בית המשפט הורה לעצור ל-60 יום ניפוק רישיונות “קונסטרוקטיביים”

בית המשפט דורש היום (חמישי) ממשרד הבריאות והיחידה לקנאביס רפואי (יק”ר) להסדיר באופן רשמי את מדיניות הרישיונות הקונסטרוקטיביים לעיסוק בקנאביס, במה שזכה בתחילת הדרך לכינוי “קומבינה”, שנחשפה כזכור לראשונה כאן במגזין קנאביס לפני כשנה, והגיעה בהמשך עד כדי עתירה שהוגשה על ידי 11 יצרני קנאביס מקומיים בדרישה לעצור את מה שלטענתם פוגע בהם עסקית ללא הצדקה.

לדברי השופט אלכסנדר רון בפסק הדין, שפורסם לפני שעה קלה וזאת כחצי שנה לאחר הגשת אותה עתירה, משרד הבריאות לא הצליח להסביר מספיק טוב בתשובתו לעתירה מדוע יש בכלל צורך ברישיונות עיסוק “אחר” (קונסטרוקטיביים) בתחום הקנאביס החוקי (רפואי), וכן מאיזו סמכות הם ניתנים על ידי היחידה לקנאביס רפואי, בדגש על כך שהם אינם נדרשים לשם השוואה בתחום התרופות.

בשורה התחתונה, השופט דחה את העתירה, אך קבע גם שמשרד הבריאות יצטרך לספק הסבר לעניין זה ולמעשה להסדיר את המודל החדש הזה, וזאת בתוך 60 ימים, כאשר עד מועד זה לא יטופלו בקשות חדשות לרישיונות מסוג זה. עם זאת, על פי החלטת השופט ובהסכמת העותרות, מי שמחזיקים כבר ברישיון קונסטרוקטיבי לא ייפגעו וימשיכו בפעילות כרגיל. מי שכבר הגישו בקשה לרישיון קונסטרוקטיבי ועדיין לא קיבלו אישור, היק”ר יבהיר להם שהרישיון עשוי להיות זמני.

כזכור, הרישיונות הקונסטרוקטיביים החלו להינתן במהלך שנת 2020, כאשר היחידה לקנאביס רפואי ניפקה אותם בתחילה באופן לא מוצהר ובמתכונת שנדמה כ”מתחת לשולחן”. בחלק מהמקרים אף נטען כי הם ניתנו קודם כל למקורבים בלבד, ורק לאחר מכן, בעקבות חשיפת מגזין קנאביס ועתירה שהוגשה בעקבותיה על ידי אחד העוסקים, נפתחה האפשרות לכל המעוניין.

בעתירה, שהוגשה על ידי 11 החברות, נטען בין היתר כי בהחלטת הממשלה 1587 משנת 2016, שגיבשה את הרפורמה בענף, נקבע כי יינתנו רישיונות לגידול, ייצור ומכירה בבתי מרקחת, אך לא נכתב דבר לגבי רישיונות תיווך ללא מגע. משרד הבריאות טען בתגובה לעתירה כי מכיוון שפקודת הסמים אוסרת על תיווך קנאביס גם ללא מגע, יש צורך ברישיון עבור מי שעוסקים בתחום שלא במסגרת תהליך הייצור עצמו.

בין הסיבות להגשת העתירה, על ידי היצרנים המקומיים כאמור, היתה האינטרס למנוע את התגברות תופעת הייבוא מחו”ל והשיווק בבתי מרקחת על ידי חברות ופרטים שאינם חלק משרשרת הייצור. כלומר, אינדיבידואלים או חברות שמחזיקות ברישיון קונסטרוקטיבי, שלדברי העותרות לא נדרשו להוצאות של מיליוני שקלים כפי שנדרשו מהן, ולטענתן חותמים על הסכמים לייבוא ושיווק “מעל ראשם” של היצרנים.

לדברי השופט רון כעת בפסק הדין, משרד הבריאות אומנם הוסיף את נוהל ניפוק הרישיונות הקונסטרוקטיביים לנהלים הרשמיים (נוהל 107) במעלה הדרך, וגם סיפק הסבר בתשובה לעתירה בעניין הסיבה לכך, אך הסבר זה לדברי השופט “אינו דומה להתמודדות סדורה בשאלת הסמכות”, כלומר מאיזה תוקף שואבת היק”ר את הסמכות לנפק רישיונות כאלה כאשר היא אינה מופיעה בהחלטת הממשלה כאמור.

“הנוהל מתייחס בשורה ורבע לעניין… מה שמלמדנו שמה שיש לצרף לבקשה לקבלת רישיון אחר הוא מעט מן המעט – כל כך מעט שרק מוסיף ואומר דרשני, מקום בו על הפרק מסחר בקנאביס… בשים לב לרגישות האינהרנטית הכרוכה במסחר בקנאביס… בעוד יזמים אחרים נדרשים לקבל אישורים בעניין גידול, ייצור, אחסון ועוד, בעוד שמקבלי הרישיון ‘האחר’ נדרשים להרבה פחות,” כתב השופט רון בפסיקתו.

“אינני בטוח שיש בתשובת משרד הבריאות כדי להוות מענה של ממש… ואין בפני עד לעצם היום הזה טעם ברור לצורך ברישיון האחר ובתכלית שהביאה ללידתו, או טעם להבדל המהותי באסדרה בהשוואה לתרופות… בשים לב לכך שבתרופות אין רישיונות ‘אחרים’,” קבע עוד. “ישאל השואל מדוע לגבי קנאביס נדרש לייסד רישיון לייבוא ללא מגע יד אדם וביחס לתרופות סוגיה שכזו כלל לא עולה”.

עוד קבע השופט כי “מצופה שתינתן הבהרה, בה אני חפץ עוד מתחילת ההליך, בשאלה איזו תכלית בא לשרת הרישיון ‘האחר’, מה האינטרס הציבורי בקיומו, וכל זאת על רקע החתירה להשוואת ההתנהלות בקנאביס להתנהלות בתרופות. חוקיות וסבירות ההתנהלות בנוגע לרישיונות אחרים אינה נקייה מן הספק”.

לבסוף קבע כי “בקשות לרישיון ‘אחר’ שהוגשו עד מועד מתן פסק דין זה יטופלו, ומוסמך היק”ר לאשרם למשך שנה, תוך הבהרה שאין למקבלי הרישיון כל הבטחה לחידוש ‘אוטומטי’ של רישיון זה לאחר מכן. בקשות לרישיונות ‘אחרים’ (חדשים, מ.ק) לא תתקבלנה עד המועד בו תינתן החלטת המדיניות האמורה ואם וככל שתינתן החלטת מדיניות כאמור, תישקל הבקשה רק בהתאם לנהלים שיתיישבו עם החלטה זו. בעלי רישיונות ‘אחרים’ קיימים, שיבקשו הארכתם, לא יסורבו בשל פסק דין זה, וככל שיסבור מנהל היק”ר שנכון הדבר, מוסמך הוא להאריך רישיונות כאמור בשנה.”

נכון להיום, בין היתר בעקבות החלטת המשטרה לתת פטור מדרישות אבטחה לעוסקים בעלי רישיון כזה ו”הלבנת” הההחלטה על ידי שר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ, זינק מספר בעלי הרישיונות לכמה עשרות, אולי אף קרוב ל-100, כאשר כ-50 מתוכם ידועים לציבור והאחרים בחלקם לא פורסמו עדיין.