מחקרים בדקו: האם שימוש בקנאביס בהיריון פוגע בתינוק

סקירה מחקרית חדשה מאוניברסיטת קולומביה ניתחה עשרות מחקרים שהשוו בין ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם לכאלו שלא, ומצאה כי הביצועים הקוגניטיביים של אלו שנחשפו לקנאביס היו בטווח הנורמלי ב-99.7% מהמקרים.

ההשפעות של שימוש בקנאביס בזמן היריון על התפתחות העובר עדיין נחקרות, ונכון להיום אין קונצנזוס מדעי ברור לגבי השאלה האם קנאביס מזיק לעובר או לא. אמהות רבות מעדיפות, אולי בצדק, להימנע משימוש בקנאביס במהלך ההיריון כל עוד אין מסקנה מדעית ברורה לגבי הבטיחות של השימוש בכל הנוגע לעובר או לתינוק.

למעשה השימוש בקנאביס על ידי נשים הריוניות מעולם לא הוכח כמסוכן לעובר או לתינוק, וב-2017 גם משרד הבריאות בישראל נאלץ להודות בכך ולאשר לראשונה טיפול בקנאביס לאשה בהיריון בעקבות עתירה לבג”ץ. אך גם אם אין נזק בריאותי, לשימוש בקנאביס בהיריון עלולות להיות השלכות *חוקיות* קשות על האם ועל הילד שלה.

כאשר תינוק נולד עם בעיה כלשהי, אחת הבדיקות שנוהגים לערוך לו היא בדיקת טוקסיקולוגיה כדי לשלול שימוש של האם בסמים במהלך ההיריון. במדינות רבות, אם הבדיקה יוצאת חיובית עבור THC, הדבר מהווה עילה להתערבות של שירותי הרווחה ואף ללקיחת התינוק מאמו ונקיטת הליכים פליליים נגדה.

לאורך השנים מחקרים רבים השוו בין היכולות של ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם לכאלו שלא, וניסו לקבוע האם לחשיפה לקנאביס ברחם יש השפעה כלשהי על העובר או השלכות על התפקוד של התינוק או של הילד בשלב מאוחר יותר בחיים. סקירה מחקרית חדשה שפורסמה לאחרונה בחנה את כל המחקרים שנערכו בנושא עד היום, וערכה ניתוח סטטיסטי של הממצאים שהתקבלו.

“למרות שקיימים מעט מאוד מחקרים שמצאו השפעה שלילית מובהקת של חשיפה לקנאביס ברחם, הדעה הרווחת בציבור היא שקנאביס רעיל לעובר, והמדיניות החוקית בנושא משקפת את האמונה הזאת,” נכתב בפתיחת הסקירה המחקרית, שנערכה ע”י חוקרים מאוניברסיטת קולומביה ומהמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק (NYSPI) ופורסמה לפני כחודשיים בכתב העת Frontiers in Psychology.

“השינויים שמתרחשים לאחרונה במעמד החוקי של הקנאביס במדינות שונות מעלים תהיות ודאגות לגבי השימוש בו ע”י נשים בהריון וההשפעה שעלולה להיות לו על התפתחות העובר,” נכתב. “עם זאת, למרות שהשימוש בקנאביס נפוץ בקרב נשים בגילאי 20-40, מחקרים (1, 2, 3) מראים כי השימוש בו במהלך ההיריון אינו נפוץ, וגם הנשים שכן משתמשות בו בתחילת ההיריון לרוב מפסיקות בהמשך ההיריון”.

לדברי החוקרים “במחקרים (1, 2) שבחנו התפתחות פיזיולוגית מוקדמת, לא נמצא כל קשר בין חשיפה לקנאביס ברחם לפגיעה במדדים פיזיולוגיים של התינוק בלידה כמו היקף ראש או משקל בלידה. למרות זאת, ישנם בקהילה המדעית מי שחוששים שמא החשיפה לקנאביס ברחם אמנם לא גורמת לשינויים פיזיולוגיים מובהקים בפעוטות, אך עלולה לגרום שינויים מוחיים קטנים שיתבטאו בשלב מאוחר יותר בחיים בחסכים בתפקוד הקוגניטיבי”.

“הסקירה המחקרית שביצענו לא מצאה ראיות מספקות לשינויים קוגניטיביים בצאצאים שנחשפו לקנאביס ברחם,” נכתב בסיכום המאמר. “אנו חוששים כי פרשנות מוטעית של מערכת היחסים המורכבת בין שלל הגורמים הסוציו-אקונומיים ואחרים שמשפיעים על התפקוד של ילד עלולה לגרום נזק לנשים בהריון ולילדים שלהן, משום שהיא מובילה למדיניות של ענישה ומעצימה סטיגמה חברתית שאיננה מוצדקת”.

“במקרים מסוימים,” הוסיפו, “הסטיגמה הזו מובילה להפרדת ילדים ממשפחותיהם, ואפילו למאסר של האם. המדיניות הזאת מתבססת על ההנחה שחשיפה לקנאביס ברחם גורמת להשפעות שליליות בלתי הפיכות, בייחוד על התפקוד הקוגניטיבי. הממצאים של הסקירה המחקרית הנוכחית מראים כי יש לשקול מחדש האם ההנחה הזאת נכונה, על מנת לוודא שהמדיניות שלנו בנושא איננה גורמת לנזק גדול יותר מזה שגורם הסם עצמו”.

החוקרים ניתחו את הממצאים שהתקבלו מ-45 מחקרים שונים שנערכו לאורך השנים, בהם נבחנו הביצועים הקוגניטיביים של ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם מול כאלו שלא, בשלל תחומים שונים. בכל אחד מהמחקרים, הילדים ביצעו מבחנים שבחנו יכולות קוגניטיביות שונות כמו קשב ממושך, זיכרון, אינטליגנציה כללית, קואורדינציה מוטורית, יכולת מילולית, הסקה מתמטית, ועוד.

בסך הכל, נערכו בכל המחקרים יחדיו 1,001 השוואות בין הביצועים של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם לאלו שלא, ב-1,001 מדדים קוגניטיביים שונים בהם הם נבחנו. הניתוח הסטטיסטי של התוצאות מראה כי הביצועים של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם היו פחות טובים רק במיעוט קטן של המבחנים האלו (3.5% מסך כל המבחנים שנערכו), ובמקביל דווקא יותר טובים בכמה מבחנים אחרים (1% מסך כל המבחנים).

על פניו, התוצאות מראות שב-96.5% מהתחומים הקוגנטיביים שנבחנו במחקרים השונים הביצועים של ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם היו זהים לביצועים של אלו שלא נחשפו, או טובים יותר, ופחות טובים ב-3.5% הנותרים. אלא שישנן סיבות רבות להטיל ספק גם בתוצאות שהתקבלו באותן 3.5% מההשוואות בהן הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם הציגו ביצועים טובים פחות.

הביקורת העיקרית שמפנה הסקירה הנוכחית כלפי המחקרים ההשוואתיים הללו היא שבכולם נערכה השוואה בין הביצועים במבחנים שונים של קבוצת נבדקים שנחשפו לקנאביס ברחם לבין קבוצת נבדקים אחרת שלא נחשפה, אך בהרבה מהם לא נערכה בנוסף לכך גם השוואה בין ציוני הנבדקים שנחשפו לקנאביס ברחם לציון הממוצע באוכלוסייה לאותו גיל, אלא רק לציון של הנבדקים האחרים במחקר.

בסקירה הנוכחית, החוקרים השוו מיוזמתם את הציונים שקיבלו הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם בכל המבחנים שנערכו להם לממוצע הציונים באוכלוסייה הכללית, וגילו שהביצועים שלהם היו מתחת לטווח הממוצע רק ב-0.3% מסך כל ההשוואות שנערכו. במילים אחרות, ב-99.7% מהמבחנים הקוגניטיביים שנערכו עד היום לילדים שנחשפו לקנאביס ברחם, הביצוע שלהם היה בטווח הנורמלי לגיל שלהם.

ביקורת נוספת שמעלים החוקרים מתייחסת לכך שכדי לבחון את ההשפעות של חשיפה לקנאביס ברחם, יש להשוות בין שתי קבוצות של ילדים שההבדל היחיד ביניהן הוא שקבוצה אחת נחשפה לקנאביס ברחם והשנייה לא. זה כמובן ממש לא פשוט, משום שהסטטיסטיקה מראה שילדים שנחשפו לקנאביס ברחם נוטים להיות שונים מהילדים האחרים גם בתחומים נוספים – הם באים ממשפחות עניות יותר, להורים שלהם יש השכלה נמוכה יותר, וישנו סיכוי גבוה יותר שאמא שלהם השתמשה גם באלכוהול, טבק, או סמים במהלך ההיריון, בנוסף לקנאביס.

