ח"כ שפע: "אגיש את הצעת החוק ללגליזציה אחרי אישור התקציב"

היום נערך דיון נוסף בנושא לגליזציה בועדת הסמים של הכנסת בראשות ח"כ רם שפע. הדיון עסק הפעם במוכנות החברה העסקית והאזרחית ללגליזציה בישראל ובסופו הודיע שפע כי יגיש בקרוב את הצעת החוק ללגליזציה

ח"כ רם שפע (העבודה), יו"ר ועדת הסמים של הכנסת, קיים היום (ג') דיון שיעסוק במוכנות החברה האזרחית והעסקית ללגליזציה בישראל, זאת במסגרת סדרת דיונים שהחל לקיים לאחרונה, לדבריו לקראת הסדרה מתוכננת של שוק הקנאביס הישראלי. בתום הדיון הודיע כי בכוונתו להגיש את הצעת החוק ללגליזציה בתוך מספר שבועות מיד לאחר אישור התקציב.

כזכור, לפני כחודשיים העריך ח"כ שפע בשיחה עם מגזין קנאביס כי הצעת החוק ללגליזציה שהוא הגיש תאושר בקריאה טרומית עוד בשנת 2021, דבר שכרגע נראה שלא יקרה עקב התנגדותה של מפלגת רע"מ הכפופה למועצת השורה ולחוקי האיסלאם. כזכור, גם ניסיון לאשר בכנסת אי הפללה בלבד כשל, בין השאר בגלל התנגדות זו.

לשם העברת חוק לגליזציה ללא תמיכת רע"מ זקוקה הקואליציה לתמיכה או לפחות לאי-התנגדות של מפלגת הליכוד מהאופוזיציה. בליכוד אגב הגישו לאחרונה הצעת חוק משלהם ללגליזציה. אם שתי ההצעות תאוחדנה יובטח רוב מוחץ בעד, אך אם לא, סביר שהליכוד יצביעו נגד. אם יצביעו בעד יהיה מעניין לראות כיצד מפלגת רע"מ תגיב במקרה כזה.

רם שפע (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש90)
ח"כ רם שפע, יו"ר ועדת הסמים של הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש90)

לגבי טענות שעלו כלפי הנוסח של הצעת החוק ללגליזציה שהוא הגיש – הכוללת הקמת מאגר צרכנים רשום, מותירה את הענף בידי משרד הבריאות ואולי אף בידי היק"ר ואוסרת על גידול קנאביס ביתי לשימוש עצמי – מסביר ח"כ שפע שגם ככה כל הצעת חוק עוברת שינויים בדיונים בועדות במהלך הליך החקיקה, כך שאין משמעות אמיתית לנוסח המקורי של ההצעה.

למגזין קנאביס מסר ח"כ שפע כי עד נובמבר הוא מקווה "להכשיר כמה שיותר לבבות במשרדי ממשלה וחברי הכנסת". לדבריו, משיחות שקיים לאחרונה עם נציגים בצד הימני של המפה הפוליטית, דווקא "יש פתיחות לשמוע" ונכונות כלשהי להסכים ליוזמה בכפוף לסעיפים בחוק שיעסקו בהסברה, מניעה וטיפול, "שירגיעו" את המתנגדים.

דיון בועדת הסמים: מוכנות החברה העסקית והאזרחית ללגליזציה

ח"כ רם שפע יו"ר הועדה פתח את הדיון: "הדיון הזה חשוב ביותר כדי לשמוע מה קורה בשטח, גם ממגדלים, גם מצרכנים, שיסבירוו מה באמת קורה ביום-יום ביחס לקנאביס בהיבטים שונים. ההתייחסות כרגע לקנאביס בקואליציה היא מורכבת וזה מחייב אותי לעשות עבודה ולהגיש את הצעת החוק בבשלות המיטבית. המטרה היא להטיב עם אזרחים שכבר שנים נעשה להם עוול. בסוף הדיון אציג בקצרה את התכנית שלי לאיך נכון להוביל את השינוי של תפיסת הקנאביס בישראל. כשאנחנו מדברים על לגליזציה, אנחנו מבינים שראשית יש מציאות, המדינה לא יכולה לעצום עיניים שיש מעל מיליון משתמשים שעושים שימוש פנאי. במשך המון שנים המדינה מפלילה אינספור אנשים ובסופו של דבר אנחנו רוצים לעשות את זה גם לשיפור האופן בו המדינה מתמודדת עם מתמכרים, ולתת טיפול מיטבי. לי יש הליך סדור לאופן שבו אני רואה את ההליך הזה קורה, אני מקיים המון פגישות מכל הקשת הפוליטית, גם מהאופוזיציה, ואני חושב ומתכוון מיד אחרי אישור התקציב להעלות שוב את הצעת החוק שלי ללגליזציה בתקווה שחברי הכנסת יצטרפו. יש לזה הרבה שותפים".

ח"כ לשעבר יפעת קריב, כיום בחברת תיקון עולם קנביט: "לנו חשוב להזמין את חברי הועדה לביקור במפעלים, כדי שתראו מה קורה בשטח. אם מסתכלים על דו"ח מררי, מסקנות הועדה (הבינמשרדית, מ"ק), נכתב כי "יש צורך להכיר בשימוש בקנאביס בישראל ולהכיר במציאות שבה ציבור שלם עובר על החוק". יש שימוש נרחב בחומרים לא חוקיים ואנחנו אומרים בואו נהפוך את התעשייה הזאת לחוקית. אנחנו רוצים שזה יקרה בכנסת הזאת, והתעשייה מוכנה לשתף פעולה בכל מה שצריך, בקשר שבין המגזר העסקי לרגולטור. הכנסות השימוש הנרחב בקנאביס באופן חוקי יאפשרו להקים קרן למימון ציבורי של קנאביס לחולים. בשם התאחדות התעשיינים יש פורום קנאביס שמרכז את פעילות המפעלים בענף הקנאביס. בשמו אני מזמינה אתכם לפגישה עם פורום המנכ"לים ולהקשיב לתעשייה שהולכת יד-ביד עם הרגולטור ועם המטופלים."

נועה בראל, מנכ"ל חוה בערבה: "אני גם מנהלת חוות קנאביס וגם אמא. אם אני צריכה במשפט אחד להגיד הכל, אגיד 'תתעוררו'. החוף קיים, רק שימו את המציל שיסדיר את זה בצורה נכונה. בשוק השחור מתגלגלים מיליארדים כל שנה. זה כסף שיכול להיות ממוסה ולחזור למטרות טובות, לחינוך. כרגע אנחנו מעלימים עין ונותנים לשוק השחור לשלוט. כשמדברים על לגליזציה, על הסדרה, לא מדברים רק על תפרחות, יש המון תעשיות שיכולות להנות מזה, מחקר, רפואה, תיירות, בדומה לענף היין. יש פוטנציאל מעניין מאוד. כתושבת הערבה יש כאן הזדמנות חשובה. צריך לפתוח את הראש ולא רק לדמיין ג'וינטים בכל מקום. בערבה יש היום 4 חוות קנאביס רפואי, זה עשרות משרות איכותיות, כולן של ישראלים. הושקעו בתעשיה הזאת כמעט מיליארד שקלים. יש לנו היום עודפי ייצור, חוות מגדלות וגם דברים שהם מצויינים אין יכולת לשווק אותם".

מיקי עופר, רוקח ראשי של חברת בול פארמה: "ב-2016 פורסמה החלטת הממשלה לגבי קנאביס רפואי, בעקבותיה הוקמו תעשיות עתירות ידע וכסף. כ-10 מפעלים, הרבה מאוד חממות, ועמדנו בתקנים בינלאומיים. אנחנו הולכים לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו רוצים שאזרחי מדינת ישראל יקבלו את כל מה שיש, מוצר ללא חיידקים, ללא חומרי הדברה, לדברים האלה יש תקנים, אבל לעשות קידום שיאפשר לכולם, זה לשפוך את התינוק עם המים.

עומרי פריש, מנהל כפר איזון: "הקמתי את כפר איזון לפני 21 שנה, פרויקט בהודו של מזעור נזקים. אני חושב שאנחנו נמצאים במקום שהדיון הוא על רכבת שיצאה מהתחנה וצריך רק לעסוק בתועלת מול הנזק. אני רוצה להציג את הצד השני לזה של החברות והעוסקים. יש מאות ואלפי פניות של אנשים שנפגעו רק מקנאביס. זה לא אומר שצריך לעצור את המהלך אלא לתת תשובות לכל מיני סוגיות. מה עושים עם בני נוער וצבא, נושא הנהיגה, הזליגה של ארגוני פשיעה לתוך העניין, הזליגה של הקנאביס הרפואי לשוק הפנאי. 80%-90% משוק הפנאי היום הוא קנאביס רפואי ולא שום דבר אחר. לעשות הפרדה בין קנאביס לחשיש ושמנים ו-CBD לתת תשובה לסמים כמו MDMA וקטאמין. דבר אחרון זה הנושא של התקציבים. כל מי שקרא את החוק של אי הפללה כתוב שכל התקציבים ילכו למניעה וטיפול ואף שקל לא הגיע לשם. יש להסדיר את זה ולהיערך לדור החדש של נפגעי הקנאביס שצריכים מענים אחרים וגישה אחרת. זה לא אומר שצריך לעצור, אבל הערבוב בין לגליזציה והיעדר הפללה וקנאביס רפואי גורם להרבה בלבול ואי-הבנה בשטח. גם אם רק 10% ממיליון נפגעים זה 100,000."

