“אני לא יכול לאשר קנאביס לפוסט טראומה, זה יביא לגליזציה”

שי מאיר, מי שהיה דובר תיקון עולם בשנותיה הראשונות, חושף איך הוא וחבריו הלוחמים הצליחו לשכנע את מדינת ישראל להכיר בפוסט טראומה כהתוויה לרישיון קנאביס רפואי, מה הקשר לגב' שרה נתניהו ומדוע זה עדיין לא מספיק. דעה

זה היה באחת הוועדות הראשונות שדנו בנושא הקנאביס הרפואי בכנסת, אי שם בשנת 2010. הוועדה דנה בהתוויות על פיהן משרד הבריאות מאשר קנאביס לחולים. באותם ימים, בישראל מאות בודדות של מטופלים ובכדי לקבל אישור לקנאביס היה צורך לא רק בהמלצת רופא מומחה אלא גם בהצגת מספר משתנה של מחקרים המאששים כי קנאביס אכן מסייע לבעיה בגינה המטופל מבקש רישיון.

ניסיונות רבים היו לנו מול משה”ב בכדי לאשר את הפוסט טראומה כהתוויה מוכרת, אך ללא מענה. מעל מאתיים מחקרי סקר ועדויות מהעולם שהגשנו להם לא שינו וגם לא סיפורם האישי של מטופלים שסבלו מפוסט טראומה ושהקנאביס סייע להם מאוד. 

את אוגדן המחקרים הגשנו אני ומנהלת המחקרים של תיקון עולם לרעיית ראש הממשלה גב’ שרה נתניהו דרך מכר שלה שהוא הלום קרב בעצמו שישב וסיפר לה את סיפור חייו וכמה הקנאביס עוזר לו.  זמן לא רב לאחר מכן קיבלנו תשובה – היא הבטיחה לטפל בזה. ואכן, לא עבר הרבה זמן עד שהגענו לכנסת לדיון בוועדת הרווחה, העבודה והבריאות.

הרוחות בוועדה התלהטו די במהרה כשחולים חשפו בפני חברי הכנסת את הקשיים בהשגת רישיון וחידושו. עד אז, מספר המטופלים בקנאביס עקב פוסט טראומה עמד על בודדים. רובם קיבלו את הרישיון עקב פגיעות פיזיות כתוצאה מהשתתפות במערכות ישראל, אך מהר מאוד התברר כי הקנאביס מסייע להם רבות גם למול תסמיני הטראומה הקשים.

הלוחמים סיפרו שחזרו לישון היטב בלילות אחרי שנים ארוכות של שינה טרופה ומסוייטת, הם סיפרו שחזרו לתפקד, לעבוד, לרקום קשרים חברתיים ויותר מכל “חזרו הביתה מהמלחמה”, שבכוחם שוב לחבק את ילדיהם, לדאוג לצרכיהם ולא להיות נטל על משפחותיהם.

שי מאיר (צילום: מתן שגיא)
“המדיניות חייבת להשתנות” – כותב הטור, שי מאיר

אחד מבכירי משרד הבריאות באותם ימים לא התלהב מהרעיון. למעשה הוא התנגד נחרצות לאשר קנאביס רפואי לסובלים מפוסט טראומה כהתוויה מוכרת, אלא רק במקרי קיצון ורק לאחר שוועדה מיוחדת של משרד הבריאות תדון בכל תיק באופן פרטני ותאשר זאת נקודתית. בתום הוועדה, מצאנו את עצמנו בחדרו של יו”ר הוועדה, מתדיינים עם אותו בכיר על הנושא. הצגנו לו המלצות מפורשות מפסיכיאטרים מובילים ביניהם הקב”ן הראשי של צה”ל לשעבר, וגם כמה מחקרים מהעולם המחזקים את טענותינו. אך הבכיר עמד על סירובו בטענה כי לפי הנתונים שיש בידי משה”ב, בישראל ישנם מאתיים אלף נפגעי פוסט טראומה ממלחמות ישראל ומפיגועים ופעולות איבה, זאת לצד נפגעי ונפגעות אונס רבים שלא נכללו בספירה. “לאשר את זה, זה אומר לגליזציה, ואת זה אני לא יכול להרשות,” אמר לנו.

בשנת 2014, בחלוף כמעט ארבע שנים, נכנסה ההתוויה לתוקף. היום, יותר מאחת עשרה שנים אחרי, בישראל יש מעל שמונת אלפים לוחמים ואחרים הסובלים מפוסט טראומה ומטופלים עקב כך בעזרת קנאביס רפואי.

אבל זה לא מספיק. יותר מאחת עשרה שנים אחרי, אנחנו עדיין שומעים סיפורים על הקשיים הרבים שמלווים את הלוחמים הללו ובהם גם סיפורו הכואב של איציק סעידיאן.

המדיניות חייבת להשתנות, להיפתח. קנאביס רפואי זה טוב, וטוב שהרחיבו את ההתוויות ונותנים יותר רשיונות, אבל עצם קיומה של “רשימת התוויות” שרק היא מאפשרת קבלת רישיון, ודאי כאשר היא כוללת תנאים דרקוניים שרבים לא עומדים בהם – בדיוק כמו בוועדות הרפואיות שעבר סעידיאן – מחייבת מעצם קיומה מקרים ש”נופלים בין הכסאות”, או כאלה שהם על הסף של עמידה בתנאים ונדחים.

אחרי הרבה שנים שאני מטופל בעצמי, עובד ומנהל חברת קנאביס ועוקב אחר מה שקורה בענף הקנאביס הרפואי, הפתרון הוא לא עוד הוספת התוויה או עוד הפחתת סעיף דרקוני כזה או אחר. יש להסדיר את שוק הקנאביס לשימוש חופשי ובאחריות, למבוגרים, בפיקוח ותחת נהלים מאוד ברורים. כרגע, במיידי, כאקט של חמלה ואחריות חברתית יש לאפשר לכל רופא משפחה המאושר לתת מרשם לתרופות נרקוטיות לאשר טיפול בקנאביס ועל פי מינון, שהוא כרופא, רואה לנכון. מה שבטוח הוא שככה אי אפשר להמשיך.

הפחד מלגליזציה כבר הוכח בעולם כעכבר בעור נמר. היתרונות במהלך שכזה הינם גדולים, ערכיים ובעלי השפעה עצומה על הכלכלה והחברה. ומעל הכל, ההבנה והאחריות הגבוהה לטיפול בלוחמים שלנו צריכה לחלחל למסדרונות הגבוהים. אם יהיו פה אפילו 100 אלף לוחמים מטופלים, אנו נזכה לחברה מתוקנת יותר, בריאה יותר ושלווה יותר. והלוחמים היקרים שלנו יזכו סוף סוף לישון בשקט מהקרבות.


הבמה שלך!

רוצה לפרסם טור דעה?


חדשות