ועדת הסמים: “לעצור יבוא קנאביס רפואי לישראל”

יצרני הקנאביס הישראלים דורשים הבוקר (ג') בכנסת לעצור את הייבוא של קנאביס לישראל, או לפחות לקבוע מכסות שימנעו הגעה של עשרות טונות בשנה שלדבריהם מסכנות את הענף המקומי - לפחות כל עוד אין יצוא חופשי לאירופה. יו"ר הועדה ח"כ רם שפע הצטרף לקריאה. עוד עלתה בדיון חשיפת מגזין קנאביס על הרשיונות הבלעדיים שנתן לנדשפט לכמה עוסקים באופן חריג

יו”ר ועדת הסמים של הכנסת ח”כ רם שפע (העבודה) קורא לעצור או להגביל את הייבוא של קנאביס לישראל, זאת עקב תלונות של עוסקים בענף על כך שהייבוא – שמגיע לעשרות טונות בשנה ומציף את השוק הישראלי בסחורה איכותית – שם בסכנה את תעשיית הקנאביס המקומית.

מהסקר השנתי של מגזין קנאביס שתוצאותיו המלאות תפורסמנה בשבוע הבא, עולה כי יותר מ-72% מהמטופלים חושבים שהקנאביס המיובא מחו”ל הוא איכותי יותר, והדבר אכן מתבטא גם בקצב המכירות בבתי המרקחת כך שהחברות המקומיות נפגעות כלכלית.

העוסקים הלינו על עיכוב בהחלטות הנוגעות להפרה לכאורית של קנדה בכל הנוגע להסכמים בילטרליים – כלומר יש יבוא מקנדה אך אין יצוא לקנדה.

כמו כן נשמעה ביקורת על כך שמשרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגדרת הקנאביס כתרופה ממקור צמחי (Herbal Medicine), דבר שאמור לאפשר להקל על תהליכי ההכרה ההדדית לדבריהם גם מול אירופה שכרגע לא ניתן לייצא אליה בגלל התנגשות בין תקני IMC-GMP הישראלים לתקני EU-GMP האירופאיים.

עם זאת לדברי גורם בענף ששוחח עם מגזין קנאביס הבוקר, “זה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות, כי אז המגדלים לא יעמדו בזה. זה תקנים אחרים לגמרי. אם אתה לא עושה גידול אינדור אתה לא יכול לעמוד בהגדרת תרופה צמחית. בגרמניה לא מגדלים, ואם כן זה קטן מאוד וזה אינדור. זו רגולציה שתהרוג את הענף הישראלי”.

בנוסף עלתה בדיון חשיפה נוספת של מגזין קנאביס מהשבוע שעבר אודות 14 רשיונות ייחודיים (“קונסטרוקטיביים”) שנתן מנהל היק”ר יובל לנדשפט לעיסוק בקנאביס “ללא מגע”. נציגי החברות טענו כי הדבר מאפשר לעוסקים לייבא לישראל סחורה ללא הצורך בהשקעת משאבים שנדרשה מהם בעת הקמת העסק.

לנדשפט ניסה להתחמק ממתן תשובה בעניין הרשיונות הקונסטרוקטיביים. “פתחנו את כל תחומי העיסוק, לימים התעורר הצורך למי שרצו לעסוק בסם מבלי להחזיק בו, כולל יבואנים, לכן אפשרות זאת קיימת”. כשנשאל על ידי נציגת התאחדות התעשיינים האם הוא עידכן את הציבור בהחלטה, התחמק ממתן תשובה ועבר לדבר על ענייני מו”פ.

