גורל ענף הקנאביס הישראלי מונח על כתפיו של השופט מלצר‎

בימים הקרובים צפוי בג"ץ לקבוע מועד לדיון בעתירת הקנאביס הרפואי ולאחריו יפסוק האם להתעלם מטענות המטופלים ולהתיר את המשך הפיקציה שנקראת "מדיקליזציה", או לדרוש ממשרד הבריאות תשובות והוכחות לנהלים שנקבעו ברפורמה והובילו למוצר איכותי פחות ויקר יותר. גורל ענף הקנאביס על הפרק.

ענף הקנאביס הישראלי ממתין בכליון עיניים להחלטת בג”ץ בשאלת המשך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי, על כשליה הלא-מעטים. מאז החלטה אחרונה בתיק, שפורסמה לפני למעלה מחודש וחצי, מסרו כבר כל הצדדים את התייחסותם – כולם דורשים לקיים דיון דחוף שאכן צפוי להיערך בקרוב מאוד, אולי אף בימים הקרובים, כך נודע למגזין קנאביס.

בינתיים, בשבועות האחרונים מורגשת ירידה ברמת המחאה מצד המטופלים. לא בגלל שהם התרגלו לעליית המחירים החדה – עד פי 4 ויותר – ולא בגלל שכבר אין מחסור בזנים להם הם הורגלו ואותם הם צורכים כטיפול רפואי, אלא פשוט בגלל שנגמרו להם המילים ונעשו כבר כל המעשים: הפגנות, מחאות, חסימות כבישים, תלונות למבקר המדינה – הכל היה.

חנן מלצר (צילום: יונתן סינדל)
גורל ענף הקנאביס הרפואי על כתפיו; השופט חנן מלצר (צילום: יונתן סינדל)

גם בצד התקשורתי מסתמנת מעט ירידה מהנושא שהעסיק אותה כה רבות בשנה האחרונה. סוגיות פוליטיות, מערכות בחירות חוזרות, חקירות רה”מ ושאר ירקות – תפסו את עיקר תשומת הלב של כלי התקשורת. חוץ מזה, מה יש לדווח בתקשורת שעוד לא דווח? סיפורים מזעזעים של חולי סרטן שנותרו ללא טיפול, ילדים שמפרכסים בגלל מחסור – הכל כבר נשמע.

למרות כל זה, כולל החלטת בג”ץ שקבע כי יש לשמור על תנאי ומחירי האסדרה הישנה עד החלטה אחרת, החברות ממשיכות להעלות מחירים ומפירות ביודעין את צו בג”ץ. יתרה מכך, בעקבות עליית המחירים רואות אלו מתוכן שנסחרות בבורסה גם זינוק בשווי מניותיהן על בסיס דיווחים על עלייה בהכנסות. ועדת המחירים שהתכנסה בהוראת בג”ץ על מנת לאשר פיקוח מחירים על מוצרי הקנאביס לא הצליחה להגיע להסכמות.

“הכלבים נובחים והשיירה עוברת”

רמז לנקודת המבט האמיתית של החבר’ה במשרד הבריאות כלפי שלל סוגיות אלו נחשף במשפט האלמותי “הכלבים נובחים והשיירה עוברת”, שהתנוסס בראש אחד העמודים של מסמך הדרכה רשמי שהפיץ מנהל היק”ר יובל לנדשפט לעשרות עובדי המשרד, על מנת שידעו כיצד להתמודד עם הביקורת הציבורית והתקשורתית החריפה נגד מודל ה”מדיקליזציה”.

אבל מה היא בכלל אותה “מדיקליזציה” של ענף הקנאביס הרפואי? על מה ולמה כל הרפורמה הזו, שבמקום לשפר את מצב המטופלים רק הרעה אותו? בקצרה, עובדים עלינו בעיניים. משרד הבריאות רצה לבצע מדיקליזציה, כלומר לנסות להפוך בכח את הקנאביס לתרופה, למרות שהוא צמח וכמויות הרכיבים הפעילים בו משתנות ולעולם לא יהיו אחידות, או “הדירות” כפי שניסחו זאת במשרד.

כדי בכל זאת לנסות לעשות “מדיקליזציה” לקנאביס, בין השאר על מנת שהרופאים יהיו מוכנים איכשהו לשתף פעולה עם ההצגה הזאת, כי אחרת אין היתכנות לרפורמה, המציא משרד הבריאות מתודה קלינית המבוססת בחלקה על אפס מידע מקצועי, אך שכן נשמעת טוב, ומשווק את המוצרים בבתי מרקחת בכסות של רפואה. מה שנקרא ישראבלוף, ודוגמאות לא חסר.

פרחי קנאביס לא יכולים להיות “תרופה”

מספיק להבין שכאשר רופא רושם למטופל “קנאביס רפואי T20/C4”, מינוח שאולי מרגיש קצת כמו שם של תרופה, הוא בפועל רושם למטופל פרח יבש, ולפעמים עבש, שעבר עד כדי חודשים ארוכים של ‘ישיבה’ במחסנים, במהלכם הוא נארז ונלקח להקרנה במכון שורק, ואז נפתח ונסגר שוב, ונפתח שוב, ונשפך למכונה, ונארז שוב, ואז יצא אל בית המרקחת.

הפרח הזה, הספציפי, T20/C4, שנשמע אולי כמו שם של תרופה, יכול על פי מודל המדיקליזציה להיות מיוצר מזנים שונים לגמרי שהינם בעלי השפעה שונה לגמרי. יכולים גם להיות בו בין 16% ועד 24% של המולקולה הנמדדת, מתוך שתיים שנמדדות בסך הכל, מסך של מעל 150 קנבינואידים, מולקולות כאלו, שלא נמדדות כלל. מכירים עוד ‘תרופה’ אשר מנה אחת ממנה מכילה X והשנייה Y? הרופאים לא לגמרי מבינים, וחלקם זורמים עם הרפורמה גם פשוט כי היא מכניסה להם אחלה כסף.

עובש בפרחי קנאביס רפואי?
עובש בפרחי קנאביס רפואי? הרפורמה לא הובילה לשיווק מוצרים טובים יותר – להפך

בכל אופן, התהליך הארוך הזה, שנוצר עקב עקרון ‘הפרדת החוליות’ – רגולציה אגרסיבית מדי שעל חלקה ויתרו לבסוף (מה זה אומר על החשיבות האמיתית שלה מלכתחילה, ולמה לא בדקו את הדברים האלה בפיילוט?) – הובילה דווקא למצב בו המוצר באיכות נמוכה יותר מכפי שהיתה בעבר, ויקרה בהרבה ליצרנים ולבסוף כמובן למטופלים.

למעשה, המדינה יצרה רגולציה כדי לייצר משהו יותר טוב, אך הרגולציה גרמה לכך שהוא יהיה פחות טוב. אפשר היה לקבוע למשל שכל קנאביס צריך לעמוד בבדיקות ניקיון ואבטחה נדרשות בסוף תהליך הייצור, ומי שלא עומד בהן לא מוכר, וזה הכל. אבל בגלל שהוחלט שזו כבר לא חקלאות אלא ‘אגרו פארמה’ כדברי לנדשפט, אז זה חייב להיות מיוצר כמו תרופות, כולל כל הדרישות לאורך הליך הייצור.

זה לא שאין סיכוי שמולקולות הקנאביס יהפכו להיות תרופות. אחת כבר הפכה לתרופה וכל אחת אחרת, או קומבינציה של אחת עם נוספת, יוכלו גם הן להיות תרופות. אבל פרחי קנאביס, או ‘תפרחות’ כפי שדורש המדיקליזטור – כנראה שלא. לא בגלל שזני קנאביס לא עשויים להיות יעילים באופן ספציפי למחלה כזו או אחרת, אלא שההגדרה של ‘תרופה’ בחוק היא מאוד ברורה. 

גורל ענף הקנאביס ייקבע בקרוב

עתיד ענף הקנאביס הרפואי כפי שאנחנו מכירים אותו היום צפוי להשתנות, להתפצל, לשני כיוונים. האחד – תחום התרופות: רכיבי הקנאביס, המולקולות, ימוצו, יעברו מחקרים, ויירשמו כתרופות לכל דבר. השני – לגליזציה: שוק חופשי מפוקח שיאפשר שיווק קנאביס למבוגרים ללא התוויות רפואיות, כפי שעשו כבר מדינות רבות במערב וכפי שתעשה גם ישראל לבסוף.

השלב הזה עוד יגיע, אולי בקרוב, אחרי בג”ץ הלגליזציה שדיון ראשון בו יערך באפריל 2020, אבל עד אז, השופט חנן מלצר, ראש צוות השופטים בבג”ץ הקנאביס הרפואי, חייב להחליט – או שהוא מחזיר את המצב לקדמותו, מאפשר שיווק ישיר מהמפעל למטופל או לחנויות יעודיות, בין אם הן פועלות בתנאי בית מרקחת או לא, מטיל סנקציות בגין ביזיון בית המשפט נגד משרד הבריאות והחברות שהפרו את ההוראות וכיוצ”ב, או שהוא לוקח את צד הרגולטור ומותיר את המטופלים עם ההוצאות והנזקים מהם הם סובלים היום.

בשורה התחתונה התוצרת שמקבל בשנת 2020 מטופל קנאביס רפואי היא חסרה, יקרה, ופעמים רבות פחות טובה מכפי שהיתה לפני הרפורמה. האם מלצר יעמיק בטענות המטופלים על מתודה קלינית שמבוססת על שום דבר ובנסיון משרד הבריאות לרמות את מערכת הבריאות, הרופאים, והמטופלים, כאילו הקנאביס הוא תרופה? אם כן, הוא ידרוש ממשרד הבריאות הסברים שבלתי אפשרי למצוא וישים סוף לרפורמה.

מנגד, יש גם מי שחוששים שהשופט מלצר יושפע לא מעט מגורמים חזקים מאוד שנכנסו לענף הקנאביס הרפואי בעת האחרונה, ומאושרים מהרפורמה שבלעדיה שווי מניות החברות בראשן הם עומדים יקרסו בבת אחת. דמויות כמו אהוד ברק, אהוד אולמרט, יוחנן דנינו ושות’, יודעים להשפיע מבפנים וללחוץ מאחורי הקלעים. מערכת המשפט לא אמורה להיות מושפעת מזה, אבל כולנו בני אדם. בעוד זמן לא רב נדע את התשובה.

חדשות