היסטוריה: האו”ם הוריד את דרגת המסוכנות של קנאביס

מאז שנת 1961 מוגדר קנאביס בקטגורית הסמים המסוכנים ביותר ושאינם בעלי ערך רפואי. היום בתום הצבעה היסטורית באו"ם החליטו חברי ועדת הסמים של הארגון להוריד את הצמח לדרגת מסוכנות נמוכה יותר ובכך גם להכיר בתועלתו הרפואית, מה שיאפשר מחקר נרחב וכן מתן קנאביס במרשם רופא.

60 שנים אחרי הוספת הקנאביס לאמנת הסמים של האו”ם, וברוב דחוק (27 בעד מול 25 נגד ו-1 נמנע), החליטה היום (ד’) ועדת האו”ם לבקרה על סמים (CND) לאמץ את המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO) ולהוריד את הקנאביס ושרף הקנאביס (חשיש) מרמת המסוכנות הגבוהה ביותר (Schedule IV) באמנה.

ההודעה על האישור ההיסטורי היום באו”ם

כפי שפרסמנו בסוף השבוע שעבר נערכה הבוקר (ד’) הצבעה בקרב המדינות החברות בועדת הסמים של האו”ם בשאלה האם להסיר את הקנאביס מקטגוריית הסמים המסוכנים ביותר (Schedule IV) ולהעבירו לרמת המסוכנות השנייה.

ההחלטה לאשר את ההצעה תאפשר כעת לכל המדינות החברות באו”ם כולל ישראל להגדיר את הקנאביס כחומר בעל תועלת רפואית. הגדרה כזו תאפשר מודל קנאביס במרשם רופא, ללא צורך ברישיון כפי שמחויב כיום מתוקף אמנת הסמים מ-1961.

נציין כי 5 החלטות אחרות שעלו להצבעה בנושאים קשורים, כולל הורדת THC לדרגה נמוכה יותר במסוכנות, הוצאת CBD מרשימת החומרים המפוקחים באופן גורף, והורדה לדרגה הנמוכה ביותר של תרופות מבוססות קנאביס – נדחו כולן.

תוצאות ההצבעה באו"ם בעד (27) הורדת הקנאביס לדרגת מסוכנות נמוכה יותר מול 25 מדינות נגד
תוצאות ההצבעה באו”ם בעד (27 מדינות בירוק) הורדת הקנאביס לדרגת מסוכנות נמוכה יותר מול 25 מדינות שהתנגדו (באדום). נמנע אחד.

מדובר בהחלטה היסטורית שלראשונה מקלה בחוקי האכיפה נגד קנאביס באופן רוחבי בכל המדינות החברות באו”ם. בנוסף ההגדרה החדשה תאפשר להרחיב את המחקר בקנאביס, ככל הנראה אפילו בארה”ב שם נמנעו עד כה מביצוע מחקרים כאלה בעקבות נהלי האמנה.

יש להדגיש כי לא מדובר בלגליזציה ואפילו לא באי-הפללה של שימוש פנאי, אלא כאמור בדירוג מחדש של הקנאביס ברמת סיכון נמוכה יותר רק במעט, אך כזו שתאפשר כאמור להגדיר אותו כחומר בעל תועלת רפואית ולכן לנפקו במרשם רופא ללא צורך ברישיון.

אמנת הסמים של האו”ם, או בשמה המלא “האמנה היחידה בדבר סמים נרקוטיים, 1961” שנחתמה בשנת 1961, היא אחת משלוש אמנות בין-לאומיות קיימות להגברת שיתוף הפעולה המולטילטרלי בהתמודדות עם תופעת הסחר בסמים. האמנה איחדה את כל ההסכמים הבין-לאומיים דאז בדבר איסור סחר בסמים והרחיבה את הפיקוח על גידול ועיבוד של צמחים שמשמשים לייצור סמים.

מלבד הגברת שיתוף הפעולה הבין-לאומי, האמנה מגבילה את ההחזקה, השימוש, הסחר, החלוקה, היבוא, היצוא, הייצור וההפקה של סמים – לשימוש רפואי ומדעי בלבד. היא גם מגדירה את המנגנונים שעל מדינה להקים כדי לנהל מלאי סמים לצרכים רפואיים.

114 מדינות חתומות כיום על האמנה, ובהן ישראל, והיא מגדירה ארבע קבוצות סמים: סמים ממכרים ללא שימוש נפוץ ברפואה ובמחקר נכללים בקבוצה הראשונה והרביעית, והם נתונים לפיקוח נוקשה ומחמיר יותר מהסמים שבקבוצות האחרות שעל-פי סיווגם יש להם ערך רפואי או מחקרי והשפעה ממכרת פחותה. צמח הקנאביס והשרף המופק ממנו הופיעו עד כה בקבוצה הרביעית וכעת יוסרו ממנה.

חדשות