האוניברסיטה העברית תפתח זני קנאביס ייחודיים עבור אוסטרליה

שי פרידמןפורסם ב: 4.2.15, בשעה: 22:08

משרד הבריאות אוסר על ישראל לייצא קנאביס רפואי – והמוחות הישראליים המבריקים בתחום המחקר והפיתוח של זני הקנאביס עוברים לעבוד עבור חברות בחו”ל. כעת, חברת “יישום” של האוניברסיטה העברית חתמה על חוזה עם חברת הקנאביס הרפואי הגדולה באוסטרליה – וישראל הפסידה הזדמנות טובה לבסס את מעמדה בשוק הקנאביס הרפואי העולמי.

רק היום פורסמה כאן כתבה אשר מתארת כיצד האיסור של משרד הבריאות על ייצוא קנאביס רפואי לחו”ל מונע מהמדינה להרוויח מהביקוש העולמי ההולך וגובר לקנאביס הרפואי האיכותי תוצרת הארץ, ובייחוד לזנים הישראלים היחודיים. כעת נראה כי בהיעדר תמיכה חוקית מהמדינה, ישנה “בריחת מוחות” של מומחי הקנאביס הישראלים לחו”ל – “יישום”, חברת מסחור הטכנולוגיות של האוניברסיטה העברית, חתמה על חוזה עם חברת הקנאביס הרפואי המובילה באוסטרליה, PhytoTech, והולכת לפתח זנים עם אחוזי THC ו-CBD שונים עבור שוק הקנאביס הרפואי האוסטרלי. נראה כי בעתיד הקרוב חלק גדול מהמיסים על מכירת פיתוחי קנאביס ישראליים ייכנסו דווקא לקופת אוסטרליה – ולא ישראל.

אחד הזנים שעורר הכי הרבה ביקוש בעולם בזמן האחרון הוא “אבידקל” של חברת “תיקון עולם”, אשר מכיל כמויות גבוהות מאוד של CBD ומעט מאוד THC. לזנים כאלו יש השפעה תרפיוטית חזקה מאוד ללא אפקט “התמסטלות”, ובמדינות רבות סבורים כי מדובר בפיתרון שיקל משמעותית על העברת חקיקת קנאביס רפואי – במיוחד עבור ילדים. העובדה שישנם זני קנאביס שמאפשרים טיפול יעיל במגוון מחלות מבלי “למסטל” את החולה אמורה להרגיע את החששות של מתנגדי הקנאביס הרפואי. CBD הוכח במחקרים רבים כבעל סגולות רפואיות משמעותיות, בטיפול בסכיזופרניה, דיכאון, קוליטיס, דלקות כבד, אפילפסיה (במיוחד במקרים קשים שבהם תרופות לא מועילות), מחלות לב, סוכרת, ודלקת מפרקים שיגרונית. אך האיסור של משרד הבריאות על ייצוא קנאביס ישראלי לחו”ל גורם לכך שהעולם נאלץ להמתין עבור הזנים האלו – ובסופו של דבר הביקוש הזה ימולא על ידי מדינה אחרת, וההפסד יהיה כולו שלנו.

פרופסור רפאל משולם, אחד מחוקרי הקנאביס המפורסמים בארץ ובעולם, במעבדה שלו באוניברסיטה העברית.

אוסטרליה היא אחת המדינות עם שיעור השימוש בקנאביס הגבוה בעולם (ההערכות הן ששליש מהמבוגרים במדינה משתמשים בקנאביס לפחות פעם בשנה), ובאיזורים רבים באוסטרליה נהוגה מדיניות אי הפללה – מה שאומר שאוסטרליה עשויה להגיע בסופו של דבר גם ללגליזציה, והקנאביס הישראלי (לשעבר) עשוי להפוך למותג ענק בשוק הזה.

בנוסף לפיתוח זנים גבוהים ב-CBD ודלים ב-THC, החברה האוסטרלית מקווה כי האוניברסיטה העברית תוכל לפתח עבורה גם מנגנונים ייחודיים לצריכת קנאביס, כאלו שניתן לרשום עליהם פטנט (על היתרונות הכלכליים וההשלכות של רישום פטנטים בעולם הרפואי ניתן לקרוא כאן). בין היתר החברה דיברה על פיתוח קפסולות משופרות ללקיחה דרך הפה, וגולת הכותרת – מדבקה שחולים ידביקו ללחי הפנימית ותשחרר THC ו-CBD בצורה מבוקרת באופן תת-עורי. לפי בועז ווכטל, היו”ר של חברת PhytoTech Medical, פיתוח מדבקת שיחרור תת-עורי שכזאת “תעזור למנוע בעיות שנובעות מהיעדר סטנדרטיזציה של ריכוזי החומר הפעיל בצמח, ואת הבעיות הרפואיות שנובעות משיטות מסורתיות יותר של צריכת קנאביס, כמו עישון”. אבל אם אתם שואלים אותי, זה רק חלק מהעניין – שיקולי הפטנט כאן הם עצומים. פיתוח שכזה, אם באמת ייצא לפועל – בוודאי יעורר עניין מחברות התרופות, שכן הן אינן יכולות לרשום פטנט על קנאביס, רק על שיטות ייחודיות לנטילה שלו.

עו”ד יעקב מיכלין, המנכ”ל של חברת “יישום” של האוניברסיטה העברית מסר בתגובה כי: “אנו מאוד שמחים לשתף פעולה עם חברת PhytoTech בפיתוח ההמצאות של פרופסור אברהם דומב ופרופסור אמנון הופמן מהאוניברסיטה העברית, שמתמקדות בשיטות חדשות להעברת החומרים הפעילים בקנאביס. השימוש בקנאביס רפואי נמצא בעליה מתמדת, ומשמש לטיפול במגוון רחב של התוויות, כגון הפחתת בחילה בעת כימותרפיה והקלת כאבים והתכווצויות שרירים בחולי טרשת נפוצה. הפיתוח של שיטות העברה ייחודיות וחדשניות למרכיבים הפעילים ללא ספק יסלול את הדרך לעבר מגוון רחב יותר של התוויות לשימוש הקליני בסמים האלו”.