הורוביץ – שר בריאות אמיתי או סתם עוד בובה של פקידים?

הציבור הרחב יוצא להצביע בקלפיות מתוך מחשבה שהאנשים שהוא בוחר יהיו מקבלי ההחלטות בתאגיד שנקרא מדינת ישראל, אך כמו בכל מדינה דמוקרטית, השרים אינם “כל יכולים” ואולי רובם אף “כלום יכולים”.

הם סובלים מחוסר ידע מקצועי ומלאים בפחד מפני כניסה לעימותים שמוליכים לכתבות שליליות בתקשורת. תכונות אלה הופכות רבים מהם למעין “בובות על חוט” של גורמי המקצוע במשרדים, מה שנקרא “הפקידים”. 

בנוסף, לרוב השרים אין למעשה שום סמכות חוקית לשנות דברים בעצמם. הם תלויים בהמלצות של אותם פקידים, בועדות כאלה ואחרות, במשרדי ממשלה אחרים, בראש הממשלה וסביבתו ועוד ועוד.

אבל יש יוצאי דופן בעניין זה. שר הבריאות, לפחות בהקשר של צרכני ומטופלי הקנאביס, זה סיפור קצת שונה. השר מחזיק בכמה סמכויות שהוא יכול להפעיל בעצמו, בחתימת ידו ובאופן מיידי, למשל:

1. הסמכות להחריג ולקבוע תנאים בהם נהיגה לאחר צריכת חומר כלשהו לא תיחשב נהיגה בשיכרות

על פי פקודת התעבורה שר הבריאות יכול לקבוע שנהיגה לאחר צריכת קנאביס אינה נחשבת לנהיגה בשיכרות אם שיעור ה-THC בדם נמוך מרף מסויים.

הורוביץ יכול גם להשוות את מעמד מטופלי קנאביס למעמד צרכני כל תרופה אחרת ולפטור אותם מהרף בכלל, כפי שהתבקש בעתירה לבג”ץ שהגשתי לאחרונה.

שר הבריאות לא צריך להתייעץ עם אף אחד על פי החוק, לא עם פקידים ולא עם פוליטיקאים אחרים. מדובר בסמכות שלו ושלו בלבד אך אף על פי כן עד היום כל שרי הבריאות התרפסו והתקפלו באופן מביש בפני פקידים עם חלוק לבן ממשרד הבריאות ו/או פקידים במדי שוטר מהמשטרה. 

האם הורוביץ ינהג אחרת? פניתי בעניין זה לפני כחודש לשר, בדרישה שלפחות יבטל את המדידה של חומצת THC שנשארת בדם עד שלושה שבועות לאחר השימוש (שימו לב: לא מדובר ב-THC עצמו). אין בכלל מחלוקת מקצועית שזה מדד לא רלוונטי.

התשובה המתחמקת שקיבלתי מעוזרו והעובדה שהוא לא השיב לפניות ההמשך שלי – לא מבשרת טובות.

2. הסמכות לשנות את התוספת לפקודת הסמים, בכפוף לאישור ועדה בכנסת

שר הבריאות, באישור ועדה בכנסת, יכול לשנות את התוספת לפקודת הסמים. זה נשמע מינורי אבל זה דבר עצום. למעשה, הסמכות הזו היא אפשרות לדלג מעל הליך החקיקה אפילו עד כדיי יישום של לגליזציה דה פקטו.

לדוגמה, אפשר באמצעותה לקבוע כי קנאביס הוא סם רק כאשר מדובר בכמות גבוהה יותר מ-5 גרם ועל ידי כך להפסיק למעשה גם את הפללת הצרכנים. כמובן שאפשר להוציא מחוץ לתחום פקודת הסמים גם את הקנאביס התעשייתי ואת מוצרי ה-CBD. 

בכנסת הקודמת כתבתי לסגן השר יואב קיש, שהחליט לכנות את עצמו אז “שר הקנאביס”. הגשתי לו הצעת שינוי להסדרת שוק מוצרי ה-CBD וההמפ במודל אירופאי והוא אכן ביקש לאמץ אותה. אבל, בתהליך העבודה הוא נכנע לפקידי משרד הבריאות אשר רוקנו אותה מכל תוכן ולבסוף התקפל בצורה מבישה וכלל לא הביא את ההצעה לאישור. הוא טען אז “הפקידים טמנו לי מלכודת” ולכן עד היום, מבחינה פורמלית, לבישת מכנסי ג’ינס מבד המפ נחשבת לעבירת שימוש עצמי בקנאביס בישראל.

3. הסמכות להקים ועדת בירור להסדרת תחום הקנאביס הרפואי

לא צריך להרחיב בטענות המטופלים וחברות הקנאביס הרפואי. התחום ריכוזי מאוד ופגום ונראה שכבר בלתי אפשרי לתקן אותו “מבפנים”. צריך לעשות רה-ארגון כולל, ואת זה עושים אחרי הקמת מה שנקרא ועדת בירור.

כל שר רשאי להקים “ועדת בירור” כזו בנושא כלשהו, ואף לקבוע את זהות חבריה, למשל האם יעמוד בראשה שופט בדימוס או אולי מומחה בתחום בו עוסק הבירור. הוא יכול לקבוע כי ישתתפו בה נציגי ציבור לרבות נציגי חולים וחברות וכן הלאה. בסוף התהליך ועדת הבירור מנפקת המלצות רשמיות אותן ניתן לחשוף לציבור.

כלומר, גם אם לא להביא לשינוי אקטיבי, הורוביץ יכול לפחות להקים ועדת בדיקה כזו שתבחן מדוע שוק הקנאביס הרפואי תקוע, להציג את מסקנותיה, וכך אולי סוף סוף תיחשף המקובעות והמדע המקולקל על בסיסו מתנהל השוק הזה ויומלץ אולי אפילו להדיח את המנהלים הכושלים כמו גם כמה דרכים לשיפור.  

ציפיות נמוכות

ומילה לסיכום: נהוג לחשוב שאנשים שסבלו מאפלייה בעבר, כמו לדוגמא גברים בעלי נטיה חד-מינית, יהיו רגישים לאפלייה וחוסר הגינות כלפי אחרים כאשר הם יגיעו לעמדות השפעה. למרבה הצער ניסיון העבר מלמד אותנו כי פעמים רבות, על מנת לשמור על הקהילה המקופחת מהם הגיעו, ומתוך ניסיון להתחבב על המקפחים שלהם עצמם, המקופחים הופכים למקפחים הראשיים של קהילה אחרת, כאילו אומרים: “תראו, גם אנחנו יודעים להתעלל בחלשים על לא עוול בכפם, אנחנו כמוכם”. זו לא תורה מסיני וכמובן שכל בן אדם הוא שונה, אבל מדובר בחשש קיים שאי אפשר לבטלו. 

למרות שבמהלך מערכת הבחירות האחרונה הורוביץ חתם בשמו ובתמונתו על התחייבות להפסקת ההפללה והסדרת שוק הקנאביס בטקס חגיגי בהשתתפותי במסגרת קמפיין “הסכם ליגלייז21”, יש לי ממנו ציפיות נמוכות מכיוון שהוא מעולם לא תיפקד בתפקיד ניהולי או בתפקיד שר וגם בגלל הקואליציה השברירית.

החשש הגדול לטעמי אינו שהורוביץ יאמץ דפוסים של מקפח כלפי קהילת צרכני הקנאביס, אלא שהוא יהיה חלש מול הפקידים של משרדו, משרד הבריאות, שנכון יותר לכנותו “המשרד להכחשת חלק ממדעי החיים מטעמים פוליטיים או כלכליים”.

לכן תפקידנו הוא להגביר את הלחץ על הורוביץ. אם הלחץ שאנחנו נפעיל יהיה רב יותר מהלחץ שיפעילו הפקידים – הורוביץ יביא לנו ישועה. אתם מתחילים?

הורוביץ ולשכתו לא מסרו תגובה לטענות בטור.