המדריך לקנאביסט הישראלי במרוקו – היעד החדש של חובבי החשיש

אחרי שגילינו את הסיפור על זני הקנאביס הסודיים של מרוקו, ולמדנו כיצד הקהילה היהודית במדינה החזיקה במונופול על הסחר בחשיש – הגיע הזמן לטעום קצת מהזהב השחור הזה – איך מתארגנים במרוקו? כמה זה עולה? וממה כדאי להיזהר?

לפניכם מדריך קצר הסוקר את כל הנקודות החשובות לקראת ביקור בממלכה הצפון אפריקאית הקסומה.

כמה עולה חשיש?

כמו בכל שוק שחור – גם במרוקו יש טווח מחירים רחב. עלות החשיש משתנה בהתאם לאיכות החומר, מרחק השינוע, ההיצע והתחרות המקומית, והכי חשוב – מצב הרוח של הדילר.

כך למשל בעיר מתוירת, היכן שיש לא מעט סוחרים – המחיר יהיה נמוך יחסית לעומת כפר קטן בו יש סוחר בודד המחזיק במונופול על העסק. בנוסף ככל שמתרחקים דרומה מאזור הגידול הטבעי של הקנאביס בצפון מרוקו, יש למחיר נטייה לעלות.

בשורה התחתונה, טולה של 10 גרם חשיש מרוקאי תעלה לכם בין 200 ל-400 דירהאם, כלומר בין 70 ל-140 שקל.

איפה קונים חשיש?

התארגנות במרוקו מזכירה מאוד התארגנות בהודו או מדינות נוספות במזרח ובאפריקה: באזורים המתוירים יש סיכוי טוב שסוחרים פשוט יפנו אליכם ברחוב ויציעו את מרכולתם.

אופציה נוספת ועדיפה כנראה תהיה לנסות ולפתח שיחה קצרה עם בעל חנות שזה עתה רכשתם ממנו דבר מה. לאחר שהחלפתם איתו כמה מילים והספקתם לקבל תחושה טובה לגביו – ניתן לשאול בנימוס אם הוא יודע היכן ניתן להשיג קצת חשיש. אפשרות אחרת וטובה לא פחות תהיה לבקש מבעל הגסטהאוס בו אתם מתארחים. גם אם הוא בעצמו לא יוכל למכור לכם חשיש – הוא יוכל להפנות אתכם למישהו שכן.

כמו תמיד מומלץ להקפיד להיעזר באינטואיציה האישית ותחושת הבטן, אך גם לזכור – אין ממה להתבייש. רוב המרוקאים לא רואים בחשיש דבר פסול, וחלקם אף גאים בכך שתיירים מערביים אוהבים את התוצר המקומי.

איך מעשנים במרוקו?

כמובן שכל אחד יכול לצרוך את החשיש שלו בכל אופן שעולה על רוחו, אבל אם בכל זאת מתחשק לכם להרגיש מרוקאים אמיתיים, אל תוותרו על שאיפה מהמקטרת הלאומית – ‘סבסי’ (Sebsi).

בדיוק כפי שההודים גאים במקטרת הצ’ילום המפורסמת שלהם, כך גם המרוקאים (בעיקר המבוגרים, אבל לא רק) נוהגים להקפיד לעשן ממקטרת העץ הארוכה הזו. רוב מקטרות הסבסי עשויות מעץ זית, אולם ישנן גם מקטרות העשויות מעץ משמש (מה שמקל על השאיפה ומקנה לה טעם מעט מתקתק יותר).

מה אסור לעשות במרוקו?

מרוקו נחשבת למדינה בטוחה יחסית מבחינת צרכני קנאביס, עם מדיניות סלחנית של העלמת עין כלפי סצנת החשיש המקומית. אולם עדיין ישנם מספר דברים שכדאי מאוד להימנע מהם:

1. אל תתארגנו על כמות גדולה – מעבר לכך שאין סיבה אמיתית לרכוש במרוקו הרבה חשיש בפעם אחת, אחזקת כמות גדולה של חשיש מעלה את הסיכון שמישהו ילשין עליכם לרשויות.

2. הסכימו על מחיר וכמות מראש – עוד לפני שהסוחר יוצא לסיבוב כדי לאסוף את החשיש שלכם, ודאו מראש שהוא מבין כמה גרם אתם רוצים וכמה אתם מוכנים לשלם.

3. אל תטיילו עם הסוחר – לעתים הסוחר יבקש מכם שתתלוו אליו למקום שקט יותר. במקרה כזה הבהירו לו שאינכם מוכנים להתרחק מעבר לרחוב ליד או לסמטה הסמוכה. שכן אם תצטרפו אליו ל”טיול שנתי”, אתם עלולים למצוא עצמכם אבודים באמצע קסבה סבוכה, כשאתם חשופים לפעולות של סחיטה ואפילו שוד.

4. אל תעשנו בחוץ – התארגנתם? מברוק! את השאכטה שלכם מומלץ לעשות בחדר, ובטוח שלא במקומות ציבוריים הומי אדם. במרוקו יש תרבות חזקה של “בקשיש”, ובמידה ושוטרים מקומיים יזהו אתכם מעשנים חשיש – סיכוי גבוה שהם ייגשו אליכם במטרה לסחוט מכם שוחד.

על המאנצ’ ועל האוכל – מה מנשנשים במרוקו?

הרחובות והשווקים התוססים של מרוקו הם אידאליים ביותר עבור מי שנמצא בהתקף מאנצ’ חריף. לפעמים נדמה שצריך להעביר כאן שנה שלמה בשביל להספיק את כל ההיצע הקולינרי המקומי שזוכה להשפעות ממטבחים שונים בארצות ערב, אפריקה ואירופה.

בקטע של מלוח? יש אינספור דוכנים של פיצוחים ובוטנים טריים וחמים. בא לכם מתוק? בכל מאפיה תמצאו ספינג’ ומאפים מתוקים שרק המרוקאים יודעים להכין, כמו גם סתם דוכנים של מיץ קנה סוכר, גלידה מקומית ועוד פינוקים.

מחפשים אוכל טבעוני? אין בעיה, במרוקו יודעים להכין מגוון סלטים מרעננים ושפע של מנות קוסקוס ותבשילי טאג’ין מצוינים שאינם מכילים מרכיבים מן החי.

קרניבורים? הרווחתם בגדול – המרוקאים מתים על בשר! כל צלחת קוסקוס או תבשיל של טאג’ין ניתן להפוך למנה בשרית מפנקת עם כבש, בקר או עוף. מלבד המאכלים המסורתיים המפורסמים, יש בשווקים דוכנים קטנים שמוכרים נשנושים בשריים “קלים” בפיתה או בשיפוד.

בנוסף לכל הטוב הזה, מרוקו היא אחת המדינות היחידות בעולם המחזיקות ברצועת חוף הגובלת גם עם הים התיכון וגם עם האוקיינוס האטלנטי. ככזו, היא בהחלט נחשבת לגן עדן עבור חובבי דגים ומאכלי ים שיוכלו למצוא כאן כמעט הכל.

אפשר לציין שתמחור המנות נע בין חצי לשליש מהמחיר שתשלמו בארץ, ובמקרים מסוימים אף פחות מכך. ארוחה זוגית של דגים טריים על האש, צלחת גדולה של צ’יפס, צלוחיות סלטים ושני בקבוקי קוקה-קולה – עלתה לנו בשוק של קזבלנקה 60 דירהם, שהם כ-22 שקלים, כלומר 11 ₪ לראש בלבד (ואני מתבייש לספר שלא הצלחנו לסיים את הדגים).

איך מגיעים? טיסות וסידורי ויזה

רוב הישראלים שמגיעים למרוקו עושים זאת במסגרת טיול מאורגן, אך אין שום בעיה (ואולי אפילו מומלץ) להגיע ולטייל במרוקו לבד, עם בן או בת זוג, או עם קבוצת חברים.

טיסות – אין טיסות ישירות מישראל למרוקו, כך שהמסלול הנפוץ יהיה לטוס לאזור צרפת או ספרד (כ-5 שעות טיסה) ומשם להמשיך עם טיסה נוספת שאורכת כשעתיים-שלוש שעות. כמובן שישנם גם קווי טיסות נוספים למרוקו מאזורים אחרים באירופה (אתונה למשל) או מהשכנים שלנו בקהיר.

מחירים – מחיר הטיסה מטבע הדברים משתנה בהתאם ללוח השנה, אך ברוב המקרים הוא ינוע בין 400 ל-500 דולר לטיסה הלוך חזור, כאשר במקרים מסוימים ניתן למצוא טיסות גם במחירים בטווח ה-300$ ואף פחות (בעיקר בחודשים פברואר-מרץ, ולעתים גם במאי-יוני).

ויזה – דרכונים ישראלים מחויבים בויזה למרוקו. סוכני נסיעות רבים אומרים ללקוחות שבשביל להוציא ויזה למרוקו הם חייבים להצטרף לקבוצה בטיול מאורגן – ורק לאחר המעבר בשדה התעופה להתפצל ממנה, אך אין זה נכון.

אמנם ניתן להצתוות בטיסה לקבוצת ישראלים מאורגנת עם מדריך ולהיפרד ממנה ביציאה משדה התעופה (מה שעשוי להקל על פרוצדורת ההמתנה לאישור הויזה), אך באופן כללי ניתן גם להגיע בתור נוסעים ישראלים בודדים ולעבור את הפרוצדורה לבד.

כן שמענו על מקרים שבהם הפקידים התעכבו זמן רב עם מתן החותמת לויזה עבור ישראלים שהגיעו בגפם, ואף נתקלנו בכמה המלצות להגיש מראש את הדרכון עם כמה דולרים בפנים בכדי “לזרז” את התהליך, אך נראה שהדבר תלוי בעיקר במצב הרוח של הפקיד (אנחנו לצורך העניין הגשנו דרכון “עירום” וקיבלנו חותמת כעבור כעשר דקות, שזה בערך “מיד” בזמן מרוקו).

שימו לב: את הוויזות עצמן חייבים להוציא עוד בישראל! עד שנת 2000 היה משרד נסיעות מרוקאי-ישראלי שישב ברחוב הירקון בתל-אביב, שם תמורת 15$ היה ניתן להוציא ויזה ל-3 חודשים.

המשרד נסגר לאחר האינתיפאדה השנייה, וכעת האופציות שנותרו לישראלים הן או לגשת לסוכני נסיעות ולבקש מהם שיעשו זאת תמורת עמלה קטנה (אם כי לא כל סוכני הנסיעות עוסקים בכך, ומי שכן לפעמים יתנה זאת בהזמנה של הכרטיס במקביל), או לחילופין אופציה נוספת היא לבקש מאנשי קשר יהודים-מרוקאים שעוסקים בתיירות למרוקו (הזמנת חדר במלון, השכרת רכבים וכמובן בהנפקת וויזות).

המחיר נע בין 70$ ל- ל100$ להנפקת ויזה, כאשר ברוב המקרים קבוצות מאורגנות ישלמו על הוויזה פחות, אם בכלל.

עכשיו כשאתם יודעים כל מה שצריך לדעת בשביל להנות בממלכה הצפון-אפריקאית, כל מה שנותר הוא להתארגן על בוף של חשיש מרוקאי איכותי, לקחת שאיפה עמוקה ולהתענג על פנינת גן העדן הזו שנקראת מרוקו.

או כמו שאומרים במרוקאית: “סאחה וראחה”: שיהיה לבריאות – ולמנוחה!