חברת הקנאביס של אהוד ברק בצרות: חייבת לבנקים יותר מ-100 מיליון ש”ח, ההכנסות צנחו ב-40%
מובילת שוק הקנאביס לשעבר מתמודדת עם ירידה דרמטית בהכנסות וחובות של מעל 100 מיליון ש"ח; החברה תלויה בפיצויי המדינה בעקבות נזקי מלחמה, בזמן שמתחרותיה מציגות צמיחה
בשנים האחרונות חווה שוק הקנאביס הישראלי מספר מגמות הפוכות – כאשר בכל פעם הוא נע ונד מקיצוניות לקיצוניות. עם התנעת האסדרה “החדשה” בענף, בשנת 2019, החלו לצוץ חברות קנאביס ישראליות כפטריות אחרי הגשם. שוק ההון הישראלי, המורכב במרבית המקרים מכספי הפנסיות וקופות הגמל של האזרחים באמצעות מנהלות הקרנות, לצד משקיעים פרטיים וכמה שמות מפורסמים, השקיע סכומים מצטברים של מאות מיליוני שקלים בחברות הסקטור בתוך כשנתיים בלבד. “כל מטאטא ירה”, וכל חברה שהזכירה את המילה ‘קנאביס’ חוותה עלייה במנייתה ויכלה לגייס סכומי עתק.
השינוי הטקטוני במאזן הכוחות
לא ניתן לצייר בצורה ברורה את קו פרשת המים, את הנקודה ממנה הכול השתנה, אבל בסוף שנת 2021 עד תחילת 2022 החלו להיראות סדקים בבועה. הרוב המוחץ של החברות רשמו הפסדים, ומקורות הכספים לגיוס החלו בתורם להתייבש.
לאט־לאט יצאו להן חברות מהבורסה המקומית, בגל שהתחילה חברת יוניבו עם הליך פשיטת־רגל אדיר מימדים עם חובות של כ-63.5 מיליון שקלים, והמשיך עם חברות כמו תיקון עולם שהפסידו סכומי עתק והפסיקו לחלוטין את העיסוק הישיר בתחום הגידול והייצור, או כמו קאנומד, אינטליקנה או קנאשור שהוציאו את פעילות הקנאביס מהבורסה או פרשו לגמרי מהתחום, או החברות IMC, פארמוקן ו-BOL שפשטו רגל בכל או בחלק מהטריטוריות של הפעילות. עליית הריבית שהחלה עם היציאה ממשבר הקורונה עודדה את המגמה, והשאירה מספר חברות ציבוריות בודדות פעילות בענף.
לאחר השינויים, היה יכול הצופה מהצד לחשוב שהמצב בשוק הקנאביס המקומי התמתן. חברת אינטרקיור (“קנדוק”) שבהובלת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, נתקבעה כמובילת השוק, הן מצד ההכנסות והן מצד הרווחים ועתודות המזומנים הגדולות. חברות אחרות, כמו שיח וטוגדר היו לכאורה “השחקניות המשניות”, הנאבקות על רווחיות בשוק של קונסולידציה.
אבל, דוחות המחצית הראשונה לשנת 2024 שפורסמו בשבועות האחרונים, מציגים שינוי טקטוני במאזן הכוחות, שני אולי רק ביחס למעבר הפתאומי של BOL מרווחיות גבוהה לפשיטת רגל (שינוי שלווה בתביעות בגין טענות לרשלנות בהיקף אדיר ממדים של רואי החשבון ומנהלי החברה).
הכנסות אינטרקיור צנחו ב-40%, ניצלה מהפסד של 16 מיליון שקל בזכות הפיצויים
על פי דוחות החציון, החברות שיח וטוגדר מובילות את הטבלה ברווחים, בעוד שאינטרקיור ראתה צניחה של כ-40% בהכנסות ביחס לאשתקד. הרווח של החברה התאפס, וזאת גם לאחר הפרשה של 16.4 מיליון שקלים כפיצוי מהמדינה. בשורה התחתונה, אינטרקיור הפסידה רק 6,000 דולר במחצית זו, אך אלמלא ההפרשה לפיצויים מהמדינה היא הייתה רושמת הפסד של יותר מ-16 מיליון שקלים.
הדבר המעניין הנוסף הוא שהכנסות המחצית הראשונה של אינטרקיור השנה, שהסתכמו ב-125.7 מיליון שקלים (כולל הכנסות מבתי המרקחת של החברה, של מוצרים שאינם בהכרח של החברה), משקפות ירידה של 14.4% גם ביחס להכנסות של 147 מיליון שקלים במחצית הקודמת, מחצית ב’ של 2023.
כלומר, נראה שהפגיעה הדרמטית שנגרמה למתקן הגידול המרכזי של החברה בקיבוץ ניר עוז במהלך אירועי 7.10, ממשיכה להשפיע על הפעילות בצורה משמעותית. החברה לא פרסמה חלוקה לרבעונים, כך שלא ניתן לדעת האם הייתה גם המשך הדרדרות במחצית בין רבעון 2 לרבעון 1, אבל מה שבטוח הוא שתוצאות המחצית הראשונה של השנה והשנייה של 2023, משקפות קצב שיא שלילי חדש של צניחה בהכנסות ביחס למחציות שקדמו להן.
אך הנתון המפתיע עוד יותר הוא, שמבחינה “תזרימית”, אותה העלתה אינטרקיור על נס בעבר, אך כעת כמעט אין אזכור לה בדוחות הכספיים, החברה חטפה מכה קשה עוד יותר. המזומנים ירדו ביחס למחצית המקבילה אשתקד מ-102 מיליון שקלים ל-19 מיליון שקלים בלבד, כלומר צניחה של 80 מיליון שקלים בקופת המזומן בתוך 12 חודשים בלבד.
חובות בנקאיים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקלים
כשמסתכלים יותר לעומק, ב”מאזן” שפרסמה אינטרקיור, כלומר החלק בדוח הכספי בו מפורטים הנכסים וההתחייבויות, ניתן לראות כי לחברה הלוואות מהבנקים בהיקף של 133 מיליון שקלים. בניכוי קופת המזומנים של החברה, מדובר בחובות של 113 מיליון שקלים.
מצד שני, סעיף “חייבים אחרים”, כלומר גורמים החייבים כספים לאינטרקיור, שבעבר נכללו בו בין היתר חברות קנאביס להן הלוותה החברה כספים, וכעת נכלל בו ככל הנראה גם הצפי של החברה לתשלומי פיצויים מהמדינה, זינק ב-66 מיליון שקלים.
החובות המשמעותיים של החברה, לצד הפסד של 16 מיליון שקלים שהחברה הייתה רושמת אלמלא היה צפי לפיצוי, מגדילים משמעותית את הצורך של החברה בקבלת פיצוי מרשויות המדינה.
בשורה התחתונה, נכון ל-2 המחציות האחרונות, אינטרקיור הפכה מחברה עם רווחיות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, לצד קופת מזומנים ענפה, לחברה השורפת מזומנים בהיקף משמעותי, ועם חובות עתק הרובצים על כתפיה. אלמלא תקבל פיצויי-עתק מהמדינה, היא עלולה להיקלע לצרות רציניות.