נציגת המרכז הישראלי להתמכרויות: "יש בסיס לחששות מלגליזציה, הבעיה זה לא החומר, אלא אותן אוכלוסיות סיכום שמשתמשות בחומר. מגיעים אלינו הרבה מאוד חבר'ה צעירים בגלל פסיכוזה, בגילאי 25+, וזה מאוד מדאיג. החששות שלנו שסביב הלגליזציה צריך להכשיר אנשי מקצוע.

עו"ד חץ-דוד, עלה ירוק: "בניגוד לדוברים לפני, אינני עוסק בעסק הפרטי שלי וברצון לפתח תעשייה או לעזור לחקלאות הישראלית או לתעשיית הגמילה שהיא תעשייה מפוקפקת כשלעצמה. הסיפור הוא לא הקנאביס, אלא הפגיעה ההמונית בזכויות אדם בסיסיות של צרכני קנאביס. יש מאות אלפי אנשים שצריכים לקום בבוקר להבנה שהמדינה היא האויב שלהם, שהיא רוצה לקחת מהם כסף, למנוע מהם לעבוד, להכניס אותם לכלא. צרכני קנאביס לא יכולים לקרוא למשטרה אם פרצו להם לבית מחשש שיעשו להם בדיקה כי זה נשאר חודשיים בגוף. צרכני קנאביס לא יכולים לנהוג, הם בקושי יכולים להתגרש כי אם במהלך הליך גירושין יגידו שה צרכני קנאביס, אפליו ברישיון, רוב השופטים יגידו שיש בזה פגיעה בכשירות ההורית. כלומר יש כאן אפליה בוטה לכל אורך הדרך שהשיא שלה הוא עבירה של 3 שנות מאסר על צריכת קנאביס. זה אנשים שמרחיקים אותם ממקומות עבודה, זה דברים בסיסיים. אני פונה לשתי מפלגות: הליכוד, שמתנגדת להצעת חוק להפסקת הפללת צרכני קנאביס. ומה הם אומרים? שזה חוק לא טוב, שהם יגישו חוק יותר טוב, ואחרי שבוע הוא מגיש את אותו חוק. והשני זה מנסור עבאס (רע"מ) שסוחט את הממשלה בכל צעד, וסוחט גם את העניין של הקנאביס כשהוא מצמיד את זה לטיעון האיסלאם. צרכני קנאביס הם 27% ומכל חתכי החברה".

אורי, חוקר רגולציה בפורום קהלת: "סקרנו כמה מולים מהעולם ובלטו שניים במיוחד – אחד בקולורדו שהצליח והשני בקליפורניה שנכשל. בקולורדו יש כללים פשוטים, אם אתה רוצה לפתוח חנות לקנאביס אתה צריך להגיש בקשה, לשלם אגרה, לעמוד בתקנות, בדרישות אבטחה ואיכות ועוד, וזה לא מאוד מסובך ואכן נפתחו הרבה חנויות קנאביס בקולורדו, שמכניסות הרבה כסף למדינת קולורדו, ככה שכמעט כל הקנאביס שנצרך בקולורדו הוא חוקי. בקליפורניה הנהיגו לגליזציה כמה שנים קודם לכן וקבעו רגולציה מאוד מורכבת כך שמאוד קשה ומאוד יקר לעמוד בתנאים ולכן הקנאביס החוקי בקליפורניה הוא יקר יותר מזה של השוק השחור ולכן הרבה מאוד צרכנים ממשיכים לקנות מסוחרים לא-חוקיים. ההערכות הן ש-80% מהקנאביס בקליפורניה נמכר בשוק השחור, זאת אומרת שאין אפשרות למנוע מכירה לקטינים, לפקח על האיכות, להטיל מיסוי וכל הכסף מפרנס עבריינים. כלומר – ככל שמנסים להחמיר יותר ברגולציה לא מצליחים לפקח בכלל. יש גם תהליך טבעי, אינרציה, כלומר בני אדם ממשיכים לעשות מה שהם רגילים. בקנאביס כולם רגילים לקנות מסוחרי סמים עבריינים ואם הלגליזציה לא תיעשה בצורה נוחה ופשוטה ויהיה קשה להיכנס לשוק החוק אנשים ישארו בשוק הלא חוקי. הדפסנו לאחרונה מסמך בעניין כשההמלצה שלנו היא שרישוי העסקים יהיה פשוט וקל, שהעלות שלהם היא סבירה, שהמיסוי לא יהיה גבוה מדי, לא להדיר אנשים עם עבר פלילי מתעשיית הקנאביס כפי שעשו ברבות מהמדינות. אבל דווקא הרבה מהאנשים שעובדים ביות בתחום הזה, שיש להם ניסיון, יש להם עבר פלילי, היינו רוצים לראות אותם יוצאים מהעולם הפלילי ולכן מומלץ לא להדיר אותם מהשוק החוקי. המלצה האחרונה זה להתיר גידול לצריכה עצמית והחזקה של עד 30 גרם ויותר כי רוצים לאפשר לאנשים לצרוך ולגדל קנאביס ולא רק לתאגידים הגדולים."

עו"ד שי לאל, יו"ר העמותה להגנה על הציבור מנגע הסמים: "זה לא יעזור, ברגע שאתה עושה לגליזציה, זה סותר כל חינוך והסברה של שימוש בקנאביס. הצעירים יתפסו לגליזציה כהיתר להשתמש בסם והשימוש יעלה. כולנו מדברים על קנאביס בעולם, אין לגליזציה של קנאביס בעולם, יש רק שתי מדינות בעולם שעשו את זה. המצב באורוגוואי קטסטרופה, בני נוער שם מסטולים בשיעורים, יש שם שימוש בכל סוגי הסמים, כולל קנאביס. בקנדה יש 13% עליה בשימוש בקנאביס בקרב בגירים. אני מכיר את הנתון של ירידה של 45% בקרב בני נוער אבל צריך להתייחס לנתון הזה בזהירות. כולם פה מדברים על בני נוער אבל מה עם צעירים, בני 20, 30, הם נפגעים, יש למעלה מאלף נפגעים מקנבינואידים כל שנה. לפני 10 שנים היו 100. צריך להתעורר, לגליזציה זה נזקים. מדברי על רווחים, אבל כדי להילחם בשוק השחור צריך הוצאות. תמיד השוק השחור יהיה יותר זול. אנחנו נטבע בנפגעים. בכל היחידות של צה"ל יש משתמשים. אם תהיה לגליזציה יהיה לנו צה"ל מסטול מול חיזבאללה צלול. זה קורה כבר כיום אבל זה רק יחמיר. המצב יהיה גרוע הרבה יותר. כי לגליזציה זה לגיטימציה לשימוש בסם, ולכן צה"ל מתנגד אבל אתם משתיקים להם את הקול. גנץ תומך בזה ולכן לצבא קשה להתמודד עם זה. הדרך להתמודד עם השימוש בקנאביס זה לא לגליזציה אלא הסברה כדי לעצור את השימוש. צריך לעצור את התעשיה של הקנאביס הרפואי שהיא תעשיית טבק מס' 2, יחד עם התקשורת, הם מממנים מחקרים, גורמים אינטרסנטיים עומדים מאחוריהם. כדי לעצור את השימוש יש לפעול בדרכים המסורתיות, על ידי משטרה, חינוך והסברה, אין דרכי קיצור, לגליזציה זה בדיוק ההפך, וכל מי שחושב שזה יפחית את השימוש זה כמו שאתן לכולם רשיונות לנשק זה יפחית את הנפגעים מירי. אני קורא לכולם ליצור איתי קשר כדי לעצור את זה. אין אף איש מקצוע שתומך בלגליזציה, כולם או מתנגדים או מגמגמים. כל מי שמתעסק בסמים או בקנאביס מתנגד לזה והם יודעים למה הם מתנגדים לזה".

נציג מועצת התלמידים הארצית: "אם רוצים לתת לדג לחיות בשקית של מים, צריך שלא יהיו חורים בשקית כדי שלא תהיה פגיעה. לכן כשעושים צעד כזה צריך לדאו לסתום קודם את כל החורים. אם בני נוער רוצים להשיג חומר או סם, אפשר להשיג אותו בלחיצת כפתור, זה מאוד זמין. המטרה שלנו היא לגרום להם לא לרצות להשתמש בחומרים האלה בכלל".

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי: "אני רוצה לשים כמה אמיתות על השולחן, יש אמירה לפיה יש לקבוע דברים על פי נתונים ומידע ולא על פי פייסבוק וטוקבקים. למען הסר ספק שר הבריאות תומך בלגליזציה של קנאביס תוך כדי אחריות של המדינה על האזרחים כמו שנאמר בדו"ח ועדת מררי. עמדת רוב חברי הצוות כי הנזק בשימור המצב הקיים, שקנאביס הוא עבירה פלילית, גדול ממדיניות אחרת של לגליזציה, בכפוף אבל להבטחת מנגנון הסברה ומנגנון טיפול בנפגעים ובנזקים ככל שיהיו. יחד עם זאת אנחנו כמשרד בריאות חייבים לומר: צריך להגביל ככל הניתן את השימוש בקנאביס רפואי לזה הניתן בתרופות מתוך הנחה שקנאביס הוא סם מסוכן כהגדרתו בחוק, ההנחה שהקנאביס כמו תרופות אחרות איננו תרופת פלא כמו כל תרופה. דבר נוסף – היק"ר לא קובע חוקים. את החוקים קובעת כנסת ישראל. כי יש הרבה טענות שהיק"ר יכול לשנות את החוק, ובכן הוא לא יכול. הרחבת מניפת ההתוויות נשקלת ואנחנו חייבים להפריד את הדיון בין הרפואי, חלקו נדון בביהמ"ש, וכמו שמשרד הבריאות לא סבור שיש לאפשר שימוש בתרופה ללא תשתית מדעית, כך גם לגבי קנאביס. לאור הישיבה שהיתה עם שר הבריאות אתמול, ויהיו עוד. כיום בישראל יש 102,000 מטופלים, באסדרה הישנה לא היו כללי איכות, היו מספר מועט של מגדלים, 8 בלבד, היום יש 36 חוות ריבוי, 32 חוות גידול, 9 מפעלי ייצור וכולם עומדים בתקינה, שמבטיחה שהמטופל יקבל את המוצר הטוב ביותר והאיכותי ביותר. רוב הקנאביס נצרך בעישון ועמדת משרד הבריאות כלפי עישון ידועה אך נכון להיות אין דבר אחר. אנחנו מסכימים במשרד שצריך לקיים את הדיון על מנת לקבוע תכנית פעולה איך לקיים את החלטות הדרג המדיני. אבל דבר אחד אנחנו מבקשים – היו פה כמה סיסמאות שלא תמיד מתחברות עם המציאות כמו 'כסף שמונח על הרצפה' כמו ש'כל הזליגה לשוק הפנאי מגיע מהרפואי'. קנאביס רפואי מייצר כ-4 טון בחודש, נוסיף על כך את כל מה שמיובא, ואם אמרנו שיש מיליון משתמשים בפנאי, על 10 גרם בחודש זה כבר יוצא 10 טון בחודש, אז ברור שיש ארגונים שמגדלים בשוק השחור. גם זה פוגע בבריאות הציבור שהיא נר לרגלינו. אני מבקש להפריד את הדיון בין הלגליזציה לבין המדיקליזציה. אנחנו ערים לכך שיש רופאים גמישים נקרא להם בעדינות, וייחד עם זאת אני מבקש מההפרדה להפריד את הסוגיה של הלגליזציה מהמדיקליזציה. אנחנו במשרד ערים לביקורת, חלקה עניינית וחלקה… מופנית אלינו במסגרת עתירה. אנחנו מנסים ליישם לקחים ללמוד ולטייב, הסוגיה שעמדה בפנינו היא קיצור וטיוב הטיפול, משך הזמן שהמטופלים מחכים, החלוקה בנקודה אחת, והתשובה לכך היא הגידול במספר המטופלים לפני ועם האסדרה."

גיל קיטאי, פעיל לגליזציה ומטופל: "אני כמי שנושא רישום פלילי, בזמן שאתם חושבים על שינוי יש אזרחים שעוברים חיפוש משפיל בגלל שימוש בקנאביס. זו היד שלכם שנותנת לזה לקרות. בזמן שאתם מנסחים את החוק, היד שלכם עוצרת ומעכבת את הצרכנים. יש אלפי כתבי אישום. אתם מושכים את החוק הזה כבר שנים, ואתם חברי הכנסת נתתם לזה לקרות בזמן שחשבתם, ניסחתם. הגיע הזמן שב-2021 היד שלכם חברי הכנסת תפסיק את ההפללה נגד צרכני הקנאביס בישראל".

הממשלה הבטיחה "אי הפללה תוך 100 ימים" לפני:

חדשות
שינוי גודל פונט