-Cannabinol). לחומרים אלו השפעות פסיכואקטיביות ופיזיולוגיות רבות ומועילות, שכן הקנאביס לבדו משמש כתרופה לבעיות נוירולוגיות, התנהגותיות, פסיכיאטריות, קרדיולוגיות, פנימיות ועוד רבות, שנמנעת מאיתנו.

היו זמנים - כרזה מתקופת מלחמת העולם השניה הקוראת לאזרחי ארה"ב לגדל קנאביס
היו זמנים – כרזה מתקופת מלחמת העולם השניה הקוראת לאזרחי ארה”ב לגדל קנאביס

מעמדו של הקנאביס כיום שנוי במחלוקת. ברוב המדינות הקנאביס אינו חוקי, אך ב-50 השנים האחרונות התפתחו תנועות הקוראות ללגליזציה של הקנאביס בעיקר במדינות המערביות. בשנים האחרונות החקיקה נגד הקנאביס הופכת לפחות נוקשה וכבר יש מדינות בהן השימוש האישי מותר. הקנאביס הרפואי צובר פופולאריות בישראל ובעולם ומחקרים רבים מאמתים את השפעותיו החיובית של קנאביס על גוף האדם.

כיום, אנו יודעים על קיומם של שלושה סוגים של קנאבינואידים (חומר כימי, אחד המרכיבים הפעילים של הקנאביס): פיטוקנאבינואידים (phytocannabinoids) המופיעים באופן ייחודי בצמח הקנאביס; קנאבינואידים אנדוגניים המיוצרים בגוף של בני אדם ובעלי חיים אחרים; וקנאבינואידים סינתטיים, שהם תרכובות דומות (*) המיוצרות במעבדה.

(*) “דומה אינו בהכרח זהה”… ישנן חברות תרופות אשר יוצאות עם הגרסאות שלהן של sativa או THC, וכד’. יחד עם זאת, מטופלים אשר ניסו “marinol” יגידו לך: זה לא אותו דבר. אל תתנו לחברות התרופות לשטות בכם. מריחואנה היתה צריכה להיות מוסרת מרשימת הסמים האסורים מזמן, וזאת לפי דעתם של הוגי דעות, שופטים ומחקרים רבים שנערכו במהלך השנים. זה לא קרה מפני שכנראה הרבה שחיתות ותאוות בצע היו מעורבים בהחלטה. מזה 70 שנה מתרחשת שטיפת מוח של הבוחרים על מנת לשמור על המצב הקיים.

ושלא יספרו לכם סיפורי סבתא!

אושר לא חוקי

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר