האם הסמלילים על אריזות הקנאביס הרפואי אמינים? כנראה שלא

בעקבות סדרת כתבות במגזין קנאביס אודות השימוש שעושות חברות הקנאביס הרפואי בהקרנות ובחומרי הדברה וזאת ללא סימון מתאים על גבי האריזה כפי שנעשה במוצרים “רגילים” בשווקים אחרים, משרד הבריאות החל לפני כ-8 חודשים לחייב הצגת סמלילים ייעודיים כאלה על גבי אריזות הקנאביס הרפואי. סמלילים אלה אמורים לשקף לציבור הצרכנים, המטופלים, באילו תהליכים חיצוניים נעשה שימוש במהלך הייצור.

למשל, סדרת סמלילים אחת מייצגת את השימוש בשיטות שונות להורדת עומס מיקרוביאלי כגון הקרנה בקרני בטא (“פסטור קר”) או בקרני גמא, או שימוש בשיטת פלזמה קרה או אוזון. חברת קנאביס המשתמשת בכל אחת מהשיטות הללו, נדרשת לסמן את אחד הסמלילים המתאימים. סדרה שנייה בנוהל היחסית-חדש הזה, מייצגת את השימוש או אי-השימוש בחומרי הדברה כימיים, אורגניים, ביולוגיים או – ללא שימוש בחומרי הדברה בכלל.

נכון להיום כל המוצרים בשוק עוברים תהליך של הקרנה ולכן חברה שתכריז על מוצרים ללא הקרנה תזכה לתשומת לב חיוביות ולמקדם מכירות לא רע (כפי שכבר ניסתה חברה אחת לעשות בעבר אך נחשף שהיא לא דיווחה אמת). באופן דומה, יש היום מעט מאוד מוצרים שלא נעשה במהלך הגידול שלהם שימוש בחומרי הדברה בכלל, לא כימיים ולא אורגניים, וגם זה דבר שמהווה מקדם מכירות לא רע בכלל.

“אין בקרה, טעויות יכולות לקרות”

אך האם המטופלים יכולים להיות בטוחים שהסמלילים מייצגים נאמנה את התהליך שנעשה בחווה? במקרה של הקרנות, אין ליצרנים ברירה מכיוון שהתהליך נעשה במתקן חיצוני ולא ניתן להסתירו. אך לא כך בנושא ההדברות. מסתבר מבדיקת מגזין קנאביס שלמעשה אין שום בקרה בפועל מצד הרשויות לגבי השאלה האם הסמלילים הנוגעים לשימוש או אי-שימוש בחומרי הדברה אכן אמינים וכל מה שנותר הוא להאמין למה שמפרסמות החברות.

שאלנו גורם בכיר בתעשייה העובד באחת מחוות הקנאביס המצליחות בישראל כיצד מתבצע הליך הבקרה על השימוש בחומרי הדברה במהלך הגידול של הקנאביס הרפואי בישראל. לדבריו, בתקן הגידול (IMC-GAP) אין כל התייחסות לנושא הסמלילים והוא מופיע רק בשלב של המפעל (IMC-GMP). עוד הוא מספר כי ישנן אמנם ביקורות תקופתיות ואפילו ביקורות פתע בחוות שמבצעים מכונים פרטיים שהוסמכו לכך מטעם משרד הבריאות, אך בעוד שהם בודקים למשל האם חווה רושמת ביומנים באילו חומרים היא משתמשת, הם לא מבצעים בעצמם בדיקה האם סמלילים שמוצגים על האריזה הסופית, שנמצאת בכלל במפעל, אכן מייצגים נאמנה את מה שקורה בחווה.

“הסמלילים נקבעים על פי הנחיות שנותן בעל החווה או היבואן וכך גם בית הדפוס שמדפיס על פי הנחיות מבעל החווה או היבואן,” הוא מסביר. “אם להיות כן, אמנם המפעלים דורשים מהחוות למלא מה שנקרא ‘טופס אצווה’, בו החווה מתבקשת להצהיר ולהתחייב האם נעשה שימוש כזה או אחר בחומרים כלשהם, ואכן אנחנו כחווה מחוייבים לבדוק במעבדה את הצמחים שלנו כדי לוודא כמויות של חומרי הדברה לאורך הייצור, אך לא ידוע לי על איזושהי בדיקה שמישהו עושה כדי לוודא שהסמלילים שמופיעים על האריזות מייצגים את המציאות”.

המשמעות לדבריו היא שאכן ישנו פתח להטעיה, שלא לומר רמאות, אך גם אם הדבר לא נעשה בכוונה תחילה הרי שלכל הפחות יש פתח לטעויות. “אני לא מאמין שחברות משקרות בזה,” הוא אומר. “זה יותר מדי סיכון אם ייתפסו – גם לשמן הטוב וגם אולי להליך משפטי אחר כך ולפסילת רישיון – אבל טעויות? זה בטוח יכול לקרות”.

“בעקבות פנייתכם, התברר שנפלה טעות”

ואכן, מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי השבוע למשל שווקו בבתי המרקחת זנים חדשים מבית המותג החדש קנאביס פארם ישראל (Cannabis Farm Israel) הגדלים בחווה של חברה חדשה בשם טלקאן (Telcann) המחזיקה בחממות בישוב גני טל. על גבי אריזות הזנים שלה, מונסון (Monsoon), טייפון (Typhoon) ומיסטרל (Misteral), מוצגים שני סמלילים בלבד – אחד המעיד על הקרנה (פסטור קר) והשני על שימוש בחרקים מועילים, מה שנקרא “הדברה ביולוגית”. מאחר ולא מופיע סמליל של הדברה אורגנית או כימית נוצר הרושם שבשלבי הגידול לא נעשה שימוש בחומרי הדברה כאלה בכלל.

אך מטופל חד-עין הבחין שלא ממש הגיוני שפרחי קנאביס המגיעים מחממות ונראים בהחלט טוב מאוד יחסית, ייוצרו ללא שימוש בחומרי הדברה בכלל. מדובר בדבר שהיה הגיוני במתקני אינדור (חדרים סגורים) אך לא בחממות. הוא פנה אל מגזין קנאביס ומבדיקה שביצענו עולה כי החברה אכן מגדלת את הקנאביס בחממות ולא במתקן אינדור סגור.

“סיכוי קלוש מאוד שמישהו יצליח לגדל בחממה פרחי קנאביס ברמה שאפשר למכור, ללא שימוש בחומרי הדברה בכלל,” מסביר גורם מקצועי עמו שוחחנו. “אבל, אם להיות כנים, אם החברה הזאת היתה רוצה לרמות באמת, היא היתה מציגה את הסמליל שאומר ‘אין שימוש בחומרי הדברה בכלל’. הם לא הציגו אותו, כלומר הם כנראה פשוט שכחו להוסיף את הסמליל שמעיד על שימוש בחומרי הדברה אורגניים. אפשר לדון אותם לכף זכות לדעתי בשלב זה. מה שכן, זה מוכיח שאין שום בקרה וכל אחד יכול לסמן מה שהוא רוצה”.

פנייה לחברה הובילה לבסוף להודאה מצידה בכך שאכן נפלה שגיאה בתצוגת הסמלילים והם חסרים סמליל אחד שמסמן חומרי הדברה אורגניים, שדווקא כן נעשה בהם שימוש במהלך הגידול.

“בעקבות פנייתכם, התברר כי נפלה טעות סופר, בתום לב, בעיצוב האריזות של שלושה ממותגי החברה (מונסון, טייפון ומיסטרל),” נמסר מטעם החברה. “סדרת מותגים זו עוברת תהליך של הדברה ביולוגיות BIO-BE, לצד הדברה אורגנית ומאושרת בתקן הבינ”ל המחמיר GACP. עם היוודע הטעות, החברה פעלה לדווח עליה למשרד הבריאות דרך מפעל האריזה כמקובל. כל ניסיון לייחס טעות זו להטעיה מנותק מהמציאות. החברה גאה לשרת ציבור רחב של מטופלים, ותעשה את מירב המאמצים על מנת ליידע את כלל מטופליה בטעות זו.”

יש לציין כי זו לא הפעם הראשונה בה מתרחש מקרה דומה. בפעם הקודמת דווקא היה מדובר בטעות “לטובת” החברה היצרנית, תראפין (Therapin), המחזיקה במתקני גידול אינדור ולכן כן מצליחה לפעמים לעמוד בייצור קנאביס ללא שימוש בחומרי הדברה כימיים או אורגניים אלא רק בהדברה ביולוגית (חרקים מועילים). תראפין שיחררה בטעות לפני מספר שבועות אריזות עם סמליל שמעיד על שימוש בהדברה אורגנית, למרות שלא נעשה שימוש בהדברה בכלל. גם אז אגב, כמו עכשיו, הטעות בוצעה למעשה במפעלי חברת קנאשור (Cannassure), האחראית על האריזה בשני המקרים.

“אין בקרה על יישום הסמלילים”

שני המקרים הנ”ל מוכיחים כאמור שאין שום בקרה על הנושא, אך כדי לנסות להבין יותר פנינו לגורם נוסף, המעורה בכל שלבי הייצור, בשאלה האם כאשר חברה מסמנת שלא נעשה שימוש בחומרי הדברה כימיים למשל במוצר מסויים, יש דרך כלשהי איך לבדוק את זה רטרואקטיבית. כלומר, נניח שמשרד הבריאות היה רוצה לקחת אריזה ולוודא שהסמלילים שעל גביה אמינים, האם יש לו דרך לדעת מה חווה עשתה למשל 3-4 חודשים קודם, כשהצמחים עוד היו בשלב הצימוח והאם לא ייתכן שנעשה שימוש בחומרים כאלה או אחרים שהתפוגגו מאז.

לדבריו התשובה היא כן, אבל באופן חלקי בלבד. “יש בדיקות מעבדה שנעשות בשלבי הצימוח באופן קבוע. החברות לוקחות צמח לפי נוהל דיגום, שולחות אותו למעבדה ושם בודקים מה הוא מכיל ואת הממצאים רושמים ביומן. כלומר, משרד הבריאות יכול באופן תיאורטי לקחת מוצר מסויים מהמדף, לגשת איתו לחווה ולבדוק את יומן הריסוסים כדי לאתר אם אכן לא היה שימוש בחומרים כפי שמוצהר בסמליל. האם הם אכן עושים זאת? לפחות בינתיים, התשובה היא לא. בפועל, אין שום בקרה על יישום הסמלילים.”

“מכוני ההתעדה מגיעים אלינו, מבצעים מבדקים בכל שלב, גם לחומרי הדברה,” אומר בעלים של חווה אחרת. “הם באים לפעמים בביקורת פתע אבל הם לא בודקים בעצמם את הצמח במעבדה, לא לוקחים צמח מדגמית אלא אנחנו פשוט ממלאים יומן וזה מה שהם בודקים. באופן תיאורטי אפשר ‘לעבוד’ עליהם, לשלוח למעבדה צמח ספציפי שאנחנו יודעים שלא רוסס ולרמות, אבל אני לא מאמין שמישהו עושה את זה. זה גם דורש יותר מדי תיאום בין האגרונום, למנהל החווה ולעוד אנשי צוות. זה לא משהו שבנאדם אחד לבד יעשה וזה פשוט לא שווה את הסיכון.”

בשורה התחתונה עולה כי היק”ר לא מפקח על יישום הסמלילים, כלומר אין אימות שהסמלילים מייצגים נאמנה את התכולה.

משרד הבריאות לא מסר תגובה.