"עדיף לגדל את הקנאביס הרפואי באפריקה"

כנס "הוועידה השנתית לרגולציה וחדשנות בקנאביס הרפואי" התקיים השבוע בתל אביב וזימן אליו את בכירי תעשיית הקנאביס הישראלית. שמענו מה הם צופים לעתיד ושאלנו מה דעתם על מה שקורה היום

יותר מ-100 אנשי מקצוע מתחומים שונים התקבצו השבוע במתחם הכנסים של מלון הילטון בתל אביב כדי לקחת חלק בכנס "הוועידה השנתית לרגולציה וחדשנות בקנאביס הרפואי" שיזם המרכז לטיפול ומחקר קליני של שיבא תל השומר בשיתוף עם משרד הבריאות. במהלך הכנס נערכו הרצאות של חוקרים ומומחים ממגוון שדות רלבנטיים, אשר עסקו בעיקר בדרך הארוכה שתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל עשתה בשני העשורים האחרונים ובאתגרים וההזדמנויות הצפויים לה בעתיד הקרוב.

"קנאביס חייב להיות בסל התרופות"

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא ומי שמשמש גם כרופא הראשי בפועל של היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) במשרד הבריאות, פתח את הכנס וציין כי בקרוב צפויה לצאת מהדורה מעודכנת (רביעית במספר) של "הספר הירוק" – המדריך הקליני הרשמי של משרד הבריאות לטיפול בקנאביס, שהגרסה האחרונה שלו מעודכנת לחודש יולי 2017.

פרופ' אפק פירט גם בנוגע ליכולות המשופרות שיש למדע כיום בתחום המיפוי וזיקוק הקנבינואידים הבודדים – יכולות שלדבריו עשויות להביא לייתור של מה שמכונה "אפקט הפמליה". בסיום הרצאתו הדגיש עוד כי לפחות עבור חלק מהמצבים הרפואיים ראוי להכניס את הקנאביס לסל התרופות ואף קרא למשתתפי הוועידה לקחת חלק פעיל בקידום הנושא ולהגיש בקשות בעניין זה למשרד הבריאות לקראת סגירת סל התרופות בתחילת השנה הבאה. בשיחה עם מגזין קנאביס לאחר מכן הסביר: "קנאביס חייב להיות, באינדיקציות הנכונות, חלק מסל שירותי הבריאות הניתן חינם לאזרחי מדינת ישראל".

פרופ' ארנון אפק
פרופ' ארנון אפק

עוד הוא התייחס גם לקשיים שאיתם מתמודדות חברות הקנאביס הישראליות במהלך השנים האחרונות – קשיים שהובילו חלק נכבד מהן לסף פשיטת רגל ואף לסגירת פעילותן בתחום. לדבריו, "זה קורה בכל תעשייה ובכל תחום בפארמה. בהתחלה יש איזושהי התלהבות מאוד גדולה, הרבה מאוד אנשים מאמינים, משקיעים… יש הרבה כסף, כולם חושבים שאם ישקיעו גם יצליחו בזמן יחסית קצר לקצור רווחים. אבל אנחנו רואים שבקנאביס זה לא עובד ככה – צריך ידע, צריך מיומנות, ולכן מי שישרוד הן החברות היותר רציניות, החברות שיש מאחוריהן תשתית, שעסקו במחקר ויהיו להן מוצרים שהציבור יצרוך אותם".

כמו כן דיבר פרופ' אפק על המעבר האפשרי ממדיניות של רישיונות קנאביס רפואי למרשמים, כפי שניסו לקדם בשתי הממשלות האחרונות בטרם התפרקו. כזכור, אחת ההצעות היתה לאפשר לכל רופא מומחה לנפק מרשמים לקנאביס על סמך שיקוליו המקצועיים אך מצד שני לאפשר זאת רק לרופאים במסגרת הרפואה הציבורית ותחת פיקוח ואחריות קופות החולים. פרופ' אפק אמר כי "יש לשים לב לתנאים ולדרישות כדי שמהלך כזה בכלל יהיה אפשרי. בראש ובראשונה יש לוודר שמי שרושם מרשם לקנאביס צריך להיות מוכשר למשימה, קרי לעבור את הקורס ואת הבחינה, כך שאנחנו נדע שיש לו ידע בסיסי. דבר שני, מהלך כזה צריך להיות תחת פיקוח ובקרה תמידיים, ודבר שלישי – צריך לאסוף מידע אפידימיולוגי, ואני מדגיש, לא אישי, אבל כן אפידימיולוגי, כדי שנדע מה מהחומרים עוזר לטיפול במחלות, כך שנוכל לעזור ליותר אנשים".

ד"ר סיגלית אריאלי-פורטנוי, מנכ"לית חברת GSAP העוסקת בין היתר בליווי מפעלי קנאביס בתהליכי אישור ועמידה בתקנים, סיפרה על השנים הראשונות בהן השתלבה החברה בתעשיית הקנאביס, דברים שעשויים להמחיש עד כמה יזמי הקנאביס המקומיים "בנו" עוד מתחילת הדרך על פתיחת תחום הייצוא, בעיקר לגרמניה – דבר שלא צלח. "כשאני מסתכלת על 2017, בימים בהם התחילה הרגולציה להיבנות, הגיעו אלינו בין 50 ל-100 (מפעלים שרצו לעבוד עם קנאביס, מ.ק) והשאלה הראשונה שהייתי שואלת את כולם הייתה 'למי תמכרו?'. אף אחד לא אמר לי 'בישראל', כולם אמרו לי 'לגרמניה'. בעצם, כל התעשייה חשבה שימכרו קצת בארץ כדי להתניע את המכונות ואחר-כך יעברו לגרמניה".

פרופ' איתמר גרוטו
פרופ' איתמר גרוטו

פרופ' איתמר גרוטו, מי שהיה בעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות והיום משמש כיו"ר חברה העוסקת בתחום הקנאביס, סיפר בהרצאתו בין היתר על כך שרוב המחקרים מהשנים האחרונות העוסקים בחומרים הפעילים בקנאביס מתרכזים בעיקר במולקולות CBD, כאשר ה-CBG גם נמצא במגמת עלייה ניכרת. בנוסף הביע פרופ' גרוטו תמיכה פומבית במהלך של לגליזציה כשהוא מצטט מתוך "דו"ח מררי" הזכור שפורסם בשנת 2020 לאחר עבודה יסודית של כלל משרדי הממשלה בסופו הומלץ לקדם הסדרה של שוק קנאביס חוקי בישראל. "הנזק בשימור המצב הקיים שבו צריכה עצמית של קנאביס היא עבירה פלילית, כמו גם במדיניות של אי הפללה, גדול מיתרונותיה המוערכים של מדיניות שתחיל לגליזציה הכוללת הסדרה של השוק," אמר. בדומה לפרופ' אפק, גם פרופ' גרוטו צידד ברעיון המעבר מרישיונות למרשמים ואף הוסיף: "ייתכן שמהלך שכזה יתבצע כבר בממשלה הקרובה".

"אף אחד בעולם לא מכיר בתקן הישראלי"

אהרון ברדה, יו"ר חברת בטרסידס (Betterseeds), הציג קטע מהרצאה שכותרתה "גנטיקה עתידנית – זרעי מכלוא יציבים לקנאביס בשימוש רפואי", במהלכו הוא התייחס לפרקטיקת הריבוי הווגטטיבי הנפוצה כיום בתעשיית הקנאביס בארץ ובעולם – לקיחת ייחורים (או "שיבוטים"). לדבריו, בעתיד הקרוב השיטה הזו צפויה להיפסק בעקבות החסרונות הרבים שלה. "אם תבואו למגדל עגבניות ותגידו לו לקחת ייחורים, להתחיל לגדל אותם, לתחזק צמחי אם וכו' – הוא יזרוק אתכם מכל המדרגות."

ברדה הסביר כי "אם ניקח דגימת DNA שלי מגיל שלושה חודשים, ודגימת DNA שלי מעכשיו, זה אומנם יהיה אותו DNA אבל עם מוטציות. אין מה לעשות, כולנו מתבגרים, גם צמחי אם מתבגרים, וכשצמחי אם מתבגרים הם צוברים מוטציות שמשנות למעשה את ההרכב הכימי שלהם, לא משנה כמה ננסה להקטין את זה או להמעיט בתופעה." ברדה טוען כי כל סוגיית הלוגיסטיקה, התחזוקה של צמחי אם, כמו גם העברת המוטציות מצמח האם לייחור, יביאו לכך שתעשיית הקנאביס תתמקד בסופו של דבר בהפקת זרעים בקנה מידה מסחרי שיהיו יציבים ("הומוזיגוטיים").

אהרון ברדה
אהרון ברדה

אבינועם ספיר, מנכ"ל חברת תיקון עולם קנביט שבשבוע שעבר נודע כי הוא יסיים את תפקידו בחברה בעוד כחצי שנה, דיבר בהרצאתו הקצרה על הבעייתיות בהתמקדות של שוק הקנאביס ב-THC ו-CBD בלבד. "להגדיר קנאביס רק על בסיס ה-THC וה-CBD, זה פחות או יותר כמו להגדיר בן אדם על בסיס העיניים והאוזניים שלו – והרי יש לנו גם גובה ומשקל ושיניים ושיער…". כמו כן ספיר טען שהתקן הישראלי לעיסוק בתחום הקנאביס (IMC-GMP) איננו רלבנטי בשווקים של מערב אירופה וצפון אמריקה. "אין מה לעשות, אף אחד בעולם לא מכיר בתקן IMC-GMP, זה תקן שלא קיים," אמר, והוסיף כי הוא מעריך שבקרוב מאוד החברה תכריז על יצוא ראשון של קנאביס רפואי באמצעות התקן EU-GMP שמפעל החברה קיבל לאחרונה.

לסיום התייחס ספיר לקושי הצפוי של חוות הקנאביס בישראל להתחרות במחירים האטרקטיביים שמציעות חוות הקנאביס בחו"ל, בעיקר באפריקה. "בסופו של דבר קשה להתחרות בהיבט הגלובלי ממדינה כמו ישראל," אמר. "ישבתי עם גורם מסוים שכיום מגדל את הגנטיקה שלנו באפריקה, והוא אומר לי שהוא מחזיק בחור אפריקאי בן 23 עם שלוש שנות ניסיון והוא עולה לו 100 דולר לחודש, בעוד שאנחנו מעסיקים חיילים משוחררים ועלות המעסיק שלנו היא 2,000 דולר בחודש. במחיר של עובד אחד שלנו הוא מחזיק עשרים עובדים באפריקה". מסיבה זו טוען ספיר כי ישנה עדיפות כלכלית ברורה לגידול התוצרת באפריקה ולכן עיקר ההתמקדות של תיקון עולם מעתה תהיה בפיתוח וייצור צורות מתן עתידיות לקנאביס, ופחות בפרקטיקת הגידול.

אבינועם ספיר
אבינועם ספיר

את הוועידה פקד גם פרופ' דדי מאירי, ראש המעבדה לחקר קנבינואידים וסרטן בפקולטה לביולוגיה בטכניון, ומי שנחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם כיום בתחום הקנאביס. בפתח דבריו התייחס פרופ' מאירי לקושי המסוים שחוקרים בישראל עשויים להיתקל בו כשמדובר בקנאביס: "זה שהיק"ר מתערב לי באיזה תאים במעבדה שלי אני שם קנאביס ובאיזה לא – זה נבצר מבינתי. למה להתערב לי? אם אני עושה ניסויים בכל סם אחר אז יש לי רישיון החזקה ומשם לא מתערבים לי איזה ריכוז אני מזריק לעכבר. רק בקנאביס מתערבים לי איפה אני מזריק לעכבר, לאיזה עכברים אני מזריק וכו'. אני לא מבין בכלל את ההיגיון של ההתערבות הזאת." עם זאת, פרופ' מאירי הקפיד לשבח את הרגולציה הישראלית בתחום הקנאביס. "בגדול, אני חושב שהרגולציה פה בישראל עשתה דברים אדירים, וללא ספק קידמה אותנו ואת התחום, ואני אגיד עוד דבר: בתור חוקר – לא היה דבר אחד שהייתי צריך, או מחקר שרציתי לעשות, שבסוף לא אישרו לי או שלא גיבו אותי."

בהמשך ההרצאה התייחס פרופ' מאירי למשמעות הכבירה של כל זן בפני עצמו, או הכמוטיפ (Chemotype) המסוים של קנאביס כפי שהוא נקרא מבחינה מקצועית, בהתמודדות עם מחלה או מצב רפואי ספציפי וההבדל המשמעותי שיש לזני הקנאביס השונים על סוגי המחלות השונות. כך למשל פרופ' מאירי שיתף את הקהל בתוצאות המחקר המפורסם שהוא עורך כבר כמה שנים ושאת תוצאותיו הוא מציג בכל הרצאה שלו, בו הוא בחן את העמידות של תאי סרטן מסוג מסוים של לוקמיה למגוון זנים שונים של קנאביס. הבדיקה הראתה כיצד רוב זני הקנאביס שנבדקו כמעט ולא השפיעו על תאי הסרטן, מלבד זן אחד מסוים שהצליח להרוג באופן יעיל אחוז גבוה מאוד של התאים הסרטניים במעבדה. "שימו לב למסר שחשוב לי להעביר," הדגיש פרופ' מאירי, "אי אפשר להגיד 'קנאביס הורג סרטן'. ריק סימפסון וכל הדברים האלה… כן, יש לו פוטנציאל להשפיע, אבל זה לא קנאביס אלא זה זן מסוים של קנאביס, עם הרכב חומרים מסוים, לסוג מסוים של לוקמיה, או יותר נכון לתת-סוג של לוקמיה. זה ממש 'פרסונל מדיסין'."

פרופ' דדי מאירי
פרופ' דדי מאירי

"קנאביס מזיק פחות מאלכוהול וניקוטין – אני בתחושה שנגיע ללגליזציה"

לצד המרצים שהגיעו לוועידה כדי לשתף את הקהל בידע והניסיון שלהם, הגיעו כאמור גם יותר מ-100 משתתפים מתחומים שונים הנוגעים לתעשיית הקנאביס. כך למשל איתרנו באירוע את ד"ר מיכאל (מיקי) דור, שהיה במשך שנים היועץ הרפואי הראשי של היק"ר. בשיחה עם כתב המגזין סיפר ד"ר דור: "הגעתי לכאן כי רציתי להתעדכן על מה שקורה בשטח. בתחום הרגולציה יש הרבה מאוד צעדים, אך לצערי מעט מידי תוצאות. זה לא זז כמו שקיוויתי שזה יזוז. לפני הבחירות האחרונות הייתה לי שיחה עם חברת הכנסת שרן השכל, והיא אמרה לי שתוך חודש-חודשיים היא מעבירה את הכל, אך לצערי הרב היא לא הצליחה. ככה זה ברגע שאין משטר יציב, אין מי שאחראי על התחום הזה והממשלה לא מקבלת החלטות, הכל מתעכב".

גם ד"ר דור דיבר על סוגיית המעבר מרישיונות למרשמים, ואמר כי "אנחנו לא במשטר של רישיונות בלבד, אלא עוברים למרשמים. זה נעשה בהדרגה. לא תמיד זה נעשה כמו שאני הייתי רוצה אבל המהלך הזה הוא מהלך הכרחי". בנוגע לתופעה דל חברות קנאביס ישראליות השוקעות בקשיים כלכליים ואף פושטות רגל אמר כי לתפיסתו "הסיבה הראשונה שזה קורה הינה עיקובים של הרגולטור. כשחברה משקיעה מיליונים, היא מצפה לייצר עם מינימום הפרעה של ביורוקרטיה, ולייצא. השוק הישראלי הוא שוק קטן מאוד, בעולם יש צמא גדול מאוד למוצרים שלנו ולידע שלנו, וכשהרגולטור לא מאפשר להתקדם במהירות המספקת אז הכל תקוע."

ד"ר מיכאל מיקי דור
ד"ר מיכאל מיקי דור

לסיום התייחס ד"ר דור לסוגיית הלגליזציה ואמר כי "גם כאשר ייצגתי את משרד הבריאות בכנסת, חזרתי ודקלמתי שנושא הקנאביס לשעות הפנאי הוא לא נושא רפואי, זה נושא חברתי כמו החלטה על עישון או החלטה על אלכוהול. אין פה מה לשאול את הרופאים. כרופא, אין לי תמיכה מיוחדת באלכוהול או בניקוטין, אבל כן, קנאביס הוא פחות מזיק מאשר האחרים לכן אני בתחושה שאנחנו נגיע לשלב הזה (של לגליזציה, מ.ק)".

משתתפת נוספת שהגיעה לוועידה הייתה מירית שיפמן, ממחלקת בקרת איכות של חברת פארמוקן, אשר התייחסה אף היא לאפשרות של שינוי חקיקה ופתיחת שוק קנאביס חוקי בישראל גם לצרכני הפנאי בשיחה עם כתב המגזין. "אני חושבת שבסופו של דבר לגליזציה לא תביא לעלייה דרמטית בצריכת קנאביס במדינה, כי בסופו של דבר גם היום בכל מקרה יש שוק שלם שמשתמש בזה, אולי שני מיליון שאנחנו בעצם לא רואים אותם, והם עדיין צורכים את הצמח הזה, אז כמובן שמהלך כזה מבורך, אנחנו מאוד מצפים ומחכים לזה".

חדשות
Back to top button