הבורסה מחקה את מדד ת”א-קנאביס: הבועה התפוצצה או שהמדד הטעה?

הבורסה לניירות ערך, הגוף האמון על הרכבת מדדי המניות, הודיעה כי החל מהיום, 4 באוגוסט, מדד “ת”א קנאביס”, שהורכב מחברות הקנאביס שנסחרו בבורסה המקומית, יחדל מלהתקיים.

המדד, שהוקם בפברואר אשתקד, נחשב למדד הגרוע ביותר בביצועיו בעת האחרונה, כאשר הוא רשם ירידה כוללת של כ-68% מאז השקתו, כלומר בתוך כשנה וחצי בלבד.

בעיתונות הכלכלית דווח שהסיבה לביטול המדד נובעת מהתפוצצות הבועה, כלומר מהירידה החדה בשווי מניות הקנאביס בבורסה – דבר שאכן קרה. זו בהחלט כנראה סיבה משמעותית אבל אולי לא היחידה.

ישנם רבים בשוק ההון הגורסים כי הסיבה היא חישוב “מוזר” שהחליטה ליישם הבורסה במדד, לפיו כל חברת קנאביס במדד, לא משנה כמה היא גדולה, לא יכולה לעבור תקרה של 15% ממשקל המדד הכולל.

איך חישבו את מדד ת”א-קנאביס?

על פי הנוסחה של הבורסה, גם כשמניה עולה והמשקל שלה במדד גדל, הנתון חוזר ל-15% במועד הקובע, לדברי הבורסה “זאת על מנת להגביל את השפעתה של מניה בודדת על המדד”.

אם בפועל, לאחר חישוב משקל המניה לפי הנתונים האמיתיים, משקלה עולה על התקרה, ייעשה חישוב מתאים להורדת המשקל לתקרה.

“המנגנון שמתאים (מפחית) את משקל המניה מהמשקל ‘המקורי’ למשקל בגובה התקרה – הוא הפקטור ובו נעשה שימוש על מנת לחשב את משקלה בפועל של המניה במדד,” הסביר גורם רשמי בבורסה בתשובה לפניית מגזין קנאביס.

מרגע ש”מתאפסים” נתוני מניות החברות ל-15% במועד הקובע, הנתונים שיוצגו יושפעו מפעילות המניה מאותו רגע. למשל, אם מניה X שהיא הכי קטנה בסקטור עלתה ב-1% היא תוצג כ-16%, בעוד מניה Y ששווה פי 2 ממנה וירדה ב-1% תוצג כ-14%.

כדוגמה קונקרטית יותר, אינטרקיור מופיעה כבעלת משקל של כ-15.9% במדד, משקל קטן משמעותית מהמשקל של החברות שיח (17.22% מהמדד) ותיקון עולם (16.26% מהמדד) – וזאת אף על פי שהראשונה גדולה משמעותית מהאחרונות בכל הפרמטרים הפיננסיים.

כתוצאה מכך, נוצר מצב בו מי שהשקיעו על פי מדד הקנאביס ולא מהיכרות מעמיקה עם הפעילות בענף, היו חשופים יותר לחברות הפסדיות וקטנות ופחות חשופים לחברות המובילות, בניגוד למה שהיה מצופה מהבורסה לניירות ערך לעשות.

איך ישפיע ביטול מדד ת”א-קנאביס על המניות?

בכל אופן, בפועל ההשפעה על מחירי המניות, לאחר ביטולו היום, צפוייה להיות מינורית, אם בכלל תהיה כזאת.

בניגוד למדדים אחרים, לא הוקמה “קרן מחקה” על מדד הקנאביס, כלומר, נניח על מדד ת”א 125, שמורכב מ-125 החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית, ישנן “קרנות מחקות” שבעצם רוכשות את המניות במדד בהתאם למשקל של כל מניה במדד.

משקיעים פרטיים וגופים גדולים יכולים ככה להשקיע בקרן המחקה ובכך להיחשף לחברות שבאותו המדד של הבורסה.

אך על המדד של סקטור הקנאביס, ככל הנראה בגלל התרעומת מלכתחילה על משקל החברות בתוכו, אין כאמור קרן מחקה ייעודית, אלא קרנות נסחרות אחרות שמשקיעות בחברות ישראליות ולא ישראליות, כאוות נפשן ולא בהתאם למשקל של אותן החברות במדד של הבורסה.

אילו היו קרנות מחקות למדד ת”א-קנאביס, אז היה כמובן החשש שלאחר ביטולו הן יאלצו למכור את כל האחזקה שלהן במניות הקנאביס ולהחזיר את הכסף למשקיעים וכפועל יוצא כמובן להוריד את מחירי המניות. אבל למזלם של המשקיעים, ולמזלן של החברות – זהו כאמור לא המצב.

ובכל זאת, כן היתה “בועה”, והיא כן “התפוצצה”

למרות האמור, אפשר להניח שגם לעובדה שבועת הקנאביס בבורסה התפוצצה היתה תרומה להחלטת הבורסה לבטל את מדד ת”א קנאביס.

מניות קנאביס שבשיא הבועה, בשנים 2019-2020 בעיקר, היו שוות מאות מיליוני שקלים, הגיעו בשבועות האחרונים לשווי נמוך במיוחד, אף עד 13-14 מיליון ש”ח בלבד.

שווי כל כך נמוך מביא לרוב ללחץ מצד המשקיעים על הדירקטוריון לשים סוף לפעילות הכושלת ולהחליפה בפעילות בתחום אחר, רווחי יותר.

לדוגמה, שווי של “שלד בורסאי” ללא פעילות בכלל יכול להגיע היום עד ל-10 עד 20 מיליון ש”ח, אז מדוע שהמשקיעים ירצו שחברה תמשיך בפעילות הפסדית כשהם יכולים להנות ממכירת השלד לפעילות אחרת.

לירידה זו בשווי מניות הקנאביס היה כנראה משקל בהחלטת הבורסה לבטל את מדד ת”א-קנאביס.