המלחמה בסמים – המלחמה בזכויות הפרט…

הלגליזציה כמהלך הכרחי וקריטי לחברה בעלת עקרונות דמוקרטים.

גם אם נעזוב לרגע את העובדה שהקנאביס פחות מזיק מהאלכוהול והסיגריות. וגם אם לא נתייחס לעובדה שמבחינה פרקטית המלחמה בסמים לא הצליחה להשיג כלום, הסיבה העיקרית שבגללה כל-כך חשוב לעשות לגליזציה היא פשוטה ובסיסית – זכויות הפרט.

אנחנו חיים בחברה “דמוקרטית” ו”ליברלית” אבל יש לנו חוק שקיים עשרות שנים ללא שינוי, שמזכיר לכולנו משטרים חשוכים ותקופות שכולנו היינו רוצים לשכוח. החוק לפקודת הסמים המסוכנים נכנס לך לחיים, נכנס לך לבית ולנשמה ולמעשה קובע לך מה תעשה בין ארבע קירות ביתך. חשבת שמותר לך לעשות מה שאתה רוצה כל עוד אתה לא פוגע באחר?? אז חשבת…

זה באמת מדהים, כי ככל שחשבתי על הנושא הזה יותר לא הצלחתי להבין איך בשנת 2011 עדיין יש לנו כאלו חוקים, איך הציבור לא שם לב שיש איזו בעיה מאוד בסיסית עם החוק הזה?

אנחנו לא פושעים


המסקנה שהגעתי אליה היא כזאת – הסיבה היחידה שלמרות שאנו חיים בעידן כל כך מודרני ומתקדם עדיין חלק ניכר מהציבור משלים עם החוק הזה היא בגלל שאנחנו נולדנו למציאות הזו. אנחנו רגילים ש”סמים זה לא חוקי”. זהו, כך זה היה משהיינו קטנים וכך זה נשאר. אני מאמין באמת ובתמים שהדורות הבאים (כשכבר תהיה לגליזציה) יסתכלו עלינו כעל דור של מטומטמים.

הדורות הבאים יראו את התקופה הזאת כמו שאנו רואים את התקופה של ציד המכשפות. יום יבוא ועוד ילמדו בבתי ספר איך מעצמות כמו ארה”ב שחרטה על דיגלה את הדמוקרטיה והחופש – “ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות” – בכל זאת באופן אבסורדי הייתה קובעת לאנשים מה הם יעשו ולא יעשו בתוך ביתם.

הסיבה ש”סמים זה רע” פשוט לא מספיק טובה בשביל להוציא אותם מחוץ לחוק. אם המדינה באה בגישה שהיא רוצה להגן על האזרח אז למה לעצור כאן? הרי כמו שכבר אמרנו האלכוהול והטבק מזיקים הרבה יותר. וגם האוכל המהיר, הקרינה של הפלאפונים… לא חסרות דוגמאות. מדוע שלא נוציא את כל אלו מחוץ לחוק גם כן?

כמה בני אדם היו עדיין בחיים אם היה איסור לרכב על אופנועים במדינה? אני בטוח שללא הרבה מאמץ יהיה אפשר לארגן מכתב שחתומים עליו הורים שאיבדו את ילדיהם בתאונת אופנוע שמבקשים משר התחבורה להוציא את האופנועים מחוץ לחוק. אבל אתם יודעים מה שר התחבורה יעשה?

הוא יסתכל להם בלבן של העיניים ויגיד – האופנועים ישארו בחוק. צר לי, אבל לבן שלכם הייתה בחירה,והוא בחר לעלות על האופנוע.

וזה בדיוק העניין, חברה דמוקרטית סומכת על האינטליגנציה הבסיסית של בן אדם מבוגר לעשות מה שהוא חושב שטוב לו ועל כך שהוא מבין את ההשלכות של מעשיו. להגיד שאנשים לא מזריקים הרואין לוריד רק מכיוון שזה לא חוקי זה פשוט עלבון לאינטליגנציה האנושית – פשוט ככה.

דוקטור מילטון פרידמן (1912-2006) הוא כלכלן יהודי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכלכלה. סיכוי טוב שהוא מעולם לא עישן סיגריה במהלך החיים שלו, אבל בכל זאת מילטון פרידמן היה תומך נלהב של לגליזציה לסמים. הוא מספר איך בזמנו האלכוהול יצא מחוץ לחוק בארה”ב כשהוא היה בן 21 ובכל זאת היתה בירה בשפע. הוא מדבר על המרוויחים הגדולים מהמלחמה בסמים (הקרטלים והמאפיה) אבל הדבר הכי חשוב אולי שהיה לו להגיד בנושא, זה על מה שדיברנו קודם. דוקטור מילטון פרידמן פשוט שואל:

איפה עובר הקן?

מילטון פרידמן

אם המדינה מרגישה שיש לה סמכות להגיד לאזרחים מה לעשות עם עצמם ומה להכניס לגוף שלהם בשביל “להגן” עליהם. איפה עובר הקו?
מילטון פרידמן שואל מדוע שלא נוציא את האוכל המהיר מחוץ לחוק? ולמה שלא נוציא את הסקי מחוץ לחוק – הרי אפשר להיפצע?? יש כל-כך הרבה תחומים שהמדינה יכולה לדחוף את האף שלה ולהתערב בחיים שלנו בשביל להציל אותנו מעצמנו – למה לעצור רק בסמים??

חברות וחברים – ההכרעה על הלגליזציה לא תיפול בדיון אם הקנאביס מזיק או לא (כי ברור היום לכולם שהוא פחות מזיק מאלכוהול וסיגריות) וההכרעה על הלגליזציה לא תיפול בדיון אם המלחמה בסמים הצליחה או לא (כי ברור היום לכולם שהיא נכשלה כישלון טוטאלי).

ההכרעה על הלגליזציה תגיע ממקום הרבה יותר עמוק – מהזכות הבסיסית של בנאדם לעשות מה שהוא רוצה עם החיים שלו כל עוד הוא לא פוגע באחרים!

בתקווה לסיום המעצרים המיותרים, המשאבים המבוזבזים, ותחושת העוול התמידית שפוקדת כל צרכן “סמים” בישראל…

מומלץ לצפייה – זוכה פרס נובל, מילטון פרידמן, מדבר על לגליזציה של סמים:

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר