קליפורניה בישראל: ביקור בחוות הקנאביס של “בטר”

שיטות גידול ייחודיות ונסיון מצטבר של שנים, זה מה שמאפשר לחברת “בטר” להיות כנראה היחידה בישראל שמגדלת קנאביס ללא חומרי הדברה כימיים. נסענו לביקור בחווה ופגשנו שם את מייסד החברה יוחאי גילד גולן. יחד עם האגרונום רועי בדקנו איך בדיוק הם עושים את זה. קליפורניה בישראל.

כשבעקבות חשיפת פרשת ההדברות בקנאביס הרפואי פרסמנו שחברת “בטר” היא היחידה מתוך 8 המגדלים שהצהירה באופן רשמי כי אינה משתמשת בחומרי הדברה כימיים בכלל, פנו אלינו רבים בבקשה לבדוק האם זה אכן כך או שמא מישהו מנסה לנצל את החשיפה לצרכי קידום מכירות. מאחר ומשרד הבריאות טרם עשה זאת, נסענו לאזור חבל לכיש, שם במושב קטן ובלתי מוכר, אחרי שתי כיכרות ועלייה בכביש עפר צר אחד, נתגלתה לפנינו קבוצת חממות לבנה ומרשימה היושבת על צלע גבעה. בחווה פגשנו את אחת הדמויות הבולטות ביותר בענף הקנאביס הרפואי בישראל – האיש שאחראי היום על אספקת קנאביס ל-2,500 מטופלים ושותף גם בחברות קנאביס במדינות ברחבי העולם.

“לצערנו אין היום באמת תקן אורגני לגידול קנאביס בישראל, אבל אנחנו היחידים שלא משתמשים בחומרי הדברה כימיים וזה מה שעושה את ההבדל,” פותח יוחאי גולן גילד, 40, המייסד והמנהל הטכנולוגי של חברת “בטר” (Better), וניגש ישר לעניין לשמו באנו – לשמוע ולראות איך דווקא החווה שלו מצליחה להיות היחידה בישראל שקרובה יותר להגדרת “אורגני” מאחר ואינה משתמשת בהדברה כימית כלל. מיד עם סיום המשפט הראשון הוא ניגש במהרה לחדר הסמוך, חדר ה’טרימינג’ – החדר בו מנקים עובדים ועובדות צעירים את פרחי הקנאביס הטריים שחלפו זה עתה על פנינו בארגזים מתוך החממה הראשית הסמוכה, חממת ההפרחה – ומשם מביא עמו את תעודות תווי התקן המאשרות את דבריו ואת בדיקות המעבדה שמראות על 0% חומרי הדברה. את גילד וצוות העובדים בראשות ליאור מנהל החווה ורועי האגרונום המומחה שגם עשה לנו סיור במקום בהמשך, פגשנו אחרי בדיקה של שומר בשערי החווה המגודרת בתיל לולאות כפול ומסגרות בטון.

יוחאי גולן גילד מייסד חברת בטר על רקע קנאביס רפואי בחממה
יוחאי גולן גילד, מייסד החברה: “חיכיתי ליום בו ייחשף נושא ההדברה”

מקליפורניה לישראל

את חברת “בטר” הפועלת תחת חברת ‘קאן פרמצבטיקה’, הקים גילד לפני כ-8 שנים כשד”ר יהודה ברוך אז מנהל בי”ח אברבנאל קיבל אישור מהממשלה להתחיל באספקת קנאביס בפרחים במקום בחשיש שנתפס על ידי המשטרה כפי שהיה נהוג קודם. הטריגר לכך היה “מקרה בוזגלו” על שם יוסי בוזגלו, מטופל שהיה מראשוני המחזיקים ברשיון ונעצר על ידי המשטרה כשרכש מריחואנה מסוחר. משרד הבריאות נאלץ אז להיפטר מקומבינת החשיש ולהתחיל לספק קנאביס רפואי בגידול מורשה. באותם ימים גדלו צמחי הקנאביס הספורים בחדרים בבתים פרטיים של אלו שקיבלו את הרשיון ומשם סופקו הפרחים, 100 גרם לחולה במשך 3 שנים, למספר מצומצם בלבד של מטופלים. “התחלנו לגדל קנאביס רפואי עוד בימים שזה היה ניתן למטופלים בחינם, כטיפול חמלה,” אומר גילד, “רק כשקיבלנו אישור להתחיל לקחת תשלום מינימלי על האספקה הצטרפו חברות של ממש לתחום וכך הגענו ל-8 מגדלים ברשיון בישראל היום. אז עוד הבטיחו לנו במפורש שנמשיך למכור בזול בארץ ויאשרו לנו לייצא לחו”ל ולהרוויח משם. בינתיים קנדה עוקפת אותנו, מייצאת לאוסטרליה, זה כבר קורה.”

גילד, שגדל בכלל בארה”ב ונושא עימו עד היום קריצה של המבטא האמריקאי המתגלגל, הוא מסתבר אחד ממומחי הקנאביס הגדולים בעולם אודות לנסיון ארוך השנים שלו בגידול, שמקורו עוד במאה הקודמת באזור “משולש האמרלד” – אזור המכונה “ארץ המריחואנה” של קליפורניה ושל גידולי הקנאביס המפורסמים ביותר בעולם. את הדרך למקום בו הוא נמצא כעת, כאחד ממומחי הגידול המובילים בישראל, הוא התחיל כשזיהה את התפתחות ענף הקנאביס הרפואי החדש בקליפורניה שם אושר לראשונה בשנת 1996 חוק שהתיר ממכר קנאביס רפואי במרשם רופא. הוא נסע לקליפורניה ושם פגש את ד”ר ריק דובלין, היום מייסד ומנהל MAPS, האיגוד למחקר פסיכדלי העוסק במחקר מצליח של LSD ו-MDMA כטיפול רפואי, ואז מי שקידם את החוק פורץ הדרך בקליפורניה. דרכו הוא קיבל מימון להקמת הפעילות הראשונה כאן בישראל. באותם ימים, שנת 2009, היו בישראל רק כ-1000 חולים שהחזיקו ברשיון שימוש בקנאביס רפואי. את החור בסכר שנפרץ אז כבר אי אפשר היה לעצור. נכון להיום, ספטמבר 2016 כעבור 7 שנים, אנחנו עומדים על 26,600 חולים המקבלים קנאביס ממשרד הבריאות.

החממה של חברת בטר
“צריך לדעת לגדל. חומרי הדברה כימיים זו סכנת נפשות.”

“גידלתי עם מי שהיום הם השפיץ של מומחי הגידול העולמיים, אנשים שהזנים שהם פיתחו הפכו למותגי על ואין מי שלא מכיר אותם,” הוא עונה בקלות על השאלה הראשונה שהצגנו בפניו בראיון-סיור בחווה: איך זה שאתם היחידים שלא משתמשים בחומרי הדברה כימיים. “חלק גדול מבעלי חוות הקנאביס הרפואי בישראל היום הם אנשים שעבדו אצלי בתפקידים שונים ופתחו לאחר מכן חברות משלהם,” השיב, “כך שלצערי אף אחד בישראל לא מכיר את סודות הגידול האמיתיים של הקנאביס – סודות שהבאתי ממגדלי הקנאביס של קליפורניה שמאפשרים לנו לספק תוצרת איכותית אורגנית באמת ללא כל סכנה לשרידי חומרים כימיים בפרחים, מדיקל גרייד. יש מזיקים ובעיות שאי אפשר להרוג בלי כימיקלים אז הדרך היא למנוע אותם. ובשביל זה צריך נסיון. זה תהליך שלם, פילוספיית אורגניקה. זה לא רק איך מאכילים ומרססים, זה גם איך מטפלים בצמח, מתי מורידים לו ענפים, מתי מאכילים אותו, מתי שוטפים, מתי לוקחים ייחורים. יש המון שיטות ופרמטרים שצריך לקחת בחשבון, החל מרמות החמצן במים ועד לסיבוב כדור הארץ. אם עושים את כל זה ומערבבים את זה עם פרמקלצ’ר (חקלאות המבוססת על מערכות טבעיות הפועלות בעזרת משאבים זמינים שהם חלק מהסביבה הקרובה) ושיטות מיוחדות אתה מקבל צמח חזק יותר שפחות רגיש למזיקים ומחלות, וזה הבסיס לאורגניות.”

“חיכיתי ליום הזה”

גילד לא מסכים לחשוף את כל הסודות כמובן, שכוללים מתכונים לכל חלק בשלבי הגידול – דשנים, תה קומפוסט בייצור עצמי, חרקים ידידותיים, מערכות הזנה משוכללות הום מייד ושיטות טיפול מיוחדות – אך מסביר בפשטות שהפטנט הוא בטיפול מונע ולא בכיבוי שריפות. “הסוד שלנו זה תכנית הדברה ביולוגית בעזרת חרקים וחומרים אורגניים והפטנט הוא מניעה מראש באופן מתוכנן לפי שיטות מיוחדות שפיתחנו עם השנים. בגידול קנאביס אתה לא יכול ‘לכבות שרפות’. אם לא דאגת מראש לכל הדברים שימנעו הגעת מזיקים אתה כנראה תצטרך להשתמש בחומרי הדברה כימיים. אצלנו אין שרפות כמובן כי אנחנו יודעים לגדל קנאביס רפואי באמת,” הוא אומר וגם לא מסתיר את שמחתו לאור חשיפת הממצאים על שימוש בחומרי הדברה כימיים בחוות האחרות. “תמיד ידעתי שאנחנו היחידים שלא משתמשים בהדברה כימית וטוב שחשפו זאת. חיכיתי ליום שיגידו את האמת. אני פה מיום א’, חברת ‘בטר’ היא מספר 1 והגיע הזמן שידעו את זה. יש לנו פרוטוקולים של גידול בסטנדרט של קליפורניה שאין למגדלים אחרים. בפלפלים אין הרבה הבדל בין פלפל ‘טוב’ לפלפל ‘בסדר’. בקנאביס זה סיפור אחר. העולם שלנו זה עולם מיוחד של מיקרו-אלמנטס. זו המומחיות שלנו, לא הגידול. זה מה שעושה את הצמח גדול יפה וחזק יותר.”

הבדל נוסף בינו לבין מגדלי קנאביס אחרים בישראל הוא הנסיון רב השנים כצרכן קנאביס בפני עצמו, והוא גם משתמש בזה כדי לספק “הוכחה” לאיכות הגידול שלו. “בחיים לא הייתי מעשן משהו שגידלו עם חומרי הדברה כימיים, זו סכנת נפשות,” אמר והציג את רועי האגרונום הראשי של החברה ומי שגם הוא עם נסיון לא קטן עם קנאביס כצרכן בעצמו. “עוד לפני שנכנסתי לתחום בארץ ראיתי תוצרים של חברות שהגיעו לחולים עם עובש עליהם,” אומר רועי שבאופן כללי נראה שלעולם לא היה נותן לחומר כימי כלשהו לגעת בצמחים שהוא מגדל. “אחד המחקרים הראשונים שעשיתי הוא על חומר שנגרם מעובש וכאשר מעשנים אותו הוא עלול לגרום לסרטן ואף למוות. העובש הזה, בוטריטיס, נפוץ מאוד בגידול קנאביס ובכל חווה הוא מופיע באחוזים כאלה ואחרים. אצלנו זה באחוזים בודדים בלבד וכשיש כזה אנחנו משמידים את כל השורה בלי חשבון. לפעמים זה גורם לחוסרים באספקה וזו גם הסיבה העיקרית לכך שחברות משתמשות בחומרי הדברה כימיים.”

“היה אפשר לעשות ‘ריקול'”

בדומה לחברות הקנאביס האחרות עימן שוחחנו גם יוחאי ורועי לא מקבלים את הדרישה העיקרית בעתירה לבג”ץ במסגרתה נערכו הבדיקות. “לא צריך לתת לחולים לגדל בעצמם,” הם אומרים חד-משמעית. “כמו שאתה לא עולה לאוטובוס ואומר לנהג ‘תן לי לנהוג’, צריך לתת את האחריות הזאת למגדלים ולמשרד הבריאות ולפקח שהגידול נעשה בהתאם לתקנים,” אומר רועי. “לטובת החולה עדיף שזה יבוא ממפעל כמו שהוא רוכש כל מוצר אחר כשהוא ארוז מפוקח ובדוק. לא כל החולים יודעים לגדל, לא מבוצעות בדיקות מעבדה והתוצאות עלולות גם לגרום נזק.”

רועי אגרונום בטר
רועי, האגרונום הראשי: “מגדלים עולם מיוחד של מיקרו-אלמנטס”

מה שכן, אומר יוחאי, היה אפשר לעשות ‘ריקול’ (Recall) לכל אספקת הקנאביס הרפואי של החברות שמשתמשות בחומרי הדברה בעקבות חשיפת הממצאים. “היה אפשר לעצור את האספקה או לפחות לתת התרעה כלשהי לחולים, להסביר איך לבדוק, לאפשר בדיקות מעבדה אישיות. לא יכול להיות שחברות ישתמשו בחומרי הדברה כדי לחסוך בכסף על חשבון המטופל. מאחר ולהפסיק את החלוקה לגמרי זה בעייתי עבור חולים רבים, פתרון נוסף הוא לתת לחולה לבחור מאיזו חברה הוא רוצה לקבל את הקנאביס הרפואי. בלי להיות מחויב למגדל אחד כמו היום. מה שבטוח צריך הוא שחברות הקנאביס הרפואי ילמדו איך לגדל ללא חומרי הדברה כימיים, לקדם את הטמעת הרפורמה החדשה ורק כך ניתן יהיה לספק מוצר מעולה לכל המטופלים.”

חשש נוסף בקרב המטופלים עלה לאור תופעת השימוש במיצויי קנאביס הנעשים בהכנה ביתית ואולי לא עם פיקוח מספיק. לאחרונה נפוצות עוד ועוד קבוצות ברשתות החברתיות בהן מטופלים מכינים שמן RSO בעזרת מידע מהאינטרנט ומספקים או מוכרים אותו לאחר מכן לחולי סרטן בעיקר. לעתים הם עושים זאת על בסיס פרחים שקיבלו מחברות אצלן נמצאו שאריות חומרי הדברה ועובדה זו מדאיגה את גילד מאוד. “כמה שהפרחים מסוכנים כשהם עם חומרי הדברה, השמן הזה מסוכן פי כמה וכמה,” הוא אומר. “זה יכול להיות רעיל ומסוכן מאוד. חולים עלולים להיות חולים עוד יותר.”

פרח קנאביס
“בפלפלים אין הרבה הבדל בין פלפל ‘טוב’ לפלפל ‘בסדר’. בקנאביס זה סיפור אחר.”

אחרי שסיפר על ההיסטוריה הקצרה אך המפותלת של ענף הקנאביס הרפואי בישראל יצאנו לסיור קצר. בדרך לחוות הפריחה הראשית עברנו ליד ערימת ענק של תערובות גידול משומשות שעברו מחזור גידול אחד ולא ברור בדיוק למה הן שם. “אנחנו זורקים את כל התערובות מיד לאחר כל מחזור גידול, אם רציתם דוגמה לרמת ההקפדה,” הוא אומר תוך שאנו נכנסים דרך דלת הכניסה לשדה ירוק ובו אלפי צמחי קנאביס בשלבי גידול שונים, רובם מהזן PK, הזן המבוקש ביותר היום של החברה. “אנחנו עושים עכשיו מחזור גדול מאוד של הזן גם כי החשיפה של השימוש בחומרי הדברה בחוות אחרות הביאה לגל של בקשות של חולים לעבור אלינו. מערכת השירות קרסה כבר פעם אחת מהעומס והזרם הולך וגדל”. אנחנו עוברים על פני שורות-שורות של צמחי קנאביס, שנקצרים לחצי גובה מדי שבוע, כל 3-4 שורות בגובה אחר, מדויק כמו במפעל. מה שבולט מיד לעין הוא שכל הצמחים גדלים במצע מנותק מהאדמה במין שקים גדולים. “חקלאים שגידלו כאן במשך דורות פשוט הרסו את האדמה,” הם אומרים. “לא ניתן היום לגדל קנאביס על אדמות חקלאיות בישראל ללא הפרדה מהקרקע.”

לא הכל דבש

למרות הלהיטות להראות שמדובר כנראה בחווה המייצרת את הקנאביס הנקי ביותר מחומרי הדברה בישראל, מצאנו גם כמה בעיות במהלך הביקור בחוות בטר. “הכניסה לחווה והמקום בו ישבנו לשוחח היו מלאים בזבובים,” כותב ד”ר נועם צ’כנובסקי שהתלווה אלינו לסיור (להצעתו של גילד עצמו אגב) כמומחה שיעיד על הממצאים. על פי בחינתו של ד”ר צ’כנובסקי, מי שגם ערך את בדיקות המעבדה במסגרת העתירה המדוברת לבג”צ, “אמנם בשאר שטח החווה לא היו זבובים כלל ובוודאי שלא בתוך החממות, אך מדובר בכניסה לחדר בו נעשה תהליך ה’טרימינג’, קיצוץ העלים הנותרים מפרחי הקנאביס הטריים ולכן זה בעייתי מאוד. כל הפרחים היוצאים מהחממה אחרי שנקטפו נאלצים לעבור דרך אזור זה לתוך חדר הטרימינג, שמשמש את העובדים גם כחדר אוכל”. גם את העובדה שבכניסה לחממות אין דלת רשת כפולה וגם את חוסר ההקפדה על כניסה לחממות לאחר נקיון ועם חליפות אטימה ציין ד”ר צ’כנובסקי בחוות דעת שהפיק עבורנו לאחר הביקור. מנגד גילד הסביר שבעיות אלו ידועות להם היטב. “הסיבה לכך שאינן מתוקנות מיד הן בגלל התעכבות תכנית ההסדרה של משרד הבריאות,” הוא אומר. בעיה נוספת שעלתה בדו”ח – שהיא בעצם בעיה של כל החוות בישראל – היא שבשלב בין עזיבת הפרחים את החממה והובלתם לאריזה במרכז הארץ – עלול להיגרם נזק לתוצרת.

חממת קנאביס רפואי ישראל
“חלק גדול מבעלי חוות הקנאביס הרפואי בישראל הם אנשים שעבדו אצלי” – החממה של “בטר”

“זה נכון שעדיין יש לנו העברות של צמחים מחממה לחממה באופן פתוח שזה בעייתי,” אומר גילד, “זה והמבקרים שבאים מבחוץ אלו שתי הבעיות הגדולות. פשוט אין לנו כסף לזה. כמה שאנשים חושבים שחברות הקנאביס הרפואי עשירות, אין לנו כסף, אנחנו מחלקים עשרות ומאות גרמים במחיר שקלים בודדים לגרם ל-2,500 חולים, אנחנו מספקים שמני קנאביס מרוכזים לעשרות ומאות חולים כולל במחקר על ילדים ואפילפסיה. אפשר להיות רווחיים אבל רק מעל מספר מטופלים גבוה יותר ועד אז אנחנו לא יכולים לזרוק את הכסף על משהו שאולי לא יעמוד בסטנדרט. הארכיטקט כבר עיצב והכל מוכן אבל עד שלא יפרסמו את הנהלים המדויקים אנחנו לא יכולים לזוז סנטימטר. אם מה שאבנה עכשיו לא יעמוד בתנאים החדשים מה עשיתי? לכן אני נאלץ להמתין. אנחנו מודעים לכך שלא הכל מושלם ובכל מקרה דואגים לוודא שוב ושוב שהתוצרת איכותית, כולל כמובן בבדיקות חיצוניות לפני הגעה לחולים”.

בסה”כ העיד ד”ר צ’כנובסקי ש”הצמחים נראו בריאים ללא מחלות, פה ושם זוהו אירועים נקודתיים של עובש. חומרי ההזנה (“תה”) מוכנים על ידי צוות החווה לפי פרוטוקול ייחודי המבוסס על עקרונות הפרמקלצ’ר ומכיל תערובת של דשן אורגני ומיקרואורגניזמים מועילים. יש לציין כי למרות שהדשן איכותי, עצם העובדה שהוא מיוצר בחווה ע”י ערבוב והתססה אומר שהוא לוקה בחוסר אחידות בשל חוסר שליטה באיכות חומר הגלם. אין ניקוז מסודר למרות שהאגרונום מעיד שאין צורך בכך וישנו ריבוי פתחי כניסה לחממה ומומלץ שיהיה רק אחד”.

זני מורשת יציבים ו-CBD

מלבד נושא האיכות הוצגו בפנינו גם מגוון הזנים הייחודי של החברה. באופן אישי גילד אוהב במיוחד את הזן ‘לולי קוש’ הקרוי על שמה של אשתו ואת ה’קירה קוש’ על שם בתו הקטנה ורוצה לקרוא לזן החדש שטרם הושק – ‘קינג דייויד’. “על שם בני,” הוא אומר. אך ברשימת הזנים המכובדת של החברה יש גם כמה שמות מוכרים יותר כמו ‘ווייט ווידו’, ‘איי קיי 47’ או ‘PK’, הקוש הפרסי, האהוב במיוחד על המטופלים בחברה (62% מהם בחרו בו בשנה שעברה, השנה 48%). לצד זאת השיקה לאחרונה החברה זני CBD חדשים, בהם גילד והצוות נראים גאים מאוד. “זני ה-CBD שלנו הצליחו להציג במחקר ישראלי על ילדים חולי אפילפסיה תוצאות טובות יותר מזני CBD של חברות אחרות וכמובן גם מה’אפידיולקס‘ החדש של חברת GW, גרסת ה-CBD של ה’סטיבקס‘ המוכר יותר,” הוא אומר ומספר על ה’סיבי דוק’ וה’פי אייץ’ די’ החדשים המכילים אחוזי THC כל כך מעטים עד שכמעט עונים להגדרת “המפ” וללא השפעה פסיכואקטיבית כלל. הזן ‘דבלין’ שגם הוא פופולרי בקרב מטופלים קרוי על שמו של אותו ריק דובלין שבזכותו בעצם קם ענף הקנאביס הרפואי בישראל אמר לנו גילד אך סירב בתוקף לענות און רקורד לשאלה מה ההבדל בין הזנים שלו לאלו של החברות האחרות. “בואו נגיד שיש זני קנאביס אמיתיים שנוצרו לפני שנים רבות ומבוססים על זני מורשת ושילובים מיוחדים, ויש כאלה שלא,” אמר כשלחצנו. לבסוף הציג לנו כמה פיתוחים ושילובים גנטיים של זנים חדשים שנמצאים בבדיקות, דברים שנראים מבטיחים ועל פי עדויותיהם של אלו שניסו גם מוצלחים.

פרחי קנאביס רפואי בחממה בישראל
מגוון זני קנאביס רחב שמקורם בקליפורניה

אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני מפתחי זני הקנאביס, הגנטיקאים בעולם ובין השאר גם ‘מכון וולקני’ בראשל”צ – שהפך לאחרונה למרכז מחקר הקנאביס הרשמי של מדינת ישראל וקיבל קארד בלאנש לפתח זני קנאביס ישראליים כחול-לבן – הוא להגיע למצב בו ניתן לגדל מחזורים על גבי מחזורים של צמחי קנאביס שיהיו בעלי אחוזי קנבינואידים זהים לחלוטין, זנים יציבים. רק כך הם מקווים יוכל הממסד הרפואי לאמץ את הקנאביס כתרופה באופן רשמי ורק כך ירגישו רופאים בנוח לספק מרשמים לחולים. עד אז, עם חומרי הדברה בפרחים ופערי קנבינואידים משמעותיים, הרפואה ובהתאם גם הממשלה מסרבות להכריז על הטיפול כ”רפואי” בחוק. בעוד שחלק מחוות הקנאביס חוששות אולי במעט מהקמתו של מרכז המחקר הלאומי שצפוי להשתלט ולחלוש על כל הגנטיקה של זני הקנאביס הישראליים, יוחאי לא מתרגש. “מדובר באנשים חכמים מאוד ואני בטוח שתוך זמן קצר הם גם יגיעו לתוצאות. אבל ייקח להם זמן לפתח שיטות ותרגילי גידול שעברו מפה לאוזן במשך שנים ורק הם מאפשרים לנו להגיע לתוצרת אחידה וקבועה עם אחוזי קנבינואידים ללא שינוי בכל גידול,” הוא אומר. “בחברת בטר יש היום 21 זנים יציבים (Stable Strains) ועוד אלפי זנים שעדיין לא יציבים ונמצאים בניסויים. זה אומר שהזן שלנו ‘צ’יז פאי’ למשל יגדל עם אותם אחוזי קנבינואידים ולא משנה אם זה חורף, קיץ, שמש או צל. לזה הגענו גם כן בעזרת ידע של אנשים בודדים בעולם וזה לא משהו שאפשר ללמוד מיד.”

את התוצרת האיכותית של “בטר” זכינו גם לראות, רגע לפני שיצאנו בדרכנו חזרה צפונה, בחדר “הכספת” – החדר החשוך הקריר והריחני בו שוכבים להם שקים מלאים בעשרות קילוגרמים של קנאביס איכותי לתהליך הייבוש, ה’קיורינג’. תהליך זה הוא אחד החשובים בגידול קנאביס ובו גם טמונים חלק מהסודות החשובים לתוצרת איכותית ונקייה. את כמויות הטרפנים המופקים מהפרחים ונמצאו בחלל החדר יכולנו לחוש מיד. אחרי 5 דקות היו צריכים למשוך אותנו החוצה בכח כי רק רצינו להישאר. “בסך הכל בחממות של בטר מפיקים כ-500 קילוגרם קנאביס יבש למחזור שנמשך כ-10 שבועות,” מספר לנו רועי האגרונום. “אם הצלחנו להכניס 4 מחזורים בעונת הגידול, מדובר בכשני טון שיספיקו לחולים גם לתקופת החורף בה קשה יותר לגדל ובוודאי לשמור על אחידות לתוצרת של הקיץ. אנחנו משתדלים לא לגדל בחורף בכלל ומנצלים את הזמן לתיקונים, שיפוצים, טסטים ובדיקות לקראת העונה הבאה”.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר