מגלגל...
x

על רקע ההתמתנות בהכנסות: האם השבתת חוות קנדוק עשויה לעשות לחברה דווקא טוב?

שוק הקנאביס בבורסה מתמתן ואיתו גם אינטרקיור (קנדוק) - עדיין החברה הכי רווחית בענף אבל מתקשה להגדיל את ההכנסות כפי שעשתה עד כה. מתקן הגידול שלה בניר עוז הושבת בעקבות המלחמה והיא עלולה להיכנס לסחרור ובונה על פיצויים מהמדינה שיצילו אותה

מבין כל חברות הקנאביס הציבוריות הנסחרות בבורסה, אינטרקיור, בעלת חברת קנדוק, היא היחידה שמחזיקה מתקן גידול בשטחי עוטף עזה, בקיבוץ ניר עוז. כידוע, איתרע מזלה של החברה כאשר קיבוץ ניר עוז היה אחד המוקדים המרכזיים של מחבלי החמאס במתקפה שאירעה ב-7 באוקטובר. לצד העובדה ששניים מעובדי החברה נחטפו לעזה, האזור גם הוכרז כשטח צבאי סגור והחברה דיווחה כי יש סכנה להמשך פעילות מתקן הגידול וצפוי מחסור עתידי באספקת מוצריה. על פי הערכות המתבססות על הדוחות הכספיים שהחברה מפרסמת הושקעו במתקן הזה קרוב ל-100 מיליון שקלים, כנראה יותר מבכל מתקן גידול אחר בארץ, והוא המקור המרכזי של הרוב מבין 80 זני הקנאביס שהיא משווקת כיום בבתי המרקחת, כך שבלעדיו החברה עלולה להיות בצרות.

המלחמה והסכנה לפעילות מתקן הגידול באו לחברה בתקופה לא פשוטה לחברה גם ככה. ענף הקנאביס כולו נמצא בירידה משמעותית בשנתיים האחרונות בכל העולם, וגם מניית אינטרקיור ירדה מתחילת השנה (2023) ב-66%, זאת לצד קיפאון בגידול בהכנסות החברה ברבעונים האחרונים. לדוגמה, ההכנסות של החברה במחצית הראשונה של השנה הנוכחית עמדו על 208.6 מיליון שקלים – גידול של פחות מאחוז ביחס להכנסות של 206.2 מיליון שקלים במחצית הקודמת, מחצית 2 של 2022. עם זאת, אינטרקיור עודנה מרוויחה לא רע, למעשה הכי טוב בארץ, עם רווח מייצג של 10.8 מיליון שקלים במחצית הראשונה של 2023.

בדיווח האחרון שלה לבורסה בנוגע למתקן הגידול שהושבת, ניסתה החברה להרגיע את המשקיעים וציינה כי “ישנה סבירות גבוהה שהחברה תהיה זכאית לפיצויים ממדינת ישראל בעבור הנזקים שנגרמו”. מבדיקה של מגזין קנאביס עולה כי אם אכן יתקבל הפיצוי כפי שמוערך, ייתכן שלא רק שהנזקים יכוסו, אולי הדבר אף ישפר את מצבה של החברה.

המלאי הנצבר בשיא של כל הזמנים

אינטרקיור כזכור השלימה מיזוג לתוך ספאק (“שלד בורסאי”) במהלך שנת 2021, בצעד שהכניס לקופתה 128.7 מיליון שקלים וגרם לכך שהיא סיימה את שנת 2021 עם מזומנים של קרוב ל-200 מיליון שקלים.

המזומנים הללו הושקעו בעיקר בשלושה דברים: 1. השקעה במתקן הגידול בניר עוז, 2. מתן הלוואות לחברות וגופים אחרים בענף הקנאביס, 3. הגדלת מלאי הקנאביס של החברה. בניגוד למה שרבים בענף חושבים, רכישות בתי המרקחת שביצעה אינטרקיור, שהפכו אותה לחברה עם הכי הרבה בתי מרקחת בארץ למעט הרשתות סופר פארם ו-Be פארם כמובן, היוו בסופו של דבר קמצוץ ביחס ל-3 ההשקעות הגדולות הללו.

חוות הקנאביס בקיבוץ ניר עוז
חוות הקנאביס בקיבוץ ניר עוז

מבין שלוש ההשקעות הללו, ההשקעה השלישית, במלאי המוצרים של החברה, היתה הגדולה ביותר. בגלל קצב הגידול האינטנסיבי של קנאביס במתקני החברה, שיצר לחברה את קטלוג הזנים הנרחב ביותר בארץ אולי, לצד יבוא משמעותי מחו”ל ובפרט מחברת אורגניגרם הקנדית, הגיע המלאי של אינטרקיור לשיא כל הזמנים והוא עומד על שווי של כ-136 מיליון שקלים במונחי עלות לחברה. במונחי מחיר לצרכן, מדובר על מספר שככל הנראה מתקרב אף לרבע מיליארד שקלים. 

כתוצאה מההשקעה הזו במלאי ובמתן הלוואות שטרם הוחזרו בהיקף כולל של 72 מיליון שקלים למספר גורמים בענף הקנאביס, התדלדלה קופת המזומנים של אינטרקיור עד לרמה של 102 מיליון שקלים, זאת אל מול חובות לבנקים בהיקף כולל של 140.5 מיליון שקלים בגין הלוואות שנלקחו כדי לממן את בניית החווה וצבירת המלאי. כלומר, היקף החובות גבוה יותר מקופת המזומנים של החברה.

האם פיצויי המלחמה יביאו את החברה לזינוק ברווחים?

בהתחשב בכך שבכל הקשור לפיצויים בגין מלחמה או מבצע צבאי, מדינת ישראל נחשבת “נדיבה” למדי, ייתכן שכאשר יתגלה היקף הפיצויים שאינטרקיור תקבל מהמדינה, יתברר שהפער הנ”ל יכוסה, ואולי אף יכוסו מרבית החובות לבנקים. למשל, מפעל נירלט, שנפגע במתקפה ונמצא גם הוא בקיבוץ ניר עוז כמו המתקן של אינטרקיור, זכה מהמדינה לפיצוי של לא פחות מ-100 מיליון שקלים תוך פחות משלושה שבועות מפרוץ המלחמה, וזאת כמקדמה על תשלומים עתידיים ואף לא בגלל שהדבר מסכן את הישרדות העסק בכללותו.

על פי הדוחות של אינטרקיור, אפשר להעריך שהתוצרת הנמצאת בחווה בשלבי גידול היא בערך בשווי של 7 מיליון שקלים, והתוצרת בשלבי ייבוש או לפני אריזה מוערכת בכ-60 מיליון שקלים (זאת על פי הערכה בהתאם לגודל החווה ולסעיף המלאי בדוחות החברה). לפיכך, ככל שהנזק לחווה הוא לא בלתי הפיך, ולא “טוטאל לוס”, ועושה רושם שאכן כך המצב מכיוון שמתקן הגידול עצמו לא נפגע פיזית במתקפה, ובהתחשב בכך שהפיצוי שיינתן לה יהיה כמו זה שקיבלה חברת נירלט, יווצר לחברה רווח של 33 מיליון שקלים מהפיצויים מהמדינה. כמובן שככל שהמלאי עצמו כלל לא נפגע, וככל שינתן פיצוי משמעותי, יכול הרווח להיות משמעותי אף יותר.

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך וכל העושה זאת, עושה כן על אחריותו האישית בלבד. כל האמור אינו מהווה המלצה ו/או תחליף לייעוץ מקצועי ופרטני בידי יועץ השקעות.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר