"ההצבעה – בשבוע הבא": דיון ראשון בביטול הפללת צרכני הקנאביס

הבוקר נערך הדיון הראשון לביטול הפללת צרכני הקנאביס בועדת החוקה חוק ומשפט. בשבוע הבא תיערך ההצבעה לאישור התקנות שאמורות להביא להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בראשות ח"כ גלעד קריב, דנה היום (ב') באישור התיקון לחוק שיהפוך את עבירת החזקת קנאביס לשימוש עצמי לעבירה מנהלית במקום פלילית ושטומנת בחובה קנסות כספיים בלבד. (עדכון: הדיון הבא יתקיים ביום 24.3).

התיקון לחוק, שצפוי לקבל את אישור הועדה בשבוע הבא או בזה שלאחריו, יביא החל מ-1.4.22 לביטול סופי ומוחלט של ההפללה של אזרחים שעד כה נאלצו להתמודד עם רישום פלילי שליווה אותם ופגע קשות באפשרויות הקידום שלהם בחיים הפרטיים והמקצועיים.

על פי התיקון לחוק, כל מי שייתפס עם קנאביס בכמות לשימוש עצמי (עד 15 גרם בעיקרון אך ייתכן שגם במקרה של צמח קנאביס או שניים לשימוש עצמי) יקבל קנס בלבד בגובה 500 ש"ח במקרה של החזקה או שימוש במקום פרטי, או 1,000 ש"ח במקרה של שימוש במקום ציבורי, ללא תנאים וללא קשר לכמות הפעמים בה נתפס.

מדיניות זו שונה מהמדיניות שגיבש השר לשעבר גלעד ארדן ותפוג ב-1.4.22, לפיה רק מי שעומד בתנאים מסויימים (ללא עבר פלילי, ללא ביצוע עבירה נלווית, רק בפעמיים הראשונות וכו') רשאי לקבל קנס בסך 1,000-2,000 ש"ח.

״צריכה עצמית של קנאביס איננה צריכה להיות מושא למשפט פלילי מצד המדינה נגד אזרחיה. לא נכון ולא צודק לחזור לחוק שבעצם מבנה אכיפה פלילית בעבירה הזאת," אמר שר המשפטים, יוזם המהלך, בפתח הדיון.

בתום הדיון נקבע כי ההצבעה על התקנות תיערך בשבוע הבא.

מהלך הדיון

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב: "ההצעה הוגשה על ידי שר המשפטים, הוראת השעה פוקעת בסוף החודש הזה ובכוונתי בתיאום עם השר, לא להותיר אותנו ללא מענה הולם. החזרה אל המצב שקדם להוראת השעה הוא מבחינתי לא אופציה סבירה וטובה ומכאן שמעשה אישור התקנות ייעשה בתוך תקופת הפגרה, בקרוב ממש, כך שיהיה רצף בין הוראת השעה לבין התיקון. לא כל הסוגיות זוכות למענה במסגרת התקנות, לא מחמת רשלנות אלא מכיוון שהמסגרת לא מאפשרת את פתרון כל הסוגיות. חלק מהן דורשות הסדרה בחקיקה ראשית ואחרות ניתן יהיה לטייב את הפתרון בהמשך. אם לא נסיים את המלאכה היום היא תושלם בשבוע הבא."

שר המשפטים גדעון סער: "אנחנו צריכים למצוא פתרון לסוגיה הזו לפני פקיעתו של מתווה ארדן בסיומו של החודש הזה. צדקת כשאמרת שמדובר במהלך ארוך שנים. זה מהלך שמבטא המשך של הבנה ותפיסה שהשימוש והצריכה העצמית של הקנאביס כשלעצמה היא אינה צריכה להיות מושא לעבירה פלילית או לרישום פלילי מצד המדינה, ובהסדר שנקרא מתווה ארדן אז עם חריגים מסויימים, אבל בודאי בהתפתחות של התפיסה החברתית את העבירה הזאת. אני רואה את הדברים בצורה מאוד ברורה. צריך להוציא את העבירה הזו מהתחום הפלילי. היתה הצעת חוק של ח"כ שרן השכל בעניין זה. בנסיבות מוכרות היא לא זכתה לרוב בהצבעה בקריאה טרומית למרבה הצער, ועל כן אנחנו צריכים להחליט לפני שמתווה ארדן פוקע ונחזור למציאות שעל פני הדברים תהיה אכיפה פלילית מלאה על שימוש עצמי, דבר שלדעתי לא מוצדק, או שמא נעשה מעשה. אני חייב להגיד שהטיפול בנושא הקונקרטי משתלב בתפיסת עולם יותר רחבה שלי שמדינת ישראל ומערכת המשפט והדין הפלילי, צריכים לעבור תמורה עמוקה של דה-פליליזציה. כלומר הותרת המשפט הפלילי לתכלית האמיתית שלו והיא סטייה משמעותית מהנורמה החברתית, עם הפשיעה החמורה, וזה לא המצב. נתנו ביטוי לתפיסה הזאת גם כשהעברנו בקריאה ראשונה את הרפורמה בעבירות תעבורה קלות, מעבר מדין פלילי למנהלי, ולפני כשבוע מליאת הכנסת החליטה לבטל את העבירה של העלבת עובד ציבור ואפשר לתת דוגמאות נוספות. היום רווחת התפיסה שצריכה עצמית של קנאביס איננה צריכה להיות מושא לאכיפה פלילית. יש להבדיל בין שימוש בקנאביס במקום ציבורי לבין שימוש במקום פרטי. במקביל נפרסם הבוקר טיוטת תקנות להערות הציבור בסוגיה של אי רישום פלילי בגין עבירה מנהלית כזאת. במקביל יצאנו עם נשיא המדינה במתווה שקורא לאנשים להגיש בקשות למחיקת מרשם פלילי ואני חייב להגיד שההיענות היא מאוד גבוהה, הוגשו כבר מאות בקשות תוך ימים ספורים. יש טיעון שניתן בתקנה שלי, לעקוף את סמכות החנינה ולעשות מחיקה גורפת, אנחנו בוחנים את העניין הזה. היה קושי בו המשטרה לא יכולה לאבחן בין סוגי שימוש עצמי בסמים שונים והדבר הזה נבחן. אם אגיע למסקנה שניתן במהלך גורף למחוק את הרישום הפלילי באופן גורף על השימוש בקנאביס, אני אעשה את זה. חריגים למתווה – חיילים, שוטרים או אנשי שב"ס ושירות חובה, על פי עמדת המשרד לבטחון פנים והצבא, וסוגיה שהיא יותר מוקשית – קטינים. זה בודאי נוגד את האינסטינקט הראשוני שכל אחד חש. מצד שני היתה עמדה של גורמי המקצוע שראוי לעשות את זה. הגעתי למסקנה שלפחות בטיוטת התקנות שאני מביא לפה, כך אני מביא את זה. גם על בסיס הטענה שנשמעה לפיה יש חשיפה גבוהה יותר להתמכרות בקטינים מאשר בבגירים. היינו רוצים ללכת בדרך המלך לפיה אי הפללה היא חלק ממהלך שלם של לגליזציה והסדרה על כל ההיבטים. נעשתה עבודה בעניין הזה לפני כשנה וזו מסקנתה. נעשה כך גם במדינות אחרות. יחד עם זאת, אין כיום היתכנות פוליטית להעביר את המהלך הזה. לכן חוזרים לשאלת המוצא, זה עבר בכנסת הקודמת אבל בכנסת הנוכחית עמדת האופוזיציה מנותקת מהעמדות לגופו של עניין. לחקיקת המשנה הזאת יש בודאי מתנגדים, כמו ח"כ מיכל וולדיגר, שאומרים שהם רואים חשיבות בכך שתישאר פליליות למעשה והעמדה לדין. אני מודע לזה. יש גם כאלה שאומרים מה שאתה מציע הוא לא מספיק. ניסיתי לעשות כמיטב יכולתי להגיע למשהו שהוא מאוזן. בחלק מהמקרים קיבלתי גם את עמדת גורמי המקצוע. במשטרה יש חוסר התלהבות, יחד עם זאת היה לי שיח בנושא עם השר לביטחון פנים וקיבלתי בקשות שלו. ותודה לח"כ שרן השכל שללא המאמצים שלה בנושא לא היינו כאן היום."

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים: "הויכוח בנושא הזה ארוך שנים, אם אנחנו חוזרים לועדה של 2016, גם שם היתה עמדת רוב ועמדת מיעוט. בשנת 2020 התהפכו הרוב והמיעוט אבל הויכוחים בנושא הזה ממשיכים. מניסיון של מדינות אחרות הם ימשיכו גם אחרי, אם ייושם הדוח ותהיה לגליזציה. לא אכנס לעומק הדוח כי אנחנו לא עושים הסדרה ולגליזציה. מה שחשוב מבחינתי להדגיש זה שהדוח לא אומר שטוב להשתמש או ממליץ להשתמש. השאלה במוקד היתה האם המשפט הפלילי הוא הכלי המתאים והראוי והנכון להשתמש בו. מסקנתנו בעניין הזה היתה שלילית. מצד שני, בגלל שהלכנו על המודל הקנדי, בו ראינו הצלחות, אחד הדברים החשובים היה להכין את כל המעטפת מבחינת הסברה וחינוך. כלומר, אם לא משתמשים בכלי הפלילי, להכין את החלופות מבעוד מועד. בקנדה בתקופת הביניים לא היה מודל ביניים של אי הפללה כמו שאנחנו עושים כאן, אבל השוני הוא שלנו היתה הוראת שעה ואם לא נעשה דבר נחזור אחורה 4 שנים וזה בעייתי מאוד. הוראת השעה היתה בחקיקה זמנית, והפכה את ההחזקה לשימוש עצמי לעבירות מנהליות. בחלק מהדברים עשינו כאן שינוי מהוראת השעה. למשל הוראת השעה החריגה אנשים עם עבר פלילי, כאן לא עשינו את ההחרגה. השארנו את הסטטוס של הוראת השעה בכל הנוגע לחיילים וכוחות ביטחון, משטרה ושב"ס ומשרתי חובה. אנחנו ממליצים לשקול את הנושא בהמשך, כרגע לא עשינו שינויים. הדילמה הכי קשה מבחינתנו היתה הנושא של קטינים. בקנדה אמנם יש הבדל בין קטינים לבגירים מבחינת כמויות אבל עד 5 גרם לא מופללת ולכן גם ההמלצה שלנו היתה להתמקד בנושא של הסברה, גם במקרה של קטינים. בעבודה על הדוח שמענו נציגים של מועצת תלמידים ונוער בסיכון. ניסינו להבין מה הדבר הכי נכון מבחינת בני נוער. הדבר המרכזי היה הגברת השימוש בכלים חלופיים לכלי הפלילי, הסברה בגובה העיניים,פ מתן מענים טיפוליים וחינוכיים. בסופו של דבר, כיוון שבהוראת השעה הקטינים הוחרגו, ואחרי המון התלבטויות, כרגע בנוסח שהובא הקטינים מוחרגים אבל ההמלצה שלנו לטווח ארוך הוא שלא יהיה הבדל. כלומר הקבוצות המוחרגות ימשיכו להיות כפופות לדין הפלילי. ברור לנו הקושי בתוצאה הזאת ואנחנו דנים בכך. הנושא הזה עוד לא תם. הוראת השעה קבעה שאחרי פעמיים אי אפשר לרשום קנס. כרגע ההצעה היא לא להגביל. מה שהשתנה עוד הוא שבהוראת השעה היה קנס של פי 3 מינימום במקרה של בקשה להישפט, והדבר הזה בוטל. כלומר מי שמבקש להישפט, יהיה כפוף לרישום פלילי."

