חברות הקנאביס הקטנות בבעיה, ומה פשר “מצעד הבושה” בשוק?

סיכום השבוע בסקטור הקנאביס בבורסה: רבות מהחברות הציבוריות כולל הגדולות ביותר בהן – הבנקים, חברות הביטוח וחברות הנדל”ן – וכן גם חברות הקנאביס, הפרו אולי חובת דיווח לפי חוק שנקבע לפני כשנתיים ומטרתו לשקף לציבור פערי שכר בין גברים לנשים; חוץ מזה, חברות הקנאביס הקטנות בבורסה בצרות: אינטליקנה נכשלה בגיוס הון, גל העזיבות בקנאשור נמשך ומניית קאנומד התרסקה ב-30% תוך שבוע. וגם – בכירים בקנבוטק קנו מניות של החברה באגורה וביהמ”ש דחה את בקשת פארמוקן לקבל מענק קורונה.

מה פשר “מצעד הבושה” בשוק ההון והאם לחברות הקנאביס באמת אין עובדים?

מי שעוקב אחר הדיווחים של חברות הקנאביס לבורסה ודאי שם לב לדיווחים חריגים שפורסמו לאחרונה תחת הכותרת “דו”ח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד”, למשל של חברת קנאשור שדיווחה כי בחברה “לא מועסקים עובדים”, או של חברת פארמוקן שדיווחה כי בחברה “מועסקת רק עובדת אחת” – בהחלט דיווחים שנשמעים מוזרים ואפילו בלתי הגיוניים.

אז האם אכן חלק מהחברות בענף הושפעו מההפסדים ברבעון הראשון של השנה עד כדי כך שהן פיטרו את כל העובדים ונותרו ללא עובדים או עם עובד אחד בלבד? כמובן שלא. בקנאשור ובפארמוקן, אם נמשיך עם הדוגמה הזו, יש כמה עשרות עובדים בכל אחת אם לא יותר מכך, וענף הקנאביס הרפואי עדיין מייצר אלפי משרות רבות למשק הישראלי.

הסיבה לדיווחים הללו נעוצה בכלל בחוק שהעבירה הממשלה לפני כשנתיים (2020), שקבע כי על חברות בהן מועסקים יותר מ-518 עובדים, או לחילופין חברות הנסחרות בבורסה, חלה חובה לפרסם עד 1.6.22 את השכר הממוצע של העובדות והעובדים בחברה, וזאת על מנת לאתר האם ישנם פערי שכר בין נשים לגברים. מעין “מצעד בושה” פמיניסטי שכזה שאמור לעודד שוויון.

על מהות ונחיצות הצעת החוק הזו יש בוודאי מי שיתווכח לכאן או לכאן, אבל קונקרטית, מבחינת היישום של החוק, אין ספק שהוא די כושל ושיוזמו ומתכננו – שר העבודה והרווחה לשעבר איציק שמולי ממפלגת העבודה – לא חשב עליו כנראה עד הסוף.

מדוע? מכיוון שמרבית החברות הציבוריות וכך גם מרבית החברות הגדולות, פועלות לרוב באמצעות חברות בנות, המוחזקות 100% על ידן, כך שהחברות הציבוריות כשלעצמן כלל לא מעסיקות עובדים. וכך גם בדוגמה של קנאשור ופארמוקן.

מישהו פשוט שכח לכלול בלשון החוק גם חברות בבעלות מלאה של חברה אחרת, ולא רק חברות בפני עצמן, כך שיצא שמרבית החברות הציבוריות מצליחות בפועל להתחמק מהפרסום ובהתאם – גם מעצם בדיקת והשוואת נתוני השכר בין נשים וגברים – מה שהיה מטרת החוק הזה מלכתחילה. לכן זה נראה ומדווח כאילו אין להן עובדים, כשבפועל זהו דבר טכני גרידא.

