Back to homepage - Cannabis Magazine

האם קנאביס מרפא וירוסים כמו קורונה – ומי מפיץ את השמועות

האם קנאביס או רכיבים בו יעילים לטיפול במחלות נגיפיות? הטענה הזו מופצת בימים האחרונים על רקע התפרצות הקורונה, אך היא רחוקה מלהיות מוכחת מדעית. בדקנו מה באמת אומרים המחקרים בנושא ומאיפה הגיעו השמועות.

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בעולם החלו להתרוצץ ברשת טענות וידיעות מזויפות על הסגולות המוכחות כביכול של קנאביס כנגד נגיפים כמו קורונה ואחרים. הן מופצות לא רק דרך אתרים קיקיוניים או גולשים אלמוניים ברשתות החברתיות, אלא גם בסיוע של חברות מוכרות בענף ואפילו מפיו של פרופסור.

אחד כזה הוא פרופ’ גרשום זייצ’יק, שמציג את עצמו כפרופסור מומחה מטעם האוניברסיטה העברית. לפני כשבועיים הוא פירסם ביוטיוב סרטון עם הכותרת “קנאביס אינדיקה מזרז החלמה מוירוס קורונה”. נכון להיום יש לסרטון כבר כמעט 30 אלף צפיות למרות שההרצאה, המוזרה, לא באמת מוצגת מטעם האוניברסיטה ולא מבוססת על שום מחקר, ניסוי, או מאמר מדעי – כך גם הוא מודה בדיעבד בשיחה עם מגזין קנאביס.

ההרצאה נפתחת בהקדמה על צמח הקנאביס הכוללת טעויות שמעידות על היעדר ידע בסיסי בנושא, למשל טענה כי “קנאביס אינדיקה מכיל CBD ולא מכיל THC, וקנאביס סאטיבה מכיל THC ולא מכיל CBD”, או טענה כי “קנאביס אינדיקה מרדימה סרטן וקנאביס סאטיבה לא מרדימה סרטן”.

קנאביס אינדיקה 'מרדימה סרטן' וקנאביס סאטיבה לא - טענות שגויות מתוך הרצאתו של פרופסור גרשום זייצ'יק
קנאביס אינדיקה ‘מרדימה סרטן’ וקנאביס סאטיבה לא – טענות שגויות מתוך הרצאתו של פרופסור גרשום זייצ’יק

פרופ’ זייצ’יק ממשיך עם הטענה המרכזית של ההרצאה, שגורסת כי CBD (או כפי שהוא מכנה אותו – ‘קנאביס אינדיקה’) מזרז את ההחלמה מנגיף הקורונה ומקצר משמעותית את פרק הזמן שבו השהייה בקרב החולה עדיין מדבקת עבור אחרים.

מי שציפה שפרופסור זייצ’יק יציין מקור כלשהו לטענותיו צפוי להתאכזב, כי הסרטון לא מכיל בדל של ראיה שתתמוך בה. כאמור לא מחקר, לא ניסוי, לא מאמר, אפילו לא עדויות אנקדוטליות. בשיחה עם המגזין הפרופ’ זייצ’יק התחמק מלתת תשובות ברורות.

חיפוש ב-Google Scholar לא מעלה שום מאמר אקדמי על קנבינואידים כטיפול פוטנציאלי עבור נגיף הקורונה הנוכחי, וגם לא עבור נגיפי הקורונה האחרים כמו נגיף ה-SARS. חיפוש שמו של פרופסור זייצ’יק, שטוען בביטחון ביוטיוב טענות כל כך מרחיקות לכת בנושא כה קריטי לבריאות הציבור מבלי לציין שום מקור עבורן, מראה כי הוא לא פרסם שום מאמר אקדמי מאז שנת 2004. הוא גם מעולם לא פרסם שום מאמר אקדמי שעסק בקנאביס או בקנבינואידים.

דיברנו עם האוניברסיטה העברית שאישרה לנו שפרופסור זייצ’יק לא מרצה בה או מטעמה, ולא נמנה כיום על הסגל האקדמי שלה. זה לא מונע ממנו לפתוח את כל ההרצאות שלו ביוטיוב עם שקופית שמציגה אותו כפרופסור בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ונותנת את הרושם שההרצאה ניתנת במסגרתה.

בערוץ היוטיוב של הפרופ’ ניתן למצוא טענות שנויות במחלוקת בנושאים נוספים, חלקן סותרות לחלוטין את הקונצנזוס ברפואה המודרנית. לדוגמא הוא טוען שעישון סיגריות לא גורם לסרטן, שלימפומת הודג’קינס היא בכלל לא לימפומה או סרטן, שאוטיזם וסכיזופרניה הן מחלות נגיפיות, כמו גם סוכרת סוג 1, שניתן לרפא את מחלת האיידס בעזרת חיסון לאבעבועות שחורות, ועוד.

עישון אינו גורם לסרטן, ואת מחלת האיידס ניתן לרפא באמצעות החיסון לאבעבועות שחורות (מכונה 'החיסון של ג'נר' ע"ש ממציאו, אדוארד ג'נר) - טענות הזויות מהרצאותיו של פרופסור גרשום זייצ'יק ביוטיוב
עישון אינו גורם לסרטן, ואת מחלת האיידס ניתן לרפא באמצעות החיסון לאבעבועות שחורות (מכונה “החיסון של ג’נר” ע”ש ממציאו, אדוארד ג’נר) – טענות הזויות מתוך הרצאותיו של פרופסור גרשום זייצ’יק ביוטיוב

יצרנו קשר עם פרופסור זייצ’יק, השוהה בגרמניה, כדי לשאול אותו האם בכל זאת יש לו מקור כלשהו לתת לטענות שלו בדבר קנאביס ונגיף הקורונה בהרצאה. “היום אני לא מפרסם מחקרים בעיתונות מדעית, בגלל שהם לא אוהבים את זה”, הסביר זייצ’יק. הוא סיפר כי הגיע למסקנה שקנאביס מזרז את ההחלמה מקורונה בעקבות קריאת כתביו של ריק סימפסון, ולטענתו גם כמה מאמרים בנושא ב-Google Scholar.

כאשר הקשנו וציינו שריק סימפסון מעולם לא כתב על וירוס הקורונה ושב-Google Scholar לא מופיע שום מאמר על קנבינואידים וקורונה, והזמנו אותו לשלוח לנו מאמרים כאלו אם יש לו, הוא הודה שאין לו מקור שמתייחס לפוטנציאל של קנבינואידים כטיפול לקורונה וטען שהסיק זאת בהסתמך על כתביו של החוקר דייוויד בולטימור.

אך דייוויד בולטימור, ככל הידוע, מעולם לא עסק בנושא הקנאביס, ומעולם לא פרסם טענות בדבר היכולת שלו או של הרכיבים הפעילים בו, הקנבינואידים, לטפל בחולי קורונה. “כדי להבין איך הגעתי לזה, זה היסק של שעתיים דיבורים, אז אני מציע לכם פשוט להתעלם ממני”, אמר זייצ’יק.

“אני כפרופסור וחבר הפקולטה של האוניברסיטה העברית, התפקיד שלי הוא לבדוק את כל הדברים ולירוק רק את התמצית, וזאת המסקנה שלי, Take it or leave it.” סיכם. “פרופסור עם ניסיון כמוני, יש לו המון ניסיון והמון ידע, ואני לא יכול להעביר את זה לעיתונאים”.

הטענה של זייצ’יק לפיה הוא אינו יכול להסביר את החשיבה המדעית שלו לעיתונאים כי הם פשוט לא יבינו הייתה עשויה אולי להיות משכנעת, אילו הוא כן היה טורח להסביר אותה לקהילה המדעית. אבל כפי שהוא אומר לנו בעצמו, הקהילה המדעית “לא אוהבת” את הטענות שלו, אז הוא הפסיק לפרסם אותן בכתבי עת מדעיים.

ניתן רק לשער שהסיבה שהקהילה המדעית לא אוהבת את הטענות של זייצ’יק היא כי רף ההוכחה שנדרש לה כדי להשתכנע באמיתותן הוא גבוה יותר, בלשון המעטה, מזה שנדרש לקהל שלו ביוטיוב. בנוסף, פרסום הטענות שלו בכתב עת מדעי יחשוף אותו לביקורת עמיתים נוקבת מצד חוקרים אחרים בתחום – ולמי יש כוח להתמודד עם ביקורת? הרבה יותר קל לפרסם טענות מדעיות ביוטיוב, שם אין מדענים שיפריכו אותן.

אז הטענות בדבר היעילות של קנבינואידים נגד וירוסים כמו קורונה או מחלות נגיפיות בכלל הן שמועות לכל היותר ואינן מגיעות ממקורות מדעיים אמינים. אבל מה באשר לטענות עצמן? האם לקנאביס או לרכיבים בו יש פוטנציאל לרפא, להקל, למנוע, לזרז את ההחלמה, או לעזור באיזושהי דרך כנגד נגיף הקורונה או נגיפים אחרים? בדקנו מה באמת אומרים המחקרים.

קנאביס כטיפול פוטנציאלי לוירוסים ומחלות נגיפיות כמו קורונה

המחקרים שנערכו בנושא מראים כי THC מדכא את המערכת החיסונית, ועשוי דווקא להחמיר תחלואה ויראלית. זאת הסיבה שהוא עוזר למי שסובל ממחלות אוטו-אימוניות כמו טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, דלקת מפרקים שגרונית, ועוד, בהן צריך דווקא לרסן את התגובה החיסונית.

ומה לגבי הקנבינואיד הלא ממסטל קנאבידיול (CBD)? באתרי אינטרנט שמוכרים מוצרי CBD, גם בעברית, ניתן למצוא באופן קבוע טענות על כך ש-CBD הוכח כיעיל בטיפול בנגיפים כמו וירוס אפשטיין-בר, הפטיטיס C, הרפס, שלבקת חוגרת, ועוד. הטענות האלו נועדו כמובן להגביר את המכירות, אך הן רחוקות מלהיות מוכחות מדעית.

ל-CBD יש השפעות אנטי-דלקתיות חזקות שתועדו במחקרים רבים. זה אולי נשמע כמו דבר חיובי, אבל במצב של תחלואה ויראלית אקוטית זה דווקא דבר רע – הדלקת היא נשק חיוני של מערכת החיסון בקרב שלה נגד הנגיף הפולש, והפחתת התגובה הדלקתית של הגוף תפגע ביכולת שלו להילחם בנגיף.

דלקת היא כאמור דבר רצוי וחיובי כאשר היא נמשכת לפרק זמן קצר ועוזרת להילחם בוירוס – זאת נקראת דלקת אקוטית. דלקת הופכת לדבר רע רק כאשר מדובר בדלקת כרונית – כזאת שנמשכת זמן רב וגורמת בעצמה לנזק חמור יותר לגוף מזה שגורם האויב (או מה שהיא מזהה בטעות כאויב) שהיא מנסה להילחם בו.

זה בדיוק מה שקורה במחלות האוטו-אימוניות שהזכרנו קודם, או במקרים בהם מערכת החיסון תוקפת גורם בלתי מזיק, ודווקא המתקפה שלה נגדו היא זו שבאופן פרדוקסלי גורמת לנזק רקמתי ופיברוזיס. השימוש בנוגדי דלקות כמו CBD מיועד, אם כן, לדלקת כרונית, ובמצבים של דלקת אקוטית הוא עשוי דווקא לגרום ליותר נזק מתועלת.

חשוב להבחין בין מקרי הידבקות בהם הפתולוגיה נגרמת מהרג ויראלי של תאים ע”י הנגיף עצמו, לכאלו בהם דווקא התגובה החיסונית כנגד הנגיף היא זו שגורמת לאימונופתולוגיה (פתולוגיה חיסונית), שעשויה לעתים להתבטא בתסמינים שמזוהים בטעות כתסמינים של הוירוס עצמו.

הסיבה שהאבחנה הזאת חשובה היא ברורה, שכן שני תרחישי ההידבקות האלו דורשים התערבויות טיפוליות הפוכות – אחת במטרה להגביר את התגובה החיסונית והשניה במטרה לרסן אותה. תרופה שיעילה עבור המצב הראשון תגרום דווקא להחמרה במצב השני, ולהפך. על פי רוב המחקרים שנעשו עד היום, קנאביס, או לפחות ה-THC וה-CBD שבו, הם תרופה מהסוג השני – זה שמרסן את המערכת החיסונית, לא מחזק אותה.

הסיבה ש-CBD מקבל לאחרונה תשומת לב בתור טיפול פוטנציאלי גם עבור תחלואה ויראלית אקוטית שנגרמת מהנגיף עצמו היא לא בגלל התכונות האנטי-דלקתיות המוכחות שלו, אלא בגלל התכונות האנטי-ויראליות שכביכול יש לו בנוסף אליהן – אך אלו עדיין רחוקות מלהיות מוכחות. בסקירה מחקרית חדשה שפורסמה לפני כחודשיים בירחון Cannabis and Cannabinoid Research נכתב כך:

“מחקרים טרום-קליניים מציעים כי CBD עשוי להיות יעיל בטיפול במחלות ויראליות כמו הפטיטיס C וסרקומת קפושי, אך עדיין אין ראיות קליניות לכך. נכון להיום קיימים רק 3 מחקרים שתומכים בשימוש ב-CBD במצבים של פתולוגיה ויראלית, כאשר שניים מהם הם ניסויים במבחנה ורק אחד בבעלי חיים (עכברים). היכולת לנבא על סמך מחקרים אלו מה יהיו ההשפעות בבני אדם היא נמוכה מאוד.”

Cannabidiol for Viral Diseases: Hype or Hope? (Cannabis and Cannabinoid Research, 2020)

הטענה של-CBD יש תכונות אנטי-ויראליות, כלומר יכולת להרוג נגיפים בגוף האדם, מבוססת אם כן על שלושה מחקרים ראשוניים, כשמתוכם שניים נערכו על תאים במבחנה בלבד – לא בבעלי חיים או בבני אדם. המחקר השלישי נערך על עכברים, אך הראה רק אפקט אנטי-דלקתי נגד דלקת כרונית שנגרמה מהתגובה החיסונית לנגיף, ולא אפקט אנטי-ויראלי נגד הנגיף עצמו. כפי שהסברנו קודם, פעילות אנטי-דלקתית היא רצויה בדלקת כרונית, אך לא בדלקת אקוטית.

היכולת להסיק מהמחקרים שנערכו בתאים במבחנה על ההשפעות בבני אדם היא נמוכה משום שלעתים קרובות התוצאות שמתקבלות בניסויים במבחנה הן הפוכות מאלו שמתקבלות לאחר מכן בניסויי המשך על בעלי חיים. כך לדוגמא ברשימת המחקרים שלפניכם ניתן לראות כי THC הצליח לעצור את ההתרבות של נגיף ההרפס באחד המחקרים שנערכו על תאים במבחנה, אך דווקא החמיר את הנגיף בכל המחקרים שנערכו בבעלי חיים משום שדיכא את תגובתה של מערכת החיסון אליו.

מקור המחקרניסוי במבחנה / ניסוי בחייםוירוסים שנבדקוקנבינואיד שנבדקתוצאות
Infection and Immunity, 1979בחיים (עכברים)הרפס סימפלקס מסוג 2, ליסטריה מונוציטוגנסTHCדיכא את התגובה החיסונית לנגיפים והגביר את התמותה.
Journal of General Virology, 1985בחיים (עכברים)הרפס סימפלקס מסוג 2THCעיכב את התגובה החיסונית לנגיף, החמיר את פצעי ההרפס והתקלפות העור, והגביר את התמותה.
Society for Experimental Biology and Medicine journal, 1986בחיים (עכברים)הרפס סימפלקס מסוג 2THCדיכא הפרשת אינטרפרון אלפא ובטא (חלבונים שמטרתם להילחם בנגיף).
Society for Experimental Biology and Medicine journal, 1986בחיים (אוגרים)הרפס סימפלקס מסוג 2THCהפחית את העמידות לנגיף והגביר את התמותה.
Journal of General Virology, 1980במבחנה (תאים של בני אדם וקופים)הרפס סימפלקס מסוג 1 ומסוג 2THCמנע מהנגיף להתרבות.
Society for Experimental Biology and Medicine journal, 1986במבחנה (תאים של קופים)הרפס סימפלקס מסוג 2THCהגביר פי 100 את חדירת הוירוס לתאים.
Immunopharmacology and Immunotoxicology, 1987גם וגם (עכברים ותאי סיב עובריים של עכברים)הרפס סימפלקס מסוג 2THCדיכא את התגובה החיסונית לנגיף.
BMC Medicine, 2004במבחנה (תאי B)וירוס אפשטיין בר, סרקומת קפושי, הרפס סימפלקס מסוג 1, MHV-68THCעיכב משמעותית את התרבות נגיפי ההרפס וה-MHV-68, עיכב באופן מתון יותר את הנגיפים האחרים.
Journal of the American Association for Cancer Research, 2007במבחנה (תאים אנושיים)סרקומת קפושיTHCהגביר את קצב ההתרבות וההתפשטות של הנגיף.
Journal of Pharmacology and Experimental Therapeutics, 2007בחיים (עכברים)אינפלואנזהTHCהגביר את העומס הנגיפי ע”י הפחתת כמות המקרופאגים והלימפוציטים המגויסים ללחימה בו.
Journal of Hepatology, 2005בחיים (מחקר מתאמי המשווה נשאים של הנגיף שמעשנים קנאביס לכאלו שלא)הפטיטיס Cקנאביסהחמיר את הפיברוזיס של הכבד.
Clinical Gastroenterology and Hepatology, 2008בחיים (מחקר מתאמי המשווה נשאים של הנגיף שמעשנים קנאביס לכאלו שלא)הפטיטיס Cקנאביסהחמיר את הפיברוזיס של הכבד ואת המחלה.
Journal of Life Sciences, 2005בחיים (עכברים)HIV-1THCדיכא את התגובה החיסונית והגביר פי 50 את קצב התרבות הנגיף.
Journal of Pharmacognosy Research, 2017במבחנההפטיטיס CCBDעיכב ב-86.4% את התרבות הנגיף.
Genes & Cancer, 2012במבחנה (תאים אנושיים)סרקומת קפושיCBDהפחית את התרבות התאים הנגועים בנגיף, הגביר את האפופטוזה (מוות מתוכנן של תאים), מנע היווצרות סוגי סרטן שמקושרים עם הנגיף.
Neurobiology of Disease, 2013בחיים (עכברים)TMEVCBDשיפר סימפטומים מוטוריים והפחית דלקת מוחית בשלב הכרוני של הנגיף, אך לא הראה השפעה אנטי-ויראלית ישירה או עקיפה על הנגיף.

מה שמסבך את העניין עוד יותר זה שגם התוצאות שמתקבלות בשני סוגי המחקרים הללו עשויות להיות שונות מאלו שיתקבלו בבני אדם. ניסויים בבעלי חיים הם הדבר הכי קרוב לניסויים בבני אדם, אך לא ניתן להסיק מהם מסקנות ודאיות לגבי ההשפעות בבני אדם.

אז הסברנו למה בעייתי להסיק מסקנות מהמחקרים הראשוניים על התכונות האנטי-ויראליות של CBD – אבל מה בכל זאת אומרים המחקרים הראשוניים האלו על CBD? נסכם אותם בקצרה. כפי שניתן לראות בטבלה, במחקר הראשון CBD עיכב משמעותית את התרבות נגיף הפטיטיס C במבחנה (אך לא הייתה לו השפעה על נגיף הפטיטיס B).

ההשפעה האנטי-ויראלית של CBD נגד הפטיטיס C, כפי שנמדדה במחקר, שקולה לזו של אינטרפרון אלפא – חלבון שמופרש ע”י מערכת החיסון כתגובה לזיהומים ויראלים ומהווה את אחד הנשקים החשובים ביותר שלה נגדם. זה אמנם ממצא מרשים, אבל מצד שני, החוקרים השוו את היעילות של CBD גם לזו של התרופה סופוסבוביר שנועדה לטיפול בהפטיטיס, וגילו כי היעילות שלה כנגד הנגיף גבוהה משמעותית מזו של CBD. המסקנה שנגזרת מכך היא ש-CBD יעיל כנגד הנגיף בערך באותה מידה של התגובה הטבעית של מערכת החיסון, אך אינו יעיל כמו התרופות שכבר קיימות לטיפול בו.

במחקר השני תאי עור אנושיים טופלו ב-CBD לפני שהודבקו בנגיף סרקומת קפושי. ל-CBD לא הייתה השפעה על היכולת של הנגיף להדביק את התאים, אך הוא הפחית את התרבות התאים הנגועים, הגביר את האפופטוזה (מוות מתוכנן של תאים) שלהם, ומנע היווצרות סוגי סרטן שמקושרים עם סרקומת קפושי. מדובר בתוצאות מרשימות שמצדיקות מחקרים נוספים בנושא – אך הן עדיין תוצאות שהתקבלו במבחנה, והן התקבלו עבור נגיף אחד בלבד (סרקומת קפושי).

המחקר השלישי נערך בעכברים ועוסק כפי שאמרנו בדלקת כרונית – מצב בו התגובה הדלקתית של מערכת החיסון לנגיף הוא זו שגורמת לנזק, ולא הנגיף עצמו. במצב כזה, כאמור, יש לרסן את פעילות המערכת החיסונית, ולא להגביר אותה.

העכברים במחקר הודבקו בנגיף ה-TMEV, נגיף שהנזק ממנו לא נגרם באופן ישיר על ידו, אלא דווקא ע”י הניסיונות של מערכת החיסון להילחם בו, כפי שקורה במחלה אוטו-אימיונית. בניסיונותיה להילחם בנגיף ה-TMEV, מערכת החיסון תוקפת את שכבת המיאלין שמצפה את האקסונים במערכת העצבים, ויוצרת דלקת כרונית במוח.

אם התסמינים האלו נשמעים מוכרים, זה בגלל שאלו בדיוק התסמינים של טרשת נפוצה (MS) – מחלה אוטו-אימונית שנגרמת בגלל ניסיונותיה של מערכת החיסון להילחם במה שהיא תופסת כאיום (נכון להיום עוד לא ברור לגמרי מה גורם לתגובה החיסונית ההרסנית הזאת בטרשת נפוצה). חוקרים משתמשים בנגיף ה-TMEV בדיוק בשביל מטרה זאת, על מנת לייצר תסמינים של טרשת נפוצה בעכברים כדי לדמות אצלם את המחלה ולנסות לטפל בה.

במחקר הנוכחי, הפעילות האנטי-דלקתית של CBD הפחיתה את הדלקת הכרונית במוח שנוצרה מהתגובה החיסונית ל-TMEV, ובהתאם גם שיפרה את תסמיני הפגיעה המוטורית אצל העכברים. עם זאת, CBD לא הראה שום יעילות אנטי-ויראלית כנגד הנגיף עצמו – הוא לא עיכב את ההתרבות וההתפשטות שלו בגופם של העכברים. התוצאות האלו תואמות את הממצאים של מחקרים קודמים רבים שהראו כי ל-CBD יש אפקט אנטי-דלקתי שעשוי לסייע לטפל בדלקת כרונית, אך הן לא מראות אפקט אנטי-ויראלי שעשוי לסייע בתחלואה ויראלית אקוטית.

שורה תחתונה: אז האם קנבינואידים יעילים נגד וירוסים?

ראשית מאוד תלוי באיזה נגיף מדובר, והאם התחלואה במקרה הנתון נגרמת מהנגיף עצמו או מהתגובה החיסונית אליו. לקנאביס יש יעילות גבוהה במצבים בהן הפתולוגיה נובעת מהתגובה החיסונית לנגיף ולא מהנגיף עצמו, וזאת הסיבה שהוא עוזר למי שסובל מדלקות כרוניות וממחלות אוטו-אימוניות כמו טרשת נפוצה, מחלת קרוהן, דלקת מפרקים שגרונית, ועוד.

אך כאשר מדובר בתחלואה ויראלית אקוטית, שבה הנגיף עצמו הוא זה שגורם לפתולוגיה ונדרשת תגובה חיסונית חזקה כמה שיותר כדי למנוע ממנו להתרבות ולהרוג אותו, אין ראיות לכך שקנאביס עוזר. מחקרים שנערכו בבעלי חיים מראים ש-THC עלול דווקא להחמיר את המצב, ע”י הפחתת היכולת של מערכת החיסון להילחם בנגיף.

מחקרים ראשוניים שנערכו במבחנה כן הראו אפקט אנטי-ויראלי של CBD נגד כמה נגיפים ספציפיים, אך הממצאים האלו עדיין לא שוחזרו בהצלחה בבעלי חיים. חשוב לזכור שגם חלק מהמחקרים שנערכו לפני כן על THC במבחנה הראו יעילות אנטי-ויראלית, אך מחקרי המשך שנערכו בבעלי חיים לא הצליחו לשחזר את התוצאות החיוביות האלו, ואף הגיעו לתוצאות הפוכות לחלוטין. בהחלט אפשרי שאותו דבר יקרה גם במחקרי ההמשך על CBD בבעלי חיים.

בג"ץ הלגליזציה בעוד:

Close