השר גדעון סער: "הכנסנו שינוי שבעבירה הזאת לא תהיה הפללה במקרה של אישום בתום בקשה להישפט. הנושא של בקשה להישפט נמצא בבחינה כעת."

ח"כ מיכל וולדיגר, הציונות הדתית: "כשאת מדברת על קטינים, האם אתם לוקחים בחשבון איך הלגליזציה שאתם מדברים עליה תשפיע על קטינים. בסוף אתם צריכים לקבוע סף של גיל, בן 21 או בן 18, איך אתם מסבירים למי מותר או אסור להשתמש. האם לא חלה עלינו חובה שגם אם למבוגר מותר להשתמש. אוקיי אנחנו מדינה מתקדמת, האם לא חלה עלינו חובה לדאוג לקטינים שלנו ומתירים לבני 21 ולא מתירים לבני 18. גם בדיונים על מתווה ארדן הסבירו כמה חשובה ההסברה החינוך והטיפול. אנחנו מדברים על משהו שקרה לפני יותר מ-3 שנים. מה נעשה בשנים האחרונות? מביקורים שאני עושה, יש מיטות ריקות, כי אין שום גורם שמביא אותם לידי המקום הזה."

ח"כ שמחה רוטמן, הציונות הדתית: "דבר ראשון, אני מקנא בשר המשפטים – חבר בקואליציה שלא נאלץ להצביע בניגוד לעמדתו. אני רק חצי-ציני. לא זכיתי בזכות הזו ולכן הצבעותיי גם בנושא הקנאביס נגזרות ממשמעת אופוזיציונית. עמדתי בנושא הזה ידועה, אני לא מתלהב לא מהאיסור על קנאביס לא מהאכיפה הפלילית, עוד פחות מעודף רגולציה. אבל כן צריך להתייחס לשאלה מה אנחנו עושים פה והוא לא תלוי בנושא ההפללה או ההסדרה של התחום. אחד הטעמים שמופיעים בכל המנגנונים שאנחנו מייצרים, זה שאנחנו לא רוצים לייצר זלזול בשלטון החוק. כל מה שאנחנו עושים פה היום הוא זלזול כזה. לא מצליחים להעביר חוק בכנסת, אז מייצרים מנגנון עקיף. מייצרים כאן הסדר מיוחד, ר"פ מיוחד, ביטול ר"פ מיוחד, ואז נעשה איזו חנינה גורפת. זה מייצר זלזול בשלטון החוק. אם אי אפשר להעביר חקיקה בסוגיית הקנאביס אז תחשבו למה. אנחנו מייצרים עיוות בשלטון החוק, כי מייצרים החרגה של שימוש עצמי, בנאדם שמשתמש החומר הגיע אליו איכשהו, באופן לא חוקי, ואנחנו עושים עצימת עין. דוח ועדת מררי התייחס לזה וביקש לקבוע עונשים מוגדלים על מכירה. אז עושים כאן צ'רי פיקינג כי זה מתאים מבחינה פוליטית לגורם מסויים, מתעלמים מהקשיים שזה גורם לשלטון החוק. הלוואי ונוכל להעביר אי הפללה גורפת בחקיקה. כל זמן שזה אסור אני לא עושה מעשה אסור, אבל הסיטואציה שבה הציבור לא רק הופך לעבריין, זה שזה עבירה מנהלית זה לא הופך אותם לפחות עבריינים, ויש קלות יתרה ברישום קנסות. אנחנו הופכים את האזרחים הנורמטיביים מפגישה עם שוטר. היה עדיף שהיועמ"ש היה עושה את מה שעשה עד שנות ה-80 (עם נושא הלהט"ב, מ"ק) והיה אומר 'את זה לא אוכפים'."

ח"כ שרן השכל: "זה לא נושא פשוט, אני שמחה שהצלחנו להביא את הבטחת הבחירות שלנו לאי הפללה של צרכני קנאביס. חשוב לי לומר לח"כ רוטמן – אני מסכימה איתך במאה אחוז. הדרך האולטימטיבית היא הדרה מלאה או חקיקה של אי הפללה, זה גם יפתור את אותה בעיה עם קטינים. כל המחקרים מראים שההפללה לא עובדת. מה שצריך זה לתת טיפול, חינוך, מניעה, מודעות והסברה. הדברים האלה יכולים לקרות כאשר מסדירים את המעמד של הקנאביס וקובעים נהלים בחקיקה. אם הדבר הזה היה בנפשכם, אפילו אם רק אתה, והדברים שאתה אומר צודקים – אין שום סיבה לרדוף צרכני קנאביס. צריך לעשות את זה בחקיקה אבל הקואליציה מורכבת, וצריך להשתמש באופוזיציה. אם אתה רציני, הקול שלך יכול לעשות את ההבדל. הרי חוק אי הפללה נפל על קול אחד, וזה יכול להיות הקול שלך. אם הנושא הזה חשוב לך ואתה מעוניין להעביר אי הפללה או הסדרה מלאה, הכל תלוי בקול שלך בלבד. תפגין קצת אומץ, כפי שהופגן בכנסת הקודמת כשהעברנו את זה על ידי האופוזיציה, תצביע בעד החקיקה ותשחרר מעל מיליון אזרחים שלא צריכים להיות מופללים. למרות זאת אני מבינה את המצב שלך, ולכן שר המשפטים הצליח בדרך יצירתית להמשיך נוהל, שלא היה טוב, באופן משופר. אמנם לא הכי טוב, אבל לפחות לא מחזיר אותנו 4 שנים אחורה. יש גם אפשרות לעשות תיקונים בתוך הועדה. למשל בנושא הקטינים. על פי המחקרים אנחנו יודעים שלעשות נו נו נו ולאיים על ילדים לא הרתיע אותם. אני מאמינה שכן צריך להוריד אותם מקבוצת החריגים. לטפל בזה באמצעות הסברה. גם בנושא משרתי החובה – אפשר לקבוע מדיניות. כמו עם אלכוהול, הוא חוקי לשימוש אבל בצבא זה אסור ואפשר לשבת בכלא בגין שימוש כזה. אותו דבר לעניין הקנאביס. אין שום סיבה שעל הקנאביס יהיה כפל אכיפה, כלומר גם מבחינה אזרחית פתיחת תיקים פליליים דווקא נגד מי שתרמו 3 שנים מזמנם למען ביטחון המדינה, ודווקא אלה שלא משרתים בצבא לא ייפתחו להם תיקים פליליים ואלה שכן אנחנו נחתים להם את העתיד. הצבא יכול לעשות בדיקות חודשיות, לשלוח לכלא, אז מדוע צריך להחיל עליהם דין כפול ולהחתים את העתיד שלהם? זה יוצר חוסר מוטיבציה, זה לא הוגן וזה צריך לצאת מהתקנות. הדבר השלישי הוא לעניין גובה הקנס. קודם כל אני מברכת את שר המשפטים שחתך בחצי את הקנס. זו בשורה אדירה שהקנס שיוטל הוא רק על 500 שקל. קודם כל צריך לוודא שבתקנות לא יהיה כפל קנס משום שהקנס הוא על החזקה ולא על שימוש, אז לדאוג שאפשר יהיה לתת רק קנס אחד ולא גם על שימוש וגם על החזקה במקביל. אני מציעה גם לבטל את הקנס בכלל וכך להפחית את אותה רדיפה של צרכני קנאביס בתוך המסגרת שמאפשרת לנו."

ח"כ מיכל וולדיגר: "לגופו של עניין, השר דיבר על ההפרדה המלאכותית לדעתי בין החזקה לשימוש, שעד היום לא היתה. מאיפה זה נולד? בדרך כלל מי שמחזיק בכיס זה או לשימוש או למכירה וסחר, לכן אולי מי שמחזיק בכיס צריך לקבל ענישה גבוהה יותר ממי שעושה שימוש. אם אדם מעשן עם חברים שלו במקום פרטי, והוא לא רוצה שיפגעו בו בריאותית?"

השר גדעון סער: "יש עניין של שימוש במקום פומבי, שכמו עם סיגריה, פוגע בבריאות של הזולת. עצם העישון בפומבי. זה דבר שונה לגמרי אם אדם מחזיק משהו בכיסו, אני לא חושב שהוא צריך להיות חשוף לאותו גובה קנס, לכן הפחתנו את הקנס. כמו שלא תציעי שיהיה אותו דין למי שמעשן סיגריה במקום אסור למי שמחזיק קופסת סיגריות בכיסו. ההבחנה היא לא מלאכותית. החיבור שאת עושה הוא מלאכותי. את רוצה לפגוע באנשים, מתוך תפיסה פטרונית, את אומרת 'גם אם זה לא גורם שום נזק לזולת אני רוצה להביא לקנס מקסימלי'. יש הבדל בין טענה להיזק עצמי, כמו באלכוהול, לבין הטענה של עישון במקום פומבי שיכול לפגוע בזולת."

עו"ד יפעת רווה: "השימוש במקום ציבורי, זה 1,000 שקלים, החזקה לצריכה עצמית זה 500 שקלים, ושימוש במקום שהוא לא ציבורי זה גם 500 שקלים. מבחינת ההגדרה של מקום ציבורי, זה לא לגמרי זהה לחוק עישון במקומות ציבוריים. המלצות הצוות היתה איסור עישון במקומות ציבוריים ולכן ההבחנה שנעשתה בהמלצה בין פרטי לציבורי."

עו"ד נועה ברודסקי, יועמ"ש ועדת החוקה חוק ומשפט: "אני מציעה שנקבל נתונים על הדוחות והקנסות, מספר התיקים שנפתחו וכתבי אישום שהוגשו. מוצע גם שהועדה תדון בנושא של עבירות מנהליות, זה עבירות שנשארות עבירות פליליות אבל האכיפה הופכת לאכיפה מנהלית. כמו כן מוצע לשמוע האם יש תכניות לאמץ משהו מהדוח של הצוות הבינמשרדי בנושא חינוך, הסברה, שיקום או צפי לאיזשהו מחקר מלווה בעניין. לנושא החריגים, זה נושא מורכב, בעניין ההחרגה של הקטינים. המשטרה טוענת שללא החרב של ההליך הפלילי לא יהיה שיתוף פעולה. מוצע שנשמע גם מה ההשלכות של רישום פלילי, תיקי טיפול מותנה. עולה השאלה מה יהיה עם הרישום. וגם, לגבי שיקול הדעת של התובע בהגשת כתב אישום, מה שיקול הדעת? כמו כן חשוב להבהיר מה ייחשב כמקום ציבורי או פרטי, גם הנושא של רכב פרטי – האם זה נחשב מקום פרטי או ציבורי ועוד. יש גם שאלה איך יתנהל הרישום ומי יהיה זכאי לקבל מידע ממנו, אילו גופים יהיו נגישי למידע."

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב: "מתגנבת לליבי התחושה שלא ברור איזה משרד ממשלתי מוביל את המאמץ בתחום ההסברה. אם כמעט 4 שנים לא היה מסע פרסום רציני, אז זו שאלה. הסוגיה של העברת המידע מתוך המרשם היא גם סוגיה משמעותית. לא נפתור הכל עכשיו אבל נצא מכאן עם רשימה שדורשת מעקב וטיפול."

משטרת ישראל: "מי שצריך לבצע את ההנחיות היא משטרת ישראל ולכן חשוב שנשמע את המגבלות שאנחנו מעלים. צריך לזכור שהמתווה הקודם, מתווה ארדן, הוא תוצאה של הרבה מאוד חודשים של דיונים שמטרתם היתה לאפשר מעבר מאכיפה פלילית טהורה לאכיפה של קנסות ומן הצד השני להבטיח שתהיה מעטפת מספיק טובה שתאפשר לא רק הגדרות על מהו שער הכניסה למתווה הזה אלא לאפשר למשטרת ישראל לעמוד בשינויים של המעבר מהחוק המקורי, פקודת הסמים, לבין מודל האכיפה החדש. לדאבוני המעטפת הזאת לא קורית עכשיו. היא מתבטלת ב-1.4 עם תום הוראת השעה, ואנו חוזרים להוראות החוק המקורי, ואין מעטפת שמאפשרת למשטרה לאכוף את החוק המנהלי. מעבר למה שדיברו על האוכלוסיות המוחרגות, לאבחן בין קטינים לבגירים. מראש הכוונה היא לא להכניס קטינים להליך פלילי. בסוף, כשמדברים על קנסות מנהליים, יש הסתברות גבוהה שאנשים יבקשו להישפט. כאשר אתה רוצה להשמיד את הסם, יווצר עומס מטורף על המשטרה. יהיה מאוד מאוד קשה לאכוף עבירות מנהליות בצורה כזאת. סוגיית ההשמדה מאוד משמעותית. למשטרה מבחינת האכיפה, סוגיית ההשמדה היא קריטית. בנוסף, זה עומד על המעבדות, וגם על בתי המשפט. יהיה קושי מאוד משמעותי באכיפה. אנחנו גם מפנים את תשומת לבה של הועדה לנושא ההבחנה בין הסוגים השונים של העבירות, בין שימוש לבין החזקה, ובין מקום ציבורי לפרטי, זה לא היה קיים בהוראת השעה. זה יקשה על האכיפה, יהיו מחלוקות, יהיה קשה מאוד להוכיח. אדם יגיד 'רק החזקתי ולא השתמשתי'. יהיה מאוד קשה לטפל בזה. גם הקנסות, כדוגמה היום הקנס המוצע לעבירה של החזקה או שימוש במקום לא ציבורי זה 500 שקלים, לעומת זאת על עישון זה 1,000 שקלים. חשוב לשמר הרתעה מסויימת, הקנס נמוך מדי. ישנו גם הנושא המשאבי. ההכנות ליישום – לא ניתן זמן למשטרה להיערך, לתקינה הנדרשת, לכוחות. ביקשנו משך זמן להיערך וזה לא ניתן. זה יהווה קושי מאוד משמעותי."

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב: "אין ברירה, ב-1.4 עוברים למשטר חדש, לא נתפס שקטינים יקבלו רישום פלילי. אז צריך לשנס מותניים. ככל שנצביע, לא היום, שיהיה מאמץ להביא ראשית נוהל מוסדר בעניין הזה, גם כדי להניח את דעתם של הסניגוריה הציבורית, המועצה לשלום הילד ועוד. אני מאוד מוטרד ממצב שבו קטין סוחב על גבו אות קין שאם הוא היה בן 18 הוא לא היה סוחב. סוגיית ההרתעה אל מול קטינים היא סוגיה אחרת. אני לא בטוח שאני מאמץ את העמדה שאין מקום לכלי הרתעה מיוחדים. עוצמת הפגיעה של השמוש בקנאביס בבני נוער הוא יותר גבוה. נכון שהסברה וחינוך זה דרך המלך. אבל בצד זאת יש גם משמעות לכלי הרתעה. שיהיה מסר שמוקרן להורים שאם אתה עושה שימוש אתה מסתבך עם המשטרה. כל עוד יש נוהל ברור, יכול להיות שזו התחלה טובה. בעוד שברור לנו שבקונסטלציה הנוכחית לא ניתן להאריך את הוראת השעה כפי שהיא, אני לא בטוח שאין אפשרות לחקיקה שמתעסקת בסוגיית החזקה והשמדה, מכיוון שזה מסייע לאכיפה. אז אולי יהיה פער של תקופה, של כמה חודשים, אבל אם משרדי הבט"פ והמשפטים, ויביא הצעת חוק ממשלתית שתאפשר בחקיקה ראשית השמדה של ראיות אחרי תשלום קנס. נכון שיווצר פער של חודש חודשיים שבו תצטרכו למצוא שיקולים אכיפתיים, אנחנו לא רוצים להפוך את המשטרה למי שאוספת בדלי סיגריות של קנאביס במחסן הראיות. הגדרת מקום ציבורי בתקנות החדשות הרבה יותר רחבה. מדיניות האכיפה תמיד מתכתבת עם המשאבים והסד"כ של המשטרה. אם הכניסה לאכיפה מלאה של התקנות תיעשה בהדרגה זה בסדר, זה קורה בהרבה מאוד תחומים. השאלות היותר מטרידות הן הנורמטיביות. לגבי הקטינים אפשר לטייב את האבסורד הקיים לגבי הקטינים על ידי הנחיות מנהליות. לעניין ההשמדה, תמצאו פתרון חקיקתי שיאפשר את ההשמדה."

עו"ד טל פז, יועמ"ש משטרה: "לגבי ההבחנה בין מקום ציבורי לפרטי, דעתנו לא נוחה עם אי ההגדרה של מקום פרטי. אנחנו מבינים שאותם מקרים של השטחים האפורים, כמו אוהל בכנרת, האם זה שטח פרטי או ציבורי, ומה יכולת האכיפה שלנו במקומות הללו. כשהסייר ניגש ברחוב לא ידע איך לפעול בשטח. הדברים האלה צריכים להיות מוגדרים. הבקשה שלנו היא להגדיר במדויק מה הוא מרחב פרטי. גם במרחב פרטי אנשים מתרעמים על עישון קנאביס במרפסות, שגורם נזק לתינוקות. לגבי סוגיית החשיפה למרשם, מה שנאמר לנו זה לפעול לפי חוק הגנת פרטיות."

עו"ד יפעת רווה: "כן, אוהל זה מקום פרטי, רכב זה מקום פרטי".

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב: "עולה קושי בהגדרות בין פרטי לציבורי. אם היתה אמירה שבמקומות פרטיים אין עבירה מנהלית. שעישון קנאביס על ידי אדם בביתו הוא בכלל לא עבירה, אז זה דרמטי. אם השאלה היא האם הקנס הוא 500 או 1,000, זה לא נורא. הדיון שלנו הוא לא לגבי מקומות שבהם אין עבירה מנהלית למקומות שיש. העבירה קיימת גם בשטח פרטי. אבל המשטרה יכולה להגיד שבפארק זה 1,000 ובבית זה 500, אז המשטרה יכולה ללכת לאכוף את העבירות בבית פרטי."

ח"כ שרן השכל: "חשוב לי לומר למשטרה, חשוב שתעשו סוויץ'. מדיניות הממשלה, כפי שהוחלטה גם בועדת שרים לענייני חקיקה, בהסכמים הקואליציוניים, היא להסדיר את עניין הקנאביס. אם היינו פועלים לפי הרצון הזה, חוק אי הפללה היה עובר מזמן והשימוש העצמי בקנאביס היה יוצא מפקודת הסמים. אנחנו מבקשים מהמשטרה לאכוף את מה שצריך על פי חוק, ולא להגביר אכיפה ולרדוף את מי שלא פוגע באחרים. זו המדיניות של הקואליציה. המדיניות היא להקל. הניסיונות להגדיר… אנחנו מעוניינים שהאכיפה על שימוש עצמי בקנאביס תהיה בסוף סדר העדיפויות. יש הרבה דברים שדחופים יותר, פשיעה בחברה הערבית, כל כך הרבה דברים. כשאתם מדברים על משאבים ויכולת אכיפה, המשמעות של התקנות האלו היא להעביר גם מסר ברור למשטרה – חבר'ה תעבירו את זה לסוף סדר העדיפויות, זה לא פגיעה בציבור, לא שוד, לא רצח… הניסיון להחמיר… אנחנו מנסים לשחרר."

משטרת ישראל: "אנחנו לא מקלים או מחמירים, אנחנו מבצעים את עבודתנו – לאכוף את הדין הפלילי."

ח"כ אורי מקלב, יהדות התורה: "בדוח של הצוות הבינמשרדי כתוב שקטינים וצעירים עד גיל 25 עלולים להיגרם נזקים בריאותיים פיזיים נפשיים חמורים יותר ואף בלתי הפיכים – אזי מה המשמעות של השימוש בקנאביס. החוק הזה מעביר מסר חד משמעי של הקלה בשימוש והתרה. זה המסר החמור שיוצא מתוך התקנות. זה גם נאמר בפירוש על ידי ח"כ שרן השכל. ממשלה אחרת, תקווה חדשה, המסר לציבור ולמצביעים הוא מסר אחר. אמנם זה לא משתלב לי עם מי שעומד במפלגה הזאת, שר המשפטים, ח"כ בני בגין, אבל הדבר הזה, המסר, הוא בעיה. אם זה היה רק עניין של רישום פלילי, לא הייתי מדבר. אז עד גיל אחד מותר ואחר אסור? איפה הדוגמה האישית? זה לא יעבוד. בכל המדרג של העבירות זה המסר. לכן, להעביר את זה בכותרת 'עבירה מנהלית' אומר שזריקת פיסת נייר ברחוב ועישון קנאביס זה אותו דבר, עבירה מנהלית, 500 שקל. בקורונה פתיחת עסק זה 5,000 שקל. כמובן שיש דוגמאות של הפרעה לסביבה, עמדת המשטרה ברורה מאוד. בקורונה ידענו להבדיל בין פרטי לציבורי. אני כן רוצה לתמוך בקנאביס הרפואי".

שר המשפטים גדעון סער: "הקלה יש כאן, התרה אין כאן. נמנעתי עד כה מפולמוס פוליטי, אבל דווקא בקואליציה שאתם הייתם חברים בה, חוקק חוק ארדן שבלם את האכיפה בפלילית והמיר אותו בקנס. עכשיו לגוף העניין, התפיסה שלנו אכן שונה. אנחנו לא חושבים שהמדינה צריכה להפעיל את כל כובדו של המשפט הפלילי נגד אזרחים נורמטיביים והוא צריך להישמר לדברים אחרים. זה לא עניין של להיות בעד או נגד. יש הרבה התנהגויות שאתה לא חייב לצדד בהם אבל זה לא אומר שצריך להשתמש בכלי הפלילי כנגדן. כל מה שקרה מההעמסה של הליכים פליליים על בתי המשפט, זה שבפשעים החמורים אין אכיפה ואין ענישה, הליכים נמשכים כל כך הרבה זמן, כך שבדברים שבאמת צריך הרתעה חברתית, אין את זה. בואו נתחיל לחשוב האם אנחנו רוצים להפעיל את המשפט הפלילי על הדבר הזה. הורדנו את גובה הקנסות ואם זה היה תלוי רק בי הייתי מוריד אולי יותר. מותר לאנשים לשתות אלכוהול. אז זה אומר שיש המלצה של המדינה לצרוך אלכוהול? לא, זו חירותו של הפרט. זה עדיין לא כאן, זה לא מותר, אלא עובר מאכיפה פלילית לאכיפה מנהלית. אם זה היה כל כך קריטי בעיניכם, למה כשמתווה ארדן עבר, וגם בכנסת הקודמת עברה בטרומית הצעה יותר רחבה מזאת, חייתם עם זה."

ח"כ שמחה רוטמן: "בענייני חוק וסדר חוקתיים – כאשר המחוקק הראשי מחליט להפריד בין אוכלוסיות, הדבר הזה לא רק בסמכותו אלא אפילו בחובתו. אני חושב שבמסגרת תקנות, לייצר אפליה על בסיס גיל, על בסיס שירות צבאי… יש בעיה עם התקנות האלה כי נוצרת כאן אפליה. עבירה פלילית שחלה אחרת על אוכלוסיות שונות. אני חושב שלעשות זאת בתקנות במקום בחקיקה ראשית, יש עם זה בעיה. הדבר הזה חורג מסמכותו של שר".

עו"ד יהודה רשתיאן, הפרקליטות הצבאית: "ביקשנו החרגה מהתקנות, באופן זהה להוראת השעה הנוכחית, מתווה ארדן, החרגה של כוחות הביטחון, מבקשים לשמר את זה. מבחינה מהותית, מבחינת השירות הצבאית חיילים נדרשים לכשירות מבצעית כל הזמן, לכן גם כאשר הם בביתם בנסיבות אזרחיות הם צריכים להיות זמינים ומוכנים. כל התפקידים חשובים ונדרשים בעת חירום. הסוגיה שמונחת לפתחה של הועדה היא סוגיית הרישום הפלילי. בשנים האחרונות צה"ל עשה מהלך ומעבר למודל של הסדרים מותנים והקפאה, להתמודדות עם שימוש בסמים פעם אחת או מספר פעמים בביתם. אם החייל עשה זאת בביתו, יש אפשרות להסדר מותנה כך שלא מוגש נגדו כתב אישום, החייל נדרש להגיע לבדיקות שתן מספר פעמים, ואם תקין לא נרשם רישום פלילי. זו לא חובה אלא לפי שיקול דעת של התביעה הצבאית. אפשר גם לקבוע שרישום פלילי כזה לא יישאר למשך זמן רב כמו רישום פלילי רגיל אלא למשך זמן קצר יותר. לכן לעמדתנו יש להשאיר את החריג כרגע".

עו"ד ורד וינדמן, המועצה לשלום הילד: "המועצה לשלום הילד מוטרדת משימוש בקנאביס על ידי קטינים. אנחנו אוספים נתונים מזה שנים, משוחחים עם נוער ב-5 השנים האחרונות, מכירים היטב את הנושא, הייתי שותפה בעצמי בדיונים לקראת הדוח המעמיק והמקיף שפירסם הצוות הבינמשרדי. יש בעיה וצריך לטפל בה, אבל זו לא הדרך. אנחנו יוצרים כאן תקדים משמעותי מסוכן. מעבר להיבטים המשפטיים, נפסיד פעמיים ביחס לקטינים. פעם אחת כי אנחנו עלולים לברך על המוגמר, להגיד שהמשטרה תטפל בזה ולא לעסוק בהסברה וחינוך, כפי שלא עשינו זאת בשנים האחרונות, וכך לא נרתיע קטינים. המחקרים מראים שמה שמרתיע קטינים זה הנזקים שנגרמים למוח. לא החשש הפלילי הוא שמרתיע אותם. במובן השני נפסיד מכך שלחלק מהם יהיה מרשם פלילי, כשהם יגיעו לצבא למשל. בעוד שבגירים לא יתויגו, קטינים כן יתויגו, הגעה לתחנת משטרה, את מי יתפסו? את הקטינים מאוכלוסיות מוחלשות שיהיו בגינות הציבוריות ולא בבית. זו טעות. אסור שתהיה הפללה של קטינים במקום שאין הפללה של בגירים. הועדה עומדת לאשר פה סטייה חריפה מהעמדה של היועמ"ש ושל הצוות הבינמשרדי בדוח המעמיק".

עו"ד חץ דוד עוזר: "כראש קהילת צרכני הקנאביס, המונה כרבע מהבגירים בגיל עבודה במדינה, מכל המגזרים. החוק הפלילי הוא אחד החשובים בחברה. הוא מסביר כלפי מי צריך להפעיל מערך אלימות מדינתי. אבל אין מחלוקת שהחוק הזה שומש מטעמים ציניים ולא מוצדקים, וזה המצב פה. אני צורך קנאביס מגיל 16, אין ספק שזה שינה לי את המוח, לטובה. זה עשה אותי פחות עצבני, פחות מתוסכל, להיות יותר מרוכז, לי זה עשה טוב. אני לא ממליץ לאף אחד, כי זה לא חוקי. היום אני מתייחס דבר ראשון לכך שכל הבעיות כאן נובעות מקיומו של הרישום הפלילי. זו ענישה אכזרית בצורה בלתי רגילה והיא ממש לא מתאימה לסיטואציה. ניתן לפתור את זה פה בועדה הזו באמצעות סעיף בחוק שקובע שעבירות מסוג עוון מפסיקה להיות עבירה פלילית. הטענה היא שהמחשב לא מסודר טוב ולכן ממשיכים עם עבירות פליליות. הדבר השני, לגבי בני נוער, המדיניות הפלילית כנגדם, אחת התוצאות הכי נוראיות זה אשפוזים פסיכיאטריים בכפייה. זה טיפולי המרה, זה לא גמילה. עשרות ואולי מאות בני נוער נחשפים אליהם בשנה. ביקשתי ממשרד הבריאות לעשותה הצלבה בין התאבדויות של בני נוער לבין הטיפולים הללו. הדרך היחידה לפתור את זה היא להפסיק את ההפללה. הדבר הזה צריך להיבחן לעומק. יש חשש שהמדינה מממנת מחולל התאבדויות."

יו"ר הועדה ח"כ גלעד קריב סיכם: "מותר מכח תקנות לייצר אבחנות, על פי כללי פסקת ההגבלה. בהתחשב בלוחות הזמנים, בהינתן שיהיה נוהל שעושה דה פליליזציה גם לקטינים דה פקטו עד שהדבר יוסדר, השילוב של הדברים, זה דבר שהוא סביר. בדיון בשבוע הבא התקנות יעלו להצבעה. הדבר הראשון זו בחינה של האפשרות לקבוע הוראת שעה כלפי הקבוצות המוחרגות, על מנת למצוא הסדר יותר טוב. כולנו מרגישים לא בנוח להותיר קבוצות מסויימות בשדה הפלילי. דבר שני, ברמת התקנות, טיוב והבחנה בי הציבורי לפרטי. הדבר השלישי – היתה חובת דיווח לאחת ועדות הכנסת במודל הקיים, אז צריך לשקול האם יש מקום לדיווח לועדה הרלוונטית".

הממשלה הבטיחה "לגליזציה תוך 365 ימים" לפני:

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט