בעקבות הצעת החוק החדשה הקוראת להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל, מנסה שירן גונן להבין האם זוהי באמת הדרך הנכונה ביותר בה יש לפעול ובוחנת את היתרונות והחסרונות שבגישות השונות להסדרת שוק הקנאביס בישראל ובכלל.

מאת: שירן גונן

ח”כ תמר זנדברג הגישה אתמול את הצעת החוק להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל (דה-קרימינליזציה). על פי ההצעה, החזקת מריחואנה ו/או חשיש לשימוש עצמי לא תיחשבנה לעבירות פליליות ובמקום מעצרים ומאסרים, קנסות כספיים בלבד יוטלו על אלו שיעברו על החוקים. עם זאת, רבים בקהילת הלגליזציה חושבים שאין זה מספיק וכי יש לחדול מלהגדיר את השימוש בקנאביס כעבירה – פלילית או מנהלתית.

לגליזציה, דה-קרימינליזציה או קנאביס רפואי?

בקרב תומכי הקנאביס ניתן למצוא מגוון רחב במיוחד של דעות ותפיסות. ישנם אלו הטוענים שקנאביס רפואי הוא שלב הביניים אותו עלינו לעבור בדרך ללגליזציה ולכן עדיף להתמקד בו, ישנם אלו הדורשים את הפסקת ההפללה (דה-קרימינליזציה) כבסיס לכל דיון בנושא וישנם גם כאלו הטוענים שלא ייתכן שבזמן שיש צמחים מסוכנים וחוקיים כמו דטורה, הרדוף הנחלים ואפילו נרקיסים, הצמח הבלתי מזיק הזה, שמעולם בהיסטוריה האנושית לא נרשם מקרה מוות כתוצאה משימוש בו, ממשיך להיות מוגדר כ”סם מסוכן” וכי הוא צריך להיות זמין ככל צמח אחר – שום, נענע או לימון.

התפלגות זאת של התומכים בקנאביס, יחד עם חוסר הבנה עמוק של התחום הרגיש, גורמים לכך שהמסר המועבר לציבור ותקשורת המיינסטרים אינו אחיד ומוביל לדיוני סרק שאינם מקדמים דבר.

בכדי להבין את הטיעונים בעד ונגד, עלינו ראשית להבין לאשורם את המושגים הנמצאים בשימוש. “לגליזציה”, “דה-קרימינליזציה” ו-“קנאביס רפואי” הם מושגים מופשטים אשר נגועים בסטיגמות ודעות קדומות וייתכן ויש למצוא להם תחליף, אבל את זה נשאיר למאמר אחר.

קנאביס רפואי

הקנאביס “הרפואי” הוא למעשה מין המצאה שבאה להקל על הציבור לבלוע את גלולת הקנאביס. אין באמת כל הבדל בין קנאביס המוגדר כ”רפואי” לזה שאינו “רפואי” (מלבד הבקרה והפיקוח על איכותו). הקנאביס הרפואי מוביל את המתנגדים צעד אחר צעד אל עבר קבלה של הצמח כחומר נורמטיבי ונפוץ ומאז שנכנס לשימוש נרחב למדי במדינות רבות בעולם, בהחלט ניתן לראות שיפור ביחס הציבור לצמח השנוי במחלוקת – רבים נחשפים אט אט לחברים, מכרים או בני משפחה המטופלים בקנאביס ורואים כי טוב.

עם זאת, ישנו גם חסרון מסויים בהיצמדות לטיעון זה שכן הציבור נוטה לטעון ש”מי שחולה מקבל, אז זה בסדר” וש”אין צורך שיתנו לכולם” – טיעונים אשר מתעלמים מהעובדה שישראלים רבים, אשר לא קיבלו אישור ממשרד הבריאות כי אינם סובלים מאחת מ-5 המחלות המזכות בקנאביס, נעצרים יום יום בגין שימוש עצמי במריחואנה.

יתרונות:

– הופך את צמח הקנאביס למקובל יותר מבחינה חברתית וציבורית.
– תורם להסברה בנוגע ליתרונות של השימוש בצמח.

חסרונות:

– עוזר ל-11,000 מטופלים – אפילו לא אחוז בודד אחד מסך צרכני הקנאביס בישראל.
– מטעה את הציבור לחשוב ש”הכל בסדר” בענייני הקנאביס.
– אינו פותר את בעיית השוק השחור והפללת הצרכנים.

דה-קרימינליזציה

“דה-קרימינליזציה”, או “הפסקת הפללה” היא גישה סובלנית ורציונאלית יותר כלפי עניין השימוש בסמים. במקום להעניש את הצרכנים ברדיפות, תיקים פליליים, מעצרים ומאסרים, הרשויות מעלימות עין מהשימוש בחומר זה, או לחילופין מגדירות עונשים מנהלתיים בלבד (קנסות למשל) על מי שנתפס כשהוא עובר על החוק.

למעשה זהו הפתרון היעיל והדחוף ביותר שיפתור לכאורה את הבעיה. אך לצד יתרון זה, ישנם גם חסרונות מסויימים – ברגע שלא יהיו עונשים פליליים על שימוש וגידול קנאביס, השוק יהיה פרוץ לחלוטין וסביר שמי שישתלט עליו יהיו ארגוני הפשע המחזיקים בהון שיאפשר להם להפיץ את המוצר בכל רחבי הארץ ללא פיקוח ובקרה על איכות החומר.

יתרונות:

– שחרור מיידי של חצי מיליון צרכני הקנאביס הישראלים מידי המשטרה ובתי הכלא.
– הון עתק שמושקע ברדיפה, אכיפה ומעצרים, ייחסך למשלם המיסים.
– תופסק הפגיעה החמורה בחייהם של אלו המחזיקים בתיק פלילי אשר אינם יכולים להתקבל לעבודות ציבוריות, חווים קשיים בקבלת רשיונות שונים ובאופן כללי מנודים מהחברה ונחשבים לעבריינים.
– כל אחד יוכל לגדל עציץ בביתו ולספק לעצמו את המוצר הסופי.

חסרונות:

– החומרים בשוק ימשיכו להיות בלתי-מפוקחים וללא כל בקרה ו/או תו תקן.
– העולם התחתון ימשיך לשלוט בשוק ולהרוויח הון עתק מהסחר בקנאביס.
– הקנאביס ימשיך להיות מוגדר כחומר בלתי חוקי וצרכניו ייחשבו למוקצים.
– עלייה בשימוש בקרב בני נוער וצעירים.
– עבירות חוזרות עלולות להחמיר את העונשים עד לרישומים פליליים.

לגליזציה מוחלטת

לגליזציה, או נכון יותר רה-לגליזציה, היא ביטול מוחלט של החוקים האוסרים על שימוש במריחואנה וחשיש והתרת הצמח ככל צמח אחר.

באופן תיאורטי ניתן לומר שאין כל בעיה בלגליזציה שכן הקנאביס אינו מזיק יותר מצמחים אחרים, רבים מהם אף רעילים ומסוכנים לשימוש, ואף הוא בריא מאוד למאכל וזרעיו אף נחשבים ל”מזון-על” המלא בפרוטאינים חיוניים לגוף האדם. עם זאת, בהתחשב ברקע ההיסטורי ובמציאות בה אנו חיים, זהו פתרון שאינו בר סיכוי ממשי להתרחש בקרוב.

יתרונות:

– השוק הענק יילקח מידי ארגוני הפשע ויעבור אל השוק החופשי בו כל אדם יוכל לעשות בו כרצונו. ניתן להגדיר שסחר בקנאביס יידרש בפיקוח ומיסוי מסודר בדומה למוצרי מזון אחרים.
– ההוצאות על אכיפה ורדיפת הצרכנים תיחסכנה באופן מוחלט.

חסרונות:

– הקנאביס, על אף שאינו מזיק באופן יוצא דופן, הוא אינו צמח תמים וכן יש לו השפעה פסיכואקטיבית אשר אינה מומלצת לשימוש תכוף בקרב בני נוער.
– המדינה לא תרוויח מבחינה כלכלית
– מהלך כזה של לגליזציה ידרוש מהמדינה להפר את האמנה הבינלאומית עליה חתמה, יחד עם שאר מדינות המערב, בשנת 1961 ואוסרת על התרת מכירת מריחואנה וחשיש.

לגליזציה ורגולציה

הביטוי “לגליזציה”, על אף המשמעות האמיתית שלו כפי שצויין בסעיף הקודם, משמש כביטוי שמשמעותו בשיח היא “רגולציה”. אותה “לגליזציה-רגולציה” איננה הפיכת המריחואנה למוצר שנמכר בכל קיוסק ופינת רחוב, אלא למדיניות שקובעת שבמקום להמשיך ולתת לארגוני הפשע ולמבריחים ממצרים להיות אלו שקובעים את הטון ומווסתים את מחיר ואיכות המוצר, המדינה היא זו האחראית לקביעת הסטנדרטים הנוגעים לסחר במוצר. זו המדיניות שנקבעה לאחרונה באורוגוואי, וושינגטון וקולורדו וזו שהכי משתלמת למדינה מבחינה כלכלית וחברתית.

יתרונות:

– מוצר בריא ואיכותי. היום נמכרים המריחואנה והחשיש ללא תו תקן או רשימת מרכיבים כמו כל מוצר אחר בשוק.
– התנתקות של הצרכנים מעולם הפשע. היום נאלצים המעוניינים בקנאביס להיות בקשר עם נציגים מהעולם התחתון האחראי על הסחר בכל שלב שלו.
– ירידה בשימוש בסמים “קשים” בקרב בני נוער וצעירים. היום הדילר שמוכר את החשיש לא מבקש לראות תעודת זהות ואינו מוודא את גילו של הקונה. בנוסף הוא מציע לקונים גם חומרים אחרים, מסוכנים וממכרים יותר.
– הכנסות של מאות מיליונים לקופת המדינה. מעבר לחסכון בהוצאות העתק על אכיפה ובתי סוהר, שווה שוק הקנאביס הלא חוקי בישראל למעלה ממיליארד ש”ח על פי הערכות. הון שעובר היישר אל ידיהם של משפחות הפשע.
– מקומות עבודה חדשים וירידה באבטלה. כפי שניתן לראות במדינות בהן עברו חוקים ללגליזציה, עסקי המריחואנה פורחים ומסביבם נוצרים גם עסקי-לוויין רבים.
– ירידה בהתנגדות הציבורית לממשל ולמשטרה. היום רבים מצעירי ישראל הסובלים מהמדיניות הנוכחית מפתחים רגשי שנאה כלפי המשטרה והממסד בגין חוק זה.

חסרונות:

– תיתכן עלייה מסויימת באחוזי השימוש בקנאביס שכן רבים יותר “יעיזו” לנסות את המוצר שיהיה זמין יותר לשימוש. אין זה בהכרח חסרון בהתחשב בכך שהשימוש בקנאביס אינו מזיק כפי שמזיקים טבק, אלכוהול ואפילו קפה – חומרים מסוכנים, רעילים וממכרים ביותר.

לסיכום

ניתן לראות בבירור כי הטיעון ללגליזציה הוא הטיעון המוצדק והנכון ביותר. הגיעה העת שצרכני הקנאביס והתומכים בהקלה על החוקים, כמו גם הציבור הליברלי בישראל, יתאחדו תחת המסר של צדק, אמת והסתמכות על מדע ויפעלו ללא לאות לקידום נושא חשוב זה.

המלחמה בקנאביס נכשלה בכל פרמטר ומן הראוי שתקופה זו תחלוף במהרה מן העולם.

עוד משירן גונן:
– תגידי שלי, את מסטולה?
– על הידרו, קונספירציות ועיתונאים בורים
– מפורסמים יוצאים נגד עליית מחירי העראק – אף מילה על מחירי החשיש