משרד הבריאות מתיר לראשונה מחקר בפסילוסיבין, מסקלין ו-DMT

לראשונה מתאפשר מעתה בישראל לקיים מחקר מסודר בחומרים פסיכואקטיביים ממקור צמחי כגון פסילוסיבין, מסקלין, איבוגאין ו-DMT, הנחשבים לסמים מסוכנים על פי חוק ועד עתה לא התאפשר לחקור אותם. האחריות למחקר שלא בבני אדם תהיה באחריות היק"ר והמחקרים בבני אדם באחריות אגף הרוקחות

משרד הבריאות פירסם היום (ג') הודעה לפיה יתאפשר לעוסקים לבצע מחקר לא רק על קנאביס אלא גם על חומרים פסיכואקטיביים אחרים ממקור צמחי הכלולים בתוספת הראשונה לפקודת הסמים, כגון פסילוסיבין ופסילוסין ("פטריות הזיה"), מסקלין (קקטוס "סן פדרו" או "פיוטה"), איבוגאין (מהצמח "איבוגה") ו-DMT (מופק מצמח בשם "מימוזה הוסטיליס" שכינויו גפן "איוואסקה").

על פי ההודעה, במשרד הבריאות מקווים שהחומרים הללו יוכלו, לאחר מחקר מבוקר, "לספק תועלת רפואית בסיוע למטופלים במקום בו תכשירים קיימים אינם מספקים מענה נאות". לדברי משרד הבריאות, "נראה כי חשוב לקיים מחקר בנושא על מנת לעמוד על יתרונות תרפויטיים הגלומים בהם, דרכי גידול וצימוח נאותים, דרכי הפקת החומרים ועוד. יובהר כי יכול ותקוות וציפיות אלה לא יתממשו, אך גם אז יש חשיבות למחקר ראוי ומבוקר שייתן תשתית מדעית הולמת לנושא."

על פי הנהלים החדשים האחריות על מחקרים בתחום החומרים הפסיכואקטיביים ממקור צמחי שלא בבני האדם, כלומר גידול מחקרי, מיצוי, פורמולציה וכיוצ"ב, כמו גם יבוא ויצוא של חומרים אלו לצרכי מחקר, סטנדרטיזציה, שיווק וכו' – תהיה בידי היחידה לקנאביס רפואי (יק"ר) בדומה למחקרים ולתנאים הנוגעים לקנאביס. לעומת זאת, מחקרים בבני אדם, מתן אישורי GMP בפאזה 3 ואישורים לשימוש בחומרי גלם או חומרים פעילים (API's) לייצור תכשירים – יהיו באחריות אגף הרוקחות בלבד.

הכנת איהוואסקה בפרו, דרום אמריקה
הכנת איהוואסקה בפרו, דרום אמריקה

ההודעה הבוקר באה לאחר שלפני כשנה הנחה מנכ"ל משרד הבריאות את המדען הראשי של המשרד, פרופ' אבי ישראלי, ללמוד את סוגיית חומרי הטבע הפסיכואקטיביים ולהמליץ בנושאי הסדרת המחקר, הגידול והשימוש בהם. התקיימו דיונים בנושא עם אנשי המקצוע הרלוונטיים במשרד ועם גורמים חיצוניים. כמו כן נסקר מידע ועדכונים שהתפרסמו בעת האחרונה בספרות המקצועית. לאור הבחינה, המליץ המדען הראשי על מתווה פעולה לקידום המחקר.

המבקשים לקיים מחקר בתחומים האמורים רשאים לפיכך לפנות ליחידה לקנאביס על פי נוהל 108 של היק"ר – הנחיות להגשת בקשות בתחום המחקר. במסגרת פתיחת הליך האישור לפי נוהל 108, ימולא הטופס המצורף לנוהל (טופס 1- טופס בקשת אישור התכנות למחקר), יש לסמן בו את קטגוריית "אחר" ולציין את כמויות החומרים המבוקשות.

רשתות תקשורת במוח תחת השפעת פסילוסיבין
העיגול הימני מייצג את מוחו של אדם תחת השפעת פסילוסיבין והעיגול השמאלי את מוחו של אדם ללא השפעה ("פלסיבו")

המחקר הרפואי בחומרים פסיכדליים צובר תאוצה ברחבי העולם בשנים האחרונות, וכמה מוסדות אקדמיים נחשבים כבר הקימו מחלקה מיוחדת לחקר פסיכדליים, כמו אוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור (1), האימפריאל קולג' בלונדון (2), ואוניברסיטת טקסס (3), ומחקרים בנושא נערכו גם בישראל, בין היתר באוניברסיטת בן גוריון (4) ובמכון ויצמן (5). כרגע, המחקר בפסיכדליים מתמקד בעיקר במציאת טיפול אפשרי להפרעות נפשיות כמו דיכאון, חרדה, PTSD, והתמכרות לסמים.

בשנת 2018 אישר לראשונה ה-FDA מחקר על פטריות פסילוסיבין המכילות כאמור את החומרים הפסיכואקטיביים פסילוסיבין ופסילוסין, אשר מצליחים "להתלבש" על קולטנים שבקצות תאי העצב במוח, בדומה לסרוטונין, ולכן משפיעים על התחושות ויכולים לגרום להזיות (אך לא לשיבוש מוחלט של פעילות מערכת העצבים המרכזית עד כדי מוות, כפי שנטען באתר הרשות למלחמה בסמים).

במחקר שהחל ב-2014 ערכו החוקרים סריקות fMRI של מוחם של 15 אנשים להם הוזרק פסילוסיבין, הרכיב הפעיל בפטריות קסם, והשוו את הממצאים עם סריקות מוח של אותם נבדקים לאחר שקיבלו פלסיבו (תרופת דמה).

ד"ר רובין קארטר האריס, חוקר במחלקה למדעי המוח באימפריאל קולג', לונדון, הסביר בהרצאתו ב-TEDX כי קשרים חשמליים חדשים לחלוטין מתרחשים במוח תחת השפעת הפסילוסיבין, ולכן נוצרות תחושות "חדשות" שלא הכרנו קודם כמו הזיות, התפרקות האגו, וחוויות רוחניות שונות.

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט