במקום תפוחי אדמה: חקלאי לבנון מגדלים קנאביס
חקלאים לבנוניים מסבירים מדוע הפסיקו לגדל תפוחי אדמה ועברו לגידול קנאביס: "זה לא בגלל אהבת החשיש, זה פשוט פחות יקר ומאפשר לך לחיות בכבוד"
הקנאביס, וזו אינה חדשה מרעישה, הוא אחד מענפי החקלאות המרכזיים בלבנון בכלל ובדרום המדינה ובאזור עמק הבקאע בפרט. למרבה הצער, מההכנסות המגיעות ממנו נהנים לא רק החקלאים הכפריים אלא גם, בין היתר, ארגון חיזבאללה.
בשנים האחרונות, ובמיוחד לאחר פרוץ מגפת הקורונה, נמצאת לבנון במשבר פוליטי, כלכלי וחברתי חמור ביותר, אולי החמור בתולדותיה. במצב הנוכחי, כשערך המטבע המקומי צונח ומחיר הדלק, הזרעים, הדשנים וחומרי ההדברה המיובאים, שנקוב בדולרים, זינק באופן חד, ויותר ויותר חקלאים קטנים, שכבר היו במצב קשה לפני המשבר, החליטו לגדל קנאביס.
אחד מהחקלאים הללו הוא אבו עלי (שם בדוי), שבמשך שלושה עשורים גידל תפוחי אדמה כדי לפרנס את משפחתו, אולם בשל המשבר הכלכלי שגרם לזינוק בעלויות הייצור, החליף את תפוחי האדמה בקנאביס, כך מדווחת סוכנות הידיעות הצרפתית אי.אף.פי.
זול פי 4 לגידול ומאפשר לחיות בכבוד
“זה לא בגלל אהבת החשיש”, אמר החקלאי בן ה-57 מאזור העיירה בעל בק, שם המוכר היטב למי ששירת בדרום לבנון ולב ליבה של תעשיית הקנאביס הבלתי חוקית של לבנון בעמק הבקאע. לדבריו, “גידול הקנאביס פשוט פחות יקר מגידולים אחרים ומאפשר לך לחיות בכבוד”.
לאחר עשרות שנים של הזנחה מצד המדינה, רבים מחבריו של אבו עלי חייבים לבנקים או לכרישי הלוואות מהשוק האפור חובות עצומים, ונאלצו לכן למכור קרקעות או נכסים. כדי להימנע מגורל דומה, החל אבו עלי בשנת 2019 לגדל קנאביס לתעשיית החשיש המקומית.
לדבריו, “גידול קנאביס זול פי ארבעה מגידול תפוחי אדמה או שעועית ירוקה. הוא דורש פחות מים ודשנים ויש לו ביקוש גדול בשוק, מה שאומר שאני יכול לגרוף הכנסה יציבה לראשונה זה שנים. כששתלנו ירקות לא יכולנו אפילו לקנות דלק לחימום הבית”.
כיום יש לאבו עלי שני דונם אדמה שבהם הוא מגדל קנאביס לייצור חשיש. השטח הזה מספיק לו כדי לייצר כמות של 100 קילוגרמים בכל קציר. קילוגרם אחד נמכר במחיר ממוצע של 2 מיליון לירות לבנוניות (כ-4,200 שקלים), אך יכול להגיע גם עד ל-5 מיליון לירות, תלוי באיכותו.
חקלאי נוסף מהאזור, שביקש להיקרא מוחמד, עמד לצד שניים מעובדיו ופיקח על תהליך ייצור החשיש באמצעות מסננת. בחוץ, שעונים על הקיר, המתינו שקי יוטה שבהם זרעי קנאביס המיועדים לשתילה.
מוחמד החל לגדל קנאביס בשנת 2018, אחרי יותר מ-20 שנים של גידול תפוחי אדמה. הוא הקציב לעיבוד הקנאביס קצת יותר מדונם ואף מקבל תשלום בחשיש משכנים המוציאים מים מהבאר שלו.
