דיון הזוי בועדת הסמים: “קנאביס גרם להורים להרוג ילדים”

במקום דיון שהיה אמור לעסוק בשאלת השפעת הלגליזציה על בני נוער, ניהלה ח"כ קוטלר-וונש, יו"ר ועדת הסמים ממפלגת 'כחול לבן', דיון מיושן על נזקי הקנאביס על הצרכנים, והעלתה מחדש את השאלה האם בכלל נכון לאשר לגליזציה בישראל.

דיון שנראה כמו משנות ה-80 של המאה הקודמת, נערך הבוקר (ד’) בועדת הסמים של הכנסת בראשות ח”כ מיכל קוטלר-וונש (‘כחול לבן’). כותרת הדיון היתה ‘איך משפיע תהליך הלגליזציה והסדרת שוק קנאביס חוקי על בני נוער’, אך ח”כ קוטלר-וונש התמקדה במתן במה למתנגדי לגליזציה שרק הפחידו מהשפעות השימוש באופן כללי, ונתנה זכות דיבור רק לצד המתנגד. בין השאר טענו המתנגדים שרכיב בקנאביס עלול למכר כמו קוקאין ושהורים מסטולים הורגים בטעות את ילדיהם בזמן השינה.

כידוע, מחר (ה’) יגיש הצוות הבינמשרדי (“ועדת הלגליזציה”) את ההמלצות הרשמיות למשרד המשפטים, שחלקים מהן נחשפו אמש: מסחר חוקי למבוגרים, רכישה בחנויות בהגבלת כמות, בגילאי 21 ומעלה, גם לתיירים, ועוד. לקראת חזרה להליך החקיקה, שנעצר עם הקמת הצוות אחרי שהצעת החוק אושרה בועדת השרים ובקריאה טרומית בכנסת, נערך הבוקר הדיון בועדת הסמים באחת מהסוגיות השנויות במחלוקת בעניין זה: כיצד ישפיע מהלך כזה של לגליזציה על בני נוער. יש לציין שנתונים ממדינות שאישרו לגליזציה בשנים האחרונות מראים שהשימוש בקנאביס בקרב בני נוער לא עלה לאחר הסדרת שוק חוקי, ובחלקן הוא אף ירד, בקנדה למשל ב-47%. הקנאביס נגיש כיום בקלות אמנם דרך ערוצים בטלגרם, אך יש מי שחושש ששוק חוקי יגדיל את הזמינות, ובהתאם גם את אחוזי השימוש.

ח”כ מיכל קוטלר-וונש, יו”ר ועדת הסמים, שמקפידה משום מה להביא לדיון בעיקר דמויות המתנגדות ללגליזציה, פתחה: “נערוך דיונים כחלק מתהליך, שיש בו גם הזדמנויות וגם אתגרים. יש כבר ניסיון במדינות אחרות אבל אין מספיק זמן בין תחילת התהליך במדינות אחרות להיום, אז חלק מהאתגר זה להבין את הנתונים כבר היום. השאלה היא לא האם אלא כיצד מובילים תהליך כזה באחריות. אנחנו לקראת הפרסום של המלצות הצוות הבינמשרדי, לאחריו נעמיק בכך”.

ליאורה ג’וזף, סגנית התובע המחוזי של מדינת קולורדו: “אני מאמינה שהדרך הטובה ביותר עבור ישראל לדרך ללגליזציה היא עניין הפוטנטיות (“חוזק”) של הקנאביס. אבל קודם אני רוצה להבהיר שלגליזציה של קנאביס לא הופכת את השימוש לבטוח יותר. גם בלגליזציה של אלכוהול ושל נשק, אנחנו רואים עלייה בפעילות עבריינית שמקיפה את האזורים הללו. בכל מקום שיש בו פשע, הנפגעים העיקריים יהיו בני נוער והילדים שלנו. בשבילי גם בני 25 הם בני נוער, הם כולם ילדים. בשנת 1980 היה פחות מ-2% THC בסיגריית מריחואנה, היום יש מעל 20% THC. בכל הנוגע למחקרים שבדקו את השפעות הקנאביס – הם כולם מחקרים מהימים בהם היו 2% THC בקנאביס, כך שאין היום מחקרים על השפעת הקנאביס שמתחשבים בריכוז הקיים היום של THC בקנאביס. מה שאנחנו יודעים זה שכאשר חומר יותר פוטנטי, הוא גם יותר ממכר. למשל ‘קודאין’ עם פוטנטיות נמוכה יותר מ’אוקסקונטין’ ולכן יותר מתמכרים לאוקסיקונטין. כנ”ל באלכוהול, מתמכרים יותר לוודקה מאשר לבירה. אנחנו מאמינים שזה מה שיקרה עם מריחואנה. השאלה השנויה במחלוקת היא לגבי עד כמה ממכר THC. בהולנד ראו תוצאות רעות בגלל יותר מדי THC. כשכמות ה-THC כל כך גבוהה היא צריכה להיחשב כמו קוקאין מבחינת רמת התמכרות. נרשמה עלייה בהגעה לחדרי מיון כתוצאה משימוש בקולורדו, מקרי התאבדויות ומנות יתר. יש לנו בעיה קשה עם התמכרות לאופיואידים, שמובילים להתאבדויות ומנות יתר. מנסיוני כולם נמצאו עם מריחואנה בדם בנתיחה שלאחר המוות. מריחואנה היא ‘סם שער’ (Gateway Drug). ההורים של הילדים יספרו לכם שהילדים התחילו להשתמש בקנאביס בגיל 13, שהתחיל מעגל של התמכרות שהוביל לחומרים אחרים. זה הקשר בין מריחואנה למוות מאופיואידים, אני מאמינה שיש קשר. אני לא יודעת לבסס את זה על מידע, אבל יש עלייה בתרבות הסמים. דבר נוסף הוא שאחרי לגליזציה כולנו חווינו יותר מוות של תינוקות במיטה בעקבות הורים שהתמסטלו, התגלגלו עליהם וחנקו אותם למוות. אנחנו קוראים לזה מוות משינה משותפת, כי ההורים היו מסטולים. אתם לא תצליחו לנצח את המאבק ללגליזציה, אז זה יקרה, אבל כן צריך להקפיד על הפוטנטיות, יש מוצרים גם ‘שאטר’, ‘וקס’, ‘וייפ’, צריך לפקח עליהם היטב כי הם מובילים לתרבות סמים”.

פרופ’ יוסי הראל פיש, הרשות למלחמה בסמים, הציג מצגת בנוגע לתפיסת מסוכנות ודפוסי שימוש בקנאביס בקרב בני נוער: “הסקר האחרון נערך בשנת 2019 וליווה את השיח הציבורי בשנים האחרונות, גם לשימוש רפואי וגם הדחיפה לכיוון לגליזציה. כמו שאתם יודעים השיח הזה משנה את תפיסת המסוכנות של הסם בקרב הילדים ובהתאם את אחוזי הצריכה. רואים קפיצה עלייה בשימוש בקרב השינויים בדעת הקהל. אחוז התלמידים בגילאי 15-17 עד שנת 2011 היה 14% ועלה ל-19% בשנת 2014 ועלה לאחרונה ל-28% שחשבו שסם הקנאביס הוא לא מסוכן. בקרב מבוגרים (18-40) הנתון גבוה יותר, 30% חושבים שהסם הזה לא מסוכן. בכל מקום שמדדנו שתפיסת המסוכנות יורדת, זה מוביל לעלייה בשיעור הצריכה. אחוז הצריכה בקרב מבוגרים עלה כידוע ל-27%. צריך לזכור שמדינות בארה”ב עשו לגליזציה הן היו עם אחוזי השימוש הכי גבוהים בקנאביס, אז כשהם נכנסים ללגליזציה אין להם הרבה לאן לעלות. לא התיק במשטרה מפחיד את הנערים שבוחרים לא להשתמש בקנאביס, אלא פגיעה במוח. מה שאנחנו מבינים זה שיש לעבור מגישה של ‘אל תעשה’ לגישת ‘עשה במקום’. להתמקד באלטרנטיבות, לערב את ההורים. אנחנו חייבים להתעשת ולעבוד נכון כי הרכבת כבר יצאה מהתחנה. כי צריך לעזור לדור הצעירים בארץ”.

דביר בן זאב, יו”ר מועצת התלמידים והנוער: “ממה שידוע לנו השימוש בקנאביס יכול לגרום להפרעות נפשיות, ירידה בכושר הנהיגה, מחלות, זה מעלה את הסיכון לאובדנות, משפיעה על התפקוד השכלי. זה עלול להרוס את תעודת הבגרות, 12 שנות לימוד, זה משהו שלא הפיך. ברגע שמכניסים גם את הסמים למשוואה של אלכוהול, אנחנו פותחים שער לא רק לקנאביס אלא מכניסים את כל הסמים ולא רק קנאביס כדבר שאפשר להשתמש בו. אם לנערים קשה היום להשיג את זה, כשזה יהיה חוקי יהיה קל יותר, והסיכוי להתמכרות יעלה. בני נוער הם צרכני תוכן, והתוכן שבני הנוער מקבלים היום הוא כזה שאין הפרדה בין שימוש רפואי, שמוצג בצורה חיובית. בשנים האחרונות השיח על לגליזציה גורם לזה שזה לא כזה מסוכן אם יאשרו את זה. הם מקבלים תוכן חיובי וזוהר ועל כך יש לתת את הדעת. בקנאביס יש תחושת שיכרון וניתוק קשר עם המציאות, כמו גם אלימות ותופעות נוספות. יש לזה השפעה על בני נוער ל-15 שנים קדימה, אז לפני התחלת מכירות הקנאביס יש להתחיל בפרויקט הסברה רחב שמקוון להורים. הורים רואים את זה פחות כמסוכן, ולכן צריך שהם ישפיעו על הילדים שלהם, ולעשות קידום במוסדות החינוך. יש להתחיל באכיפה מאוד קשה נגד השוק הלא חוקי לפני שעושים לגליזציה, כדי שלא יגיע לבני הנוער. יש משמעות קריטית למינון, בין 2% ל-20%, יש לשים אזהרות על המוצר. יש לעצור פרסום מלבד בעיתונות הכתובה.”

“כל הכבוד לדביר שמציג את עמדת בני הנוער,” השיבה ח”כ קוטלר-וונש.

פרופ’ רפאל משולם: “המוסד האקדמי הבכיר בתחום הזה מצא ש-10% מהמשתמשים בקנאביס מתמכרים, בדגש על המשתמשים בקנאביס בכמות גדולה של THC או שהשימוש הוא לא שימוש מזדמן אלא יומיומי. האיגוד האמריקאי של רופאי ילדים עשו סקר ויש להם המלצות טובות איך לגשת לסוגיה.”

עו”ד יפעת רווה, משרד המשפטים: “קיימנו הרבה מאוד דיונים בנושאים שעלו כאן, של התמכרויות, של בני נוער. שמענו גם מקולורדו וגם מקנדה, כל אחד שיתף אותנו בניסיון שלו. שמענו גם מומחים כולל מי שמופיע פה. בקרוב יצאו ההמלצות שחלקן כבר בתקשורת. ממה שאני יודעת לא היתה עלייה בנושא של מוות בעריסה בישראל למרות שעלה אחוז השימוש בקנאביס אז לכאורה זה היה אמור לקרות לפי דברי התובעת שדיברה קודם”.

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור: “צריך קודם להכיר באי-הודאות, מתכננים לעשות שינוי עם השלכות רוחב שהן בלתי צפויות, ולכן אנחנו חייבים לאסוף מידע על התפיסות של בני הנוער, השימוש. עם כל הפופולריות של השימוש, הלגליזציה אינה צריכה להיתפס כמעודדת את השימוש, שיש לו השלכות שליליות, כמו מוות בעריסה, או הקשר בין שימוש בקנאביס לתאונות דרכים. צריך לשדר מסר נכון, כלומר זה שזה יהיה חוקי זה לא אומר שזה ראוי ומומלץ. יש קשר גם בין שימוש בקנאביס לטבק. צריך לקדם העצמה, מתוך בחירה לא להשתמש בזה. ראינו את הכח האדיר של תעשיית הטבק. אם יהיו בעלי אינטרס חזקים למכר את בני הנוער, אז תהיה לנו בעיה. צריך למצוא את הדרך למנוע כניסה של אינטרסים זרים כלכליים שרוצים לשווק את מרכולתם”.

חגי רזניק, מנכ”ל המשרד לקידום וחיזוק קהילתי (אורלי לוי): “בסוף יש מתודולוגיה של טיפול דרך השטח, לצד הצבת גבולות. אחד החניכים אמר לי שהוא פחד שיתפסו אותו ‘מלוכלך’ בבדיקות שתן. ככל שהוא למד כישורי חיים, הוא למד שהוא לא רוצה להיות ‘מלוכלך’ עם עצמו, לא בגלל בדיקות שתן. זה נכון על אחת כמה וכמה בתהליך של לגליזציה. הבנייה של כישורי חיים, בעיקר בקבוצות סיכון, הן דבר משמעותי. אנחנו רואים שכשהולכים למהלך של הסדרה, יש מקומות שהשימוש גדל וההתמכרות יורדת. חניך שישב על ידו אמר ‘אתם לא מבינים כמה קל ופשוט להתארגן ותוך כמה דקות וזה במצב שאין לגליזציה’. אם אתם לא מבינים ‘להתארגן’ זה לקנות סמים. יש כאן הזדמנות בהסדרה לייצר Firewall עם אותו סט של בניית כישורי חיים. יש היום תופעה של גז קצפות, קונים את זה בשקל, זה בכל מקום. בסוף צריך בנייה של כישורי חיים”.

שלומי ירוחם, הנהגת ההורים הארצית: “אני מסכים עם כל מה שנאמר פה, אבל אוסיף שלפני שמדברים על ההשלכות על בני נוער, צריך לבנות להם סביבה חזקה ויציבה, הם יבינו את המשמעות של צריכת קנאביס. לאחר מכן נוכל להתחיל בקמפיין הסברתי. כשרוקח מוכר את אותו קנאביס הוא לא יודע כמה גלגולים אותו קנאביס עובר, ולכן המדינה צריכה להקים מאגר של משתמשים כדי לעקוב אחר שימוש, אולי המדינה היא זאת שצריכה למכור על ידי חנויות יעודיות”.

איתן אקשטיין, מנכ”ל ארגון ‘רטורנו’ העוסק בגמילה מסמים: “זה מזכיר לי את הויכוח שהיו כאלה שאמרו שחייבים להתפלל בבית כנסת כי אין ברירה. שמעתי בפעם הקודמת את התובע של קולורדו ועכשיו שמעתי את ליאורה, ואנחנו עדיין אומרים שצריך להמשיך. אבל מהניסיון שלנו ב’רטורנו’, מעל 80% מהחבר’ה שמגיעים לטיפול הם מכורים למריחואנה וכד’. אם 10% מאלה שהשתמשו בסמים התמכרו לסמים. זה אומר עשרות אלפי בני נוער שיהיו זקוקים לטיפול. צריך להקצות מספיק כסף כדי לטפל בילד שיזקק לטיפול”.

ח”כ קוטלר-וונש סיכמה: “זו באמת שאלה האם לגליזציה היא גזירה משמיים”. בכך סיכמה יו”ר הועדה את הדיון והבטיחה להמשיך את הדיונים.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר