יוניבו הרוויחה רק 500 אלף ש”ח בשנה, המניה צונחת

יוניבו, חברת הקנאביס החדשה הנסחרת בשווי 85 מיליון ש"ח בבורסה, פרסמה הבוקר את דוח סיכום הפעילות שלה לשנת 2020 ובו נחשף: ההכנסות גבוהות אך שורת הרווח קטנה למדי ועומדת על חצי מיליון ש"ח בלבד. המניה צונחת בכ-5%

חברת יוניבו (Univo) דיווחה היום את הדוחות הכספיים שלה לשנת 2020 (PDF). בכתבה הבוקר (א’), לקראת שבוע הדוחות בבורסה, הדגשנו כי במידה והחברה תפרסם את הנתונים של רבעון 4 יהיה מעניין לראות את שיעור הרווחיות שלה. מדוע? מכיוון שכפי שחשפנו עוד קודם במגזין קנאביס, החברה חוותה ירידה של 35% בהכנסות בין רבעון 3 לרבעון 4 והחשש הוא שהירידה החדה בהכנסות פגעה ברווחיות של רבעון 4.

להפתעת המשקיעים החברה החליטה שלא לפרסם את הנתונים של רבעון 4 באופן ספציפי. מדובר בצעד בעייתי למדי מצד יוניבו, שכן מדובר בנתון משמעותי מאוד ואפילו אפשר לומר שהוא מעורר חשד שמא אי הפרסום נובע מכך שהתוצאות היו חלשות לכאורה, אם כי מאחר והחברה לא חשפה זאת לא ניתן לקבוע זאת בפירוש.

מבחינת הנתונים היבשים, שנת 2020 היא השנה הראשונה בה המפעל של יוניבו פועל. בשנת 2019 פעילות המפעל הייתה מינורית והחלה רק בחודשים האחרונים של השנה. במהלך שנת 2020 הסתכמו הכנסותיה של החברה לסך של 33.7 מיליון שקל – מתוכן 10.1 במחצית הראשונה, בערך 14 מיליון שקל ברבעון 3 ובערך 9 מיליון שקל ברבעון 4. 

הנקודה החשובה נמצאת כמובן לא רק בשורת ההכנסות, אלא אולי בעיקר בשיעור הרווח הגולמי מתוך ההכנסות. מדוע? כי בסופו של דבר עם הכנסות לא הולכים למכולת, עם הרווח כן.

גולן ביטון, מייסד ומנכ"ל יוניבו (Univo), על רקע מתקן הגידול "חוות עמית" בבעלות החברה
גולן ביטון, מייסד ומנכ”ל יוניבו (Univo), על רקע מתקן הגידול “חוות עמית” בבעלות החברה (צילום: אוהד שביט)

במחצית הראשונה של 2020 החברה רשמה שיעור רווח גולמי של 52%, מרשים לכל הדעות במיוחד כאשר מדובר בחברה שבבעלותה רק מפעל ללא חווה. לעומת זאת, אם בוחנים את המחצית השנייה של 2020 ניתן לראות ששיעור הרווח הגולמי של החברה ירד לכ-29.2% בלבד – שיעור שהוא לא גבוה בכלל.

הירידה ברווחיות של יוניבו נובעת ככל הנראה מכך שבעוד שבמחצית הראשונה של השנה עיקר ההכנסות של החברה נבעו מקניית מוצרים ממגדלים ומכירתם תחת המותג של יוניבו – מודל עסקי שבו שיעור הרווחיות נחשב לגבוה – במחצית השנייה של השנה החלה החברה לספק שירותי ייצור גם לחברות אחרות שאינן קשורות אליה, ביניהן גם חברת טבע אדיר.

שירותי ייצור בלבד נחשבים לבעלי רווחיות נמוכה יותר מאשר קניית הסחורה מהמגדל ומכירתה תחת מותג של החברה שכן בדרך כלל מדובר בסחורה שאותה המגדל לא הצליח או לא רוצה למכור תחת המותג שלו ולכן הוא מוכר אותה ישירות למפעל. סיבה נוספת היא שאם מדובר במגדל בהיקף קטן שהאיתנות הפיננסית שלו לא מאוד חזקה, הוא יעדיף לקבל את התשלום במועדים קבועים מאשר להיות תלוי בשאלה האם לקוחות הקצה יקנו או לא יקנו את תוצרתו בבתי המרקחת.

חצי מיליון ש”ח רווח בכל שנת 2020

נקודה חשובה נוספת שחשוב להדגיש היא שמכיוון שהחווה שהחברה רוצה להפעיל בעצמה, עליה היא דיווחה עוד בשנת 2018 כפעילה לכאורה, טרם החלה בפעילות מסחרית. כלומר, כל שאר פעילותה של החברה זה המפעל שלה. עובדה זו נותנת לה יתרון נוסף והוא שהיא אינה רושמת שינויים בשווי של נכס ביולוגי, שזהו טריק שכמו שציינו בידיעה מהבוקר יש לא מעט חברות שמשתמשות בו. 

נקודה שלילית בדוח היא שהרווח המייצג של החברה בכל שנת 2020 עומד על פחות מחצי מיליון שקל, בעוד השווי של החברה בבורסה הוא 85 מיליון שקל – כלומר החברה נסחרת במכפיל רווח על הרווח המייצג של בערך 170. 

מרג’ין אוף סייפטי

מרג’ין אוף סייפטי (Margin of Safety, “מרווח ביטחון”, לעיתים מכונה גם “כרית ביטחון”) הוא דבר המשמש את המשקיעים בחברות בשוק ההון בשביל להבין כמה ההשקעה שלהם בטוחה, כלומר שבמקרה ודבר מה מעכב את פעילות החברה והיא נעצרת או מצטמקת, מה הם הנכסים בניכוי חובות שהחברה תוכל עוד לחלק לבעלי המניות כדי להחזיר להם את ההשקעה בחברה. מדד המרג’ין אוף סייפטי מחושב על פי האחוז של הנכסים, בניכוי חובות, מתוך שווי השוק של החברה. אם חברה שווה 100 שקל ויש לה נכסים בניכוי חובות של 32 שקל, אז המרגי’ן אוף סייפטי של החברה מתוך השווי עומד על 32%.

במקרה של יוניבו ההון העצמי עומד לכאורה על 35 מיליון שקל, אבל אם מנטרלים את הנכסים הבלתי מוחשיים שהוא כולל בתוכו, ומנטרלים את סעיף הרכוש הקבוע, התוצאה היא שלחברה יש מרגי’ן אוף סייפטי – כרית ביטחון להשקעה – של בערך 8.5 מיליון שקל, כלומר מרג’ין אוף סייפטי של 10% משווי החברה פלוס פעילות המפעל של החברה שקשה להעריך את השווי שלו.

שיתופי פעולה

יוניבו דיווחה גם כי החליטה להפסיק את ההתקשרות שלה עם הפעילות של חברת הקנאביס הקנדית הגדולה קנופי (Canopy) בחווה שנמצאת במדינת לסוטו שבאפריקה. אבל, כלל לא ברור האם קנופי בכלל עדיין מתפעלת את חוות הגידול שם שכן במסגרת תוכנית התייעלות שפרסמה לפני כשנה היא הודיעה כי בכוונתה למסור את הפעילות בלסוטו לאחד השותפים המקומיים שלה.

בניגוד לפרסומים מטעם יוניבו לבורסה על ייבוא צפוי של 200 קילוגרם בשנת 2020 מחברת Clever Leaves הקנדית, בעלת מתקן גידול בפורטוגל, ככל הנראה הייבוא כלל לא בוצע לבסוף. החברה ציינה בדוח השנתי כי היא נמצאת במגעים עם Clever Leaves במטרה להגיע איתה להסכם מחייב לשנים הבאות, אך לא ציינה שהמשלוח הראשון לא הגיע.

מה הלאה?

במבט קדימה על פעילותה של יוניבו יהיה מעניין לראות כיצד תשפיע עצירת הייבוא על התוצאות של החברה במחצית הראשונה של 2021. אצל יוניבו זה לא ברור האם העצירה היא חיובית כפי שהיא למגדלות הישראליות כדוגמת פארמוקן וקאנומד, או שהיא שלילית כפי שהיא לחברות שנשענות על הייבוא כדוגמת קנדוק של אינטרקיור, BOL או שיח, שכן חלק מהפעילות של יוניבו היא ייבוא מוצרים מחו”ל וחלק מהפעילות היא אל מול חברות בארץ.

לסיכום, במסגרת הדוחות החברה אמנם הראתה צמיחה יפה במחצית 2 לעומת מחצית 1 אך מנגד רשמה ירידה בהכנסות של רבעון 4, ירידה בשיעור הרווח הגולמי וכן רשמה רווח מינורי של פחות מחצי מיליון שקל במהלך 2020 כולה. בעקבות הדוח השנתי הלא-כל-כך-מוצלח, יורדת מניית יוניבו במעל 5% בבורסה בת”א.

יו”ר יוניבו הוא חיים הורביץ, היועץ הראשי של החברה הוא רה”מ לשעבר אהוד אולמרט, ומנכ”ל ומייסד החברה הוא גולן ביטון.

*** אין בנכתב המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר