האם הקופי שופס באמסטרדם באמת ייסגרו לתיירים?

כבר למעלה מעשור, כמעט מדי שנה, כמו פטריות אחרי הגשם, מתפרסמות ידיעות על כך שעיריית אמסטרדם שוקלת להגביל מאוד את פעילות הקופי שופס ולאסור כניסה של תיירים אליהן. הקולות האלה נשמעים גם עכשיו, כפי שדווח בתחילת השנה (2021) במאקו, שנה קודם ב-2020 בכלכליסט, ב-2016 בדה-מרקר ועוד קודם ב-2012 בגלובס.

בסצנת הקופי שופס של אמסטרדם רבים חושבים שגם הכותרות הנוכחיות הן חלק מריטואל קבוע שייגמר בלא כלום ושהתרומה הכלכלית של תיירות הקנאביס היא לא משהו שהעיר יכולה לוותר עליו. מנגד, יש הסבורים שהפעם האיום ממשי ואווירת ה’זאב זאב’ הנוכחית סופה שתהיה בעוכרי ענף הקופי שופס המפורסם.

הקורונה שינתה את התמונה

אחת הסיבות המרכזיות שבסיבוב הנוכחי האיום על הקופי שופס מרגיש יותר רציני היא מגפת הקורונה. כמו כל עיר בה התיירות משחקת תפקיד חשוב, גם כלכלת אמסטרדם ספגה פגיעה קשה. מנגד אמסטרדם היא הרבה יותר מעיר תיירות. לא מעט מ-850,000 התושבים הקבועים באמסטרדם הסולדים וסובלים שנים ארוכות מפלח מסוים בתיירות, דווקא נהנו מהשינוי הכפוי שהביאה הקורונה, והם לא מתכוונים לוותר בקלות על מה שעבורם נתפס כשיפור באיכות חייהם. 

כך הציגה זאת תושבת ותיקה של העיר בשם ברנדט דה ויט לעיתונאי מה-BBC שערך כתבה בנושא: “התיירים משתינים ברחובות, מקיאים בחצרות וזה הבית שלנו. זה אתר מורשת עולמי של אונסק”ו, אתם יודעים שהצייר רמברנדט היה גר בשכונה הזו?”. העמדה שמציגה הגברת דה ויט אינה חריגה או יוצאת דופן והיא מייצגת רבים שחושבים שעדיף לאמסטרדם לוותר על אותו “דרג נמוך” של תיירים שמגיע לעיר בעיקר בשביל הסקס והסמים. 

יותר מדי תיירים

עוד לפני משבר הקורונה, במהלך שנת 2018, החליטה מועצת העיר שאחת הבעיות של אמסטרדם היא שיש בה יותר מדי תיירים. גם אם לאוזניים ישראליות הטיעון הזה נראה מוזר באמסטרדם לקחו את ההחלטה ברצינות וערכו כמה צעדים שמטרתם להוריד את גודש המבקרים בעיר. בין היתר, הוגבלו דירות ה-Airbnb בעיר, וכמובן מוחזרה ההצעה הקבועה למנוע ממי שאינם מחזיקים בדרכון הולנדי להיכנס לקופי שופס.

הקורונה ללא ספק האיצה תהליכים ובעיקר לימדה את תושבי העיר ופרנסיה שאמסטרדם יכולה גם אחרת. העניין הזה מהותי כי המחסום הפסיכולוגי נחצה, הקופי שופס פעלו במתכונת של טייק-אווי עם מעט מאוד תיירים והשמים לא נפלו. 

ראיה נוספת לרצינות המהלך הנוכחי היא שמי שעומדת בראש המהלך ומקדישה לו גם הרבה מאמץ תקשורתי היא ראשת העיר פמקה הלסמה (Femke Halsema) שכבר הגישה הצעה שעתידה להיות מוגשת להכרעת מועצת העיר. אם ההצעה של הלסמה תתקבל החל מ-2022 לא יורשו תיירים להיכנס לקופי שופס. 

זה בכלל חוקי?

כדי להבין את הרגולציה העדינה והשברירית במסגרתה פועל מוסד הקופי שופ ההולנדי צריך לקחת צעד אחורה. בניגוד לתפיסה הרווחת, מכירה וצריכה של קנאביס אינן חוקיות בהולנד, והענף מתקיים בזכות לאקונה בחוק שמאפשרת לשלטונות ולמשטרה להיות טולרנטיים, “סבלניים”, ולהעלים עין, לפחות כל עוד יש תחושה שהעניין משרת את האינטרס הרחב.

בפועל, מתקיים מצב אבסורדי שמאפשר לקופי שופס למכור קנאביס, אך בעצם אוסר לצרוך קנאביס (איסור שבפועל כמעט ולא נאכף) וגם, לא פחות חשוב, אוסר על גידולל קנאביס ובהתאם אוסר על בעלי הקופי שופס לרכוש קנאביס (מן הסתם גם האיסור הזה לא ממש נאכף) – כך שכמעט באופן מובנה בעלי הקופי שופס נדרשים להתנהל בשוק האפור.

הקנאביס שנמכר בקופישופס לרוב גדל בחממות לא מורשות וחלק מהתוצרים, כמו למשל החשיש המרוקאי או האפגני שכל קופי שופ שמכבד את עצמו מחזיק בתפריט, מגיע לרוב מהברחות וסחר בינלאומי בלתי חוקי. למרות כל זה, העסק הזה שיגשג לאורך שנים ארוכות וההנחה הרווחת היתה שמדובר בסיפור הצלחה. ואולי בעודף הצלחה.

הקופי שופס לא לבד

אולי זה מפתיע לשמוע אך בגישתה לקופי שופס, אמסטרדם היום פחות ליברלית מערים הולנדיות אחרות. למרות שאנחנו נוטים להתייחס לקופי שופס כמשהו ייחודי לאמסטרדם, אפשר למצוא אותם בכל רחבי המדינה וככל הידוע ללא ההגבלות המתוכננות באמסטרדם. 

בעוד שבחלק מהערים הרשויות אפילו מאשרות לקופי שופס לרכוש את הקנאביס ממגדלים מורשים של קנאביס ובכך להפוך אותן לעסקים הרבה יותר לגיטימיים, הרשויות באמסטרדם לא מוכנות לספק היתרים דומים. למעשה, גם ללא התקנה החדשה, בעשור האחרון הרשויות בעיר מערימות קשיים והגבלות שהביאו לסגירת כשליש מהקופי שופס שפעלו בה.

והקופי שופס לא לבד, גם הסמרט שופס שמתמחות במכירה של פטריות פסילוסיבין ומשני תודעה סינתטיים חוות בשנים האחרונות יחס נוקשה, וזה כנראה גם לא מקרי שראשת העיר הלסמה מקדמת במלוא המרץ תוכנית לפינוי רובע החלונות האדומים המפורסם והעברתו ממרכז אמסטרדם לשולי העיר. 

החשש: מעבר הסחר בקנאביס לרחוב

הצעד הנוכחי בהחלט נראה הרבה יותר רציני מאשר ניסיונות קודמים לחוקק תקנות דומות, אבל, אחרי שזה נאמר, המאבק עדיין רחוק מלהסתיים. עסקי הקנאביס מפרנסים לא מעט תושבים באמסטרדם באופן ישיר ועקיף. מוכר פיש אנד צ’יפס שהתראיין לכתבה של ה-BBC המחיש את זה יפה כשאמר שהוא צופה שאם התקנות החדשות ייכנסו לתוקף הוא כנראה ימכור הרבה פחות דגים מטוגנים.

בעלי הקופי שופס מצדם מתנערים מההאשמות נגדם. בעל קופי שופ בשם יוחם הלמס, שגם הוא צוטט על ידי ה-BBC, ציין שברובע בו נמצא הקופי שופ שלו נותרו בסך הכול 8 קופי שופס בשעה שבאותו מרחב פועלים כ-500 בתי עסק שמוכרים אלכוהול. נקודה נוספת שהלמס העלה היא שההגבלות על הקופי שופס רק יחמירו את הבעיה כי הסחר פשוט יזלוג לרחוב ומי שיקצור את הפירות יהיו ארגוני הפשע. בכל מקרה, יהיה מעניין להמשיך לעקוב כיצד הסיפור הזה יתגלגל.