הגומלת: מיכל וולדיגר – נציגת הבורות והרוע בכנסת ה-24

חץ לסופ"ש: חה"כ מיכל וולדיגר משמשת כנציגה העליונה בכנסת של קבוצות וארגוני "המטפלים", "הגומלים", תומכי הרדיפה, מעודדי האלימות וההפללה כלפי צרכני הקנאביס בישראל. וולדיגר מייצגת למעשה בשלמות יוצאת דופן את 3 הסיבות למלחמת ישראל באזרחיה החפים מפשע: רוע, בורות ואינטרסים

כאשר נחשפו תוצאות הבחירות לכנסת ה-24, התגלה שנפל דבר בישראל: הארגונים המפיקים רווח מהאלימות המאורגנת-מדינתית הנקראת גם מדיניות הפללת צרכני הקנאביס, שעושים זאת על ידי אספקה בכפייה של “טיפולים” שחלקם אלימים ולא אנושיים לצרכני סמים ובעיקר לצרכני קנאביס, זכו לנציגה אותנטית מתמיד בכנסת. 

עד לאחרונה, רבים מחברי הכנסת שימשו כמעין “אידיוטים שימושיים” בידי אותם גורמים, אלא שמאז הכנסת הקודמת נראה שכבר לא מקשיבים להם. הם נשמעים כמו תקליט שבור. אפילו אנשים כמו עומרי פריש, מנהל “כפר איזון”, אשר היה מגיע לועדות הכנסת לתמוך בהפללה ואלימות נגדנו, כבר עושים קולות של מי שמשלימים עם מה שהם מכנים “רוע הגזרה”, כלומר “הגזרה” שמשמעותה שמשטרת ישראל וגופי אכיפת החוק יפסיקו לספק להם מלאי שוטף של צרכני קנאביס חפים מפשע כלקוחות בכפייה שיאפשרו להם להמשיך לקבל מימון מהכיס הציבורי. 

נציגת “הגומלים”

נוכח עליית הנושא לסדר הציבורי בעת האחרונה, חשב אולי יו”ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ’, גם הוא ממובילי התמיכה באלימות ממוסדת נגד צרכני קנאביס, שיהיה נכון להכניס נציג או נציגה שיביאו את הקול של “הגומלים” מעמדת כח, כלומר – כחבר/ת כנסת. מי שנבחרה למלא את התפקיד היא עו”ד מיכל וולדיגר, אשר שוריינה במקום 2 ברשימת “הציונות הדתית”: עורכת דין ממעמד גבוה, בעלת אורח חיים דתי-בורגני מגבעת שמואל, שעוסקת שנים בנושא. על פי ויקיפדיה בשנת 2014 היא הקימה את אמונת”ך – ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה, למען פגועי נפש המתמודדים במקביל עם התמכרויות, והיא עומדת בראשו. היא גם חברת הנהלת “משפחות בריאות הנפש” ומיזם “מכורים לחיים” וחברת פורום בריאות הנפש הכולל נציגי עמותות העוסקות בתחום. ח”כ וולדיגר סירבה להשיב לשאלתי האם היא, קרוביה או חבריה, הרוויחו כסף מהפעילות הנ”ל, אך להערכתי היא עצמה פעלה בהתנדבות בנושא.

והיא אכן “מספקת את הסחורה”. וולדיגר מתפקדת כנציגה של המרוויחים הגדולים ממדיניות ההפללה. היא אולי באמת חושבת שהיא בן אדם טוב ואכפתי, אבל לדעתי, בליבה פנימה, היא מלאת רוע ושנאה נגד צרכני קנאביס ולכן מבקשת להפעיל אלימות חברתית ממוסדת נגדנו.

אין לי מושג איזו טראומה מובילה אדם לשנאה כזו. האם צרכן קנאביס גנב לה את השוקו והלחמניה כשהייתה ילדה קטנה? האם צרכני קנאביס איימו עליה במשהו? האם הילדים שלה או של חבריה נפגעו רגשית והיא מטיחה את האשמה בקנאביס במקום לבדוק מדוע אותו אדם בכלל נדרש לקנאביס מלכתחילה? 

אותו השיח – אותה הבורות

ח”כ וולדיגר, בדומה לכל אותם “גומלים” או “מטפלים בכפיה” שהיא מייצגת, אימצה את הטיעון הנדוש שכבר אי אפשר לשמוע: “ראיתי עשרות מקרים של בני נוער שחייהם נהרסו בגלל קנאביס”. בואו נשים רגע בצד את העובדה שעשרות או אפילו מאות שנפגעים מתוך מאות-אלפים – זה לא נתון משמעותי – אני חושב שהגיע הזמן להפנות את תשומת הלב לכך שהטיעון הזה שגוי מיסודו ופשוט מתעלם מכל מה שקרה בחייו של אותו אדם בטרם הוא צרך קנאביס. 

יש נתונים או אין נתונים? ח”כ וולדיגר קוראת בכנסת להמשיך לרדוף צרכני קנאביס חפים מפשע

אני לדוגמה מכיר מישהו שאבא שלו דפק לו, לאחיו ואולי גם לאימו, מכות רצח מאז שהיה בן 3. בגיל 12 הוא סבל מהתקף חרדה אחרי צריכת קנאביס. בזמנו קראו לזה פרנויה. הכניסו אותו לטיפול פסיכיאטרי במוסד סגור ומאז ועד היום, עוד מעט 30 שנה אחרי, כופים עליו לקחת כדורים, סמים קשים מאוד, 3 פעמים ביום. התוצאה: היום הוא נכה מוחית, מתהלך ברחובות העיר כזומבי מוזנח. ההורים שלו מאשימים את הקנאביס שהוא לקח. אני חושב שיש להם לא פחות אשמה. האם גב’ וולדיגר מתייחסת לכך? לא. “הקנאביס אשם”.

ראו לדוגמא את נאומה האחרון בכנסת, כאשר קראה בקול רם וללא בושה להמשיך את הפעלת האלימות המאורגנת נגד צרכני הקנאביס החפים מפשע. מה היא בעצם אמרה בנאום? “יש לי נתונים ביד, אבל אני מעדיפה לא להציג אותם וכן להתבכיין ולומר שצריך להמתין לפני שמפסיקים לרדוף צרכני קנאביס באלימות מאורגנת ממסדית”. להמתין עבור מה? לפי וולדיגר – “לנתונים על חוק הקנסות של ארדן”. מדוע? “כי אין מספיק נתונים”. אבל הלו! התחלת את הנאום בכך שאמרת שיש לך נתונים. אז מתי שיקרת גב’ וולדיגר? כשאמרת שיש לך נתונים או כשאת אומרת שאין מספיק נתונים?

אז קודם כל ברור לגמרי שח”כ וולדיגר כלל לא מכירה את חוק הקנסות. החוק הרי קובע רק שהשר לביטחון פנים ישלח סיכום תקופתי לגבי כמה דוחות נרשמו. את מי הנתונים האלה מעניינים בכלל? מכל מקום, בניגוד לדבריה, הסיכומים האלה דווקא כן הוגשו. משטרת ישראל אף הרחיבה במענה לפניות לפי חופש המידע וסיפקה נתונים לפיהם מדי חודש נרשמים אלפי קנסות על החזקת קנאביס, מדי שנה נפתחים אלפי תיקי משטרה על שימוש עצמי בקנאביס והאכיפה בשנה האחרונה – אפילו בתקופת הקורונה – אף עלתה!

לכן, אני מעריך שח”כ וולדיגר שיקרה בתחילת הנאום שלה, כשאמרה שהיא באה עם נאום מאורגן הכולל נתונים. היא לא אספה נתונים ולא בטיח. עוד אציין שלא הייתי מעלה את הדברים הללו על הכתב מבלי לפנות אליה קודם ולכן אכן פניתי אליה בתחילת השבוע בכמה שאלות. בין השאר ביקשתי לקבל לידיי את טיוטת אותו נאום בו טענה שיש בידיה נתונים שהיא העדיפה לא לחשוף אותם והחלה לבכות על כך שאין מספיק נתונים. או אפילו לקבל רק את הנתונים עצמם. וולדיגר הפנתה אותי לדובר שלה והוא מצידו לא חזר עם נתונים.

האם לגב’ וולדיגר הוכחות אמיתיות ל”נזקי הקנאביס הנוראיים” כפי שהיא טוענת? התשובה היא לא, אין לה, כי אין כאלה הוכחות. אי אפשר לייצר נתונים לתופעה שלא מתקיימת במציאות, אבל משום מה, מבחינתה, לדרוש מהמדינה להמשיך לייצר אלימות חברתית מאורגנת נגד צרכני קנאביס, עם זה אין שום בעיה, למרות היעדר הנתונים.

אלימות מאורגנת נגד צרכני הקנאביס “כדי לעזור להם” זה רוע טהור

התוצאה של מעשיה של ח”כ וולדיגר – ואת העובדה הזו אי אפשר להכחיש – היא המשך הפעלת האלימות המאורגנת-מדינתית נגד צרכני הקנאביס, וכל זאת במעין מתק שפתיים ודמעות בעיניים, תוך שהיא מספרת על רצונה “לעזור”. מה היא “העזרה” שהיא מציעה? ובכן, המשך האלימות החברתית המאורגנת נגד מי שלא פגעו באיש. על כך נאמר “עם עוזרים כאלה לא צריך אויבים”. 

במאמרו של הרב משה צוריאל, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, הוא מסביר מדוע הצבועים “אין בעולם רע מהם”; המשמעות של המילה “צביעות” ביהדות שונה מהשימוש הנפוץ בקרב משתתפי “האח הגדול” שמשתמשים בו כאילו מדובר בהטחת עלבון בסגנון “יא מניאק” מאחורי הגב. ביהדות, ההגדרה “צבועים” מתייחסת לאנשים מוחצנים, שמנסים להראות לכולם כמה הם צדיקים, אך שבפועל כוונותיהם אנוכיות ושעמוק בלב הם מתכוונים לפגוע. הרמב”ם אמר עליהם “הם מוסיפים על מה שהם חייבים, ומגזימים בחיצוניותם כדי לגנוב את דעת הבריות וכך ממאיסים את התורה”. כלומר, אנשים שמחזיקים בפיהם ערכים גדולים, רק כדי להסתיר קטנוניות ויוהרה. וזו חברת הכנסת וולדיגר – “האכפתית הגדולה” שרוצה “לעזור” לנו על ידי הפעלת אלימות מאורגנת נגדנו. 

זו לא צביעות רגילה, זהו רוע בצורתו הטהורה המתחפש לצדק. וולדיגר מבצעת חטא כפול: היא גם משתמשת באופן ציני בצערם האמיתי של אנשים פגועים רגשית ומנטלית, וגם קוראת לאלימות מאורגנת נגדם ונגד כלל צרכני הקנאביס – אלימות אשר תבטיח את המשך הפגיעה בהם במעין גלגל החוזר חלילה. 

האינטרסים הכספיים של “המטפלים”

לאורך שנים רבות אני טוען שיש שלוש סיבות בלבד לתמיכה במדיניות ההפללה נגד צרכני קנאביס: בורות, אינטרס או רוע. ברור כבר שגב’ וולדיגר הינה בורה וחסרת ידע רלוונטי בתחום הקנאביס, ואני גם טוען בנוסף שהיא כולה מונעת מרוע שמקורו לא ברור לי, אבל לא כדאי לעצור כאן. אני רוצה להציג נתונים על “תעשיית המטפלים” שוולדיגר מייצגת, כדי שתקבלו הבנה באיזה היקף כספי מדובר כאן. הנתונים שאני מספק לכם, כולם, התקבלו לאחרונה באופן רשמי על ידי משרד הרווחה ושירות המבחן, באמצעות פניה לפי חוק חופש המידע.

נתוני תשלומים למוסדות טיפול בגמילה בקנאביס
מקור: משרד הרווחה ושירות המבחן

בכל שנה יש 4,000 הפניות לקצין המבחן במשרד הרווחה על עבירות של שימוש או התמכרות לסמים שהן 20% מהפניות לשירות לא כולל תיקי נוער (להערכתי כ-1,000 תיקים). אמנם אין תיעוד של סוג הסם, אך על פי נתונים ידועים אודות היקפי אכיפה, לפחות 80% מהפניות הן על רקע צריכת קנאביס. כלומר, כ-3,200 מקרים בשנה מופנים לקצין המבחן, וזה מפנה לטיפולים שונים: “בקהילה”, “אשפוזיות” או ”טיפולים יומיים”. כפי שכבר כתבתי בטור קודם, רוב הטיפולים נעשים בשיטות כושלות ומזיקות. 

על טיפולים “בקהילה”, טיפול סגור של כ-7 חודשים, מקבל המכון 14,189 ש”ח לחודש, לכל “מטופל”. בשנים 2019-2021, הגיעו ל”טיפול” הזה בצו אזרחי 467 “מטופלים בכפיה” ובצו פלילי 296 “מטופלים בכפיה”. במקביל בזמן הזה, ללא כפיה, הגיעו 73 “מטופלים”. כלומר, יותר מ-91% מה”מטופלים” בקהילות הללו מגיעים לשם אגב סחיטה ואיומים. לפי מה שאני מבין מהדו”ח, המכונים הללו קיבלו ממשרד הרווחה בגין הטיפול הלא-ממש מוסרי הזה סכום כולל של כ-75 מליון ש”ח(!), וזה רק לגבי 2 קהילות מתוך 14, לא כולל את “האשפוזית” (טיפול חד-חודשי), לא כולל “טיפולים אמבולטוריים” ולא כולל “הוסטלים” (סוג של מעצר קהילתי בדירות שותפים שמוטל על מי שהצליחו לשרוד את כל 7 חודשי ה”טיפול” בקהילות האלה).  

אני מעריך שסה”כ התקציבים לכל המוסדות האלה מגיעים למאות מיליוני שקלים בשנה. אולי אפילו מיליארדים, מי יודע. האם הטיפולים האלה מועילים במשהו? להלן תשובת משרד הרווחה לשאלה החשובה הזאת: “אין נתונים אודות כמה סיימו את הטיפול בהצלחה, כלומר – לא חזרו להליך המשפט”. הבנתם? הם אפילו לא אוספים דברים בסיסיים כאלה. ואז גב’ וולדיגר עוד מעיזה להגיד מעל דוכן הכנסת שברשותה “יש נתונים” אבל גם, באותו הזמן, ש”אין מספיק נתונים” ולכן כביכול “אסור למהר לשנות את החוק”.

לכל הטורים של חץ-דוד לחצו כאן

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט