המדינה לבג”ץ: 36 טון קנאביס יובאו עד כה לישראל – ואין סיבה לעצור

בתשובה לעתירה לבג”ץ שהגישו 11 ממגדלי הקנאביס ביולי 2021 בדרישה לעצור את היבוא מחו”ל, זאת לאחר שבמגזין קנאביס נחשף 11 ימים קודם לכן כי מאז ינואר 2020 ועד אותה תקופה יובאו לישראל 20 טון, המדינה חושפת היום (חמישי) כי בסך הכל יובאו עד כה לישראל יותר מ-36.5 טון מחו”ל, טוענת שאין בכך פסול, ומבקשת דחייה של העתירה על הסף.

בעתירה תקפו כזכור המגדלים בין השאר את ממשלת קנדה האוסרת על יבוא אך מאפשרת יצוא שרובו מגיע לישראל, טענו שמנהל היק”ר יובל לנדשפט פועל בחוסר סמכות, התריעו מפני פגיעה בחקלאות והזכירו שהייבוא ניתן כפתרון זמני בדצמבר 2019 עת היה מחסור בסחורה איכותית בימי תחילת האסדרה החדשה.

לראיה הם הציגו בין השאר גם ציטוט של המשנה למנכ”ל משרד הבריאות לשעבר פרופ’ איתמר גרוטו שאמר בריאיון בימים בהם אושר היבוא לראשונה כי “היבוא הוא פתרון זמני בלבד ועוד חצי שנה לא נזדקק לו”. לדברי עו”ד איתן האזרחי המייצג את החברות, “המגדלים סברו כי בתום התקופה יופסק היבוא – בין היתר מתוך דאגה לחקלאים המקומיים”.

חלק מהעותרים ייבאו קנאביס בעצמם

לטענת המדינה היום (חמישי), ראשית היה על החברות להגיש את העתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג”ץ, שנית העתירה הוגשה בשיהוי של שנים מכיוון שנוהל היבוא נקבע עוד בשנת 2016, שלישית שחלק מהמגדלים שעתרו ייבאו בעצמם קנאביס מה שמהווה חוסר ניקיון כפיים, וכן כי למשרד הבריאות ישנן כל הסמכויות להתיר יבוא וכי הוא לא התחייב אחרת.

בין היבואנים היו כאמור לדברי משרד הבריאות גם כמה מהחברות העותרות, בהן פארמוקן, דרך לחיים, גרין פילדס, שיח ובזלת. יתרה מזאת, לדברי המשרד היבוא של שיח ובזלת היווה כ-28.5% מכלל היבוא של קנאביס לישראל בשנת 2020. בשנת 2021 ייבאו לטענת המדינה החברות שיח וגרין פילדס בחלק מהמקרים אף לאחר הגשת העתירה. כמו כן בזלת לטענת המדינה הגישה בקשות נוספות ליבוא לאחר הגשת עתירה זו. יש לציין שלטענת גרין פילדס ובזלת וגם ככל הידוע למגזין קנאביס החברות לא ייבאו קנאביס מחו”ל ב-2021 בניגוד לטענת המדינה.

“נתונים אלו, אשר מלמדים על כך שחלק מן העותרות ייבאו קנאביס, היו חייבים להימצא במרכזה של העתירה,” טוען עו”ד רוזנברג. “נתונים אלו מחזקים את הטענה כי העותרות מנועות מלטעון כנגד הסמכות לקבוע את נוהל הייבוא, שכן חלקן ביקשו בעבר רישיונות יבוא, קיבלו רישיונות ייבוא – ואף ייבאו קנאביס בפועל”.

36.5 טון קנאביס מייבוא תוך שנתיים

עו”ד רן רוזנברג מפרקליטות המדינה מכחיש בתשובה לבג”ץ את הטענה שהיתרי היבוא ניתנו כפתרון זמני בלבד וקובע כי הם ניתנו כחלק מהליך אסדרה כולל, “כתוצר של תהליך רגולטורי מקצועי אשר הובל על ידי משרד הבריאות ומשרד החקלאות – רגולציה אשר קנתה לעצמה שם בינלאומי ומאופיינת בחדשנות לצד זהירות”.

“בחודש נובמבר 2019, בעקבות חוסר במלאי הקנאביס הרפואי הקיים בישראל, פורסמה הוראת מנהל שקבעה תקופת מעבר בה ניתנה שורה של הקלות זמניות לגידול קנאביס בישראל,” הסביר. “במסגרת זו, הוחלט על צמצום מספר הבדיקות שיש לבצע במהלך הגידול והייצור”.

“על בסיס הקלה זו, פנו ליק”ר עוסקים שביקשו לייבא מוצרי קנאביס בבקשה לקביעת הקלה מקבילה גם לעניין חומרי גלם ומוצרים שגודלו ויוצרו בחו”ל,” נכתב. “בעקבות זאת, דרישה דומה הוחלה גם על חומרי גלם ומוצרים שיובאו”. אכן, כאמור, בינואר 2020 בוצע יבוא ראשון ובסוף אותה שנה הוחמרו נהלי היבוא והוא נעצר למשך כחצי שנה עד אמצע 2021.

מאז שחזר הייבוא באמצע 2021 ועד היום הוגבר קצב הייבוא באופן משמעותי כך שבעוד שבכל שנת 2020 יובאו לארץ 14.5 טון, בקצת יותר ממחצית שנת 2021 יובאו יותר מ-22 טון (כל על פי הודעת משרד הבריאות לבג”ץ. נתונים מלאים צפויים להיחשף בקרוב על ידי משרד הבריאות בתשובה לפניית מגזין קנאביס).

“לא הוכח שיש פגיעה”

בנוסף כותב עו”ד רוזנברג כי בעתירה כלל לא הוכח כי ישנה פגיעה כלשהי במגדלים הישראליים. “העתירה אינה מציגה טיעון משפטי סדור בדבר פגיעת הייבוא באיזו מהזכויות של העותרות, ואינה מגובה בתשתית עובדתית המלמדת על פגיעה כלכלית בעותרות,” כתב.

עוד קבע כי “אין בדין הישראלי חובה משפטית החלה על המדינה לאפשר לעותרות גידול חקלאי ללא תחרות”. לגבי הטענה על הצפת השוק בסחורה נטען כי “העותרות אינן מביאות כל תשתית עובדתית כי התרת הייבוא הובילה לירידה ברווחי החברות העותרות”.

לחיזוק טענת המדינה לכך שהמגדלים לא הוכיחו כי נגרמה פגיעה כלשהי בהם בעקבות היבוא מציגה המדינה בתשובה טבלה ובה נתונים על עלייה בעוסקים בענף, למשל מ-15 חוות ריבוי בשנת 2019 ל-40 בשנת 2021, מ-12 חוות גידול ל-35, מ-5 מפעלים ל-9, מ-7 בתי מסחר ל-23 ומ-74 בתי מרקחת בשנת 2019 ל-196 כיום.

“נוסף על כך ישנם כ-1,406 יזמים מכל סוגי העיסוק אשר קיבלו אישור ראשוני, מה שמלמד באופן ברור כי שוק העוקים בתחום הקנאביס בישראל מצוי במגמת גידול מתמדת גם בהינתן רישיונות היבוא שהעותרות כה חפצות בביטולם,” נכתב.

“הייבוא – משיקולים של זמינות, מגוון ומחיר”

עוד נטען כי בהחלטה לייבא קנאביס מחו”ל טמונים שיקולים רחבים מעבר לשיקול הפגיעה הכלכלית במגדלים, “בין השאר שיקולים הנוגעים לזמינות המורים למטופלים, מגוון המוצרים, מחירי המוצרים ועוד”. כמו כן לטענת המדינה עצירת היבוא אולי תסייע למגדלים, אך תהווה פגיעה בעוסקים אחרים, היבואנים.

לגבי הביקורת על כך שישראל מאפשרת יבוא מקנדה אך קנדה לא מאפשרת יבוא מישראל, כפי שנחשף במגזין קנאביס לראשונה בשנת 2018, נטען כי “מבלי להיכנס לניתוח האדנים על בסיסם נשענת החלטתן של מדינות אחרות שלא לאפשר יבוא… עמדת משרד הכלכלה היא כי קיים חשש שהגבלה או איסור היבוא מעלה חשש לאי עמידה במחויבויות בינלאומיות”.

בימים הקרובים סביר שהשופטים יקבעו מועד לדיון או שיחליטו לקבל את עמדת המדינה ולדחות את העתירה על הסף. 11 החברות העותרות הן גרין פילדס, טלקאן, קנערבה, גרינקום אגרו, שיח שריד, דרך לחיים, חוה בערבה, קנאבר, פארמוקן, תיקון עולם קנביט, בזלת פארמה.

יש לציין שלאחרונה, כפי שנחשף במגזין קנאביס, החמיר משרד הבריאות את דרישות היבוא בשני אופנים: האחד – הוספת חומרי הדברה שיש חובה לוודא שלא נמצאים בקנאביס המיובא כאשר חלק מחומרי ההדברה אינם בשימוש ולכן אין מעבדות שבודקות אותם, והשני – דרישה שמתקני הייצור בחו”ל יקיימו את אותן כמויות בדיקות ניקיות לפי הנוהל הישראלי המחמיר.