“מי מבטיח שלא ייבאו מחר 40 טון? צריך החלטה – אין יבוא ללא יצוא”

יפעת קריב, סמנכ”ל תיקון עולם קנביט, אמרה: “כשמדברים על יצוא יובל (לנדשפט, מ”ק) אומר ‘אין תקנים’, אבל כשמדברים על יבוא אין שום בעיות. צריך החלטה אמיצה – אין יבוא ללא יצוא. בישראל צורכים רק 40 טון בשנה. השוק מייצר 110 טון. ישראל יכולה לייבא 40 טון, אין שום מגבלה, ואז אתם גומרים את כל התעשיה. מי האמיץ שיגיד לקנדה – אם את סגרת את הגבול לישראל, את לא תייצאי לישראל? צריך החלטה שבולמת את היבוא, או מטילה מכסות כלשהן על יבוא. מי אישר להביא לישראל יבוא ללא מכסות? אנחנו התעשיה בחרדה כי בחודש הבא יכולים להגיע 40 טון, מי יכול להבטיח שלא? בנוסף, בחודש האחרון גילינו בעקבות כתבה במגזין קנאביס כי בנוהל 107 נתנו אישור ל-14 עוסקים לייבא ולתווך קנאביס ללא צורך בהשקעות העצומות שנדרשות מאיתנו. ובנושא של קנדה צריך החלטה דחופה – ברגע שתסגרו את היבוא מקנדה, שרת הכלכלה של קנדה תדבר איתכם מיד. כל הדוחות הכספיים של כל החברות הישראליות מראים על הפסדים. אגב, לגבי יצוא – גם אם נקבל אישור לייצא לגרמניה, התקן הישראלי נוגד את התקן הגרמני אז לא נוכל לייצא גם ככה. אם זה היה קורה בתעשיות אחרות המדינה היתה רועשת. ישראל יודעת לגדל לבד את הכמויות הנדרשות. למה צריך עובדים בתעשייה הזאת בכלל, מייבאים הכל מחו”ל, מעבירים לבתי מרקחת”.

יו”ר הועדה ח”כ רם שפע אמר: “מה מונע מאיתנו לעצור את היבוא? אם מחליטים שנכנסים למאבק כדי לעצור את הייבוא כדי לקדם תמורות במדיניות היצוא, זה אפשרי, זו החלטת מדיניות של משרד הבריאות”.

מיכל נדם-וקסמן, ראש אגף במשרד הכלכלה, השיבה: “אנחנו עובדים עם מחלקת מדיניות סחר, הם מנהלים את זה. קנדה לצורך העניין לא מקבלת יבוא אליה מכל מדינות העולם ולא רק מישראל, יש שם כל מיני חוקים, אנחנו לא יכולים לעצור מולה. המחלקה בודקת את זה כדי לראות מה כן ניתן לעשות בעניין הזה. זו בהחלט שאלה של מדיניות, אנחנו בוחנים את זה. אין הסכמים בינלאומיים לקנאביס אבל יש כללים בינלאומיים שצריך לעמוד בהם. הנושא נבדק במשרד הכלכלה בצורה הכי מקצועית שיש”.

חיים, נציג משרד החקלאות: “משרד החקלאות הוא הרגולטור בנושא של יבוא חומר צמחי, אבל צריך לזכור שמדובר בסם ולכן היק”ר הוא הרגולטור במקרה של היבוא. למשרד החקלאות יש כלים הכפופים להסכמי סחר, הגבלות של מכס, היטלים וכו’ שאיתם אפשר להתמודד עם הגבלות של יבוא כדי לא לסכן את השוק המקומי. אבל בדקתי עם הלשכה המשפטית, בגלל שמדובר בסם אין לנו אפשרות לעצור את הייבוא. ככל הידוע לי אין עוד תחום מלבד הקנאביס שחסום ליצוא ופתוח ככה ללא מגבלות ליבוא”.

לנדשפט: “הלגליזציה משפיעה על הדיון הזה”

יובל לנדשפט, מנהל היק”ר: “החלטת הממשלה קובעת כלכלת שוק חופשי בקנאביס כלומר תחרות על האיכות והמחיר. כולנו מתעלמים מפיל גדול בחדר שעלה בישיבה האחרונה בועדה אחרת, ועם זה אני מסכים עם מנכ”ל עמותת הקנאביס הרפואי נה בראון – השימוש פנאי מתגנב תחת מטריית הלגליזציה ומשפיע על הדיון הזה, גם על סוגיית המיתוג, המחיר והייבוא, כי מייבאים בעיקר מותגים. בשורה התחתונה יובאו לארץ כמויות גדולות אך לא ניתן לחסום יבוא. לא אנחנו היק”ר אחראים לזה. אם תצא קריאה מהועדה, קובעי המדיניות יקבעו את זה. הנושא נמצא גם בדיון בביהמ”ש העליון. הוגשה עתירה כדי לחסום את היבוא. הטענות אותן טענות – מנסים בכל דרך למנוע שוק של יבוא. הנושא נמצא בבג”ץ ולכן קשה לקבוע, אבל נכון יהיה אם הנושא יעלה לקובעי המדיניות ותתקבל החלטה שתייתר את הדיון בבג”ץ.”

ח”כ שפע: “יובל האם אתם יכולים לעצור את היבוא בגלל שזה סם?”

לנדשפט: “לא יודע, צריך לבדוק את זה”.

לנה, תחום הסכמים בילטרליים במשרד הכלכלה: “בנושא היבוא והסכמים, חשוב לומר שיש כללי סחר בינלאומיים שישראל מחוייבת אליהם כמו שמדינות אחרות וגם קנדה מחויבות אליהם. אנחנו עושים ניתוח של המדיניות הקנדית מול אותם כללים, אבל חשוב לשים על השולחן שזה נושא מאוד מיוחד. ישנם כללים שאומרים שלא ניתן להפלות בין מדינות. כלומר ישראל לא יכולה לעצור יבוא ממדינה אחת מוגדרת. אז זה צריך להיות תחת כללים ומוגדר מאיזה שיקולים – בריאות, הגנת הציבור, כלכלי – זה משהו שצריך לקחת את זה בחשבון. מכאן גם נובעת האפשרות שכרגע אנחנו לא יודעים אם היא ישימה לגבי איזשהו הסכם או פתרון בילטרלי מול קנדה. אנחנו בודקים את הבסיס המשפטי של קנדה. לשאלה האם ישראל יכולה לסגור יבוא מול מדינה אחת אפשר להגיד שלא.”

איתי, סמנכ”ל חברת בזלת פארמה: “אתם קוראים את החוקים הלא נכונים. הפתרון הכי פשוט, שלא צריך להסתתר מאחוריו, הוא לקרוא את שתי האמנות הנוגעות לפיקוח על סחר בסמים מסוכנים. הפתרון הוא פשוט, הוא נמצא באמנות האלה, יש שם התייחסות לעניין מכסות. כל מה שצריך זה להגדיר כמה מדינת ישראל מכניסה קנאביס בצפי שנתי. מכניסים הודעה לאותה ועדת פיקוח באו”ם, וכך אפשר ‘להסתתר’ מאחורי זה. לקבוע מה מותר וזהו. המדינות מתעלמות מהמנגנון של האו”ם כולל ישראל כי לא נעים וזה לא נוח כי זה מכניס את ישראל לאיזשהו סד. כל מדינה באופן עקרוני אמורה להגיש לועדת הפיקוח של האו”ם, לא רק בנושא של קנאביס אלא כל מיני סמים, צפי של כמות הסם שהיא מתכוונת להשתמש בו באותה שנה, להוציא, לייבא, לעשות בו שימוש, זה מנגנון שקיים 50 שנה. למדינות נוח להתעלם מזה. אם המדינה היתה רוצה, כמו שהאירופאים קובעים שצריך EU-GMP, אז המדינה יכולה לקבוע שצריך IMC-GMP כדי לייבא לישראל. משם הדברים כבר יקרו כי מדינות רוצות לייצא לישראל.”

“להכיר בקנאביס כתרופה ממקור צמחי”

מיכל נדם וקסמן, ראש אגף במשרד הכלכלה, המשיכה: “אנו מודעים לדברים ודנים בהם. היתה פגישה של שרת הכלכלה ושר הבריאות כדי לרתום אותו לנושא היצוא. אנחנו דנים בזה בשוטף. לעניין הגדרה של קנאביס רפואי, מה שהתייחס מאיר אריאל ולפני כן יובל לנדשפט, מעבר למי בעצם אחראי במשרד הבריאות מי ייצא, צריך להחליט איך מוגדר קנאביס. רפואי. זה באחריות משרד הבריאות. הסיפור עם הסכם אכ”א – כרגע קנאביס לא מוגדר כתכשיר רפואי ולכן לא יכול להיכנס להסכם אכ”א. יש דרכים אחרות אבל זה בתוך משרד הבריאות. אנחנו ממשיכים לקדם מגעים מול האירופאים ומול הגרמנים. צריך להתבצע דיון במשרד הבריאות להגדרת הקנאביס הרפואי. במקביל אנחנו מנסים למצוא פתרונות, מול האירופאים וחו”ל בכלל, לקדם את השיחה ה-B2B כדי לקדם את הנושא. תירגמנו את ה-IMC-GMP עבור הגרמנים ומחכים להתייחסות המקצועית של משרד הבריאות כדי להתקדם מול הגרמנים. מבחינתנו זה היה צריך לקרות אתמול, אנחנו מחכים ליק”ר.”

לנדשפט: “אנחנו חושבים שאפשר להגדיר את הקנאביס כתרופה צמחית (Herbal Medicine) ולתאם עם גרמניה. קיימת שונות בין התקנים. בעולם היום בתחום הפרצמבטי מדובר במוצר מוגמר שניתן ללקוח, כך אנחנו חשבנו ולכן ב-IMC-GMP הלכנו למוצר מוגמר. זה לא ככה ב-EU-GMP שם הגרמנים רוקחים בעצמם את המוצר בבית המרקחת. היום הגיע אלינו התקן המתורגם ממשרד הכלכלה. אבל צריך לעבור על זה. אם במקום ‘רופא’ תכתוב בתרגום ‘דוקטור’, זה מורכב. לא נוכל לפתור את זה תוך כמה ימים, אנחנו עובדים על זה, זה נמצא אצל הסגן שלי טל שעסוק בדברים אחרים. אני מניח שזה יתורגם מקצועית בהקדם הקרוב ונוכל להעביר את זה לגרמנים. אנחנו רוצים להניק לא פחות משהגרמנים רוצים לינוק. אפשר גם לאמץ את התקן האירופי לחילופין. מפעלים גם יכולים לזמן רשויות הסמכה מאירופה שיכירו במפעלים שלהם לתקן אירופי.”

יעל שכטר-סיטמן, פורום הקנאביס הרפואי בהתאחדות התעשיינים: “כולם הולכים סחור-סחור. יש לתחום בזמנים את כל הנושאים האלה. ברור מה צריך לעשות. תכירו בקנאביס כתרופה ממקור צמחי. תאמצו את התקינה האירופאית. עד שיהיה יצוא תגבילו את היבוא, לא יכול להיות שאין הגבלה בכלל. במקום לכלכל כלכלות אחרות תדאגו לכלכלה הישראלית. מבקשים לתחום את הדברים בזמנים. לחייב הגעה לתוצאה. ברור מה צריך לעשות, יש לנו את הידע. אנחנו על זמן שאול, מאבדים זמן יקר לחינם. לא צריך את כל הבדיקות מסביב. תפעלו לפתור את האימוץ הגדרה של תרופה ממקור צמחי, זה הדבר הכי חשוב. זה פותר את כל הבעיות שמשרד החקלאות אמר, ותוכלו גם להכניס את זה למימון ציבורי.”

מאיר אריאל, מנכ”ל בזלת פארמה: “ההתעסקות כפי שאתם מציגים אותה עם התקנים היא לא רלוונטית, זה לא יקדם את היצוא. ההחלטה לקדם את היצוא, האמירה של יובל שמי שרצה לייצא יצא, יצאו מפה 900 ק”ג סה”כ. צריך לקבל החלטות אחרות. ההחלטה היא מי מנהל את הקנאביס ומי מקבל החלטות. השוק שלנו הוא אירופה. כתב הרגולטור הגרמני לבית המשפט העליון – תגידו מי האחראי על הקנאביס. מצד אחד זה יובל והוא הרגולטור. מצד שני אין לו סמכות להחליט אם המפעלים שלנו תקינים או לא כי זה נמצא באגף אחר של משרד הבריאות. אנחנו צריכים לעמוד בתקן האירופי ולכן צריך לעשות התאמה. אבל צריך לקבל החלטה מי האחראי על זה. כל התקנים וכו’ אפשר לטפל בזה, אבל ברגע שאין החלטה מי אחראי, אי אפשר להגיע ליצוא. האם זה המכון לבדיקת מוצרים או יובל (יק”ר). אם זה המכון אז כולנו בבעיה כי הקנאביס לא יצא. אם היק”ר אחראי אז תנו לו את הסמכות, הוא יודיע דרך משרד הכלכלה ומרגע זה אנחנו נוכל לעבוד, לרשום את המוצרים וכו’. כל היצוא עד כה נעשה למדינות שאינן EU-GMP, אוסטרליה, אנגליה, פולין. החלטה שנייה שתפתור הרבה מהבעיות שאתם מציגים, נושא הרשיונות, הכל אתם עושים את החיים קשים. תנו לנו רישיון יצרן וזה הכל. הרגולציה תקטן, כמות הבדיקות תרדנה. העודף רגולציה מונע יצוא לחו”ל. מי שחושב שהעולם מחכה לנו, זה לא קורה. אחרים מקדימים אותנו. הקנדים מקדימים אותנו באירופה. ברגע שנקבל אפשרות לעבוד המפעלים ידעו לעשות את זה. אם מחר בבוקר יגידו שיובל אחראי לחתום, בתוך חצי שנה ישראל מייצאת. אם מפעל מחר בבוקר בפורטוגל של טילריי יבקש למכור לישראל המכון הישראלי יפתח אותו, בעוד שאנחנו לא מוכרים בפורטוגל. בחוק ההסדרים איפשרתם לנו להוציא חומר בבאלק למדינות אחרות. מה שנעשה זה לקחת חומר מכאן לפורטוגל ומשם לגרמניה, והמיסים ישארו שם. הדיון צריך להיות מי אחראי ואז הסיפור ייגמר. חבל שכסף של מדינת ישראל ילך לאירופה. כל המפעלים נערכים לזה.

לנדשפט: “ישראל לא חברה באיחוד האירופי. אגף הרוקחות, שתחתיו המכון לבקרה על חומרים לרפואה, הוא רשאי לאשר מפעלים להכרה הדדית. הוא היה אמור לאשר את זה, אך לאחר שהוא לא לקח אחריות על זה והיק”ר בתמונה, ביקשו מגרמניה לדעת מי האחראי. מאיר לא ציין בדבריו בכך שהוא תבע את משרד הבריאות בנושא הזה והנושא נמצא בבג”ץ. משרד הכלכלה עובד על כך מול הגרמנים.”

בתום הדיון קבע היו”ר ח”כ שפע דיון נוסף לעוד שבועיים ואמר לסיכום: “יש כמה סוגיות שצריך להתייחס אליהן – ראשית הנושא של תרופה ממקור צמחי, אם נצליח לעשות בזה שינוי זה יהיה משמעותי. הסוגיה של היבוא, של בחינת השפעות עצירת היבוא. אין כוונה לעצור עצירה ספציפית ממדינה ספציפית כי זה מורכב, אבל כן יש לבחון מדיניות לגבי עצירה או עיכוב או מתן הגבלות באופן כללי. האפשרות החוקית הזאת נמצאת במשרד הבריאות.”

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר