המלחמה בקנאביס: 10 נזקים שפוגעים בכולנו

המלחמה בקנאביס גורמת לנזקים עצומים – לא רק לאלו המשתמשים בו ונרדפים בעקבות כך, כי אם לכלל אוכלוסיית ישראל. אבנר ונהורסט מסכם את 10 הנזקים של המלחמה הארורה הזאת שבה אין מנצחים ומסביר מדוע טוב לכולנו שהיא תיפסק לאלתר. ואף מילה על היתרונות הבריאותיים של הקנאביס

מאת: אבנר ונהורסט

הרבה מהאנשים שאני משוחח איתם על נושא הקנאביס והמלחמה בסמים אומרים לי “אין לך משהו יותר חשוב להתעסק בו? במדינה כזאת, מוקפת אויבים ומלחמות פנימיות, עם בעיות כלכליות וסביבתיות וזה מה שאתה בוחר להתעסק בו? גם אם כל היתרונות של הקנאביס נכונות עדיין זה לא נושא כזה חשוב וכו…”

אבנר ונהורסט
אבנר ונהורסט

אז ישבתי, חשבתי, חקרתי קצת והכנתי רשימה של נזקים אשר נגרמים בעקבות המלחמה בקנאביס. השתדלתי מאוד לא להיכנס ליתרונות הקנאביס כיוון שהמתנגדים לא “מאמינים” בהם וחושבים שאנחנו מנפחים אותם ובגדול אני גם לא חושב שהיתרונות של הקנאביס הם הסיבה שהקנאביס (או כל סם אחר) צריך להיות חוקי.

1. נזקי בטחון חוץ

נתחיל בנזקי ביטחון החוץ (הן ברמה המדינית וברמה העולמית) – הרבה מארגוני הטרור מגדלים וסוחרים בקנאביס ברמה העולמית. לדוגמה, הרבה מהחשיש שנכנס למדינה מגודל ומוברח ע”י החיזבאללה בצפון והחמאס מהדרום. החשיש הזה נכנס ללא פיקוח למדינה ונמסר לצרכנים כאשר הוא מלוכלך ומעורבב עם חומרים אחרים ואינו חשיש נקי. חלק גדול מהכסף של הקונים מועבר לארגוני הטרור שלאחר מכן משתמשים בו כדי להלחם במדינת ישראל. גם הרבה מהסמים בשוק העולמי מיוצרים ע”י אל קאעידה וארגוני טרור נוספים באפגניסטן ובמרוקו ובכך ממנים את פעילויות הטרור שלהם. במדינות דרום אמריקה קרטלי הסמים, שבדומה לארגוני הטרור משליטים פחד ואימה ברחובות, מחזיקים כמה מדינות כגון מקסיקו וקולומביה במלחמה מתמדת ולאחרונה יותר ויותר מדינות בדרום אמריקה החליטו לפעול למען הסדרת שוק הקנאביס כדי להוריד את כוחם של הקרטלים ואף נשיא קולומביה התעמת עם ברק אובמה בזמן כנס בקולומביה וקרא לו לשנות במהירות את תפיסת ארה”ב כיוון שזו יוצרת בעיות במרכז ובדרום אמריקה. במסמך שדלף לאחרונה משיחות של האו”ם נתגלו ויכוחים רבים בין המדינות החברות (בעיקר עם מדינות דרום אמריקה) על מדיניות הסמים החדשה של האו”ם.

2. נזקי בטחון פנים

בנושא ביטחון הפנים – ב-17/1/1920 נכנס לתוקפו התיקון ה-18 הידוע יותר בשם “חוק היובש” בארה”ב. כמובן שהחוק לא גרם לירידה בצריכת האלכוהול של האזרחים והתוצאה הישירה של החוק הזה היית עליה חדה בכמות ארגוני הפשע ובתזרימי המזומנים שלהם, וגרר עליה חדה באירועי האלימות והפשע. כעבור 13 שנה (17/2/1933) בוטל החוק בעקבות לחץ ציבורי נרחב הנגרם בעיקר בעקבות אירועי האלימות והפשע. בדומה לאלכוהול, בגלל שהקנאביס איננו חוקי מי שאחראי לחלוקת הקנאביס ולהפצתו בתוך המדינה הם ארגוני הפשע. הארגונים האלו ממנים את רוב פעילותם ע”י הסחר בסמים, שזהו הכסף הקל שלהם (ע”פ הערכות שונות שווי השוק הלא חוקי של הקנאביס בישראל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקלים לא ממוסים ולפי הערכות של הרשות למלחמה בסמים שוק הסמים הכולל מגלגל כ-10 מיליארד שקלים בשנה). בנוסף, המצב כיום מכריח את הצרכן התמים (יחסית) להסתובב במקומות מפוקפקים ולהיפגש עם אנשים מפוקפקים שידחפו לחלקם סמים קשים יותר ואשר משכנעים אזרחים וילדים שיהפכו לסוחרים או מבריחים עם הבטחות לכסף קל ובכך הם נכנסים למעגל הפשע (התאוריה שהקנאביס הוא סם מעבר נכונה אך ורק מהסיבה הזאת).

3. הנזקים הכלכליים

הנושא הכלכלי – כמו שכבר אמרתי, מבחינה כלכלית ארגוני הטרור והפשע הם המרוויחים העיקריים מנושא אי חוקיותו של הקנאביס. הרבה כסף מתגלגל ומחליף ידיים בעקבות ה”מלחמה” ומיותר לציין שאף יד בדרך לא משלמת עליו מס. בחשבון פשוט, מחיר גרם קנאביס נע בין 80 ל-100 ש”ח. נגיד שלגליזציה תוריד את המחיר ל-50 ש”ח לגרם ונגיד שהצרכן הממוצע קונה בין 5-10 גרם בחודש. רק על מע”מ (18%) הצרכן ישלם כ-45 ש”ח בחודש (0.18*50*5). לפי הערכות שונות (כולל של הרשות) ישנם כ- 500,000-700,000 צרכנים במדינה ולכן 45*500,000=22,500,000 ש”ח בחודש רק על מע”מ! וזה עם הערכות והמחירים הנמוכים. מצ”ב כתבה על שווי המיסים מהלגליזציה הצפויה במדינות שונות בארה”ב שעל פי הערכות בשנת 2014 יעלה הגידול בכלכלת הקנאביס על זה של שוק הסמארטפונים. לפי המחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים, לגליזציה של קנאביס תהיה שווה לשוק הישראלי כ-1.6 מיליארד בשנה כאשר כמות הכסף שהמדינה משקיעה בשנה על המלחמה בקנאביס (שוטרים, מעקבים, עיכובים חקירות, עורכי דין, משפטים, בתי כלא ועוד), מוערכת בכ-690 מיליון ש”ח בשנה! רק לצורכי השוואה על מגפת ההשמנה שהורגת אלפי אנשים בשנה וגורמת לנזק המוערך בכ-6 מיליארד שקל בשנה לא מושקע כ”כ הרבה כסף (לפי כתבה ב-YNET המלחמה בהשמנה מתוקצבת בכ-200 מיליון) ועל התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות (הגורמות לכ-500 מקרי מוות בשנה) מבקשים כ-40 מיליון ש”ח עד 2018 ובינתיים כלל לא מתוקצבת ע”י המדינה .

4. הנזק הרפואי

הנושא הרפואי – פה זה נהיה מאוד מאוד חשוב! מכיוון שהקנאביס רשום בפקודת הסמים כסם ללא תועלת רפואית, רשימת הייסורים שחולה צריך לעבור לפני שיוכל לקבל טיפול בקנאביס היא ארוכה ומתישה. החולה חייב לעמוד ברשימת ההתוויות המאושרות לקנאביס, לאחר מכן, בהרבה מהמקרים, על החולה להראות שניסה את הרפואה הקונבנציונלית ושהוא לקח רשימה ארוכה של סמים “רפואיים” אשר לרוב תופעות הלוואי שלהם נוראיות ושאף אחת מהן לא הועילה לו, החולה צריך למצוא רופא שקיבל אישור ממשרד הבריאות לרשום קנאביס (יש רק 15 רופאים כאלו) ולהפוך למטופל שלו. שאר הרופאים המומחים יכולים לרשום המלצה לקנאביס אך כאשר החולה מקבל כבר בסופו של דבר את ההמלצה מהרופא המטפל בו האישור עובר ליחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) ושם חבורה של פקידים שלא בודקים את החולה עצמו מחליטים האם לאשר את המרשם של הרופא ובאילו תנאים. טרטור כזה לקבלת תרופה אינו קיים לאף תרופה אחרת (כולל תרופות בעלות תופעות לוואי גרועות בהרבה).

בעקבות ה”מלחמה” המיותרת הזו מונעים באופן מכוון מחולים את התרופה שיכולה לעזור להם ולפחות להפוך את חייהם כנסבלים. מצ”ב מכתב של מנכ”ל משרד הבריאות ד”ר גמזו שבו כתוב המשפט הנ”ל – “להגביל את מס’ המשתמשים גם על חשבון אי הכללת אבחנות נוספות, שיביאו בין השאר לפגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית”. לא נתפס! הרי לקנאביס יש הרבה מחלות שאותן הוא מרפא או לפחות משדרג את איכות החיים.

בנוסף קיימת בעיית ה”זליגה”. הכוונה של “זליגה” היא מעבר חלק מהקנאביס הרפואי המאושר והמפוקח (בניגוד לחשיש ולקנאביס שמגיעים מהשוק השחור שם אין שום פיקוח על החומר הנצרך ואין הרבה יכולת לדעת מה בעצם מעשנים) לשוק השחור ומשם לצרכנים ללא אישור רפואי שמעדיפים לעשן חומר נקי ומפוקח.

5. הנזק הסביבתי

בנושא הסביבתי – ההמפ (HEMP) הוא בן דוד של צמח הקנאביס אשר היה בשימוש נרחב לאורך ההיסטוריה ואפילו בכמה מקרים בעבר החקלאים חויבו לגדל את ההמפ (המקרה האחרון התרחש בארה”ב בזמן מלחמת העולם השנייה). בעבר שימש ההמפ לכמעט כל דבר החל מנייר, חבלים, מפרשים, “מזון על” (זרעי ההמפ עשירים ברוב חומצות האמינו ובאומגה 3), פלסטיק (היום מייצרים ממנו רכבים), דלק ביולוגי , בטון ועוד מלא מלא מוצרים. ההמפ הוא צמח עמיד מאוד ואיננו מכיל THC (פחות מ-0.3% THC ) אך עדין אינו חוקי לגידול בארץ בגלל קירבתו לקנאביס ה”רגיל”.

6. הנזק החברתי

בנושא החברתי – לפי דו”ח של ממ”מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת), בכל שנה נפתחים כ-30,000 תיקים הקשורים לסמים כאשר רובם (84-82%) תיקים על שימוש ואחזקה והשאר על סחר.

אם ניקח את 2010 לדוגמה, נראה שעל שימוש ואחזקה (ללא סחר) נעצרו 28,632 אנשים, אם ניקח בהערכה 50% עבריני קנאביס מתוכם (זוהי הערכה מקלה כלפי מטה, הרי יודע שה”סם” הנפוץ ביותר בהפרש ניכר הוא קנאביס והשימוש בו מוערך בכ-75% מכלל הסמים הלא חוקיים בעולם) נקבל 14,316 צרכני קנאביס שנעצרו בשנה, בחישוב מהיר נקבל 39 מעצרים ביום שזה אומר 1.5 מעצרים בשעה או מעצר כל 36.7 דקות (בהערכה יותר מקלה של 25% על קנאביס עדיין נקבל מעצר כל שעה וקצת!). כל אלה מעצרים של אנשים שכל פשעם הפלילי היה לצרוך קנאביס. קשה מאוד להעריך את עלות המעצרים למדינה אבל רק בכדי לקבל סדר גודל על כמות העובדים הקשורים לזה מצורף מאמר של עו”ד ליאור פרי שפורסם במגזין קנאביס. יותר מכך, ע”פ נתונים של השב”ס 12.8% מהאסירים כרגע הם על עברות סמים כאשר 50% מהם הם אסירים חוזרים (רצידיביזם) וע”פ מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים בשנת 2011 כ-5.6% מסך האסירים הפליליים בבתי הכלא במדינה נכלאו בעבירות הקשורות לקנאביס. רק בשביל לסבר את האוזן עלות כליאה של אסיר בבית הכלא ליום אחד היא 257.5 ש”ח (93,975 ש”ח לשנה).

רוב רובם של הנאשמים בשימוש ואחזקה הם אזרחים שבכל מקרה אחר היו אזרחים ישרים ושומרי חוק אך בגלל המדיניות הנ”ל יש להם רישום פלילי עם כל המשתמע מכך.לפי הערכות שונות ישנם בין 500,000 ל- 700,000 אזרחים הצורכים קנאביס במדינת ישראל. בתוך חצי מיליון האנשים הללו ישנם אנשים מכל הרבדים והשכבות שבאוכלוסיה. ישנם אנשי שמאל ואנשי ימין, ישנם שופטים, עורכי דין, מהנדסים, רופאים, פוליטיקאים, טייסים, מנקי רחובות, שוטפי כלים, שפים, מעצבים, בנאים, רוצחים, גנבים, שוטרים וכו…. אבל ב-30,000 תמצאו בעיקר את מעמד הביניים והמעמד הנמוך… ואם כבר נכנס לשם איזה עשיר אחד הוא יוצא בזול מכיוון שהוא יכול להביא עו”ד טוב (כמו בן קדר שהודה שייבא 10 ליטר של סם אונס ואף סחר בחלקו וקיבל רק חצי שנה של עבירות שירות).

7. נזקי הפשיעה

כישלון המלחמה. לדברי מנהיגים – יו”ר האום לשעבר, מנהיגי מדינות, שופטים, שוטרים וכו’ – רבים טוענים שלא רק שהמלחמה בסמים נכשלה, היא אחראית לפריחת ארגוני הפשע והטרור, והרג אלפי אנשים כל שנה ואפילו ה-DEA מודה שהמלחמה היא כישלון ושכמות צרכני הסמים בעולם והנגישות לרוב הסמים (כולל סמי מרשם) רק הולכת וגוברת. גם ראשת ארגון הביון הבריטי- MI5 טוענת ש: “האם נמשיך עם השיטה המיושנת אשר הביאה לכשלונות רצופים גם בעוד 50 שנים? או שמא נקבל את העובדות בשטח – כפי שקיבלו אותן גם בסנאט האמריקני – ונבין שזו לא הדרך בה נפתור את הבעיה וש”המלחמה בסמים” אינה נושאת פרי? האם לא כדאי לקחת כדוגמא את פורטוגל ולהתמקד בבעיית הסמים כעניין בריאותי ולא פלילי?”.

קיימת גם קבוצה הנקראת LEAP – Law Enforcement Against Prohibition שזאת קבוצה של אנשי חוק וממשל עם רקע מכובד במלחמה בסמים שיוצאים בגלוי נגד המלחמה בסמים. אחד מאנשיה הוא “צאר הסמים של אירופה” לשעבר אולי תקשיבו למה שיש לו להגיד. אפילו ראשי הרשות למלחמה בסמים בעבר ובהווה כבר הודיעו על כישלון המלחמה ותמיכתם באי הפללת משתמשי הקנאביס!

8. נזקים בריאותיים

כדאי מאוד ללמוד מהאחר – ברשות למלחמה בסמים אומרים שאין אף מודל לפיו הלגליזציה או הדה קרמנליזציה הוכיחו את עצמם, אבל אם תיקחו שניה לקרוא את המחקר הזה שמסכם עשור לדה-קרימינלזציה בפורטוגל תוכלו להחליט בעצמכם בדיוק מה המצב והאם הרשות שוב משתמשת בטקטיקה של הפחדה ודברי שקר. כעבור שנתיים נערך סיכום דומה לאחר 12 שנים – והתוצאות זהות.

בפורטוגל סבלו במשך שנים מבעית סמים קשה עם הרבה נרקומנים ומחלות הקשורות לסמים (כמו אידס). בתחילת שנות ה-2000 המדינה העבירה חוקי דה-קרמינליזצה על כל הסמים בניסיון להלחם בבעית הסמים שבה. עשור לאחר מכן דווחה ירידה של כ-50% מההתמכרויות לסמים כאשר המכורים לסמים מועברים לטיפול בהתמכרות במקום לבתי הכלא. בסיכום המחקר נכתב שלאחר עשור של טיפול במקום מלחמה, שום דבר מתרחישי האימה שקדמו למהלך לא התרחשו אולם הרבה מהיתרונות שנחזו קרו. נרשמה שיפור בכמעט כל המדדים האפשריים.

9. נזקי ההסברה והבורות

האחראים למדיניות – במדינת ישראל ישנם כמה גופים האחראים למדיניות הסמים בישראל. הגוף המרכזי לקביעת מדיניות זו הוא הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. בהרבה מטיעוניה של הרשות היא לקוחת תופעה שקורית בקנה מידה קטן ומנפחים. קחו לדוגמה את טענת הפסיכוזה, על פי הרשות אם אתה מעשן קנאביס כנראה שתקבל פסיכוזה אבל כאשר בוחנים את זה לעומק זה כבר לא נראה כ”כ נכון. ע”פ סגן מנהל ביה”ח אברבנל מוטי משיח, עבודה מדעית רצינית אחת נעשתה שהוכיחה שאולי יש קשר בין שימוש בגיל צעיר בקנאביס לבין פסיכוזה ושאחוז המשתמשים הלוקים בפסיכוזה שווה לאחוז הלוקים בפסיכוזה בכל האוכלוסיה. יותר מכך, ע”פ מסמך שנשלח ב-2010 ע”י הרופא הראשי של משרד הביטחון ד”ר עידו כץ אשר רשם שקיבל מד”ר יהודה ברוך את הנתונים הבאים: “מבין סך כל המטופלים במריחואנה בארץ (כ-2700) כ-5 פיתחו התקפים פסיכוטים” שזה רק (!!) 0.2% מכלל המשתמשים הרפואיים (שגם ככה נמצאים במצב נפשי רעוע ויותר פגיעים ). הרשות והארגונים הדומים לה (אל סם וכו..) אוהבים לנפח תופעות כאלו ויש לכך עוד דוגמאות רבות. לפני שבועות בודדים פורסם מחקר מאונ’ הארווארד המכובדת ובו נמצא כי אין קשר בין קנאביס להתפתחות של סכיזופרניה.

האנשים שעומדים בראש האירגונים אשר מתווים את המדיניות הם הרבה פעמים אנשים ללא ידע מוקדם וללא הבנה בסיסית בנושא כדוגמת ח”כ איוב קרא (יו”ר הועדה למלחמה בסמים בכנסת ה-16) שהוכיח בורות מדהימה ואי ידיעה של הנושא המדובר. חלק ממתווי המדיניות אפילו לא חשבו שהם צריכים ללמוד אותו כמו ג’ודי ניר מוזס שלום, שבהיותה ראש אירגון אל סם נשאלה בסדרת הטלוויזיה “על סם” את השאלה הבאה: ” עברת הכשרה כלשהי? הרי בכל זאת צריך ללמוד את המטיריה…” וענתה – “לא. לא, כשאת עומדת בראש ארגון ציבורי את לא צריכה לעבור הכשרה או ללמוד את המטירה” (10:14). ג’ודי, צרכנית ריטלין ידועה, אף טענה בעבר כי היא “מאמינה בהפחדה ולא בהסברה”.

10. נזקים לצעירים ובני נוער

הסמים החדשים ובני הנוער – מאז שחר האנושות השתמש האדם בחומרים משני תודעה, לצורכי דת, רפואה ולצורכי הנאה. מכיוון שהסמים לא חוקיים מחירם לצרכן הוא גבוה מאוד ולכן כל הזמן צצים סמים “חדשים” זולים יותר, אשר מיוצרים במעבדות ביתיות בלתי מפוקחות עם חומרים נפיצים בחלקם ושלא באמת ידוע מה היא השפעתם. להרבה סמים שהיו נפוצים בעבר נפוצו חיקויים זולים יותר מהמקורים ומסוכנים פי כמה כמו הקרוקודיל, הקראק קוקאין והחגיגת. כל אלו הם סמים מעובדים אשר השפעתם נרקוטית בהרבה מהמקור, עם תופעות לוואי קשות בהרבה ועם סכנה בריאותית וציבורית גדולה.

גם את הסמים הישנים דואגים להעביר ולמהול בכמה מקומות בדרך מהיצרן לצרכן. הקוק, האקסטות ואפילו החשיש שנמכרים במדינתנו רחוקים מאוד מצורתם הראשונית, הטהורה ומהולים באבקות וחומרים זולים יותר בכדי להגדיל את גרדיאנט הרווח. תוספות אלו, בדרך כלל הרבה יותר מזיקות לצרכן מאשר הסם הראשוני והרבה מאוד ממקרי האשפוז בעקבות השימוש נגרמים כתוצאה מכך.

תופעת סמי הפיצוציות היא עוד דוגמה טובה לכך. סמי הפיצוציות מורכבים מכימיקלים חוקיים (דבר שכלל לא מעיד שהם בריאים או לא מזיקים) וכאשר אחד מהכימיקלים מוצא מהחוק, הוא פשוט מוחלף בכימיקל שונה שעדיין חוקי). מעדויות שהגיעו אלי וגם מכתבות באינטרנט (1) (2) (3) הסמים ה”חוקיים” פוגעים בהרבה מאוד אנשים, ממכרים בהרבה מהסמים אותם הם מחקים ובגלל שאלת חוקיותם, הם קשים מאוד למניעה ואכיפה. אפילו ממציא הסמים הסינטטיים טוען בעצמו כי יש לפעול ללגליזציה כדי להפחית את הנזק הנגרם מהמצאתו. יש לציין שאין על חומרים אלו פיקוח או איסור גיל וחומרים אלו נמכרים לבני נוער ללא מפריע.

אבל גם אם היינו מורידים את עניין הסמים החוקים (הרי הממשלה החליטה להלחם גם בהם),עדיין חלק גדול מהאנשים תמיד יחפש איך יוכל להתמסטל באופן חוקי וזול (כי הרי רובם הגדול של צרכני חומרים משני תודעה (כולל אלכוהול) אינם עבריינים בטבעם), אפילו אם זה עלול לגרום למותם, אם זה על גגות עם גז מזגנים או חומרים נדיפים אחרים שכ-87 אלף בני נוער השתמשו בהם בשנת 2010 (“10 מקרי מוות, עשרות תקיפות מיניות ומאות אישפוזים פסיכיאטריים נגרמו בשנה וחצי האחרונות בעקבות שימוש בסמים חוקיים, כמו גז מזגנים וטיפקס. 08.10.03”) או אם זה בעזרת צמחים רעילים כמו הדטורה והקיקיון ועוד צמחים רבים אחרים (כולל נרקיס) שעלולים לגרום למוות (והם גדלים חופשי בצידי הדרכים במדינה). הבעיה הגדולה היא שאי אפשר להוציא את הכל מהחוק ולכן תמיד ישארו חומרים מסוכנים יותר או פחות להתמסטל מהם.

לסיכום

אתם יכולים להגיד “סמים זה דבר רע ואף אחד לא צריך לצרוך אותם”. אולי אתם צודקים, אולי אתם טועים, אבל בכל דרך שלא תסתכלו – המלחמה הנוכחית אינה מונעת את השימוש בסמים ובטווח הארוך גם אינה מורידה את השימוש בהם אלא מעצימה אותו (ראה חלק 7). יותר מזה, המלחמה בקנאביס נוגעת ופוגעת בכמעט כל תחום בחיינו. המלחמה הזו, גם אם היא מונעת מכוונות טובות, הורסת חיי אדם וגורמת נזקים לחברה ולפרט בכמה וכמה מונים יותר מנזקי הקנאביס לחברה. מדיניות המלחמה בסמים הוכחה ככישלון גמור ומונעת ע”י שמרנות ואינטרסים ואני חושב שהגיעה השעה למדיניות ליברלית של סבלנות, טיפול, והסברה.

ראו גם: 8 סיבות רפואיות ללגליזציה של קנאביס
ראו גם: 9 טיעונים בעד לגליזציה של סמים

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר