איך לגדל 5 זנים שונים של קנאביס על צמח אחד | מדריך הרכבות

שיטה חקלאית מסורתית מאפשרת גידול של כמה זני קנאביס שונים על צמח אחד. עד כמה זה מסובך, למי זה מתאים, אילו יתרונות נוספים טמונים בטכניקה הזו והאם ניתן לנצל אותה כדי לגדל צמחים אחרים שיכילו THC


מגדלי קנאביס ביתיים המבקשים לטפח מספר זנים שונים נאלצים פעמים רבות להתפשר ולוותר על זנים מסוימים מפאת חוסר מקום בחלל הגידול, אך באמצעות טכניקה המכונה "הרכבת צמחים" ניתן לגדל כמה זני קנאביס שונים על גבי גבעול מרכזי אחד, ובכך למעשה לקבל תפרחות בעלות פרופיל מגוון של טעמים וחומרים פעילים מצמח קנאביס בודד. בנוסף לאפשרות של גידול כמה זנים על צמח אחד, "הרכבת צמחים" עשויה לעזור גם במקרים של בעיות השרשה, מחלות קרקע וכדומה.

"כל הפרדסים שאתה רואה – זה הכל הרכבות"

"הרכבה היא פרקטיקה ותיקה ומקובלת בעיקר בעצים אך קיימת גם בגידולים אחרים," מסביר ד"ר נועם צ'כנובסקי, גנטיקאי ומטפח קנאביס, מדען ראשי בחברת RCK. "השימושים העיקריים של הרכבות הינם חיבור בין מה שנקרא 'כַּנָּה' (לרוב מדובר בחלק התחתון של הצמח המארח, כגון ענף או גבעול) של צמח בעל תכונות רצויות של גבעול, גזע או מערכת שורשים, לבין 'רוכב' (הצמח האורח) של צמח בעל תכונות רצויות של הפרי או הפרח."

ד"ר צ'כנובסקי מציין מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות מסורתית: "הרכבה של אבטיח על כנה של מלון עמידה למליחות בגידול בקרקעות מלוחות, הרכבה של עצי הדר על כנה של חושחש (תפוז מר), שנחשב לחזק ועמיד, הרכבה של אבוקדו על כנה חזקה או הרכבה של עגבניות על כנה עמידה למחלות קרקע."

לדברי נועם מונסונגו, אגרונום ומגדל ראשי של חברת הקנאביס אינטליקנה, "למעשה היום אין עץ הדר בישראל שהוא לא מורכב. כל הפרדסים שאתה רואה – זה הכל הרכבות", מה שממחיש עד כמה הפרקטיקה הזו, שלא נפוצה בגידול קנאביס, כן נפוצה בחקלאות המסורתית.

"אין בארץ עץ הדר שהוא לא מורכב". עץ תפוזים מתוך אוסף של Shutterstok
"אין בארץ עץ הדר שהוא לא מורכב"

מונסונגו מסביר עוד כיצד ההרכבות עשויות לחסוך זמן רב למגדלים ומטפחים: "את העגבניה למשל מטפחים פעמים רבות לטובת שיפור גודל הפרי, חיי המדף, כמות הסוכר בפרי וכדומה. הרבה פעמים קשה לטפח במקביל לתכונות הללו גם תכונות עמידות למחלות שורש או הגנות אחרות, אז מקצרים את התהליך הזה באמצעות ביצוע הרכבה, כלומר, מטפחים צמח עגבניה שמניב פרי גרוע ולא אטרקטיבי, אבל שהוא כן עמיד למחלות שורש כדוגמת פוזריום או פיתיום, ועל אותו הצמח מרכיבים צמח עגבניה אחר, שאותו טיפחת עבור מאפיינים כמו גודל פרי או טעם וכדומה."

צמח קנאביס אחד – חמישה זנים שונים

לצד האפשרות לנצל תכונות שונות כגון עמידות למחלות קרקע או מזיקים שונים, יש חקלאים אשר עושים שימוש בטכניקת ההרכבות בכדי לטפח צמח אחד בעל מגוון זנים שונים.

"היום אתה יכול להיכנס למשתלה ולרכוש עץ הדר שיש עליו שני ענפים של תפוז, שני ענפים שיפיקו קלמנטינה ועוד ענף של אשכוליות," אומר מונסונגו, אך כאשר אנו שואלים לגבי הרכבת זנים שונים על צמח קנאביס אחד הוא נשמע מעט ספקני: "הרכבת מספר זנים על אותו הצמח נפוצה בעיקר בעצים וצמחים רב-שנתיים, אבל על צמחים חד-שנתיים אני פחות שמעתי שעושים את זה."

גם ד"ר צ'כנובסקי יודע לספר כי הפרקטיקה הזו פחות נפוצה בקנאביס: "בתיאוריה אפשר להרכיב מספר זנים של קנאביס על כנה אחת. זה נחמד אבל לא פרקטי, בעיקר מכיון שקנאביס הינו צמח חד שנתי בעל מחזור גידול קצר ופעולת ההרכבה מצריכה משאבים וזמן."

עם זאת, ברשת קיימות מספר דוגמאות של מגדלים הטוענים כי הם הצליחו להרכיב כמה זני קנאביס על צמח אחד, ואף להשלים מחזור גידול שלם, כך שלמעשה הם קצרו מצמח קנאביס אחד מספר פרופילים קנבינואידים שונים.

אחד הישראלים הבודדים שמעידים על עצמם כי הצליחו לבצע הרכבה מוצלחת של מספר זני קנאביס על צמח אחד הוא ניר יופטרו, בעל ניסיון עשיר בליווי מטופלים, בגידול ומיצוי קנאביס, ומי שמשמש כיום כיועץ ובעל מניות בחברת הקנאביס החדשה פלאנטיס. "מדובר בפרקטיקה שהיא אמנם יותר מסובכת מלקיחת ייחורים למשל, אך היא עדיין לא מצריכה כלים מדעיים מיוחדים, ולמעשה כל אחד יכול להתנסות בה."

לשם כך יופטרו מציין כי רצוי להרכיב זני קנאביס בעלי זמן פריחה זהה. "אם מבצעים הרכבה של זנים בעלי פערים גדולים בזמני הפריחה, הדבר עלול להוביל לבעיות שונות, בעיקר בכל מה שנוגע לדישון וההזנה של הצמח".

כמו כן הוא מציין שהתוצר הסופי לא תמיד יהיה זהה לתוצר שהיה מתקבל מצמח קנאביס שגדל בדרכים המסורתיות: "שמתי לב למשל שכאשר הרכבתי זן אוג'י קוש (OG Kush) על צמח קנאביס אחר, קיבלתי תוצאה מעט שונה מהפנוטיפ שאותו הצמח הציג כאשר גידלתי אותו כייחור או זרע רגיל."

כיצד להרכיב צמח קנאביס?

כאמור, המונח "הרכבת צמחים" מתאר באופן כללי שיטה לריבוי וגטטיבי (ריבוי שאינו באמצעות פעולת הפריה או מעבר של חומר תורשתי מאורגניזם אחד לשני, בדומה לחיתוך ייחורים למשל). מדובר כאמור בשיטה חקלאית עתיקת יומין המתועדת עוד בתקופת סין ומסופוטמיה, בעיקר בעצי פרי.

במהות הטכניקה מצויה פעולה המחברת בין ענף שנחתך מצמח אחד (המכונה כאמור "רוכב") והרכבתו על גבי צמח אחר (המכונה "כנה"). במהלך הזמן שני הצמחים יתלכדו לכדי צמח אחד, כאשר הצמח האורח (ה"רוכב") יצליח לשמר חלק מהתכונות והמאפיינים המקוריים שלו (בעיקר מבחינת הטעם והפרופיל הכימי של הפרח או הפרי), ובמקביל ירכוש גם תכונות חדשות הקשורות לרוב ביכולות השרשה, עמידות למחלות קרקע וכדומה.

המחשה של תהליך הרכבת צמחים


ישנם כמה סוגים שונים של הרכבות צמחים, כשהפרוטוקול הבא, הלקוח מתוך האנציקלופדיה לקנאביס, מתאר כיצד לבצע טכניקת הרכבה נפוצה יחסית בהרכבות קנאביס, המכונה "הרכבת סדק" (Whip Graft).


הציוד הנדרש:

  • מזמרה
  • להב / סכין חיתוך חדה / מזמרה
  • פאראפילם ("סרט הרכבות" – Grafting Tape)
  • שקיות פלסטיק (עדיפות עם אמצעי אטימה)
  • מיכל תרסיס המכיל תמיסת השקיה (עם מעט דשן)
  • חוט מגולוון / חוט מתכת כלשהו
  • כוס מים
  • קרש חיתוך נקי

אופן הביצוע:

1. בוחרים צמח קנאביס בריא לחתוך ממנו ענף שישמש "רוכב". במקביל מוצאים אזור טוב להרכבה (על צמח בריא אחר) כדי שישמש "כנה". יש לוודא שהענף הרוכב והאזור המשמש כנה יהיו כמה שיותר זהים מבחינת הרוחב שלהם.

2. מסירים את רוב העלווה מהענף הרוכב, משאירים רק מעט עלים בחלקו העליון. מסירים גם את רוב העלווה מתחת לאזור המיועד לשמש כנה.

3. חותכים את הענף המיועד לשמש רוכב באמצעות מזמרה ומעבירים אותו בזריזות לקרש החיתוך. מבצעים באמצעות סכין חיתוך אלכסוני לאורך בסיס הרוכב, כשהרעיון הוא ליצור כמה שיותר שטח שיאפשר לרוכב ולכנה להתלכד כראוי. לאחר החיתוך מכניסים את הענף הרוכב לכוס מים ועוברים להכנת הכנה.

4. חותכים בעזרת המזמרה חיתוך קל מעל האזור המיועד להרכבה. לאחר מכן, בעזרת הסכין, מבצעים חיתוך אלכסוני שיהיה כמה שיותר זהה לחיתוך אצל הענף הרוכב.

5. מרססים את הענף הרוכב ואת האזור המיועד לשמש כנה במעט תמיסת השקיה. מוציאים את הענף הרוכב מכוס המים ומחברים אותו בעדינות לכנה, תוך מתן תשומת לב לרקמה הפנימית. ככל שהחיבור יהיה תואם יותר, כך סיכויי ההצלחה של התהליך יגדלו. במקרה שהחיתוכים אינם תואמים מספיק, ניתן להחזיר את הענף הרוכב לכוס המים ולערוך "שיפורים".

6. לאחר שהרוכב והכנה התאימו והתחברו, יש להדק אותם היטב ולעטוף את שניהם בסרט הרכבות ("פאראפילם").

7. לאחר מכן מותחים את החוט המגולוון בהצלבה מסביב לסרט ההרכבה, כדי לחזק את החיבור בין הכנה לרוכב.

8. לסיום מרססים מעט מתמיסת ההשקיה לתוך שקית ו"מלבישים" את השקית סביב האזור שעבר הרכבה (יש להקפיד להשאיר מרווח קטן בין השקית לצמח שיאפשר לאזור לנשום).

לאחר מספר ימים הפצעים שנוצרו בצמח מתאחים והרוכב והכנה מתאחדים לצמח אחד. בזמן תהליך השיקום יש להימנע מלבצע שיטות לתמרון הצמיחה.

דגשים נוספים:

• מומלץ להתאים את היקף הענפים המחוברים.
• מומלץ להשקות בשפע כשעה לפני ביצוע ההרכבה.
• הרוכב יראה נבול בשלושת הימים הראשונים. התהליך עצמו אמור לקחת כשבועיים עד להתאחות מלאה.
• ניתן להרכיב נקבה על זכר ולהיפך.

כשות עם THC: הרכבת קנאביס על צמחים אחרים ולהיפך

במהלך שנות הארבעים של המאה הקודמת (1943), צמד חוקרים אמריקאים ממכון קרניגי למדע (Carnegie Institution for Science) פרסמו מאמר שבו טענו כי הצליחו להרכיב בהצלחה רוכב של צמח כשות (שכידוע נחשב לקרוב משפחה של הקנאביס) על כנה מצמח הקנאביס, ואף דיווחו כי הקנאביס העביר לכשות חלק מההשפעות הפסיכואקטיביות שלו (יש לציין כי באותם ימים לא היו את הכלים המתקדמים הנמצאים בשימוש כיום לבדיקת חומרים פעילים בצמח).

באופן טבעי מגדלי קנאביס רבים מצאו עניין בפרסום הזה, שכן משתמע ממנו שניתן להרכיב צמחים שונים על קנאביס ולהפיק מהם קנבינואידים. סביר להניח שלא מעט מגדלים פינטזו על הרגע שבו הם יגלגלו עלים יבשים של כשות עשירים ב-THC, ועל האפשרויות הרבות הטמונות בתהליך שכזה.

 צילום מתוך פורום בשלני הבירות "HomeBrewTalk" המציג הרכבה של צמח קנאביס על ענף של כשות (צילום: "nagmay")
צילום מתוך פורום בשלני הבירות "HomeBrewTalk" המציג הרכבה של צמח קנאביס על ענף של כשות (צילום: "nagmay")


אולם שלושים שנה מאוחר יותר (1974), צמד חוקרים בריטים מאוניברסיטת נוטינגהאם (University of Nottingham) ביקש גם הוא לבדוק את הטענה הזו. הם ערכו ניסוי במהלכו הרכיבו צמח קנאביס על גבי צמח כשות – ולהיפך:

המסקנות של המחקר היו כי אכן בהחלט ניתן להרכיב את צמד הצמחים הללו יחד, אך בניגוד למה שפורסם מספר עשורים קודם לכן, החוקרים גילו כי הקנבינואידים בקנאביס אינם עוברים בשום צורה שהיא לצמח הכשות.

איור המחשה מתוך המחקר באוניברסיטת נוטינגהאם: האיור מימין מציג צמח כשות שהורכב על קנאביס, ומשמאל צמח קנאביס שהורכב על כשות

הרעיון של הפקת קנבינואידים על צמחים שאינם קנאביס ריתק חובבי צמחים (וגם לא מעט בשלני בירות) לאורך שנים רבות, ולמרות הממצאים הללו (שהוכיחו כאמור שהדבר לא אפשרי באמצעות הרכבה פשוטה), ניתן למצוא ברשת לא מעט מקרים שבהם מגדלים ביתיים משתעשעים עם הרעיון הזה.

בשנת 2019 פרסמו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה כי הצליחו לייצר רכיבי קנאביס (THC ו-CBD) במעבדה בעזרת שמרים (שהם כידוע פטריות ולא צמחים), אולם עדיין יש מדענים הטוענים כי יעבור זמן רב עד שניתן יהיה להפיק קנבינואידים משמרים באופן מסחרי.

לפיכך, ייתכן שהסיכוי הקרוב ביותר להפקת קנבינואידים על גבי צמח אחר הוא עדיין באמצעות שימוש בטכנולוגיות מתקדמות המאפשרות מניפולציה גנטית כדוגמת "קריספר" (CRISPR – Clustered Regularly Interspaced Short Palindromic Repeats).

הממשלה הבטיחה "לגליזציה תוך 365 ימים" לפני:

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט