אימפריית הקפטגון של בשאר אל-אסד
מלחמת האזרחים בסוריה נכנסת לעשור השני שלה, ובשאר אל-אסד מצא דרך יצירתית להמשיך לממן את משטר הדמים שלו: השתלטות כמעט מוחלטת על שוק כדורי הקפטגון העולמי
המלחמה באוקראינה, כמו גם שלל אירועים אחרים שהתרחשו במהלך 2022, גרמו למלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה להישכח מעט מהסיקור התקשורתי, אולם בפועל ההתכתשות בין הצדדים השונים ממשיכה בעצימות עולה ויורדת.
במקביל נראה כי בשנים האחרונות הצליח משטר אסד לנצל את הכאוס השורר במדינה על מנת לשים את ידו על שוק הקפטגון שעל-פי הערכות מניב לו יותר מ-3.5 מיליארד דולר בשנה – יותר מכל ענפי היצוא החוקיים של סוריה גם יחד.
אז כיצד הפכה סוריה לבירת הקפטגון העולמית? מי השחקנים הראשיים במשטר של בשאר שגוזרים את הקופון? ומה חושבות על כך שאר המדינות בשכונה אשר נאלצות להתמודד עם מבול של מיליוני כדורי קפטגון?
מבתי המרקחת לשוק השחור
קפטגון הוא למעשה כינוי מסחרי לפנטילין הידרוכלוריד (Fenethylline Hydrochloride), אשר יוצר לראשונה ב-1961 על-ידי חברת תרופות מערב-גרמנית ושווק בעיקר כתרופה לטיפול בבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים.
הייצור החוקי של התרופה הופסק כבר במהלך שנות השמונים לאחר שהתגלה פוטנציאל ההתמכרות הגבוה שלה. עם זאת, ארגוני פשיעה שונים באירופה המשיכו להפיק כדורי קפטגון במעבדות מחתרתיות באזור דרום-מזרח אירופה, בעיקר בבולגריה, אבל גם בסלובניה, טורקיה, סרביה ומונטנגרו – אלו שיווקו את הקפטגון בתור סם ממריץ ומעורר אופוריה.
נשאלת השאלה אם כן, מה קרה שהוביל לכך שהפשיעה המאורגנת באזור הבלקן הואילה בטובה לוותר על כזו תרנגולת שמנה המטילה ביצי זהב, לטובת שכניהם הערבים במזרח התיכון? ובכן, ניתן לומר כי במידה מסוימת יש למדינת ישראל יד בדבר.
החיזבאללה נכנסים לעניינים
עד אמצע שנות האלפיים מדינות הבלקן ובראשן כאמור בולגריה, נהנו משליטה כמעט מוחלטת על שוק הקפטגון העולמי. אלא שבשנת 2006 התרחשו שני אירועים שהביאו לשינוי דרמטי.
הראשון היה סדרת פשיטות מסיביות שביצעו רשויות האכיפה בטורקיה ובולגריה על 15 “מגה-מעבדות” קפטגון, במהלכן נעצרו מספר לא קטן של אנשים החשודים כמעורבים מרכזיים בתעשייה המקומית. פעולות אלו הביאו לפגיעה משמעותית ביכולת הפקת הקפטגון במדינות הללו.
האירוע השני באותה שנה היה מלחמת לבנון השנייה, שבה כזכור צה”ל וחיזבאללה נלחמו בסבב אלים במיוחד שהותיר את ארגון הטרור הלבנוני חבול ופצוע מבחינה כלכלית.
חיזבאללה, שכידוע שולט ביד רמה על עסקי גידולי הקנאביס והברחות החשיש (כמו גם קוקאין וסחורות אחרות) בלבנון, הבין שזה בדיוק הזמן “לאמץ” תחום עיסוק חדש ומתפתח – ייצור והברחה של כדורי קפטגון.
במשך יותר מחמש שנים הצליחו בחיזבאללה ללמוד את המקצוע היטב ולהפיק ממנו לא מעט רווחים, עד שבשנת 2012 רשויות החוק בלבנון פשטו על מספר מעבדות קפטגון במדינה, בעיקר בעמק הבכא (אזור תחת שליטת חיזבאללה הנחשב במשך עשרות שנים למוקד מרכזי של גידול קנאביס).
או אז נסראללה וחבריו הבינו שעדיף להם להעביר את כל פרויקט הקפטגון מעבר לגבול, אל בן הברית הסורי שלהם, בשאר אל-אסד.
גן-העדן הסורי
סוריה של 2012 הייתה על סף התפרקות טוטאלית מבחינת חברתית, ביטחונית וכלכלית. במשפחת אל-אסד חיפשו כל דרך אפשרית לשמור על תזרים מזומנים שיאפשר את המשך קיומו של המשטר הרעוע, כך שהעסק החדש של החברים מחיזבאללה התאים להם כמו כפפה ליד.
בניגוד לסמים כימיים רבים אחרים שלצורך הפקתם דרושים חומרים הנחשבים קשים יחסית להשגה ושתהליך ההפקה שלהם גם כן יקר ודורש ידע וניסיון רב, את הקפטגון ניתן להפיק מחומרים זולים ונפוצים ותהליך הייצור שלו נחשב לפשוט יחסית.
כמו כן, סוריה יושבת על צומת דרכים מסחרית המאפשרת מצד אחד גישה לים התיכון ולמשלוחים ימיים לאירופה, ומצד שני היא חולקת גבול יבשתי עם עיראק וירדן כך שניתן להגיע דרכה אל מדינות ערב העשירות בהן סעודיה ומדינות המפרץ.
נוספת על כך העובדה שסוריה סובלת כאמור מכאוס גמור בעקבות מלחמת האזרחים ואובדן השליטה של המשטר על אזורים נרחבים במדינה (כמו גם ירידה משמעותית בריבונות שיש למשטר באזורים הנחשבים לכאורה תחת שליטתו), ווכך מתקבל המתכון המושלם למה שמכונה “מדינת נרקו” (Narco-State).
המעבר של מעבדות הקפטגון לתחומי סוריה הפך את השימוש בסם לנפוץ ביותר בקרב חברי מליציות חמושות הלוקחות חלק במלחמה המקומית, אולם רוב כדורי הקפטגון המיוצרים בסוריה מיועדים באופן מובהק לייצוא.
מעבדות קפטגון שהפכו ל”שטח צבאי סגור”
“הממשל הסורי מייצא בעצמו את כדורי הקפטגון,” מספר לניו יורק טיימס ג’ואל רייבורן, מי שהיה השליח המיוחד לסוריה במשרד החוץ האמריקאי בתקופת הנשיא דונלד טראמפ. “זה לא כאילו שהוא מעלים עין מפעילות של קרטלי סמים – הוא בעצמו הקרטל.”
על-פי אותו התחקיר בניו-יורק טיימס, המבוסס בין היתר על ראיונות עם קצינים שערקו מהצבא הסורי, האחראי העיקרי על ייצור הקפטגון והברחתו למדינות השכנות הוא ע’אסון בילאל, ראש מטה הביטחון של הדיביזיה הרביעית של הצבא הסורי, הנמצאת תחת פיקודו הישיר של מאהר אל-אסד (אחיו הצעיר של בשאר).
מעבדות הקפטגון בסוריה מרוכזות על-פי ההערכות בעיקר בעיר חומס, בפרברי דמשק, בעיר הדרומית דרעא (הסמוכה מאוד לגבול הירדני) ובאזורים הכפריים של עיר הנמל לטקיה (הנחשבת למעוז התמיכה של משפחת אל-אסד) בצפון המדינה. כך זה נראה במפה:
הפעילות של המעבדות הללו מתרחשת לרוב במפעלים נטושים או וילות עזובות כאשר על-פי הדיווחים לרוב ישנם חיילים של הדיביזיה הרביעית סביב האזור והמקום מוקף בשלטים המזהירים מפני כניסה ל”שטח צבאי סגור”.
קפטגון בארגזי רימונים ותפוזים
כדורי הקפטגון יוצאים מן המפעלים המאולתרים הללו ומגיעים למפעלי אריזה, שם הם נארזים יחד עם סחורות שונות, בעיקר חקלאיות (אם כי לא בהכרח), ונשלחים הלאה לנמל לטקיה או לגבולות היבשתיים כאילו היו סחורה לגיטימית.
מדינות היעד העיקריות של משלוחי הקפטגון בעולם הערבי הן סעודיה ומדינות המפרץ (קטאר, בחריין, כווית ואיחוד האמירויות) והסיבה המרכזית לכך, לפי הערכות, היא שמדובר באוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי גבוה יחסית לשאר מדינות ערב, מה שמאפשר הוצאת כספים על “מותרות”. סיבה נוספת היא חוקי האסלאם הנוקשים הנהוגים במדינות הללו אשר אינם מאפשרים מכירה של אלכוהול למקומיים, כך שאלו נאלצים לפנות לעתים לחומרים אחרים כתחליף.
סעודיה נחשבת למדינה שנפגעה יותר מכולן מהשימוש בקפטגון. בראיון לעיתון מקומי טען עבדאללה מוחמד א-שריף, ראש מחלק הסמים במדינה, כי 39% מהצעירים המכורים לסמים בסעודיה מכורים לקפטגון. הרווח הנקי יכול להיות מרשים למדי גם אחרי תשלומי שוחד שונים לאורך המסלול שכן כדור קפטגון שנמכר בסוריה עבור דולר או שניים, יכול להימכר בסעודיה במחיר של 20$ ויותר.
בשנתיים האחרונות עלתה באופן משמעותי תדירות התפיסות של כדורי הקפטגון בעולם הערבי, כאשר כמעט כל המשלוחים מקושרים במידה כזו או אחרת לסוריה.
כך למשל בשנת 2020 נתפס בנמל ג’דה, סעודיה, 19 מיליון כדורי קפטגון מוסתרים בתוך משלוח של משקאות “מאטה” (חליטה עתירה בקפאין הפופולרית מאוד בדרום-אמריקה) של חברה סורית בבעלות אדיב קאבור, המקורב למאהר אל-אסד.
בסוף שנת 2021 שלטונות כווית גילו 9 מיליון כדורי קפטגון שהוסתרו במשלוח תפוזים מסוריה. שבוע לפני כן השלטונות בדובאי מצאו במשלוח רימונים שהגיע אף הוא מסוריה לא פחות מ-1.5 טון של כדורי קפטגון.
“פרוטקשן” סטייל בשאר אל-אסד
מלבד ההכנסה המכובדת שממשלת סוריה מניבה מתעשיית הקפטגון עצמה, הכנסה שכאמור מגיעה על-פי הערכות שונות לכ-3.5 מיליארד דולר בשנה – יותר מכל הייצוא החוקי של סוריה גם יחד – נראה כי משטר אסד משתמש בקפטגון גם כמנוף לחץ על סעודיה ומדינות המפרץ כדי שאלו יחזרו לנרמל את היחסים עימו לאותה הרמה כמו טרם פרוץ מלחמת האזרחים במדינה.
כידוע, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה חלק ניכר ממדינות ערב הסוניות (בהן כאמור סעודיה ורוב מדינות המפרץ) החרימו את בשאר אל-אסד ואף השעו את סוריה מהליגה הערבית – השעיה שתקפה עד עצם היום הזה. מאז, היחסים אמנם השתקמו במידת מה, אולם המצב רחוק מלהיות כפי שהיה לפני 2011.
גורמים שונים מעריכים כאמור כי בשאר אל-אסד עושה שימוש בפחד הרב השורר בקרב סעודיה ומדינות המפרץ מפני ההשפעה החברתית השלילית של הקפטגון בכדי לשכנע אותן לחזור ולהשקיע במדינה בתואנה כי הכספים הללו יעזרו לייצב את המשטר, וכתוצאה מכך יאפשרו לכאורה לממשלה הסורית להילחם “בנחישות” נגד ההברחות.
