ליבריה: מאבק ממשלתי להפלת מגדלי הקנאביס במדינה

חקלאים בליבריה פונים לגידול מריחואנה כדי לגמור את החודש. גורמי אכיפת החוק במחוז ‘בונג’ אומרים כי חוקי סמים חלשים יקשו על פיצוח מה שנשאר מהסחר, המקומי בעיקרו, במריחואנה.

שדות מריחואנה בליבריה

נתנאל סיקו (Nathaniel Cico) מגדל מריחואנה בחווה המרכזית שלו בליבריה מאז השנה שעברה. “אני מגדל מריחואנה. זה מה שאני עושה בשנה האחרונה כדי לקיים את משפחתי ואת עצמי,” הוא מסביר. “אין מקומות עבודה בארץ. המצב קשה מאוד. איך אנשים מצפים מאתנו לשרוד אם המצב קשה מאוד, אם אין עבודות?”.

משרד האו”ם לסמים ופשיעה, אומר שמריחואנה היא הסם הבלתי חוקי הנפוץ ביותר בעולם. ה-UNODC אומר שבמדינות אפריקניות רבות, כמו בליבריה למשל, יש אקלים אידיאלי לגידול מריחואנה שבתור יבול, מאפשרת לחקלאים לעשות רווח נחמד עם השקעה מעטה מאוד מראש.

עונשים מינימאליים

גידול, מכירה וקנייה של מריחואנה אינם חוקיים בליבריה, כמו ברוב מדינות אפריקה, אבל העונשים הם מינימאליים ואינם נאכפים. גורמי אכיפת החוק הליברי מספרים שאין להם מספיק משאבים, או חוקים חזקים דיים, כדי לתפוס את העבריינים.

“כיום, החוקים שבספר, לדעתי, הם חלשים מאוד,” אמר פלומו ווהמה (Flomo Weahma), ראש הסוכנות המקומית לאכיפת סמים (DEA) בליבריה המרכזית, היכן שרוב רובה של המריחואנה במדינה גדלה. “החוקים הם מתירנים כלפי הפעולות הללו, שנעשות על ידי עבריינים שממשיכים להחזיק בסמים אלה בקהילות שלנו, שגרמו לילדינו, אחינו, אבותינו ואמותינו להתמכר לחומרים המזיקים האלה.”

גם זה בטח יעניין אותך

פקידי הסוכנות לאכיפת הסמים הליברית אמרו שתשלום ערבות עולה רק 72 דולרים עבור עבירות סמים, וזה רק אם הם נעצרו והואשמו. משה פיו (Moses Pewu) הוא חקלאי מריחואנה במרכז ליבריה. הוא אמר שהוא כבר נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ביטחון, אך תמיד שוחרר. “יש סיכונים במכירת מריחואנה, אבל זה עסק טוב. שק אחד נמכר תמורת 300 דולרים. מריחואנה היא עזרה טובה,” אמר פיו. “אנחנו עושים הרבה כסף ממכירת מריחואנה.”

שימוש בסמים

על פי ה-UNODC, רבע מהמריחואנה בעולם גדלה באפריקה. הנתונים מראים שעד כ-13.5 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת משתמשת בו, נתון הגבוה מהממוצע העולמי שנע בין שניים לחמישה אחוזים.

מומחים טוענים שמריחואנה גדלה ונמצאת בשימוש באפריקה כבר במשך מאות שנים, אם כי הנתונים האחרונים אודות ייצור ושימוש מועטים מאוד. פייר לפאק (Pierre Lapaque) הוא נציג ה-UNODC במערב ומרכז אפריקה. הוא אמר שייצור המריחואנה באזור נותר בקנה מידה קטן. “זה עניין תרבותי. חלקים גדולים באוכלוסייה מעשנים מריחואנה, אבל הסחר החשוב ביותר באזור קורה בתוך המדינה – כך שהוא מופק ונצרך באופן מקומי – או שהוא מופק באופן מקומי ונצרך במדינות שכנות באזור,” הוא ציין.

לפאק אמר שאיום דחוף יותר במערב אפריקה הוא פשע לאומי מאורגן, אשר הופך ליותר ויותר מזוהה עם סמים כמו קוקאין.

“ברגע שזה הופך לשוק לאומי, זה הופך להיות נישה פלילית שבה אפשר לעשות עסקים ברמה כזו שיתחילו להשפיע על הממשלות,” הוא הזהיר. “וזה השלב שבו חשוב שכל הממשלות יבינו שהם צריכים לעבוד לא רק בעצמם, אלא גם עם הקהילה הבינלאומית על מנת שיוכלו לטפל בבעיה הזו”.

הישרדות

פקידי הסמים הליבריים אומרים שייצור וצריכה מקומיים של מריחואנה הם בעיה. המעורבים בסחר טוענים שהם לא יכולים לשרוד בלעדיהם. החוואי טוני ווסה (Wesseh Tony) מגדל ומוכר מריחואנה במחוז בונג שבליבריה במשך יותר מחמש שנים.

“כן, אני עושה כסף ממריחואנה. אני רוצה לפרנס את משפחתי בכסף הזה. הילדים שלי הולכים לבית ספר, אין להם כסף לשלם את שכר הלימוד ואלה הסמים היחידים שאני יכול לחשוב למכור לאנשים שזקוקים לזה,” הוא הסביר.

מנהל סוכנות אכיפת הסמים של ליבריה, אנתוני סו (Anthony Souh), אמר שהמריחואנה אינה חוקית, לא משנה מה. “אי אפשר להפוך את הפשיעה לפעילות רווחית. פשע זה פשע,” הוא הדגיש. “מעבר לסמים לא מצדיק את רצונו של אדם לעשות כסף, כי יש יבולים אחרים שיכול להכניס כסף גם כן.”

בעוד שהערים האפריקניות גדלות ואוכלוסיית הנוער של אפריקה תרקיע שחקים בעשורים הקרובים, ה-UNODC צופה כי מספר המשתמשים במריחואנה ביבשת יעלה גם כן, ויוביל לאתגרים חדשים בפיקוח על הסמים.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר