המדינה לבג”ץ: תנו הזדמנות נוספת לקדם לגליזציה בכנסת הבאה

בתשובה שהוגשה היום (ג’) לעתירה לביטול הפללת צרכני הקנאביס ולהסדרת שוק חוקי למבוגרים, טוענת המדינה כי דין העתירה להידחות, בעיקר מכיוון שזו הפעם השנייה בה מוגשת העתירה תוך זמן קצר ולאחר שנדחתה על ידי השופטים בפעם הראשונה ביוני 2020 תוך קביעה כי “יש לתת לממשלה הזדמנות” לקדם זאת בעצמה וכי “אין מקום למירוץ סמכויות” בין בג”ץ לכנסת.

לטענת המדינה כעת, במהלך הכנסת ה-23 חלה התקדמות בנושא הלגליזציה, כולל אישור הצעת חוק ממשלתית בועדת שרים לענייני חקיקה וכן בהצבעה בקריאה טרומית בכנסת. שני הדברים קרו אגב בתוך פחות משבוע לאחר פסיקת בג”ץ לדחיית העתירה הראשונה.

עוד מפרטת המדינה כי לאחר מכן הוקמה ועדה (“ועדת מררי”) שבחנה את סוגיית הלגליזציה במשך כ-5 חודשים והיא אכן המליצה על לגליזציה. המדינה מזכירה עוד כי בחודש נובמבר 2020 אף הציג משרד המשפטים את מסקנותיו כששר המשפטים לשעבר אבי ניסנקורן התחייב שהחוק ייכנס לתוקף תוך 9 חודשים.

מאז כזכור ניסנקורן עז את תפקידו כשר משפטים, חבר למפלגה אחרת לקראת הבחירות לכנסת ה-24 ופרש לבסוף בטרם הגשת רשימות המועמדים. בני גנץ הממלא את תפקיד שר המשפטים כעת הודיע לפני כשבועיים ש”בישיבת הממשלה הקרובה” הוא יקדם הצעת החלטה שתאשר הקמת ועדה נוספת שמטרתה לנסח את הרגולציה על שוק קנאביס חוקי עתידי, בשונה מהועדה הקודמת שבדקה האם בכלל לעשות את הצעד. ההצעה לא עלתה למרות שחלפו כבר 3 ישיבות ממשלה, אך עשויה לעלות ביום ראשון הקרוב, כך נודע למגזין קנאביס.

“התפזרות הכנסת היא לא סיבה שמצדיקה את חידוש הדיון בעתירה”

המדינה מודה אמנם כי הכנסת ה-23 התפזרה מוקדם מהצפוי ולכן הליך החקיקה נעצר, אך עומדת על כך שעל בית המשפט לתת לה הזדמנות נוספת לקדם לגליזציה בכנסת ה-24 שתקום אולי בקיץ הקרוב. בהתאם, המדינה דורשת לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרים בתשלום הוצאות משפט.

“ניתן לראות כי גם בכנסת ה-23 הסוגיה מושא העתירה עמדה על סדר היום הציבורי, ואף אושרו בעניין זה, בדיון מוקדם, שתי הצעות חוק,” נכתב. “הליך החקיקה של הצעות החוק אמנם נעצר בעקבות התפזרות הכנסת ה-23, אך זו אינה נסיבה המצדיקה את חידוש הדיון בעתירה דנן , אלא נסיבה המצדיקה המתנה של תקופה נוספת לשם מתן אפשרות לכנסת ה-24 להידרש לסוגיה”.

כזכור, מכיוון שתשובת המדינה היתה צפויה מראש, בעתירה טענו העותרים מבעוד מועד כי העובדה שהכנסת ה-23 התפזרה היא דווקא ראיה לכך שלא ניתן לסמוך על הכנסת שתקדם זאת וכי אין כל הבטחה שבכנסת הבאה אחריה, או בזו שאחריה, תקום לבסוף ממשלה. לכן, כך נטען, יש להורות למדינה לבטל את הפללת הצרכנים לאלתר, עוד קודם לאישור הלגליזציה – אם וכאשר היא תגיע.

בתשובה מציגה המדינה כמה סיבות נוספות לדחיית העתירה שאינן קשורות להליך החקיקה, בעיקרן הטענה הנוגעת לסעיף “שמירת הדינים”. סעיף זה בחוקי היסוד, שנחקקו בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, קובע כי לא ניתן להורות על ביטול חוק כלשהו בטענה להתנגשות עם חוקי יסוד כאשר החוק נחקק קודם לחוקי היסוד.

העותרים טענו כזכור גם בפעם הקודמת וגם עתה כי “חוק הקנסות” שאושר בשנת 2018 תחת השר לבטחון פנים לשעבר גלעד ארדן, אשר נקרא חוק “אי הפללה באחריות” על אף שלא ביטל את ההפללה, “שבר” למעשה את סעיף שמירת הדינים ולכן ן ניתן לתקוף משפטית את עצם ההפללה או לכל הפחות את חוק הקנסות באופן נקודתי.

כאמור, המדינה דורשת לפיכך לדחות את העתירה על הסף ולחייב את העותרים בהוצאות משפט. החלטת השופט צפויה בימים הקרובים, בין אם יקבל את בקשת המדינה לדחייה על הסף או שיקבע מועד לדיון. גם אם ייקבע מועד לדיון, לא בטוח שהוא יהיה מועד קרוב. בעתירה הראשונה נאלצו העותרים להמתין יותר משנה לדיון ראשון בעתירה.