“עם תפוחי אדמה אתה מרוויח שנה אחת ומפסיד שלוש שנים”, אומר החקלאי בן ה-60, “אבל עם החשיש אין הפסדים. אלמלא גידול קנאביס, אנשים לא היו מסוגלים לאכול”.
לבנון היא יצרנית החשיש הרביעית בגודלה בעולם, אחרי מרוקו, אפגניסטן ופקיסטן, כך דיווח האו”ם בשנת 2020. על פי אותו דו”ח, יש במדינה לפחות 40 דונם של אדמה חקלאית המשמשים לגידול קנאביס, למרות שמכירתו וצריכתו עדיין אסורה רשמית בלבנון.
מהאזורים הטובים בעולם לגידול קנאביס
כזכור, בדיוק לפני שנה אישר בית הנבחרים הלבנוני גידול קנאביס המכיל פחות מ-1% של THC, בתקווה שהמהלך יעזור לשקם את הכלכלה הגוועת של המדינה. בכך הפכה לבנון למדינה הערבית הראשונה שעושה זאת, אולם ארגון חיזבאללה הביע התנגדות למהלך. עם זאת, מאז אותה החלטה הרשויות בלבנון טרם נקטו פעולה ממשית בנושא.
תכנית נוספת של הממשל הלבנוני היא ייצוא קנאביס רפואי, שאם יהפוך לחוקי, עשוי להביא ללבנון הכנסות של 350 מיליון דולר בשנה הראשונה ועד מיליארד דולר בשנה החמישית, כך אמר שר החקלאות עבאס מורתדה לסוכנות הידיעות הצרפתית. לדבריו, הממשלה צריכה להקים גוף רגולטורי שיפקח על המהלך, אולם לאור המצב במדינה נראה כי לא תהיה התקדמות משמעותית בנושא בזמן הקרוב.
כאמור, מי שהתנגד להצעת החוק הוא אחד מגורמי הפשיעה והטרור הגדולים בלבנון, ארגון החיזבאללה, שחברי הפרלמנט מטעמו היו בין היחידים שהצביעו נגדה. בארגון אמרו כי הם מתנגדים לשימוש בקנאביס מבחינה דתית וטענו שבניגוד למחקרים, תעשייה חוקית של גידול קנאביס לא תספק יתרון כלכלי משמעותי למדינה.
הטענה של חיזבאללה, שלפיה “אין כסף בגידול קנאביס”, היא כמובן אירונית במיוחד שכן הארגון הואשם פעמים רבות על ידי סוכנויות הביון ורשויות אכיפת החוק בארה”ב, באירופה, ובישראל, בכך שהוא מממן את פעילותו בין היתר על ידי גידול מאסיבי של קנאביס בעמק הבקאע בלבנון, ועל ידי הברחת החשיש שמופק ממנו לאירופה ולארה”ב, כמו גם לישראל.
בראיון לפני שנה אמר שר החקלאות מורתדה כי “עמק הבקאע נחשב לאחד האזורים הטובים ביותר לגידול קנאביס, והיבול שגדל בו נחשב בין הטובים בעולם”. הוא הצהיר כי לפי הערכות שנמצאות בידיו, על כל קילומטר רבוע של שטח בעמק הבקאע ניתן להפיק כ-250 קילוגרם של תפרחות קנאביס.
“אם רק נמכור את היבול הגולמי כמו שהוא ב-50 דולר לקילו, נוכל לתמוך בחקלאים הלבנונים ולהבטיח רווחים מעולים עבור המדינה”, אמר אז מורתדה, שהוסיף כי “אבל אנחנו יכולים גם לקחת את זה צעד נוסף קדימה, על ידי הקמת מפעלים לעיבוד התוצר הגולמי והפקת תכשירים רפואיים ממנו, וכך להכפיל את הרווחים ולמשוך חברות זרות להשקיע בלבנון”.