כל אלו נקראים משתנים מתערבים, וכל אחד מהם עשוי להוות הסבר חלופי לפער שנמצא במחקרים שהשוו בין הביצועים הקוגניטיביים של הילדים משתי הקבוצות. כדי להתמודד עם פערים שכאלו מנסים חוקרים להקפיד לבצע בקרה סטטיסטית על המשתנים המתערבים הללו ולצמצם את ההשפעה שלהם כמה שיותר, אך לא ניתן לנטרל אותה לחלוטין.

החוקרים סיכמו את הממצאים והמגבלות של המחקרים השונים בטבלה אשר מציגה את גודל המדגם, את גיל הילדים שעליו הם נערכו, ואת מספר המדדים הקוגניטיביים בהם נערכה השוואה בין הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם לאלו שלא (בטבלה המקורית מופיע הפירוט המלא של כל המדדים הקוגניטיביים השונים שנבדקו בכל מחקר, וגם מחקרים נוספים שבחנו נבדקים בוגרים יותר והגיעו לתוצאות דומות).

מפרט: תוצאות חיוביות במחקר (אין הבדל בתפקוד הקוגניטיבי בין ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם לכאלו שלא, ואם יש הבדל אז הוא דווקא לטובת הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם) מסומנות בצבע ירוק, תוצאות שליליות במחקר (התפקוד הקוגניטיבי של ילדים שנחשפו לקנאביס ברחם פחות טוב מזה של ילדים שלא נחשפו) מסומנות בצבע אדום, ותוצאות מעורבות מסומנות בצבע כתום.

מחקרמדגםמדדים שנבדקוממצאיםהערות
Fried and Watkinson
1988
297 תינוקות בגיל 12-24 חודשים
מתוכם 35 שנחשפו באופן קבוע לקנאביס ברחם
41התפקוד הקוגניטיבי של התינוקות בני ה-12 חודשים שנחשפו באופן קבוע לקנאביס ברחם היה יותר טוב באחד
מתוך 41 המדדים שנבדקו (מבחן BSID: primary cognition composite). בשאר המדדים לא נמצאו
הבדלים בין הקבוצות.
Richardson et al.
1995
1,088 תינוקות בגיל 9-19 חודשים
מתוכם 418 שנחשפו לקנאביס ברחם בתדירות כלשהיא
מתוכם 130 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע או כמעט קבוע
36התפקוד הקוגניטיבי של התינוקות בני ה-9 חודשים שאמותיהם השתמשו בקנאביס באופן קבוע בהריון (אך לא
של אלו שהשתמשו מדי פעם) היה פחות טוב באחד מתוך 36 המדדים שנבדקו (מבחן (BSID: mental development index).
בשאר המדדים לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
1. הביצועים של קבוצת הביקורת במחקר היו גבוהים יותר מהביצועים הממוצעים באוכלוסייה הכללית. הציונים
שקיבלו הילדים בני ה-9 חודשים שאמותיהם השתמשו בקנאביס באופן קבוע בהריון היו פחות טובים מאלו
של קבוצת הביקורת, אך לא פחות טובים מהממוצע באוכלוסייה הכללית.
2. אמהות במדגם דיווחו גם על שימוש בטבק ואלכוהול, אך לא נעשתה בקרה כדי לשלוט על משתנה זה.
Singer et al.
1999
74 תינוקות עד גיל חודשיים
מתוכם 58 שנחשפו לקנאביס ברחם
4לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Singer et al.
2002
415 ילדים בגילאי 6, 12, ו-24 חודשים
מתוכם 102 שנחשפו לקנאביס ברחם
6לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Noland et al.
2003a
51 תינוקות בגיל 9-12 חודשים
מתוכם 9 שנחשפו לקנאביס ברחם
4לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Singer et al.
2005
352 תינוקות בגיל 6-12 חודשים
מתוכם 107 שנחשפו לקנאביס ברחם
24התינוקות בני ה-6 חודשים שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע במהלך השליש האחרון להריון ביצעו מהר יותר
מטלות של זיכרון חזותי. מדובר בדבר חיובי, אך לפי החוקרים זמן הביצוע כשלעצמו לא בהכרח מעיד על זיכרון
חזותי טוב יותר. בשאר המדדים לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Richardson et al.
2008
261 תינוקות בגיל 16 חודשים
מתוכם 85 שנחשפו לקנאביס ברחם
57לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Fried and Watkinson
1990
263 ילדים בגיל 3-4 שנים
מתוכם 60 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 38 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע
38התפקוד הקוגניטיבי של הילדים בני ה-3 שנחשפו לקנאביס ברחם מדי פעם (אך לא באופן קבוע) היה יותר טוב
באחד מתוך 38 המדדים שנבדקו (ביצועים מוטוריים).
התפקוד הקוגניטיבי של הילדים בני ה-4 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע (אך לא מדי פעם) היה פחות טוב
ב-3 מתוך 38 המדדים שנבדקו (סולמות ביצוע מילולי וזיכרון של McCarthy, ומטלת עיבוד שמיעתי).
1. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים בסולמות McCarthy לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן
לקבוע האם ישנה חשיבות קלינית לממצאים.
2. האמהות שדיווחו על שימוש קבוע בקנאביס היו צעירות יותר, עניות יותר, ובעלות רמת השכלה נמוכה יותר
מהאמהות האחרות, ואלו משתנים שעשויים להוות הסבר חלופי להבדלים שנמצאו בין הקבוצות.
Hayes et al., 199156 ילדים בגיל 4-5, מתוכם 30 שנחשפו לקנאביס ברחם36לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
O’Connell and Fried
1991
56 ילדים בגיל 6-9, מתוכם 28 שנחשפו לקנאביס ברחם27לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Fried et al., 1992a126 ילדים בגיל 6
מתוכם 33 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 19 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע.
14נמצא קשר בין תדירות החשיפה לקנאביס ברחם לביצוע פחות טוב של הילדים באחד מתוך 14 המדדים
שנבדקו (מדד של אימפולסיביות / קשב ממושך – Gordon vigilance task, total correct and omissions).
בשאר המדדים שנבדקו לא נמצאו הבדלים.
1. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים בסולמות McCarthy לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן
לקבוע האם ישנה חשיבות קלינית לממצאים.
2. נמצא מתאם בין תדירות החשיפה לקנאביס ברחם למדד האימפולסיביות, אך לא נמצא הבדל בין הקבוצות
השונות בציון הממוצע שלהן במדד זה.
3. לאמהות שדיווחו על שימוש קבוע בקנאביס הייתה רמת השכלה נמוכה יותר, מה שעשוי להשפיע על
התוצאות.
4. אמהות במדגם דיווחו גם על שימוש בטבק ואלכוהול, אך לא נעשתה בקרה כדי לשלוט על משתנה זה.
Fried et al., 1992b272 ילדים בגיל 5-6
מתוכם 68 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 43 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע
28לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Day et al., 19941,902 ילדים בגיל 3
מתוכם 512 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 145 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע בשלבים שונים של ההריון
135עבור ילדים אפרו-אמריקאים בלבד: נמצא קשר בין תדירות החשיפה לקנאביס ברחם בשליש הראשון של
ההריון לביצוע פחות טוב באחד מתוך 135 המדדים שנבדקו (מדד אינטליגנציה כללית –
SBIS-IV: verbal reasoning), ובין תדירות החשיפה לקנאביס ברחם בשליש השני של ההריון לביצוע פחות
טוב
במדד אחר של אינטליגנציה כללית (SBIS-IV: short-term memory). לא נמצאו הבדלים נוספים.
1. לאמהות האפרו-אמריקאיות שדיווחו על שימוש קבוע בקנאביס במהלך ההריון הייתה רמת השכלה נמוכה
יותר בהשוואה לשאר האמהות במדגם, מה שכנראה מסביר מדוע הממצאים התקבלו רק עבור ילדים אפרו-
אמריקנים.
2. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן לקבוע האם ישנה
חשיבות קלינית לממצאים.
3. אמהות (מכל גזע) שדיווחו על שימוש קבוע בקנאביס דיווחו גם על יותר שימוש באלכוהול וסמים אחרים
בהשוואה לשאר האמהות במדגם, אך לא ברור אם נעשתה בקרה כדי לשלוט על משתנה זה.
4. לא ניתן להעריך כראוי יכולת בתחום קוגניטיבי כלשהו על סמך הביצועים במדד קוגניטיבי אחד בלבד.
Leech et al., 19991,825 ילדים בגיל 6
מתוכם 501 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 152 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע בשלבים שונים של ההריון
6התפקוד הקוגניטיבי של הילדים שאמותיהם השתמשו בקנאביס בשליש השני של ההריון היה פחות טוב באחד
מתוך 6 המדדים
שנבדקו, ויותר טוב במדד אחר של אותו המבחן (עשו יותר טעויות של הכללה שגויה אך גם פחות טעויות של
השמטה במבחן CPT-III שבודק קשב וערנות)
1. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן לקבוע האם ישנה
חשיבות קלינית לממצאים.
2. חלק מהאמהות דיווחו גם על שימוש בטבק, אלכוהול, וקוקאין בהריון, ולכן קשה להעריך את ההשפעה
הבלעדית של החשיפה לקנאביס ברחם.
Noland et al., 2003b270 ילדים בגיל 4, מתוכם 76 שנחשפו לקנאביס ברחם.3לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Frank et al., 2005208 ילדים בגיל 4, מתוכם 38 שנחשפו לקנאביס ברחם.3לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Noland et al., 2005301 ילדים בגיל 4, מתוכם 85 שנחשפו לקנאביס ברחם.2לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Beeghly et al., 2006160 ילדים בגיל 6 ו-9, מתוכם 35 שנחשפו לקנאביס ברחם.6לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Mayes et al., 2007130 ילדים בגיל 8-10, מתוכם 89 שנחשפו לקנאביס ברחם.2לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Bennett et al., 2008231 ילדים בגיל 4, 6, ו-9, מתוכם 35 שנחשפו לקנאביס ברחם.15לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Singer et al., 2008371 ילדים בגיל 9, מתוכם 114 שנחשפו לקנאביס ברחם.18התפקוד הקוגניטיבי של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם היה פחות טוב באחד מתוך 18 המדדים שנבדקו
(מדד מהירות עיבוד – WISC-IV, coding). לא נמצאו הבדלים אחרים בין הקבוצות.
1. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן לקבוע האם ישנה
חשיבות קלינית לממצאים.
2. חלק מהאמהות דיווחו גם על שימוש בטבק, אלכוהול, וקוקאין בהריון, ולכן קשה להעריך את ההשפעה
הבלעדית של החשיפה לקנאביס ברחם.
Fried et al., 1997131 ילדים בני 9-12, מתוכם 31 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 20 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע
48לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Fried et al., 1998131 ילדים בני 9-12, מתוכם 39 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 19 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע
60התפקוד הקוגניטיבי של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע (אך לא מדי פעם) היה פחות טוב במדד
אחד (WISC-III object assembly subtests) ויותר טוב בשלושה מדדים (מדדי קשב ממושך –
Gordon vigilance task correct and commissions, מדד יכולת הבנה
WISC-III comprehension subtest) מתוך 60 המדדים הקוגניטיביים שנבדקו. לא נמצאו הבדלים אחרים.
1. לאמהות שדיווחו על שימוש קבוע בקנאביס הייתה רמת השכלה נמוכה יותר משאר האמהות במדגם, וכך גם
לאבות של ילדיהן.
2. לא בוצעה השוואה בין ציוני הנבדקים לציון הממוצע באוכלוסייה הכללית, כך שלא ניתן לקבוע האם ישנה
חשיבות קלינית לממצאים.
3. חלק מהאמהות דיווחו גם על שימוש בטבק, אלכוהול, וקוקאין בהריון, ולכן קשה להעריך את ההשפעה
הבלעדית של החשיפה לקנאביס ברחם.
Hurt et al., 2009120 ילדים בני 12, מתוכם 15 שנחשפו לקנאביס ברחם.14לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות.
Rose-Jacobs et al.
2011
137 ילדים בני 12-14, מתוכם 33 שנחשפו לקנאביס ברחם
מתוכם 15 שנחשפו לקנאביס ברחם באופן קבוע.
10התפקוד הקוגניטיבי של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם מדי פעם (אך דווקא לא של אלו שנחשפו לקנאביס
ברחם באופן קבוע) היה פחות טוב במדד אחד (מדד תפקודים ניהוליים Design fluency: total correct
switching) מתוך 10 המדדים הקוגניטיביים שנמדדו. לא נמצאו הבדלים אחרים בין הקבוצות.
1. העובדה שנמצא הבדל בביצועים של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם מדי פעם אך לא בביצועים של אלו
שנחשפו אליו ברחם באופן קבוע מצביעה על כך שיש משתנה אחר שמשפיע על התוצאות. אם חשיפה
לקנאביס ברחם גורמת לנזק, הרי שחשיפה קבועה אליו ברחם אמורה לגרום לנזק גדול עוד יותר.
Rose-Jacobs et al.
2012
119 ילדים בני 11, מתוכם 25 שנחשפו לקנאביס ברחם.10התפקוד הקוגניטיבי של הילדים שנחשפו לקנאביס ברחם היה יותר טוב במדד אחד (מדד ביצועים אקדמיים –
מבחן WIAT-II: spelling). לא נמצאו הבדלים אחרים בין הקבוצות.
חדשות