דיון בועדת הסמים: מוכנות משרדי הממשלה ללגליזציה

שר הבט"פ הפתיע כשנציגו טען שהשר טרם גיבש את עמדתו בשאלת הלגליזציה למרות שמפלגתו התחייבה לכך. מצד שני הפתיע ח"כ שמחה רוטמן שהביע תמיכה בלגליזציה, גם אם מסוייגת. ח"כ מיכל וולדיגר המובילה את ההתנגדות ללגליזציה ניהלה למעשה את הדיון במקום יו"ר הועדה ח"כ רם שפע

לקראת התקדמות הליך חקיקת הלגליזציה נערכו הבוקר (ב') בועדת הסמים של הכנסת שני דיונים: דיון ראשון מ-9:00 על התמכרויות וצעירים ודיון שני שהחל ב-10:30 עוסק במוכנות משרדי הממשלה ללגליזציה. הדיונים נערכו בראשות יו"ר הועדה ח"כ רם שפע (העבודה) אם כי בפועל נראה שמי שניהלה את הדיון היא דווקא ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), המובילה את ההתנגדות ללגליזציה.

ח"כ רם שפע יו"ר ועדת הסמים (צילום: דוברות הכנסת)
ח"כ רם שפע יו"ר ועדת הסמים (צילום: דוברות הכנסת)

ח"כ רם שפע יו"ר הועדה: "זה לא סוד שאני עוסק בקידום הסדרת שוק הקנאביס בישראל. ועדה בינמשרדית בראשות עו"ד עמית מררי הפיקה דו"ח מפורט מאוד וראוי לציון. הנושא של הסדרת שוק הקנאביס או לגליזציה הוא נושא רציני, יש לו המון השפעות על צעירים ובני נוער, על סוגיית ההתמכרויות, על השוק השחור, אני לא מתייחס לזה בקלות דעת, זה לא כדי לפרגן לחברים הסטלנים שלי. אני עוסק בנושא הזה כי אני מאמין שיש לי מחויבות לא לעצום עין ואף לפקוח עין. אני מרגיע את מי שחושש, זה לא משהו שאני רוצה שאנשים ירגישו שהם יכולים לצרוך קנאביס אלא בהסדרה רחבה. יש דברים שצריך כבר עכשיו להתעקש עליהם כדי שכשיגיע הליך החקיקה נהיה מוכנים אליהם, למשל בשאלת הרגולטור. חשוב לי גם לדעת מה מימד הזמנים, כלומר מה הפעולות הנדרשות כעת. גם היום כשזה אסור, יש מציאות שחיים איתה כיום, גם אם לגליזציה היא לא הדבר הכי נכון, המשטרה עוסקת בנושא הזה ולא ראיתי שיש ירידה. אני כנער הייתי חשוף הרבה פחות מבני הנוער היום. בסבירות גבוהה יהיה שינוי אז אני קורא למשרדי הממשלה לקדם את הנושא ולדון בדברים, להתכונן לשינוי ולגבש דעה בנושא הזה. בשבועות הקרובים נבדוק את האפשרות לקדם מהלכים של הסברה וחינוך במנותק או במקביל אבל עוד לפני. בעניין מחקרים – נעסוק בנסיונות להבין איזה מחקרים ישנם וללוות את המהלך בנתונים. ניפגש ככל שאפשר בתקופה הקרובה".

עו"ד עמית מררי: "אנחנו מדברים על הרבה אחריות, שליוותה את הצוות שעמדתי בראשו והיו חברים בו מגוון משרדי ממשלה רלוונטיים. זה אחד הדגשים אם לא המרכזי – האחריות בה צריך לטפל בנושא. אני לא מייצגת כאן את עמדת משרד המשפטים, למיטב ידיעתי עוד אין עמדה ממשלתית רשמית מסודרת, אבל בגדול הגישה היא כזו: הצוות עשה עבודה יסודית, הוא הורכב מכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים, שמענו מגוון דעות כדי להבין מה הנזקים ולגבש עמדה טובה יותר לגבי שתי גישות – אחת היא ההפללה והשנייה היא מזעור הנזקים. מצד אחד הובע חשש שיש הרבה מאוד משתמשים שחשופים לשוק שחור ולמוצרים מהשוק הזה, חשופים מבחינה בריאותית, חשופים לתיוג מפליל מצריכת חומר שהוא לא בהכרח חמור יותר מחומרים אחרים שרעים יותר לשימוש. ההיקפים בישראל הם גדולים. יש מצד שני חששות שהשינוי במדיניות ירחיב את השוק השחור, יביא לרווח לגורמי פשיעה ולנזקים, ויש נזקים בריאותיים במיוחד לבני נוער. היו חילוקי דעות בצוות אבל לאחר מגוון הדעות, כולל שיתוף הציבור ומומחים בעיקר מקנדה וקולורדו, הגענו רובנו למסקנה שאנחנו בספק אם יש הצדקה להמשך המדיניות הנוכחית שנראה שהנזקים במדיניות הקיימת, של אי הפללה, הם נזקים גדולים, ולכן חשבנו שנכון כהוראת שעה, כניסיון, לאמץ את המודל הקנדי, שדוגל בהסדרה של התחום כדי למנוע ככל האפשר הגדלה של השוק השחור ונזקים ממוצרים מזיקים לבריאות ולהרחיק את החומר כמה שיותר מקטינים וצעירים, ליצור הסברה מדויקת וטובה ומוצרים מפוקחים משלב הגידול עד שלב ההפצה. בצד זאת גם לחזק ולהרחיב את המענים בתחום הטיפול, החינוך והבריאות ששמענו שגם עכשיו הם לוקים בחסר. סברנו שלא נכון ללכת על אי הפללה, גם לא כצעד ביניים, כי זה יביא להגברת הצריכה ללא מענים בתחום ההסברה ומניעת זליגה וטיב המוצר, השוק השחור יגדל וזה יביא לנזקים. לכן חשוב יותר לנהוג בזהירות ולייצר הסדרה ומענים בתחום הטיפול, ולא פחות חשוב ללוות במחקר את הוראת השעה הזאת כדי שנדע מה התוצאות ושנוכל לדייק ולתקן בהתאם לתוצאות האלה. יש לציין שיש מעט מדינות שהלכו לכיוון של לגליזציה, הלגליזציה היא צעירה יחסית ולכן גם חשוב להיות זהירים. יש כמובן לקבוע מי יהיה הרגולטור ולדייק את הנהלים, ורק אז ללכת על המהלך כולו, ולא ללכתת על פתרונות ביניים כמו אי הפללה שיזיקו יותר מאשר יועילו. נכון שהממשלה תחליט קודם אם היא מאמצת את הכיוון הזה בהחלטת ממשלה ותקבע מי הרגולטור שהוא יהיה אמון על נושא ההסדרה, משלב הגידול עד שלב השיווק. נדרשת עבודה יסודית שאפשר יהיה להשלים אותה תוך חודשים בעבודה אינטנסיבית".

ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית): "קודם כל צריך להתחיל עם חינוך בבתי ספר, איך נותנים לילדים כלים להתתמודדות עם קשיים, הסברה על מה עושה התמכרות, זה קודם כל ורק אחר כך אולי ליבי יהיה יותר קל עם התקדמות ללגליזציה. עקבתי אחרי הדוח וחייבת להגיד שנעשתה פה עבודה, אני כן רוצה לשאול, כתוב בדו"ח שיש להיערך למתן מענים מספקים בתחומי החינוך, ההסברה, שעלולים לנבוע מצריכה לא מבוקרת של קנאביס. אם מסכימים שיש נזקים בלתי הפיכים לבני נוער, מה הם, וגם האם נכון שאין מה להתחיל בהסדרה לפני שיהיו מענים, אם כן, מה העלויות של המענים הללו. ממה שאני שומעת 'כולם משתמשים לכן צריך'. זה לא מספיק, מה הנתונים? מה קרה בקנדה, האם אכן ירד השוק השחור? כך גם לגבי שימוש – אם מתירים את השימוש אז בני נוער שעד כה לא השתמשו ירצו להשתמש. אני נגד נסיונות על בני אדם. אם מישהו כבר עשה ניסיון בקנדה אז נלמד ממנו. אם כי ילדים בקנדה זה לא בהכרח כמו הישראלים בישראל. אם אתם אומרים שיש יותר מדינות שאפשר לקחת מהן נתונים לגבי ההשפעה של הלגליזציה, אז בואו נקבל אותם לפני שמחליטים החלטות. צריך לעשות כך שאם נתפסת משתמש תעשה מעין נהיגה מונעת. בקנאביס הבעיה היא לא בהתמכרות אלא בחוסר הרצון להיגמל. באחד המסמכים ראיתי מספרים שמדברים מצד אחד על כניסה של כסף כתוצאה מהלגליזציה והמיסוי, אבל מאידך פי 2 יצאו מקופת המדינה לצורך הגמילה והטיפול בנגמלים, בשיקום וכו'. יש לנו את חוק ארדן שנכנס לתוקף באפריל 2019 וגם לפני כן היתה מדיניות לא להפליל, לא מחפשים בבתים וכו' – צריך לבדוק האם חלה ירידה. כשמדברים כאן בעד לגליזציה כולם מחייכים וכשאומרים נגד אז כולם תוקפים אותו. אנחנו הולכים לעשות שינוי, שאני מקווה שלא נלך אליו, שינוי שהוא דרסטי ומשמעותי לילדים של כולנו. אסור לעשות ניסיונות על אנשים. בעבר היה 2% THC שגורם התמכרות היום יש 20%. אז בודאי שיתמכרו יותר. עוד לא שמעתי מאף איש מקצוע שטוען שאין סיכונים בשימוש בקנאביס. כולם מדברים על נזקים, במיוחד לאוכלוסיות מיוחדות, גם אם לא כל משתמש, ולכן צריך לחשוב על זה בכובד ראש, ולא שאני חושבת שכל משתמש צריך להיות עבריין אבל כן צריך שוט, צריך בלם, כמו ילדים ונוער שכשזה יגיע אליהם המצב יהיה גרוע עוד יותר. אני קוראת לכולנו לא למהר, כן לפתור את הבעיה של התיקים הפליליים, אבל האם לאשר את זה כסם חוקי לכל דבר ועניין?"

ח"כ מיכל וולדיגר, ועדת הסמים (צילום: דוברות הכנסת)
ח"כ מיכל וולדיגר, ועדת הסמים (צילום: דוברות הכנסת)

עו"ד מררי השיבה: "אנחנו חושבים שאכן צריך ללכת על הסדרה, ולהקדים עם מענים לטיפול, הסברה וחינוך, ורק לאחר מכן, ללא קיצורי דרך, להתחיל בתהליך. עשינו מפת דרכים אבל אין ספק שיש עבודה לעשות כדי לגבש הסדרה. נתנו המלצות אבל רגולטור צריך לבצע עוד עבודה. התרשמנו שגם היום המענים בתחום הבריאות והטיפול וההסברה הם חסרים ולכן חשוב שיהיה צוות שיטפל בנושא הזה ויבטיח שיש מענים נדרשים בתחומים אלה. ברור שכרגע המצב לא טוב וברור שאי-הפללה תביא למצב לא טוב, הגדלת השוק השחור, ולכן צריך לבחון את ההסדרה כדי לעשות את התהליך הזה באופן מבוקר מתוך הבנה שגם היום יש צריכה רחבה, נכון לכתיבת הדו"ח הנתונים היו 27%, קרוב לשליש מהציבור. כשבהגדרה השוק הוא שוק שחור, ההשפעה מזיקה. לגבי קנדה – אני מסכימה שצריך לעקוב אחר הנתונים מקנדה. ממה שאנחנו קיבלנו היו נתונים טובים ומעודדים".

ח"כ שפע: "יש לציין שהנתונים הם מ-2016. כשאתה עושה סקר שהתשובה עליו היא עבירה על החוק, סביר להניח שיש תת-מענה, כלומר שיש אחוז שלא רצו לענות תשובה חיובית. יש מגמה עולמית שאי אפשר להתכחש אליה, סביר להניח שהנתונים צמחו. ספציפית לגבי קנדה עו"ד רווה תרחיב, אבל לא בכדי הצוות הלך על המודל הקנדי, בדקו גם את קולורדו לעומק, ובאמת חלק מהנתונים מקנדה הם באופן יחסי חיוביים. לדוגמה השוק השחור – יכול להיות שסה"כ השוק גדל, אבל מעל 50% ממנו כבר לא שוק שחור וזה נתון דרמטי גם מבחינת הכנסות למדינה וגם צמצום השוק השחור".

עו"ד יפעת רווה, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים: "בכל הסדרה של תחום הקנאביס יש לתת מענה לתחום ההתמכרויות שכן תחום זה לוקה בחסר כבר היום, בודאי כאשר יהיה שינוי במדיניות. בכל מקרה יש להקפיד לאסור על מכירה בציבור ולאפשר מכירה בחנויות יעודיות בלבד. כבר היום אנשים חשופים בעל כורחם לשימוש מסביבם וזה אחד הגורמים המובילים לשימוש, ולכן הטיפול בהתמכרויות הוא לא מספק. הסיבה שבחרנו בקנדה היא שהיתה לה את הפריבילגיה ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות, למשל אחת הבעיות בקולורדו בשוק השחור היתה שמדינה אחת בארה"ב עושה לגליזציה אבל המדינות מסביב לא עושה ואז נוצר שוק שחור עקב הסחר בין המדינות בתוך ארה"ב. גם בקנדה למשל חשבו על זה שאריזות לא יפתו ילדים וכד'. מבחינת הנתונים, שנתיים אחרי כניסת החוק הקנדי לתוקף יותר רכישות התבצעו בשוק החוקי. הרכישות בשוק הלא חוקי ירד. זה לא שמיד אין שוק שחור, אבל הוא הולך ויורד והשוק החוקי הולך ועולה. שנתיים אחרי כניסת החוק לתורף 55% מהרכישות היו בשוק החוקי כשהמגמה היא בעלייה. יש גם עניין של הרגל, אנשים שהתרגלו לקנות מסוחרים ולכן נשארו עם זה. למיטב זכרוני, אני רוצה להיזהר, לא זכור לי שאמרו שהשוק עלה, אפשר לראות בדוח יש פרק על זה. לגבי בני נוער נעשתה הרבה מאוד עבודה מקדימה והם ראו צמצום בצריכה של בני נוער ובאופן משמעותי. בקרב קבוצת הגילים 15-17 שיעור השימוש בקנאביס ירד בכ-50% לאחר כניסת החוק הקנדי לתוקף לעומת עלייה קלה בקרב 18-24. בנושא הנתונים חשוב לזכור שיש אינסוף חומר ויש גם נתונים סותרים. פגשנו את האנשים שעומדים מאחורי הדוחות כדי לדעת שהמידע מהימן. קנדה היא זו שהצביעה על הצלחות. אני חושבת שאחד ההבדלים הוא שקנדה עשתה את זה סדור מהתחלה עד הסוף, לא טלאי על גבי טלאי, אלא לאחר הרבה מאוד חשיבה. אם לוקחים את אותו דגם קנדי, ההמלצה היא לתת את כל המענים לפני שנעשה צעד ללגליזציה ולא לחכות עד שהוא ייעשה".

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "ניסיתי להבין במהלך השיח, אם אני מבין נכון הצעדים שנעשו בקנדה לצורך צמצום השימוש של בני נוער הם צעדים שיכולים להיעשות עם או בלי קשר ללגליזציה. בודאי אם נכנסים למהלך של לגליזציה הם יותר דחופים אבל אפשר בלי קשר. מה שרציתי לדעת זה האם יש נתונים על השפעת הצעדים הללו במנותק מלגליזציה. אם מדובר בצעדים טובים בואו נעשה אותם במנותק מהשאלה של לגליזציה. הרבה מאוד פעמים, אחד מהביטוחים שקל מאוד למכור לאנשים הוא ביטוח תאונות אישיות, כי אנשים רוצים שאם הם ישברו את הרגל יהיה להם 24,000 שקלים, אבל בשביל זה לא צריך לשבור את הרגל, ואין קשר ישיר בין שבירת הרגל לבין 24,000 השקלים. ואז פשוט צריך להסתכל על זה כתכנית חסכון, זה לא באמת ביטוח במובן שזה עוזר. אז כולם היו שמחים שתהיה תכנית שתצמצם שימוש של בני נוער, מה הקשר בין זה ללגליזציה? חשוב להגיד גם שלגליזציה בהגדרה מייצרת שוק שחור כי אם אתה מגדיר שוק חוקי אתה יוצר בעצם גם שוק לא חוקי. אז השאלות הן 1 האם הצעדים שננקטו בקנדה תלויים בהכרח בלגליזציה ואם לא אז למה לקשר ו-2 האם נבדקו הסיכונים של שוק שחור או זליגה במסגרת לגליזציה שמייצרת שוק שחור בהגדרה לבין לגליזציה מלאה סטייל סיגריות ואלכוהול. מעולם לא עשיתי שום פעולה לא חוקית בשום סם אי פעם ולכן אני לא יכול לדבר מחוויה אישית אבל התפיסה שלי היא שמדינה פחות צריכה להתעסק באיסור על מה שרע ומזיק. הגנה על ילדים ובני נוער הוא חשוב כמובן, אבל כשם שאני אחראי לשמור על הילדים שלי מפני אלכוהול למרות שמסתובב אצלי בבית ויסקי ויין ובירה, ובכל זאת אני אחראי לשמור על הילדים שלי מפני אלכוהול, או אלו שמעשנים סיגריות שומרים על ילדיהם מפני זה, כך עם הקנאביס, זו התפיסה שלי. אני לא רואה מעבר לחינוך וההבהרה לגבי הגילאים האסורים, והצגת מידע רלוונטי לבני נוער, מעבר לזה אני לא שמח שהמדינה מנסה לחנך אותי לא לשתות משקאות ממותקים כך המדינה לא צריכה לחנך אותי לא להשתמש בקנאביס. את הנזקים ואת מי שנפגע מזה, כשם שנפגעים מדברים אחרים, בהם צריך לטפל. אפשר לצמצם באמצעות מיסוי יעודי. מבחינתי אפשר להכיל את התופעה".

נציגת משרד הבריאות בדיון: "שר הבריאות ביקש להבהיר כי הוא תומך במהלך ללגליזציה".

נציג משרד התחבורה בדיון: "לשרה אין מילה רעה לומר על קידום הנושא הזה. מבחינת המשרד, אנחנו לא מחפשים את מי שיעבור על החוק אבל חשוב לנו נושא הנהיגה תחת השפעה. אנחנו מבינים את השוני שבין שאריות הקנאביס לסמים אחרים אז דווקא כדי לא לשים מכשול בפני עיוור יש להקפיד לייצר תנאים שקובעים מה מותר. המטרה שלנו היא למנוע מאדם נורמטיבי לגרום נזק לאחר. מרגע שדברים אלה מוסדרים, אנחנו לא מתנגדים".

נציג משרד האוצר בדיון: "אין לי את עמדת השר, אני לא יודע להגיד מה עמדתו, העמדה של אגף תקציבים גם אין לנו עמדה מקצועית. זו הכרעה של הדרג הנבחר אבל ככל שזה מה שיוחלט אנחנו כמובן נירתם לתכנן את הרגולציה ולעזור בכל העניינים האלה. בגלל שהממשלה טרם החליטה בנושא הזה, אין התייחסות לנושא הזה בתקציב המדינה. ככל שהממשלה תחליט, יוסדר התקציב של הרגולטור היעודי, וכמובן שאנחנו מבינים שזה מהלך רחב היקף שצריך שתהיה לו עלות תקציבית. כשהממשלה תחליט להתקדם אנחנו נסכם את הדברים."

נציגת משרד הכלכלה בדיון: "ההערכות שלנו הן שלגליזציה תקדם את התעשייה, תגרום לפיתוחה ותגדיל תעסוקה, אבל אין לי את העמדה הרשמית של השר בנושא. על פי הערכות מהשנים האחרונות לגליזציה תביא הכנסה ממיסים של כמה מיליארדים, בין אם בהכנסה ממיסים או בקידום יצוא".

נציגת המשרד לבטחון פנים בדיון: "עוד אין לנו את העמדה הרשמית של השר, אנחנו עוד בוחנים את הדברים לאור העמדות שמוצגות לנו מהמשטרה והפערים שישנם בדוח עצמו. לגבי המדיניות הקיימת – באמת הנחת המוצא היתה שלא תהיה אכיפה במרחב הפרטי אלא במרחב הציבורי, כשבשלוש פעמים הראשונות אין הפללה".

נציגת משרד החינוך בדיון: "נדרש מערך של הסברה ברמה הלאומית וכן מתן מענה טיפולי לגמילה של בני נוער וצעירים, ולקיים מחקר מלווה שבוחן את ההשפעות של שינוי המדיניות על בני הנוער. בקנדה היתה ירידה בקרב בני נוער ועלייה בקרב בגירים".

נציג המשטרה, ראש חטיבת המודיעין במשטרה, בדיון: "ככל שתיקבע המדיניות כמובן שנממש אותה, רק אומר שמשטרת ישראל התנגדה ללגליזציה, סברנו שרב הנזק על התועלת. ההיערכות לרפורמה הזו מבחינת המשטרה היא מאוד מאוד מורכבת, הסוגיות על הפרק הן משמעותיות ואפילו דרמטיות מכיוון שהן משליכות על כל תפיסת ההפעלה של משטרת ישראל בהרבה מאוד תחומים, בעיקר בתחומי הפיקוח והאכיפה, השלכות רוחב כבדות משקל על כל מה שהמשטרה פועלת במסגרתה, כך שמדובר בהיערכות שמחייבת זמן רב, משאבים משמעותיים גם בהיבטים של תקציב וגם כח אדם, צורך בהכשרות מתאימות, קביעת הפעלה, דרכי פעולה שבאמצועתן נצטרך לממש את החקיקה שתהיה בעניין הזה. על קצה המזלג כדי להבין – דוגמה: אם מאשרים מגיל 21 ומעלה, אז איך פונים לאנשישם ומאבחנים את הגיל שלהם, אם מותר לגדל עד כמות מסויימת של עציצים בבית האם ניכנס או לא ניכנס לבדוק את זה. מה עושים עם מתנדבי משטרה, צוותים רפואיים, נהגים ועוד – סוגיות שמחייבות קביעה של תהליכי עבודה מאוד משמעותיים. כמובן איפה מותר למכור ואיפה אסור, איך מבחינים בין קנאביס חוקי לקנאביס לא חוקי. בנושא של אי הפללה נוצר מצב אבסורדי בו אנחנו נדרשים לתת מענה למי שמשתמש במקום ציבורי, עם הרבה שיקול דעת של השוטר בשטח. לא השקענו משאבים משמעותיים בבקרה על שימוש עצמי אבל תמיד היה את הקונפליקט בין מה שהאזרח חושב. בגלל כל התהליכים כולם חושבים שקנאביס מותר. שמעו 'לגליזציה' אז חושבים שמותר, אז לך תסביר שיש תנאים והגבלות."

נציג המשטרה בתחום בני הנוער אמר: "ההתנגדות של המשטרה ללגליזציה עומדת בעינה. הועדה דיברה על שתי גישות – אי הפללה או לגליזציה. אני רוצה להציג גישה אחרת. אנחנו רוצים להשיג מינימום חשיפה של בני נוער, מינימום של שימוש ומקסימום של טיפול ומינימום של הפללה. לכל שלושת הנושאים הראשונים תהליך הלגליזציה פוגע לחלוטין עד רמת קטסטרופה. אני אדם שזכה שהתחביב שלו הוא גם המקצוע שלו. אני עוסק בנוער בסיכון גם בזמני הפרטי. אני בא איתם בקשר ישיר. אין בלם גדול יותר למוביליות חברתית מאשר השימוש בקנאביס. הקנאביס אפשר לחלק אותו לשתי אוכלוסיות – אחת היא אוכלוסית יושבי הפאבים, אנשים שעושים שימוש בקנאביס אחת לכמה זמן, לפעמים גם בביתם, אוכלוסיה אחרת היא הנוער והצעירים בסיכון. לצעיר מהפריפריה נדרש כח רב כדי להרים את עצמו ולעשות דברים משמעותיים בחייו. הקנאביס מונע את התהליך הזה. אנחנו מדברים על שימוש קבוע. ילדיי לא עשו שימוש בסם, אבל אני יודע שהם לא היו מעיזים כי חינכתי אותם לא לעשות שימוש בסם. אבל אם בני כשהיה בן 12 היה הולך לביתו של חבר ורואה בספריה מוצרי קנאביס, גראס, כלי שימוש, הורים משתמשים, איזה מסר ומה רמת המסוכנות שאני אוכל להעביר לו במקרה כזה. ומה אם ההורים לא נמצאים בבית והוא יושב עם החבר. מדינות שעשו לגליזציה הבינו את הסכנה שבשימוש פרוץ לחלוטין בקנאביס. גם בני הנוער הם לפעמים המתנגדים הגדולים ביותר ללגליזציה. מבחינתי אירוע הלגליזציה מעסיק אותי יותר מכל. אנחנו עושים דה-הפללה למאות ואלפי בני נוער מתוך תפיסת עולם שאומרת שכל נער יכול למצוא עצמו לוחם ביחידה מובחרת או רופא, אני לא בעד הפללה. יש ירידה קבועה באכיפת שימוש בסם. אי אפשר לחייב טיפול לבני נוער ללא שוט כלשהו שמחייב אותם. ככל שתהיינה פחות תפיסת מסוכנות, יותר זמינות, יותר חשיפה, השימוש בקרב בני נוער וצעירים יגדל. הנתונים מקנדה הם של חודשים ספורים, אין להם ערך בדיקתי אלא כזה שערכו נמוך. זו גם הסיבה שכולם נסמכים על קנדה. גם אם זה נכון, אני מהמר שהשימוש בסמים בקנדה בכלל עלה בתקופה המקבילה. זו לא אמירה מבוססת אבל מבוססת באותה מידה כמו של מי שאומר שהיתה ירידה. היום, כאשר נער יעשה שימוש בקנאביס, הוא ירגיש שהוא עושה משהו לא חוקי, זה מכשול מבחינתו."

נציג תנועת "ליגלייז" אופיר שיקרקה אמר: "המציאות היום היא שאנשים משתמשים וזה זמין. אלכוהול בגילאי 12 חופשי לחלוטין ואני לא שומע אף אחד מציע לאסור על השימוש באלכוהול. קנאביס נמוך במסוכנות מאלכוהול וטבק. וזה סם שקיים. ניסו לעצור את זה וזה לא עבד. במדינת ישראל משתמשים המון וניסו לעצור את זה ללא הצלחה. קציני צה"ל נפגשים עם בעיה. כל החברים שלנו מעשנים ואנחנו המוזרים. הנוער בצה"ל כולו משתמש, היום זה הרבה יותר רחב, כי זה זמין. הזמינות לא נובעת מהשאלה אם זה חוקי או לא אלא בגלל האפליקציות והטלפונים. יש פה דיבורים 'האם נעשה את זה חוקי ודברים יתדרדרו', אבל אין לזה ביסוס. לגבי מוביליות חברתית, אני גר בכפר סבא, יש לי חבר אתיופי, הוא לא מעשן סיגריות ולא קנאביס, אותו בדקו 3 פעמים מול עיניי ואותי לא. אם מדברים על מוביליות חברתית צריך לדבר מה קורה לבנאדם שנפתח לו תיק במשטרה. ההיגיון שלי אומר שתיק במשטרה הוא שמונע מוביליות חברתית. זה שזה לא חוקי גם מעודד עבודה של ילדים בני 15 בטלגראס. הדבר הכי מסוכן על פי כל מחקר הוא סמי הפיצוציות. איך מגיעים לסמים האלה היום? פעם היית צריך להגיע לאירוע. היום, ברגע שאתה מחובר, אי-החוקיות מייצרת לצעירים את הנתיב הישיר לסמים הקשים. אם אדם שותה אלכוהול אנחנו לא חושבים שמחר הוא ילך לקוקאין. אבל למה אנשים שמעשנים קנאביס זה יהיה סם מעבר? כי הם יתחברו לסוחר סמים שהם קונים ממנו שנה, אז מבקשים ממנו עוד משהו. אני ראיתי אנשים שמגיעים למכון גמילה ואומרים 'עישנו קנאביס' אבל בפועל עישנו סמי פיצוציות. לגבי ההסברה, כשאתה אומר למישהו שמשהו אסור ורע ואז הוא רואה את כל הכוכבים עושים את זה, זה לא עוזר. יש כאב של המון אנשים עם תיקים פליליים, אני לדוגמה לא עבדתי בעבודה משמעותית בתור סטודנט, אבל לא יכולתי לעשות את זה כי ידעתי שישאלו אותי אם אני משתמש בקנאביס. אבל גרוע יותר – יש אנשים עם תיקים פליליים שלא יכולים לקבל משרות. הכי סובלים מזה זה הנוער החלש, המופלה, שאותו בוחנים, לו נפתחים התיקים, אותו שולחים לגמילה, אותו הופכים לחלק ממעגל הסחר. בבית של הדובר מהמשטרה יש גם אלכוהול, אז הוא לא שולח את הילד שלו לשכן בגלל שיש אלכוהול?"

עו"ד חץ-דוד: "דבר ראשון, דו"ח מררי הוא בין הדוחות המקיפים שנעשו בעולם בתחום הקנאביס. אנשים שמגיעים לטיפול בהתמכרות מגיעים לשם תחת כפייה ולכן אחוז ההצלחה הוא נמוך מאוד. משרד הבריאות ומשרד הרווחה לא יודע אפילו מה היקף ההצלחה של הטיפולים האלה. אם ימדדו את הקשר בין התאבדויות לטיפולי הגמילה האלה, טיפולים בשיטת 'אהבה קשוחה', בעיקר נגד צרכני קנאביס, זה גרוע לא פחות מטיפול כזה נגד להט"בים. לדבי ההמלצה בדו"ח מררי לעכב את הפסקת ההפללה עד לגליזציה. דו"ח מררי עצמו קובע שהפללת הצרכן, החוק שקובע עבירה פלילית של עד 3 שנות מאסר על צרכן קנאביס, הוא חוק ללא תכלית. לא רק שאין לו תכלית ראויה, אלא שהוא חוק ללא תכלית. כאשר קובעים עונש של 3 שנות מאסר על עבירה מסויימת זה אומר שהכנסת והממשלה מפעילים מערך אלימות מאורגנת מדינתית נגד אנשים, במקרה הזה כ-25% מאזרחי המדינה, זה דבר לא דמוקרטי ברמה הבסיסית ביותר. אין עוד עבירה פלילית של 3 שנות מאסר נגד 25% מהאוכלוסיה. להט"בים יש 5% בערך. קיום עבירה עם עונש מאסר כזה הוא פשע מדינתי נגד קהילה שצריכה לחיות בפחד, אנחנו לא מוכנים להשלים עם זה או להמשיך עם זה אפילו דקה. ולכן אני קורא מכאן לממשלת ישראל להודיע שההפללה מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ברגע שאתם תודיעו את זה, צריך לקבוע שתוך 5 חודשים נניח תגיע מדיניות אחרת. למה אני צריך לפנות לבג"ץ. למה ממשלת ישראל לא יכולה לקבוע את זה? למה היועמ"ש לא יכול לעשות את זה כמו שהיועמ"ש עשה את זה לגבי להט"בים? מדובר באלימות מדינתית כלפי אנשים שצורכים לצרוך צמח, שולחים אותם לטיפולים בכפייה."

אחת הנציגות בדיון, שירה כסלו מהמיזם למיגור העישון, דיברה על התמכרויות לניקוטין: "ניקוטין הוא חומר מאוד ממכר, כמו הרואין, אנחנו מאבדים 8,000 אנשים בשנה בגלל עישון. ככל שמתחילים להתנסות בגיל מוקדם יותר צריך פחות התנסויות כדי להפוך למכורים, כלומר בין 2-3 נסיונות עד גיל 17 יהפכו אותך למכור. לאחר גיל 21-24 תצטרך 20 התנסויות כדי להפוך למכור. בקרב בני נוער 3 מתוך מי שיתנסו יהפכו למכורים. כל אדם שני מבין המכורים – מת מוות מוקדם לפני גיל 60".

ח"כ וולדיגר, שמנהלת "מלחמת חורמה" נגד לגליזציה של קנאביס, דווקא יצאה להגנה על הטבק והניקוטין: "את אומרת שכל אדם שני מתי מטבק לפני גיל 60, אני דווקא לא מכירה כאלה, אני מכירה דווקא בני 80 שהרבה מהם מעשנים טבק."

טלי יוגב, אגף לשיקום קהילתי: "אנחנו רוצים לשים על השולחן נושאים שקשורים לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב צעירים. יש קונצנזוס שהשימוש בקנאביס מסוכן יותר לבני נוער וצעירים, הסיכון המוגבר שיש בו. אני צועקת את מה שאמרה יפעת – לפני לגליזציה יש לדאוג שנכנסים להקצאת משאבים לנושא של מניעה, טיפול ושיקום, וגם אכיפה, לפני הסדרה. יש לוודא שלא עושים לגליזציה לפני שמטפלים בזה."

איריס נהרי, המחלקה לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה: "אנחנו מאוד מודאגים ממה שהדיבור על לגליזציה עושה לבני הנוער."

פרופ' חגי לוין, ההסתדרות הרפואית: "לקראת הדיון על לגליזציה, יש הרבה לקחים ללמוד מהמאבק בעישון סיגריות לאתגרים אחרים, בעיקר אתגרי הצעירים. מי שמרגיש שאף אחד לא דואג לו, זה הטרף הקל עבור אותם גורמים שמעודדים שימוש בסמים. יש גורמים שיש להם רווח כספי ניכר כתוצאה מההתמכרות של צעירים והם נאבקים על מנת למכר צעירים כי זה מכניס להם רווח כלכלי."

ח"כ יעל רון בן משה (כחול לבן): "אני מסכימה עם דבריו של פרופ' לוין. אני מקווה שהרפורמה בקנאביס תהיה חלק מהפתרון ולא תוסיף עוד עול לאתגר הזה".

עומרי פריש, מנהל כפר איזון: "בעיניי אנחנו לא נערכים מספיק לדור החדש של נפגעי הסמים. כפר איזון נועד לטיפול בתרמילאים במשבר, יש לנו רשימות המתנה ארוכות. מה שמשפיע על צריכת הסמים זו תופעת התרמילאות."

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט