לגליזציה בישראל, האם זה יקרה ב-2021?

ישראל היתה ממש רגע לפני אישור לגליזציה, קרוב יותר מאי פעם. הצעת חוק ממשלתית שקראה לאפשר ייצור, מסחר, מכירה ושימוש בקנאביס על ידי מבוגרים מגילאי 21 ומעלה גובשה, הוגשה, ואושרה על ידי הממשלה והכנסת – אבל רק עד שלב הקריאה הטרומית ומבלי שהספיקה לעבור גם את האישור הנדרש בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. הממשלה התפרקה, הכנסת התפזרה, והצעת החוק קרסה.

הצעת החוק להסדרת שוק קנאביס חוקי בישראל, מה שנקרא “לגליזציה”, גובשה כזכור לאחר 5 חודשי דיונים בועדה מקצועית בראשות המשנה ליועמ”ש עו”ד עמית מררי ובהשתתפות נציגים מכל משרדי הממשלה. הצוות המיוחד דן מדי שבוע ביתרונות ובחסרונות של שינוי החוק, ולבסוף, ב-22.11, קבע כי יש לבטל את הפללת צרכני הקנאביס, להסדיר את הליכי הייצור, ולאפשר מכירה לגילאי 21 ומעלה.

הצוות, “ועדת הלגליזציה”, הוקם מיד לאחר שאושרה הצעת חוק ממשלתית בנושא על ידי הממשלה בועדת שרים לענייני חקיקה. האישור בועדת השרים בא 3 ימים לאחר פסק דין שנתן בג”ץ בעתירה שהוגשה שנה וחצי קודם בתמיכת 3,000 תורמים (בג”ץ הלגליזציה) בו קבעו השופטים כי “יש לתת הזדמנות לממשלה” לעשות את הצעד הזה בעצמה, בטרם בית המשפט מורה לה לעשות זאת ביוזמתו.

הצעת החוק הממשלתית אכן עברה בהצלחה את שני השלבים הקריטיים הראשונים שלה: היא אושרה כאמור 3 ימים לאחר החלטת השופטים על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה – הועדה שקובעת איזה חוק מקבל את תמיכת הממשלה (ולכן יש לו סיכוי טוב לעבור) ואיזה לא (ולכן רוב הסיכויים שהוא בכלל לא יוגש להצבעה במליאת הכנסת) – ואושרה בחלוף 3 ימים נוספים גם במליאת הכנסת בקריאה טרומית, ברוב מוצק.

אך הליך החקיקה קובע כי אישור בקריאה טרומית לא מספיק. הצעת החוק צריכה לעבור שלושה אישורים נוספים – בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. בנוסף, בין ההצבעה הראשונה לשנייה והשלישית (שבאות יחד), מונחת הצעת החוק בפני אחת מועדות בכנסת שם דנים חברי הועדה לצד נציגי ציבור ומומחים בסעיפי החוק, מעירים הערות, מבקשים רביזיות (תיקונים) ועוד, עד אישור בהצבעה והחזרה למליאה לאישור סופי.

לאכזבת רבים, עוד קודם לאישור הצעת החוק ללגליזציה בקריאה ראשונה התפרקה הממשלה והתפזרה לכל עבר לקראת מערכת בחירות נוספת, רביעית ברציפות, שלאחריה אין לדעת מה יבוא. אם הצעת החוק היתה מספיקה לקבל את אישור הכנסת לפחות בקריאה ראשונה היה חל עליה “דין רציפות”. כלומר, ניתן היה להמשיך מאותה נקודה בדיוק בכנסת הבאה. זה לא קרה, וההצעה נפלה יחד עם הממשלה.

מי שהפילו את הממשלה, ואיתה את הצעת החוק, היו ברובם דווקא חברי כנסת שהיו בעד לגליזציה – חלקם אף אלו שקידמו אותה. למשל, ח”כ רם שפע ממפלגת ‘כחול לבן’ בילה לילה בחניון הכנסת כדי להפתיע בבוקר למחרת ולהצביע נגד המשך כהונת הממשלה יחד עם ח”כים אסף זמיר ומיקי חיימוביץ ממפלגתו. ממפלגת ‘הליכוד’ היו אלו ח”כ שרן השכל שלא הגיעה להצבעה וח”כ מיכל שיר שהצביעה נגד – שתיהן עזבו את המפלגה מיד לאחר מכן וחברו למפלגה אחרת.

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן), שקידם אף הוא את הצעת החוק, אולי יותר מכולם, הן מתוקף תפקידו כשר משפטים אך גם מתוך אמונה אישית בנכונות הצעד, החליט גם הוא לעזוב את מפלגתו ולחבור למפלגה אחרת – ‘הישראלים’ בראשות ראש עיריית ת”א רון חולדאי. אך כבר בחלוף כשבועיים ולאחר שראה שמפלגתו החדשה לא עוברת בסקרים את אחוז החסימה לקראת הבחירות במארס 21, הודיע על פרישה זמנית מפוליטיקה.

בכך למעשה אבד הסיכוי הטוב ביותר שהיה ללגליזציה בישראל אי פעם, ולמרות שהשר ניסנקורן נתן בשם הממשלה הבטחה מפורשת, במסיבת עיתונאים, ל”לגליזציה תוך 9 חודשים”, כלומר לגליזציה בישראל בסוף שנת 2021, בפועל הכל תלוי כרגע בממשלה הבאה שתקום לאחר הבחירות. על פי הסקרים רוב הסיכויים שהממשלה שתקום תהיה ממשלת ימין מהותית שבתוכה מתנגדי הלגליזציה הנוקבים ביותר – המפלגות החרדיות והימין השמרני – מה שלא מבשר טובות לתומכי הלגליזציה.

מה שאולי יכריח את הממשלה להסדיר את שוק הקנאביס בישראל באופן חוקי היא עתירה לבג”ץ שהוגשה בשבוע שעבר פעם נוספת – אותה עתירה (בג”ץ הלגליזציה) שהוגשה שנתיים קודם אך הפעם עם שני שינויים מהותיים: האחד – הממשלה קיבלה את “ההזדמנות” שהורו השופטים לתת ונכשלה, והשני – שבידי העותרים נמצא כעת דו”ח הועדה המקצועית שמינתה הממשלה וממליץ על לגליזציה מלאה.

אם יקבלו השופטים את העתירה תבוטל למעשה הפללת צרכני הקנאביס מיד – מה שלמעשה “יחייב” את הממשלה להסדיר את השוק מתוך אינטרס שלה שלא להותיר שוק שחור ובלתי מפוקח בשווי מיליארדים שלא ניתן לאכוף אותו. אם השופטים ידחו את העתירה, הכל יהיה תלוי בממשלה הבאה. כאמור, בשלב זה על פי הסקרים צפויה ממשלת ימין שמרנית שלא תקדם לגליזציה כנראה. אם תהיה הפתעה ותקום ממשלה ליברלית, סביר שהיא כן תקדם את הסוגיה מכיוון שרוב המפלגות תומכות בצעד זה.

בשורה התחתונה הסיכויים ללגליזציה בשנת 2021 צנחו משמעותית בעקבות פיזור הממשלה וההליכה לבחירות. אמנם בכנסת האחרונה רה”מ בנימין נתניהו התחייב לאשר לגליזציה במודל קנדה, כפי שאכן עשה, אך בכנסת הבאה, עם שותפים אחרים, ייתכן והוא לא יוכל לעשות זאת גם אם ירצה. עם זאת, במידה ותהיה תמיכה של הליכוד, ייתכן שניתן יהיה לאשר את המהלך בעזרת הצעת חוק פרטית של האופוזיציה. תשובות ברורות יותר יהיו בעוד כמה חודשים לפחות, לאחר הקמת הממשלה.