לא פחות גרוע, לא רק ששכחו לסתום את הפירצה שמאפשרת לחברות לא לבדוק בפועל את הנתונים ולשקפם לציבור, אלא שנוסח החוק אפילו לא מציין סנקציות וענישה כלשהן כלפי מי שמפר את החוק, כך שרוב החברות פשוט מתעלמות ממנו, וכך גם בענף הקנאביס.

מבדיקת מגזין קנאביס מול משרד הכלכלה עולה כי אכן המועד האחרון לדיווח, קרי 1.6.22, כבר חלף, ואכן נראה שחברות רבות – כולל הגדולות ביותר בישראל בהן בנקים, חברות ביטוח וחברות נדל”ן – לא יישמו את ההוראה בחוק.

לשאלתנו האם מדובר למעשה בהפרת חובת דיווח אפשרית של החברות הללו לבורסה ולציבור, נמסר ממשרד הכלכלה כי אכן הופרה חובה שכזו וכי נשקלים צעדים ענישתיים כנגד אותן החברות שלא דיווחו.

עם זאת, משרד הכלכלה הסביר כי למעשה בחוק לא נקבעה כאמור כל סנקציה נגד מי שמפר את החוק כך שנראה שמדובר ב”אות מתה”.

נדגיש כי אף על פי שישנן חברות קנאביס רבות שלא פרסמו, לא מדובר בעניין ספציפי של ענף הקנאביס אלא בהפרה גורפת לכאורה של החוק לכל אורך שדרת החברות הישראליות – כולל הגדולות ביותר שבהן כאמור.

“אין סנקציה בחוק למי שלא מדווח, לנציבות השוויון מוקנית הסמכות לטפל בפניות עובדים/ות אשר מתלוננים על אי מסירת הודעה כמתחייב מהתיקון,” מסר משרד הכלכלה. “בימים אלה בוחנת הנציבות אמצעי פיקוח נוספים ליישום התיקון”.

אינטליקנה נכשלה בגיוס ועומדת בפני שוקת שבורה

כזכור, וכפי שציינו גם בסקירה השבועית מלפני מספר שבועות, חברת אינטליקנה (Intelicanna) ניסתה לבצע הנפקת זכויות שהזכות להשתתף בה ניתנת אך ורק לבעלי המניות וזאת לצורך כיסוי הגרעון.

בהנפקה תכננה החברה לגייס כ-2.3 מיליון שקל אך בפועל מהתוצאות שפורסמו השבוע עולה כי היא גייסה רק כ-961,000 שקלים – סכום זעום לכל הדעות ובכלל לא מה שהחברה ציפתה לו. יתרה מכך, רוב הסכום, כ-723,000 שקלים ממנו ליתר דיוק, הגיע מבעל השליטה בחברה אורי וייס.

נכון לסוף שנת 2021 הייתה אינטליקנה עם חובות לבנק של כ-2.5 מיליון שקל נטו. מאז חלפה כבר כחצי שנה, ובהתבסס על קצב שריפת המזומנים שלה בשנת 2021, ובהנחה שהיא הורידה אותו קמעה, להנפקה הגיעה החברה עם חובות נטו לבנק של כ-6 מיליון שקל. כעת לאחר ההנפקה אפשר להעריך שהיא עם חוב נטו של כ-5 מיליון שקל.

בפועל, אינטליקנה עומדת כעת אל מול שוקת שבורה, שכן הירידות המשמעותיות שאירעו בכל הבורסות בעולם מתחילת השנה מקשות ואף מונעות במקרים רבים מחברות הזנק ומחברות שאינן רווחיות לגייס כסף בשוק ההון, ולא רק בענף הקנאביס אלא אפילו בענף ההייטק.

קשה לראות כיצד תצליח אינטליקנה לעבור לרווחיות ונראה שהחברה תצטרך להתמודד בקרוב עם נושים שדורשים את כספם ומשקיעים שכועסים על כך ששווי החברה עומד על כ-20 מיליון שקל בלבד, כלומר ירידה של כ-46% מתחילת השנה.

שווי של 20 מיליון שקל לחברה ציבורית הוא למעשה שווי נמוך כל כך שחלק מהחברות מעדיפות בשלב כזה לעזוב את הפעילות, להפוך ל”שלד” בורסאי ולמכור את השלד לפעילות עסקית אחרת כלשהי כדי להחזיר למשקיעים את כספם או להכניס פעילות עם ערך שתעלה את שווי המניות.

עם זאת, במקרה של אינטליקנה חשוב לזכור שלחברה יש חובות, ומשכך לא נכון כנראה להסתכל על החברה כ”שלד” פוטנציאלי למכירה אלא כשלד עם חובות שיתכן שרק בגינן השלד הבורסאי ימכר לבסוף אך הכסף מהמכירה במקרה הזה ילך אל הנושים ולא אל המשקיעים.

גל העזיבות בקנאשור נמשך והחברה נראית כמי שהפסיקה פעילות מסחרית

חברת קנאשור (Cannassure) דיווחה השבוע לבורסה על פיטוריו של סמנכ”ל הכספים איתן זלבסקי, זאת בתוך פחות מחודשיים וחצי מהמינוי שלו. החברה לא פירטה מדוע הוא פוטר וכן גם לא דיווחה על מי יחליף אותו.

העזבתו של זלבסקי היא רק המשך של גל עזיבות אדיר בחברת קנאשור שבתוך כשנה איבדה את היו”ר עידו נחושתן, את המנכ”ל רן עמיר, את סמנכ”לית המו”פ הדיל עוננאלה, שני סמנכ”לי כספים נוספים, את דנה מרום סמנכ”לית התפעול שגם כיהנה כמשנה למנכ”ל, ואפילו את מנהלת השיווק והמכירות נטע קורן.

נתונים אלה מעניקים ככל הנראה לקנאשור את התואר השנוי במחלוקת “שיאנית הפיטורים של חברי הנהלה בבורסה הישראלית” וזאת מבין כל 600 החברות הציבוריות בבורסה. לא תואר שחברה צריכה להתגאות בו.

למעשה נראה שבשבועות האחרונים השתררה דממה מכיוונה של קנאשור, שנהגה לפרסם דיווחים באופן די קבוע ולעדכן את מלאי המוצרים שלה עם זנים חדשים די בתכיפות. לאחרונה נראה שהקצב לא רק ירד אלא הופסק לגמרי, מה שאולי מסמן לגבי העתיד לבוא.

המניה של חברת קאנומד התרסקה 18% ביום ו-30% בשבוע

המניה של חברת קאנומד (Cannomed) צנחה ביום חמישי השבוע בכ-18%, במחזור מסחר לא מבוטל בכלל, ובכ-30% בסך הכל תוך שבוע אחד.

הסיבה לצניחה לא ידועה בודאות אך יתכן שנגרמה כתוצאה מגורמים בשוק שלמדו עוד על קבוצת לאונרדו והחליטו אולי שלא להישאר להמשך תהליך המיזוג עם פעילות הנדל”ן הזאת.

כזכור, כפי שכבר פורסם בשבועות האחרונים, קאנומד בהובלת האחים מנור וכפיר גינדי מתכננת להתמזג עם חברת הנדל”ן לאונרדו ולעזוב את הפעילות בענף הקנאביס שלא ממש הצליחה לה, בלשון המעטה.

מתחילת השנה, יחד עם המפולת בבורסה, גם מניות הנדל”ן למגורים צנחו ביתר שאת – דבר שאולי הוא הגורם לכך שמניית קאנומד צנחה במספרים כאלה בתוך זמן קצר מאוד.

יש לציין שבניגוד למגמה הזו, קאנומד דווקא הודיעה השבוע על השקת מוצר חדש לבתי המרקחת מהחווה שלה בישוב משואה – הזן “גירל סקאוט קוקיז” – המגיע לאחר כשלון בשני זנים נסיוניים לא מצליחים שראו אור בחודשים האחרונים בשמות “חגית” ו”רונית”.

קאנומד כאמור צפויה לעזוב את ענף הקנאביס במסגרת המיזוג (וזה קורה לא רק בגלל החלטה אסטרטגית אלא גם מכיוון שרשות המיסים דורשת הליך שכזה בעת מיזוג עם חברה ציבורית, אחרת החברה הפרטית המתמזגת עלולה להיות חייבת בתשלום מס גבוה, כאילו נמכרו מניותיה ברווח לצד ג’) ולכן כאילו לא ברור מדוע היא משיקה זן חדש לפתע לשוק.

המהלך הזה בא ככל הנראה על מנת “להשביח” את הפעילות ואולי בשביל שהרוכש שלה יראה שיש לה יותר הכנסות ויהיה נאות לשלם עליה מחיר גבוה יותר.

בכל מקרה לא סביר שיתקבל סכום משמעותי בידי קאנומד ממכירת הפעילות שלה בתחום הקנאביס, בהתבסס על כך שבשנים האחרונות היא לא הצליחה להתרומם ושרפה כספים רבים.

בכירים בקנבוטק קנו מניות של החברה באגורה

אפרת אורון, המדענית הראשית של חברת קנבוטק (Cannabotech), מימשה השבוע אופציות והפכה אותן לכ-5,955 מניות, ששוות נכון למועד כתיבת שורות אלו כ-150,000 שקלים.

אך כמה אורון שילמה על המימוש וקבלת אותן המניות אתם שואלים? כ-60 שקל. כן, כן – כ-60 שקל בלבד על מניות בשווי 150,000 שקל.

מדוע זה קרה? הסיבה לכך נעוצה בזה שישנן אופציות רבות שקיבלו בעלי תפקידים בחברה במסגרת הסכמים שאותן הם יכולים להמיר ב”מחירי רצפה”.

לכן, משקיע שרוכש מניות של קנבוטק מתוך הנחה שהיא נסחרת בשווי של כמעט 50 מיליון שקל נכון לכתיבת שורות אלו, לא באמת רוכש לפי שווי של כ-50 מיליון שקל, שכן יש הרי אופציות שצפויות להפוך למניות במחיר זול בהרבה כך שהשווי האמיתי לפיו הוא רוכש את החברה עומד על בערך 70 מיליון שקל.

פארמוקן לא תקבל מענק קורונה

השבוע פארמוקן (Pharmocann) לא דיווחה, אך המידע הגיע לידי מגזין קנאביס, כי בקשתה לקבלת “מענק קורונה” מהמדינה בגין ירידה בהכנסות בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2020 נדחתה.

פארמוקן טענה בערעור שהגישה על החלטת המדינה כי הקורונה פגעה בה וגרמה לירידה בהכנסות בתקופה זו, בעוד שרשות המסים טענה בתגובה בעיקר כי היה מדובר ב”דחיית הכנסות” ולא ב”אובדן הכנסות” שכן הייתה התעכבות של כמה חודשים בגידול התוצרת, שלבסוף כן נמכרה בדצמבר 2020 ובינואר 2021.

לא ידוע ולא דווח ההיקף הכספי המדובר, אך סביר להניח שלא מדובר בהיקף של מיליונים רבים, שכן אם היה מדובר במיליונים זה היה הופך לעניין מהותי עבור החברה והיה עליה לדווח על כך לבורסה.

סיכום העליות והירידות של השבוע

  • וונטייז – 0.54%+
  • אינטרקיור – 3.07%-
  • עמיר שיווק – 4.45%-
  • פארמוקן – 5.46%-
  • טוגדר – 6.84%-
  • קנבוטק – 7.37%-
  • פנאקסיה – 8.71%-
  • נקסטייג’ – 8.98%-
  • יוניבו – 9.78%-
  • אינטליקנה – 10.13%-
  • איי אמ סי – 11.53%-
  • שיח מדיקל – 12.61%-
  • תיקון עולם קנביט – 12.72%-
  • קנאשור – 19.50%-
  • קאנומד – 24.58%-

*** אין בנאמר המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר