עוד בכירה ביוניבו פורשת והאם טילריי הפרה בלעדיות מול קנדוק

סיכום השבוע בסקטור הקנאביס בבורסה: האם יוניבו "גנבה" לאינטרקיור את ההסכם עם טילריי ולמה בכירה בחברה פורשת; האם קאנומד והאחים גינדי לקראת עזיבה סופית של ענף הקנאביס; האם למרות הכל השוק מאמין בחברת טוגדר; מה הזניק את מניית קנבוטק ב-37%; למה אורי ויס קנה עוד מניות של אינטליקנה; מה יהיה הסוף עם ההתנהלות של חברת פנאקסיה; ולמה אשתו של בעל השליטה בקנאשור מונתה כ"דירקטור חליפי"

הסיכום השבועי של סקטור הקנאביס הישראלי בבורסה – מה עשו המניות המובילות, איפה הן פספסו ומה הן מתכננות לעתיד.

יוניבו: עוד פרישה של בכירה בחברה והאם טילריי הפרה איתה בלעדיות מול קנדוק

חברת יוניבו (Univo) כיכבה השבוע בבורסה עם שני דיווחים, הבולט בהם על כך שהשלימה ייבוא של כחצי טון מהשלוחה בפורטוגל של חברת טילריי (Tilray) מקנדה. על פי הדיווח זנים של טילריי שלדברי יוניבו הם "המבוקשים בגרמניה" צפויים להתחיל להיות משווקים ברבעון הראשון של 2022 וכן החברה מציינת כי בכוונת הצדדים לחתום על הסכם נוסף לייבוא של כמה טונות נוספות של תוצרת במהלך השנה הקרובה. מבדיקת מגזין קנאביס עולה כי הזנים שהגיעו מטילריי ליוניבו הם הד בנד (Head Band) ומאסטר קוש (Master Kush), שניהם בעלי כ-21% THC בגרמניה. בשלב זה לא ידוע מה יהיו שמותיהם בארץ ומה יהיה מחירם לצרכן. כפי שדווח לראשונה אמש במגזין קנאביס, לכאורה מדובר פה בהפרת בלעדיות מול אינטרקיור (Intercure) שכן אינטרקיור חתמה עם טילריי ב-2 לינואר 2020 על הסכם שיתוף פעולה הכולל בין היתר סעיף לייבוא המוצרים של טילריי בבלעדיות מוחלטת "במישרין או בעקיפין" וזאת למשך כ-7.5 שנים ממועד החתימה. טילריי היא אולי הספק המשמעותי ביותר של אינטרקיור בשנתיים האחרונות שכן היא כוללת בתוכה גם את חברת אפריה (Aphria), ספקית נוספת בבלעדיות עם אינטרקיור שהתמזגה לתוך טילריי השנה. בשלב זה החברות מסרבות למסור התייחסות לפרשה אך מקורות מוסרים למגזין קנאביס כי צפויה כזאת בקרוב. הפרשה מעוררת מתח שאולי כבר היה קיים בין שתי החברות המובלות שתיהן על ידי ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק (אינטרקיור) ואהוד אולמרט (יוניבו) שאינם חברים טובים בלשון המעטה גם קודם לכניסתם לפעילות בענף הקנאביס.

בנוסף דיווחה השבוע יוניבו על כך שסמנכ"לית הכספים (CFO) של החברה, מורן עטר, המכהנת בתפקיד עוד מלפני שלחברה הייתה פעילות מסחרית אי שם בשנת 2019, התפטרה מתפקידה מסיבה לא ידועה. במקומה מונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים פבל בובר שבא מחברת וילי פוד ממנה פוטר לפני כארבע שנים בטענה של שותפות במעילה שבוצעה בחברה, טענה שבשבוע שעבר (15.12) קבע בית המשפט שאין לה בסיס והורה לוילי פוד לפצות את בובר ב-150,000 ש"ח. ההתפטרות הזו של עטר, שעברה אגב לעבוד בחברת וילק טכנולוגיות הציבורית, באה בהמשך לכך שרק לפני כ-3 חודשים התפטר מיוניבו גם סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של החברה, עומר ליאני, וכן בסמוך לפרשת גניבת 4.5 ק"ג מהחווה של החברה על ידי מנהל החווה אורן פרג' שנחשפה לראשונה במגזין קנאביס והובילה לבסוף לפיטוריו.

האם קאנומד והאחים גינדי לקראת עזיבה סופית של הפעילות בתחום הקנאביס?

השבוע אישרה האסיפה הכללית של חברת קאנומד (Cannomed) את המינויים לדירקטוריון החברה ובניגוד למרבית הפעמים בהן אישור כזה הוא רק אישור טכני שלרוב עובר ללא בעיות ומאושר בקלות, הפעם מדובר באירוע בעל משמעות. הסיבה היא שמבנה הדירקטוריון החדש שאושר על ידי החברה שונה באופן מהותי מהדירקטוריון שהיה עד כה. הדירקטורים עו"ד חגית ויינשטוק, עו"ד דודו זהבי, יריב אברהם ורויטל גרבר אקב, כבר לא נמצאים בו. זאת בנוסף לדירקטור החיצוני, שומר הסף בתפקידו, אלי אקסלרוד, שגם הוא כבר אינו מכהן בחברה כפי שדיווחנו בחודש שעבר, זאת לאחר שהעלה חשדות חמורים לגבי פעילויות לא חוקיות שעשו לכאורה בעלי השליטה הקודמים-קודמים.

הדירקטורים שאינם ממשיכים בתפקידם בחברה היו הדירקטורים אשר "ייצגו את ענף הקנאביס" בדירקטוריון של החברה, שנשלטת (34.34%) בידי האחים כפיר ומנור גינדי. ויינשטוק וזהבי הם עורכי דין שמתמקצעים בדיני קנאביס והיו אלה שהובילו את הכניסה לבורסה של פעילות הקנאביס של האחים גינדי. ביחד הם בעלי המניות השניים בגודלם בחברה (10.7% ביחד, כולל האחזקות של משרד עריכת הדין שלהם). גרבר אקב היא המובילה של פעילות הקנאביס שהייתה בחברה לפני כניסת הפעילות של גינדי, שכללה בעיקרה את חוות החברה במשואה – חווה שכיום היא הפעילות היחידה של החברה בענף הקנאביס לאחר מכירת הפעילות הקמעונאית המלאה של קאנומד הכוללת את רשת בתי המרקחת מקס פארם המצליחה לאינטרקיור בעבור 16 מיליון ש"ח, כפי שנחשף לראשונה כאן במגזין.

הדירקטורים החדשים של קאנומד שאושרו לראשונה באסיפה לפיכך, כוללים את דוד איידלברג ומרדכי זילבר – שניהם אנשים עם התמקצעות במיזוגים, רכישות וגיוסי הון. כלומר, ייתכן מאוד שהחלפת שדרת ההנהלה, שקיבלה כעת גושפנקא מאישור האסיפה הכללית, מאותת על כוונת החברה להפסיק לחלוטין את פעילותה בענף הקנאביס ולחפש פעילות אחרת, בין אם רכישה של פעילות אחרת ובין אם באופציה הסבירה יותר – מיזוג לתוך חברה אחרת. יתכן גם כמובן שהאחים גינדי ימכרו את המניות שלהם או חלק מהן בחברה כחלק משינוי הפעילות שנראה שהחברה מתכננת לעשות. כמובן שנשוב ונעדכן בסקירה השבועית ככל שיהיו התפתחויות.

טוגדר: רוב הכסף מדמרי נכנס לקופת האג"ח, יש אמון בשוק שהפרעון יעבור בהצלחה

חברת טוגדר (Together) דיווחה השבוע כי העבירה לקופת הנאמנות של בעלי האג"ח של החברה כ-19 מיליון שקל מתוך ה-25 מיליון שקל שנתקבלו מידי הקבלן יגאל דמרי, שנתן אותם כזכור בדמות הלוואה המירה (15 מיליון שקל) והלוואה שאינה המירה (10 מיליון שקל). הכסף לקופה הזו מובטח שילך לפרעון האג"ח והחברה לא יכולה להשתמש בו לצרכיה האישיים.

לפי דוחות רבעון 3 של טוגדר לשנת 2021, יש לה כ-14.9 מיליון שקל בקופת האג"ח, כלומר בנוסף ל-19 מיליון שקל שהעבירה אמורה כעת הקופה לעמוד על לפחות כ-33.9 מיליון שקל, זאת ביחס לפירעון סדרת האג"ח בהיקף של כ-40 מיליון שקל שהחברה צריכה לעשות ב-31 לינואר 2022. קופת המזומנים של החברה עצמה, שהיקפה הנוכחי אינו ידוע, אמורה לשמש בשביל תשלום ההפרש בין הכסף שישנו בקופת הנאמנות לתשלום הצפוי. 

המחיר של האג"ח כיום משקף לו תשואה שנתית של כ-3.49%, מה שאומר שהשוק אינו חושש מאוד מפני חוסר היכולת של החברה לפרוע את האג"ח. מה שכן – זה לא אומר שלאחר פרעון האג"ח המצב הפיננסי של החברה יהיה בסדר, שכן בסופו של יום היא חברה שמפסידה כסף, עם מלאי עודף בהיקף של עשרות מיליוני שקלים וחוב של כ-25 מיליון שקל לדמרי.

קנבוטק: שילוב המוצרים של החברה בכימותרפיה העלה את יעילות הטיפול פי 6

חברת קנבוטק (Cannabotech) דיווחה השבוע כי ביצעה מחקר פרה קליני במודל תאי (כלומר לא ניסוי "חי"), בליוויים של פרופסור תמר פרץ ודוקטור יצחק אנג'ל, שעסק בשילוב של תרכובות שמייצרת החברה בשם CannaboBreast עם טיפול כימותרפי וההשפעה של השילוב על סוגים שונים של סרטן השד. תוצאות הניסוי הראו ששילוב של התרכובות של החברה עם טיפול כימותרפי בחלק מסוגי סרטן השד העלו פי 6 את היעילות של הטיפול ולדברי החברה העלו את שיעור התמותה של התאים הסרטניים מ-10% ל-60%.

מנגד, החברה מדווחת שהניסוי הראה שיש להתאים את המוצרים שלה לסוגי סרטן ולסוגי טיפולי כימותרפיים ספציפיים שכן רק בחלק מסוגי הסרטן ומהטיפולים, לדברי החברה, הטיפול הראה יעילות, כאשר בשאר המקרים המוצרים או שלא הראו יעילות או אפילו ביצעו אפקט הפוך.

מכך ניתן להבין שהיעילות בדיווח מתייחסת כנראה רק לניסויים שכן הצליחו ורק על הטיפולים שצלחו. שאלה די פשוטה מדעית שעולה מדיווח זה היא האם היעילות של ה-60% לא הייתה פשוט "מזל", כשם שאי היעילות בסוגים אחרים של סרטן השד הייתה פשוט "ביש מזל".

מה שכן, המשקיעים כנראה התרשמו מהדיווח הזה למרות שביום של הדיווח עצמו, יום שני, נסחרה המניה כמעט ללא תנודה וכך גם ביום לאחר מכן. ביום רביעי כנראה בעקבות פרסומים בתקשורת אודות תוצאות המחקר זינקה מניית החברה בלא פחות מ-37% ובמחזור מסחר של כ-665 אלף שקל.

אינטליקנה: אורי ויס מנצל שעת כושר ורוכש את המניות בחברה

אורי ויס, מנכ"ל ובעל השליטה (30.8%) בחברת אינטליקנה (Intelicanna) רכש השבוע כ-160,000 מניות של החברה במחיר של 90 אגורות למניה ובהיקף כולל של כ-144,000 שקל, כלומר כ-0.34% מהחברה.

כזכור, בעבר שלט בחברה במשותף עם ויס גם מר יונה לוי, באמצעות חברה שבשליטתו בשם אלויט (Alvit), אך בשלב מסוים התגלע ככל הנראה סכסוך בין הצדדים שהתרעה לגביו אגב דווחה לראשונה כמה חודשים מראש כאן במגזין קנאביס בחודש יולי השנה. הסכסוך בין הצדדים הגיע לשיאו כאשר ויס ותומכיו לא אישרו את המינוי של לוי ומקורביו לתפקיד דירקטורים בחברה (ואת לוי עצמו ליו"ר) ובכף למעשה גרמו לעזיבתם מכל תפקיד ניהולי.

מאז, גם בתוך הנגמ"ש של יונה לוי התחילו בעיות, כשהוגשה תביעה מצד בעלי מניות המיעוט בחברת אלויט, באמצעותה הוא מחזיק כאמור מניות באינטליקנה (23.84%), בטענה שלוי ביזבז לכאורה את כספי החברה או פגע בפעילותה במתכוון באופן כזה או אחר.

יש לזכור כמובן שבגלל ההפרשים הלא-מאוד-משמעותיים בין שיעורי האחזקה של השניים, קאמבק של לוי הוא דבר אפשרי, לכן יתכן מאוד שויס קנה את המניות בשביל להוריד את הסיכויים של קאמבק שכזה, תוך ניצול שעת כושר שנוצרה מהמריבות בתוך אלויט ומהכספים שפורסם ש"נשרפו".

פנאקסיה פרסמה מצגת לשוק ההון, אבל איפה הנתונים?

חברת פנאקסיה (Panaxia) פרסמה השבוע מצגת לשוק ההון, כפי שעשתה גם לפני חודשיים ולפני שלושה חודשים. במצגת פירטה החברה על הפעילות שלה ועל ההנהלה שלה בעת האחרונה, אבל מלבד כמה שקופיות שנראות יפה ומילים גבוהות על "מנועי צמיחה" ו"רווחיות בגרמניה" – החברה לא פרסמה את הנתונים החשובים: כמה קנאביס היא מכרה עד כה בפועל לחו"ל. זה טוב ויפה לדבר על מכירות מסחריות ועל מנועי צמיחה אבל להגיד את זה שוב ושוב, 3 פעמים במשך פחות ממחצית, ולא לפרסם את הנתונים שאמורים לגבות את הטענות הללו, זה פשוט לעשות צחוק מהמשקיעים.

עוד דיווחה השבוע פנאקסיה כי חתמה על הסכם מסגרת אשראי עם בנק שאת שמו היא לא חשפה. במסגרת העמיד הבנק לחברה קו אשראי של כ-15 מיליון שקל בריבית של כ-4.3% בצמוד למרכיב הפריים, כאשר החברה כבר משכה כ-13 מיליון שקל מתוך המסגרת. המסגרת תקפה עד ל-31 למארס 2022, כלומר היא קצרה למדי. לדברי החברה המסגרת אמורה להיות מוארכת בשנה נוספת אלא אם כן "תימצא פגיעה משמעותית במצבה של הלווה". הגדרה זו היא כמובן סובייקטיבית ומאוד גמישה והבנק יכול לטעון בכל רגע שההפסדים, ככל וימשכו, עומדים בהגדרת "פגיעה משמעותית" במצב הפיננסי של החברה.

במסגרת עסקה זו פנאקסיה התחייבה לעמוד במספר התחייבויות כשהעיקרית מביניהן היא ההתחייבות להחזיק בפיקדון אצל הבנק המלווה או 30% מההלוואה או 2 מיליון שקל, הגבוה מביניהם. מסגרת האשראי הזו באה בהמשך להפסדים משמעותיים שרשמה החברה וככל הנראה עודנה רושמת.

קנאשור מינתה את אשתו של אחד מבעלי השליטה לתפקיד "דירקטור חליפי" – למה?

חברת קנאשור (Cannassure) דיווחה השבוע על מינויה של עדה בר קמה לתפקיד "דירקטור חליף". עדה היא אשתו של שמעון בר קמה, המחזיק כ-50% בחברת סולבר שהינה בעלת השליטה (48.51%) בקנאשור, כשאת 50% הנותרים מחזיק ניר פלס, מייסד קנאשור ויו"ר הדירקטוריון שלה.

התפקיד של בר קמה אינו של דירקטור רגיל אלא מוגדר כאמור בשם "דירקטור חליף", כלומר – היא דירקטורית חליפה של בעלה שמעון בר קמה. על פי דיני החברות והתאגידים הנהוגים בישראל, לכל דירקטור בחברה ישנה האופציה למנות דירקטור חליף, שהוא אדם שיוכל להחליף אותו בישיבות הדירקטוריון ובהן הדירקטור החליף יכול להעלות נושאים ולהצביע כמו דירקטור רגיל, כאשר הדירקטור "המקורי" אינו יכול להשתתף בישיבה. יתכן מאוד שהמינוי הזה מסמן את הכוונה של שמעון בר קמה להתרחק קמעה מקנאשור, כאשר במקומו נכנסת כעת אשתו.

למה בוצע מינוי חליף ולא מינוי רגיל? יתכן כאמור ששמעון בר קמה רוצה להתרחק קמעה מהחברה, אך באופן זמני מתוך ידיעה שבעתיד יתכן שירצה לחזור ולכן במקום להתפטר הוא ממנה חליפה. אופציה שנייה היא שמכיוון שהמינוי של עדה היה דורש אסיפת בעלי מניות, בה הקול של סולבר לא היה נספר שכן היא קרובה לסולבר, ומכיוון שהמניה ירדה הרבה ויש הרבה מאוד בעלי מניות שאינם מרוצים, יש סיכוי משמעותי שהמינוי לא היה עובר. לכן אולי הוחלט פשוט למנות אותה כחליפה, דבר שאינו דורש אסיפה אלא רק את אישורו של שמעון.

עוד דיווחה קנאשור השבוע על הארכת הסכם השכירות של החברה-האם סולבר עם בעל הקרקע. הקרקע של המפעל של קנאשור אינה בבעלות קנאשור ואינה גם בבעלות סולבר. במסגרת המצב הקיים סולבר שוכרת שטח גדול מאוד מהמשכיר, שזהותו אינה ידועה ובתורה משכירה לקנאשור חלק קטן מתוך השטח – כאשר בשאר השטח נמצא השטח של מפעל סולבר. ההסכם החדש שחתמה סולבר תקף עד אפריל 2033 עם "אופציה להארכה ב-5 שנים נוספות". החברה כתבה כי היא תפעל מול סולבר לצורך חתימת הסכם שכירות משנה לשנים הבאות בקשר לשטח המפעל שלה. בצעד תמוה קנאשור לא דיווחה האם השכירות בהסכם של סולבר עלתה ואם כן (כפי שסביר להניח שקרה בהתחשב בזינוק במחירי הנדל"ן) – אז בכמה בדיוק.

סיכום העליות והירידות של השבוע

  • פארמוקן – 14.80%+
  • קנבוטק – 13.50%+
  • אינטליקנה – 8.33%+
  • איי.אמ.סי – 7.03%+
  • וונטייז – 0.04%+
  • אינטרקיור – 0.50%-
  • עמיר שיווק – 0.58%-
  • יוניבו – 1.34%-
  • נקסטייג' – 2.12%-
  • קאנומד – 3.08%-
  • טוגדר – 3.50%-
  • שיח מדיקל – 3.69%-
  • תיקון עולם קנביט – 4.52%-
  • קנאשור – 5.87%-
  • פנאקסיה – 10.01%-

*** אין בנאמר המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך, הנכתב הינו דעה בלבד. כל המבצע פעולות כלשהן על בסיס הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לנזקים כלשהם שיגרמו כתוצאה מפעילות בניירות ערך בעקבות הכתבה ***

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט