למה חשוב לעשות טרימינג לקנאביס והאם עדיף יבש או רטוב

מה זה טרימינג של קנאביס, למה צריך את זה בכלל והאם עדיף טרימינג יבש או רטוב, ידני או במכשיר יעודי - כל מה שצריך לדעת על גיזום קנאביס ומה אומרים המומחים בשנת 2021

חלק מצרכני הקנאביס הוותיקים שהתנסו בעישון כבר בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת ודאי זוכרים שתפרחת קנאביס בשרנית היתה מצרך נדיר במחוזותינו, עד לא קיים. באותם ימים לצד חשיש מעובד מרבית הצרכנים הסתפקו לעתים בעישון עלי קנאביס מיובשים. מאז זרמו הרבה מים באוהלי ההידרו, הקנאביס הרפואי הפך לחוקי ולגיטימי והסטנדרטים של כולם השתנו.

טרימינג גיזום קנאביס
טרימינג ידני או עם מכונה?

למעשה, לפי הסטנדרטים המקובלים היום, אותם עלים מיובשים אמורים להגיע לפח האשפה או לכל היותר לצורך הפקת מיצויים, וזה נעשה כחלק מתהליך בשם “טרימינג” (גיזום, Trimming) אשר אמור לייטב את המוצר עבור הצרכן. 

צורב בגרון ועם מעט חומרים פעילים

כאמור, הסטנדרט הנוכחי בענף הקנאביס גורס שעלים הם לא חלק מהמוצר. נקודה. ריכוז החומרים הפעילים במרבית העלים נמוך מאוד יחסית לריכוזם בתפרחת עצמה, ובנוסף העישון שלהם עלול לצרוב בגרון וגם מלא בטעם “דשא” שכזה שנגרם מרכיב שנקרא כלורופיל ואחראי לפיגמנט בצבע הירוק העז של העלים.

מאחר שקנאביס נמכר בגרמים, והעלות ללקוח גבוהה למדי, העיקר הוא התפרחת. על זה הלקוח משלם ואת זה הוא רוצה לקבל. לכן, שלב הטרימינג הוא חלק מהפרקטיקה של מגדל ויצרן קנאביס ושלב הכרחי וחשוב בשרשרת הייצור. אגב, כיום גם כל מי שמגדל קנאביס לצריכה פרטית באופן לא חוקי יקפיד לרוב לבצע גיזום של העלים המיותרים כדי לשמור על לקוחותיו מרוצים.

טרימינג רטוב או טרימינג יבש?

אז אחרי שהבנו למה חשוב לעשות גיזום כדאי להתעכב גם קצת על שיטות גיזום. יש שתי גישות עיקריות הנוגעות לטרימינג של קנאביס. הגישה הראשונה (והיותר מקובלת) גורסת שעדיף לבצע את הטרימינג מיד אחרי הקציר, כשהצמח עוד טרי ולח, כלומר “טרימינג רטוב”. בשלב הזה קל גם יותר להפריד את העלים מהתפרחת ולזהות את ‘עלי הסוכר’ (נסביר בהמשך). בנוסף, כאשר הצמח טרי ולח יותר פשוט להימנע מפגיעה בטריכומות בהן מרוכז מרבית החומר הפעיל.

גיזום קנאביס איכותי (משמאל) ופחות איכותי (מימין)
גיזום קנאביס – לפני ואחרי

הגישה השניה, של טרימינג שמתבצע לאחר ייבוש התפרחות, “טרימינג יבש”, דורשת עבודה הרבה יותר מיומנת וזהירה, משום שהעלים מתייבשים ונצמדים לקנוקנות הפרחים, מה שהופך את פעולת הגיזום ליותר מורכבת. כאשר הפרח יבש מגע לא זהיר עלול גם לפגוע ולהפיל את הטריכומות שהן כאמור החלק הכי פוטנטי בצמח. אחרי שזה נאמר, יש לטרימינג יבש גם יתרון משמעותי כמובן. כאשר ממתינים עם הגיזום עד אחרי הייבוש, לתוצאה הסופית תהיה בדרך כלל ארומה עשירה יותר, מהסוג שהרבה צרכנים מעדיפים. 

שומרים את ‘עלי הסוכר’

כמו שכבר הבנתם, הרעיון בטרימינג של קנאביס הוא להיפטר מכל העלים ולשמור רק את התפרחת. אבל, לעניין זה יש יוצא מן הכלל אחד קטן. סביב בסיס התפרחת יש לרוב מעטפת עלעלים הידועים כ’עלי סוכר’. בשונה מעלים אחרים בצמח, בעלי הסוכר יש אחוז גבוה יותר של קנבינואידים פעילים. אמנם פחות מאשר בתוך התפרחת, אבל מספיק בשביל שיהיה כדאי ומשתלם לשמור אותם, אם כי לא על הפרח עצמו כמובן. עלי סוכר מתאימים במיוחד להפקת מיצויים, לשילוב במוצרי קנאביס אכילים (אדיבלס, Edibles) וכד’ – פלח שוק שבעצמו הולך וגדל, בינתיים בעיקר בארה”ב וקנדה אך בשנים הקרובות בודאי גם כאן.  

ידני או ממוכן?

טרימינג זו פעילה סיזיפית שדורשת סבלנות ומיומנות, עד כדי כך שזו הפכה לעבודה נדרשת בחוות הקנאביס הלא-חוקיות במשולש האמרלד המפורסם בקליפורניה – מעוז מגדלי הקנאביס אליו מגיעים “טרימרים” בעונת הקציר כדי לעסוק בגיזום כמעט 24 שעות ביממה. מרוב שהתופעה נפוצה היא זכתה לכינוי “טרימיגרנטס”, מלשון “עולים” (Immigrants), ויש לא מעט ישראלים שהחליפו בשנים האחרונות את העבודה בדוכני מוצרי ים המלח בקניונים ברחבי ארה”ב בעבודת טרימינג מניבה בקליפורניה.

מכשיר חדשני לטרימינג יבש – לגיזום קנאביס בכמות מסחרית

בגלל המורכבות והסיזיפיות שבעבודה זו בוחרות מרבית חוות הקנאביס החוקיות לבצע את הטרימינג באמצעות מכונות ייעודיות שפותחו בשנים האחרונות לשם כך – במהלך הקטיף או מיד אחריו. במציאות הכלכלית של ימינו ועקב התחרות על המוני צרכנים שחלק לא ממש מבינים את ההבדלים לעומקם, יש חברות שמשתמשות במכונות כאלו בלבד וללא מגע יד אדם, אם כי אין ספק שיש פגיעה מסויימת בטריכומות בהליך כזה. יש סוגים רבים של מכונות גיזום אוטומטיות לקנאביס, אבל יש גם הסכמה גורפת שגיזום ידני של פועל מיומן משיגה תוצאה נקייה ויסודית בהרבה וגם אינה פוגע בטריכומות. לכן, חלק מחברות הקנאביס משווקות גם תפרחות שעברו טרימינג ידני וזו בהחלט אחת האינדיקציות למוצר איכותי יותר.   

מה אומרים המומחים?

בתעשיית הקנאביס המסחרית, שצריכה לספק סחורה בקצב מהיר, נדרש פתרון שהגיע בדמות דגמים חדשים של מכשירי טרימינג שיודעים לעשות טרים יבש עם מינימום פגיעה בפרח, אם כי זה תלוי גם בזן שכן זנים אווריריים ופחות בשרניים יתלשו במכונות כאלה עד שלא ישאר מהם הרבה. מכונות כאלה מתאימות לדור החדש של הזנים, הבשרניים, הדחוסים והקשיחים, שאחרי 10 דקות במכונה יוצאים עם תספורת חגיגית.

“בהתחלה נהגנו לעשות טרים רטוב בלבד,” מספר ניר סוסינסקי, מנכ”ל חברת טוגדר (Together). “בתום הקציר העברנו את התפרחות במכונה, כשהם לחים, ובהמשך, לאחר שלב הייבוש והיישון, עשינו קצת תיקונים קטנים באופן ידני, ברמה ממש מינורית כי אין הרבה מה לתקן אחרי טרים רטוב שדי ‘קורע’ את הפרח. אבל בהמשך החלטנו לעבור לשיטה שונה ולבצע טרימינג יבש, ורואים את ההבדל בזן החדש שלנו אור (Or). לא עושים בכלל טרימינג רטוב יותר. קוצרים, מייבשים, ואז מעבירים למכשיר טרימינג מדגם חדש שקנינו במיוחד ומיועד לטרימינג יבש. הוא הרבה יותר עדין ומיועד זה, ואכן גילינו במהרה שהוא מביא לתוצאות הרבה יותר טובות מהמכשירים הקודמים והשיטות השונות”.

לדברי סוסינסקי “החיסרון בטרימינג יבש הוא שאתה כיצרן מפסיד קצת חומר שהמכונה מורידה, אבל מצד שני אתה מקבל סחורה ברמה גבוהה ולצרכן מגיע מוצר איכותי בהרבה. הטריכומות נופלות קצת אמנם כשהפרחים יבשים, אבל המכשיר הזה מותאים לזה, כך שמספיק טריכומות נשארות. בדיקות מעבדה שאנחנו עושים מאששות זאת. המוצר נשאר איכותי ועתיר טריכומות ו-THC”.

לסיום הוא מדגיש: “חשוב לציין שזה תלוי באיזה זן מדובר. המכשיר הזה לא מתאים לכל זן. זנים שהם קשים, ‘נאגטס’ (Nuggets), מתאימים למכונה הזאת. זנים שהם יותר ‘פלאפי’ (Fluffy), מתפרקים במכונות כאלה. צריך זנים עם ליבה איתנה, ואז המכשיר ממש מפסל את הפרח יפה. צריך כמובן משחק עם המכונה, התאמות, דיוקים – כל זן צריך זמן אחר במכונה, לומדים את זה לאט לאט, ועדיין, כל באץ’ (Batch) עובר גם תחת עין נוספת לאחר הטרימינג במכונה כדי לעשות תיקונים אם צריך”.

חדשות