“קנאביס לייט” עשוי להפוך לחוקי בישראל, אבל יש 9 דברים לא ברורים

9 שאלות מהותיות לקראת הדיון בועדת הבריאות שבסופו עתידה להיקבע היסטוריה בישראל עם החרגת רכיבי הקנאביס למעט THC מפקודת הסמים המסוכנים. אישור של התיקון יביא לפתיחת שוק חדש וגדול של מוצרי מזון, קוסמטיקה ופנאי. עדכון: הדיון נדחה.

מחר (ב’) בשעה 11:00 צפויים חברי ועדת הבריאות של הכנסת לאשר תיקון היסטורי לפקודת הסמים, שיתיר ייצור, מסחר ושימוש חופשיים וללא מגבלות, הן מייבוא עצמי או מרכישה בחנויות וקיוסקים, של מוצרים מוגמרים (לא מגידול עצמי) המכילים רכיבי קנאביס (“קנבינואידים”), וזאת פרט למולקולה THC שתותר בכמות של עד 0.2%-0.3% ולא יותר.

עדכון (14.12, 08:00): משרד הבריאות משך את ההצעה והדיון לא יתקיים בשלב זה. ייתכן שיתקיים בהמשך השבוע, נעדכן.

לא מדובר בלגליזציה של שימוש בקנאביס או אפילו באי הפללה, אלא בהפיכתם לחוקיים של מוצרים המכילים בעיקר CBD – רכיב בריאותי, אנטי דלקתי, שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית כמו THC. עם זאת על פי הנוסח נקבעה התרה חוקית לא רק של CBD אלא גם של כל קנבינואיד שאיננו THC. חלק מהפרשנויות בענף אף גורסות כי מבחינה משפטית הניסוח הנוכחי יאפשר לא רק מוצרי שמן, מזון וקוסמטיקה, אלא גם מה שנקרא “קנאביס לייט” – תפרחות קנאביס או סיגריות קנאביס המכילות פחות מ-0.3% THC, כל עוד מגיעות כ”מוצר מוגמר”.

כפי שניתן להבין מההקדמה, הניסוח הכללי שאינו יורד לפרטים של הטיוטה, שנחתם כזכור בשבוע שעבר על ידי שר הבריאות יולי אדלשטיין, מעלה כמה שאלות מהותיות, לפחות 9 כאלה.

1. למה רק 0.2% ולא 0.3% או אפילו 1% THC?

בארה”ב אישר הממשל הפדרלי לפני שנתיים, דצמבר 2018, את ‘חוק המשק‘ (Farm Bill), שהפך סופית את ה’המפ’ (Hemp) לחוקי לגידול, ייצור, מסחר ושימוש. הגדרת ‘המפ’ בארה”ב נקבעה כקנאביס המכיל פחות מ-0.3% THC. באירופה במשך שנים ארוכות נקבע המקסימום על 0.2% אך לפני חודשים בודדים הצביע הפרלמנט האירופי בעד העלאת הרף ל-0.3% גם כן. מדינות באירופה כמו שוויץ מתירות באופן פרטני אף עד 1% THC חוקי וכך גם אוסטרליה, דרום אפריקה ועוד. אם לא יתוקן סעיף זה ויעלה לפחות לרמת עד 0.3% THC, ייתכן שאף לא יהיה ניתן לייבא מחו”ל מוצרי CBD ראויים, מכיוון שחלק גדול מהמוצרים המוצלחים בשוק הגלובאלי מכילים עד 0.3% כפי שקובע הסטנדרט בעולם המערבי. מדוע בישראל רוצים לקבוע רף 0.2% בלבד? בתגובה לפניית מגזין קנאביס מסרו גורמים במשרד הבריאות כי בכוונתם לפעול להעלאת הרף ל-0.3%, כלומר יש סיכוי שבמהלך הדיון יתוקן סעיף זה.

2. מה יהיה גורלן של מולקולות פסיכואקטיביות שאינן THC?

נכון לנוסח הנוכחי של הטיוטה יוחרגו מפקודת הסמים כלל רכיבי הקנאביס שאינם THC, ללא דגש נוסף כלשהו. המשמעות היא שגם קנבינואידים בעלי השפעה פסיכואקטיבית, למשל THCV או THCP הנחשב לחזק פי 30 מ-THC, יותרו לשימוש חוקי כמו CBD ואחרים. עד כה משרד הבריאות לא התייחס לנקודה זו.

3. האם ניתן יהיה לייבא, להחזיק ולצרוך מוצרי “פול ספקטרום”?

שתי הסוגיות הנ”ל באות לידי ביטוי גם באיכות המוצרים שיוכלו להגיע לישראל לאחר אישור התיקון לחוק. אם אכן הרף יקבע לבסוף כמו בחו”ל על 0.3% ולא 0.2%, ואם אכן יוחרגו כל הקנבינואידים שאינם THC, יתאפשר לישראלים יבוא ושימוש במוצרים שהם “פול ספקטרום” (Full Spectrum), כלומר כאלה שמכילים את כל קשת הקנבינואידים ממיצוי שלם מצמחי קנאביס, ולא רק מולקולה אחת או כמה בודדות שנוספו יחד במעבדה לכדי תערובת מלאכותית. מוצרים כאלה יאפשרו לישראלים להנות ממה שנקרא בספרות המדעית “אפקט הפמליה” (Entourage Effect) – השפעת כלל רכיבי הצמח, והאיזון ביניהם, באופן מושלם, שנמצא במחקרים כיעיל יותר ממולקולה בודדה. אבל, מה יקרה אם שני הסעיפים הנ”ל יפסלו? הצרכנים הישראליים ישארו עם מגוון מוצרים מוגבל מאוד של קנבינואידים בודדים בלבד, אם בכלל.

4. כיצד יבוצעו בדיקות THC למוצרים?

מדינות שונות נוקטות בגישות שונות לבדיקת אחוזי THC בקנאביס. רק לאחרונה עידכן משרד הבריאות את הנוהל בנוגע לבדיקות THC במוצרי קנאביס רפואי לאחר שחברות מסויימות בענף עיוותו לכאורה את הנתונים והציגו אחוזי THC גבוהים כדי לקדם מכירות. עם זאת, הנוהל המעודכן גם הוא לא ברור לגמרי ונתון לפרשנות כמו קודם, מה שעלול להוביל לנתוני THC שונים בתעודת המוצר ולאחר מכן במקרה הצורך בבדיקת מעבדה של המשטרה במקרה של חשד להחזקת קנאביס “רגיל”. פער כזה עלול להוביל אף להפללת חפים מפשע.

5. מי יורשה, אם בכלל, לגדל ולייצר מוצרי קנאביס CBD וקנבינואידים אחרים?

מכיוון שהקנבינואידים פרט ל-THC יהפכו לחוקיים, עולה השאלה האם, כיצד ומי יוכלו לייצר מוצרי קנאביס בישראל. בפרט מי יוכלו לגדל קנאביס לצורך כך. האם כל מפעל מזון יוכל להזמין קנבינואידים ממפעלים ברחבי העולם ולהוסיף אותם למוצרי מזון וקוסמטיקה באופן חופשי ככל תוסף מזון? האם חברות הקנאביס הרפואי הקיימות בישראל יוכלו לייצר מוצרי קנאביס לשוק הפנאי גם כן? האם הן תוכלנה לעשות זאת מתוצרת קנאביס שגדלה בחוות הקנאביס המתנהלות על בסיס רישיון לפעילות רפואית בלבד? אם יינתן לחברות האישור לגדל ולייצר לשוק מוצרי ה-CBD, האם תוגש עתירה לבג”ץ מטעם חקלאים שלא מחזיקים ברישיון ייצור רפואי שיבקשו לגדל קנאביס ללא THC (“המפ”) גם כן?

6. האם “מוצר מוגמר” הוא גם “קנאביס לייט”, תפרחות ארוזות בשקית סגורה?

על פי הנוסח יוחרגו מפקודת הסמים מוצרים מוגמרים המכילים פחות מ-0.2% THC (מספר שכאמור יעלה אולי ל-0.3%). סעיף זה מצטרף על פי טיוטת התיקון לחוק לחלק הקיים בפקודה הקובע כי כל חלק מצמח הקנאביס אסור לשימוש. האם אם כן “מוצר מוגמר” יכול להיות גם מה שנקרא “קנאביס לייט”? כלומר תפרחות קנאביס עם פחות מ-0.2% THC שארוזות בשקית עם כמה גרמים לשימוש עצמי? מה לגבי סיגריות קנאביס המכילות חומר גרוס שאינו בעל יותר מ-0.3% THC? או שמא “מוצר מוגמר” יהיה רק מוצרי קוסמטיקה ושמנים? נקודה זו גם היא לא ברורה ותעלה בודאי לדיון לפני אישור. אם יאושרו גם תפרחות מדובר בבשורה שכן ניתן יהיה לשווק בישראל, כמו בשוויץ, באיטליה ואחרות, תחליפי טבק וסיגריות מפרחי קנאביס.

7. מה לגבי התנגדות המשטרה?

קוראי מגזין קנאביס זוכרים בודאי את ההתנגדות הנוקבת מצד המשטרה להחרגת CBD מפקודת הסמים, לא כל שכן את כלל הקנבינואידים כפי שמתוכנן. במסמך עמדה רשמי ששלחה המשטרה לממשלת ישראל ונחשף בלעדית במגזין קנאביס, קבעה המשטרה כי מהלך כזה לא יאפשר אכיפה ראויה של חוקי הקנאביס “הרגיל”, זה שמכיל THC, מכיוון שלמשטרה אין את המשאבים והיכולות לשלוח לבדיקות מעבדה כל תפרחת קנאביס שנתפסת על אזרח שכן מדובר באלפים רבים כאלה. בנוסף טענו במסמך כי לצד בעיות אכיפה יהיו גם תופעות של נהיגה תחת השפעה, סכנת שימוש ע”י בני נוער בקנבינואידים חוקיים, וקשיים משפטיים וביולוגיים, למשל בשאלה “מה יקרה אם אדם יצרוך בבת אחת הרבה מוצרים המכילים 0.2% THC”. עד כה פניית מגזין קנאביס למשטרה לא נענתה.

8. כמה זמן לאחר האישור הצפוי מחר בועדה ייכנס החוק לתוקף במציאות?

באופן עקרוני החוק קובע כי “שר הבריאות רשאי, באישור ועדת השירותים הציבוריים של הכנסת ובהודעה ברשומות, לשנות את התוספות, להוסיף עליהן או לגרוע מהן, ולהתנות בהן תנאים” – כלומר לאחר אישור הועדה וכניסתו לרשומות החוק נכנס לתוקף מיידית. אישור הועדה אמור להתקבל מחר, אבל מה לגבי “הודעה לרשומות”? מדובר בהליך שיכול לארוך בין יממה אחת, לעד כמה שבועות לכל היותר, במרבית המקרים. אם הועדה לא תגיע להחלטה כבר מחר, יתקבל האישור לאחר הדיון הבא או זה שלאחריו, או כמה שידרשו עד לאישור סופי.

9. מי יהיה אחראי על התחום והאם תהיה מגבלת יבוא כלשהי מחו”ל?

האם משרד הבריאות הוא שיחזיק באחריות לפיקוח על מוצרים המכילים רכיבי קנאביס עם פחות מ-0.2-3% THC? או אף ברשות היחידה לקנאביס רפואי (יק”ר)? האם משרד החקלאות יהיה האחראי? מנהל המזון? מי יאכוף הימצאות אחוזי THC מותרים ויבצע בדיקות מעבדה למוצרים? מי יוכל לייבא כמויות מסחריות של מיצוי CBD או קנבינואידים אחרים מחו”ל ואילו היתרים יידרשו לשם כך?

על שאלות אלו ועוד אולי יצטרכו חברי הועדה להשיב לעצמם ולציבור, מה שעלול לעכב את ההחלטה הצפויה כבר מחר בתום הדיון בזמן מה נוסף.

לעדכונים אחרונים בנושא CBD לחצו כאן

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט