בג"ץ הלגליזציה נדחה סופית: "עקרון הפרדת הרשויות תקף"

ב-9 מדינות אחרות זה עבד, אבל בישראל לא: שופטי בג"ץ דחו אתמול (ד') בפעם השלישית את העתירה לביטול הפללת צרכני הקנאביס והסדרת השוק, הצעה אשר זכתה לכינוי "בג"ץ הלגליזציה". על פי פסק הדין, למרות שהממשלה והכנסת מתפרקות ומתפזרות באופן תכוף ואיתן גם הצעות החוק ללגליזציה, אין זה מקומו של בית המשפט להתערב בכך

בפעם השלישית, וכנראה לתמיד, דחו השבוע (ד') שופטי בג"ץ את העתירה שביקשה, עוד מאז 2019 עת הוגשה במתכונתה הקודמת בפעם הראשונה, לבטל את הפללת צרכני הקנאביס בישראל ולהסדיר שוק חוקי. הטיעון לדחייה כעת, בדומה לשתי העתירות הקודמות, הוא שההחלטה בנושא אינה בידי בית המשפט וצריכה להיות בידי הממשלה והכנסת.

העתירה הנוכחית, השלישית, הוגשה בסוף שנת 2021 לאחר שהצעת חוק ללגליזציה שקודמה על ידי ממשלת נתניהו-גנץ בקצב משביע רצון (בין היתר בעקבות לחץ שנוצר מהעתירה השנייה), נמחקה בעקבות נפילת הממשלה והתפזרות הכנסת.

אגב, לנפילת אותה ממשלה ואיתה הצעת החוק ללגליזציה, תרמו כזכור באופן אירוני דווקא מי שהגישו את ההצעה – ח"כ רם שפע וח"כ שרן השכל, יחד עם ח"כ לשעבר אסף זמיר, ח"כ לשעבר מיקי חיימוביץ' וח"כ מיכל שיר – זאת במסגרת "ליל החניונים" כשהפתיעו בהצבעה נגד התקציב והביאו לפיזור הכנסת לאחר שישנו לילה בחניון הכנסת.

החלטה זו של שופטי בג"ץ בישראל נוגדת מהותית החלטות שנתקבלו על ידי בתי משפט גבוהים לצדק ב-9 מדינות בתגובה לעתירות דומות, שקבעו – כפי שדרשו העותרים בישראל לקבוע – שהפללה של צרכני קנאביס פוגעת בעיקרון חופש הפרט ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השופטים הישראליים התעלמו מפסיקות אלו שהוגשו להם במסגרת העתירה שנדחתה כעת.

השופט יחיאל כשר (צילום: אוליביה פיטוסי)
שופט בית המשפט העליון יחיאל כשר, דחה את העתירה (צילום: אוליביה פיטוסי)

גם הפעם דחו כאמור השופטים (יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, יחיאל כשר) את העתירה, וגם הפעם, כמו קודם, עמדו על כך שמדובר בנושא שנמצא באחריות של הכנסת ושל הממשלה, ושהן אלו שצריכות להחליט לגביו ולא בית המשפט, וזאת למרות טענת העותרים לפיה הכנסת והממשלה מתפרקות בתכיפות ובינתיים הפללת הצרכנים נמשכת.

לדבריהם (PDF), "אכן, המשבר הפוליטי העמוק שפקד את מדינת ישראל בשנים האחרונות מערים קשיים על התקדמות הליכי החקיקה בנושא הנדון, אך יחד עם זאת… הגורמים הרלוונטיים בממשלה ובכנסת אינם קופאים על השמרים ומקיימים בחינה מתמדת של הסוגיה".

בעניין זה מציינים השופטים בין היתר את "תקנות העבירות המנהליות" שנכנסו לתוקף ב-1 באפריל השנה (2022) וקבעו כי השימוש בקנאביס יחשב לעבירת קנס בלבד ובגובה 500 ש"ח בלבד, ללא תנאים לגבי כמה פעמים נתפס האזרח קודם או האם ביצע עבירה נלווית או האם יש או אין לו רישום פלילי כפי שנקבע במודל הקודם שהיה תקף בין השנים 2019-2022.

"חלו תמורות רבות בנושא, אשר מצאו ביטוי במספר הליכי חקיקה מהעת האחרונה… מכאן, שהצורך במיצוי הדיון הציבורי בעניין מכוח עקרון הפרדת הרשויות והכיבוד ההדדי ביניהן – שעמד ביסוד פסקי הדין שניתנו בעתירות הקודמות – עודנו פועל במלוא תוקפו, ובהתאם גם דינה של העתירה הנוכחית להידחות" קבעו.

מסיבה לא מובנת, השופטים בדבריהם מקשרים גם בין הצעדים שנעשים בתחום הקנאביס הרפואי לסוגיית הלגליזציה וההפללה שעמדו בבסיס העתירה. לדבריהם, בכנסת האחרונה (ה-24), "ביום 13.10.21 אישרה המליאה בדיון מוקדם את הצעת חוק הסדרת השימוש בקנאביס למטרות רפואיות, אשר נועדה להסדיר את שוק הקנאביס לשימוש למטרות רפואיות. אומנם, כפי שעדכנו העותרים, ביום 22.6.22 נדחתה הצעת החוק, אך במקביל הודיע שר הבריאות כי יפעל לקדם את הסוגיה בתחום משרדו."

יש לציין שגם אם מקבלים את עמדת השופטים לפיה נושא הקנאביס הרפואי כרוך באופן כלשהו בסוגיית הסדרת שוק הפנאי ("לגליזציה"), הרי שהבטחת שר הבריאות לקדם את הסוגיה בתחום משרדו נותרה בינתיים בגדר הבטחה. השר הגיש אמנם טיוטה של תקנות הנוגעות למעבר ממשטר רישיונות למשטר מרשמים – דבר שיש חלקים רחבים בציבור שמגדירים אותו כ"צעד בדרך ללגליזציה" – אך בפועל גם יוזמה זאת לא הושלמה ולא בטוח אם תושלם בקרוב, עת ישראל נמצאת שוב בתקופת בחירות.

חדשות
Back to top button
שינוי גודל פונט