ד”ר פוגלמן חושף: רופאי הקנאביס שפועלים לכאורה בניגוד לנהלים

בתגובה שהגיש ד”ר יעקב פוגלמן לבית המשפט במסגרת ההליך שהוא מנהל בעתירה נגד משרד הבריאות והיק”ר לאחר שאלה ביטלו את רישיון העיסוק שלו בתחום הקנאביס, חושף הרופא רשימה של רופאים אחרים, שלדבריו מנפקים רישיונות לשימוש בקנאביס באופן פרטי ולא דרך קופות החולים הציבוריות כמתבקש בנהלים, וזאת באישור משרד הבריאות.

בין הרופאים שאת שמותיהם חושף ד”ר פוגלמן כמי שמנפקים רישיונות קנאביס במסגרות פרטיות וזאת מבלי שמשרד הבריאות מונע זאת מהם כפי שמונעים ממנו: ד”ר סוהיל עאמר (מרפאת וולפסון ירושלים), ד”ר איב ביטון (חברת מדטריקס ישראל), ד”ר עדי רון (חברת ניאמדיק), ד”ר אמיר פישר (עמותת גוונים של סגול), ד”ר גיל שויד (מכון מור) ועוד.

בסך הכל ברשימה המלאה (כאן) מופיעים שמותיהם של 22 רופאים מ-15 מוסדות פרטיים שלדברי עו”ד רועי רון, המייצג את ד”ר פוגלמן בעתירה, מספקים שירות ניפוק רישיונות שימוש בקנאביס שלא דרך הרפואה הציבורית כנדרש, בעוד שדווקא כלפי ד”ר פוגלמן משרד הבריאות מפעיל סנקציה בדמות מניעת עיסוק בתחום הקנאביס הרפואי.

טענה נוספת להפליה כלפי הרופא מוצגת בתשובה לטענות משרד הבריאות על כך שד”ר פוגלמן ניפק רישיונות מבלי לפגוש את המטופלים פנים אל פנים. לדברי עו”ד רון “רופאים רבים אחרים פועלים בדיוק באותו אופן, גם בימים אלה, בחסות משרד הבריאות ובידיעתו, ואינם נדרשים להצגת תיעוד אלפי מטופלים בדיעבד והסמכתם אינה נשללת”.

ד”ר פוגלמן מציג בתשובתו אישור שניתן לו מ”בית הרופאים ארבל”, גוף שלטענתו עומד בהגדרת “רפואה ציבורית” אך משרד הבריאות מסרב להכיר בו כגוף המאשר את פעילותו כרופא קנאביס, וזאת בניגוד לקופת חולים כללית שלדבריו “העבירה אישור הסמכה גם לגוף פרטי, ‘מכון מור’, שמנפיק רישיונות מבלי לפגוש את המטופלים”.

“בחוק ובתקנות אין הגדרה חד משמעית למרפאה ציבורית,” הסביר עוד. “משרד הבריאות טוען שמדובר בקופות חולים או בתי חולים ציבוריים, אך הלכה למעשה הוא מאשר הסמכה למוסדות פרטיים רבים, בהם חברות פרטיות, עמותות… במה שונה המרפאה שנתנה הסמכה לד”ר פוגלמן?”

כזכור לקוראי מגזין קנאביס, בתשובה שמסר משרד הבריאות לבית המשפט בתיק זה בחודש שעבר, נכללו תלונות חמורות שנשלחו למשרד הבריאות בנוגע לניפוק רישיונות קנאביס רפואי שביצע ד”ר פוגלמן לאנשים בריאים על סמך מסמכים רפואיים מזוייפים, ניפוק של כ-8,000 רישיונות שלטענת משרד הבריאות מהווים נתון מוגזם שמעיד לכאורה על טיפול לא מוקפד, ועוד.

לכל אלו נותן ד”ר פוגלמן הסברים בתשובתו, למשל בנוגע למסמכים המזויפים מפרופ’ יצחק שילר שעל בסיסם הוא ניפק רישיונות, הוא מסביר כי “פעל בהתאם לדין וצירף את חוות הדעת של פרופ’ שילר לתיק הרפואי תוך שקיפות מלאה. לאחר שפרופ’ שילר יידע כי המטופלים אינם מוכרים לו, ביטל את רישיונותיהם. ככל שהיה שימוש כזה, זה לא היה בידיעתו”.

“משרד הבריאות טוען כי בשנת 2021 טיפל ד”ר פוגלמן ביותר מ-16,310 מקרים של ניפוק וחידוש רישיונות ומציין 3 תלונות בלבד,” כותב עו”ד רון. “ראוי היה שיקבל אות הוקרה. הלוואי שנותני שירות יזכו להעניק שירות לאלפים כה רבים ולקבל אחוז תלונות בטל בשישים, 0.0001% בלבד (3 מ-16,310)”.

“משרד הבריאות טוען כי לאור ממוצע מספר המטופלים לרופא בתחום, נראה כי לד”ר פוגלמן מספר מטופלים רב העשוי להעיד על התנהלות לא תקינה,” הוסיף. “טיעון זה אינו מחזיק מים. ישנם רופאים שמנפיקים מעט מאוד, למשל ד”ר דורית שמואלי שהנפיקה אפס רישיונות מחודש יוני 21, מכאן שלא ניתן לחשב ממוצע אמיתי”.

בנוסף הוא חושף שמי שהגישו נגדו תלונות למשרד הבריאות הם ככל הנראה עובדים או מקבלים שכר באופן כזה או אחר מהעברת “לידים” לרופאים מתחרים לו. לטענתו, המגובה גם בצילומים מתכתובות וואטסאפ איתם, המתלוננים ביקשו לקבל גם ממנו תשלום תמורת לידים כאלה אך נדחו, ולכן כעסו והגישו תלונות כנקמה.

למשל, בתשובה לתלונה של ק”ב, מסביר ד”ר פוגלמן: “התנהלותה של ק”ב מונעת מאינטרס של נקמנות אישית. היא מתפרנסת מהפניית מטופלים לד”ר לביה תמיר. כאשר משרד הבריאות שלל מד”ר תמיר את האפשרות להנפיק רישיונות חדשים, פנתה ק”ב לד”ר פוגלמן וביקשה להפנות מטופלים אליו אך הוא סירב”.

בתשובה לתלונה אחרת, של י”כ, מסביר הרופא כי “מדובר באדם המתפרנס מהפניית מטופלים לרופאים בתחום, הוא ביקש להפנות מטופלים אליי ונענה בסירוב. הוא סירב לקבל זאת, כעס ושלח הודעות וואטסאפ חריפות. משגברו הלחצים וההטרדות, החלטתי לחסום אותו וזה הגיב בשליחת תלונות כזב למשרד הבריאות”.

לגבי גביית תשלום גבוה יותר מ-285 ש”ח לשנה, כפי שנקבע בנוהל בשנת 2019, מסביר עו”ד רון כי “לא קיימת כל הגבלה חוקית מלגבות כל סכום בעבור יעוץ רפואי והוא גבה סכום סביר, לעתים גם עבור חוות דעת של רופא העוסק בכאב, ולמרות שהיה רשאי לגבות סכומים גבוהים הרבה יותר”.

בחודש הבא יערך בבית המשפט דיון ראשון בעתירה בהשתתפות הצדדים.