זרעי קנאביס נקביים – רקע
בניגוד לזרעי קנאביס רגילים, זרעי קנאביס נקביים מיוצרים במיוחד ללא כרומוזומים זכריים, מה שמבטיח בפועל שכל צמח ביבול יגדל להיות נקבה. אם את/ה מחפש/ת קציר מהיר ופשוט, אז זרעים נקביים זה מה שאת/ה צריך/ה. מגדלים/ות רבים/ות עלולים/ות להתעייף מהגידול מהסיבה שבשלב המוקדם של הפריחה צריך לזהות ולהבדיל בין המינים ולהסיר את הזכרים הלא רצויים. זרעי קנאביס נקביים מסירים את הצורך בשלב הזיהוי וההסרה של הזכרים מפני שהצמח יגדל תמיד להיות נקבה.
זרעי קנאביס נקביים נבחרים על ידי מגדלים/ות גם מסיבות לוגיסטיות. עם זרעים רגילים, המגדלים/ות נוטים/ות להנביט יותר זרעים (עד לכפול מכמות הצמחים הרצויה) על מנת לפצות על הזכרים שיוסרו. שימוש בזרעים נקביים יאפשר את מספר הצמחים הרצוי בדיוק.
עוד היבט שבא לידי ביטוי הוא שצמח הקנאביס אינו לגמרי זכר או נקבה. כל צמח קנאביס יכול לייצר פרחים של שני המינים. זה יהיה תלוי בכמה גורמים. תנאים סביבתיים מסוימים יכולים לגרום לצמח לפתח אברי רביה של שני המינים סימולטנית. באופן כללי, זוהי תגובה הנובעת ממתח בו הצמח שרוי שמפעיל מנגנון הישרדותי. ירידה חדה בטמפרטורה, נזק גופני, בעיות בתזמון התאורה, ועוד מספר גורמים, יכולים לגרום לצמח לייצר תכונות דו-מיניות. תגובתו של הצמח לתנאים אלו היא לזהות שהסיכוי לשרוד ולהתרבות נמוך. לצמח יש מנגנון תגובה פנימי מובנה שמיועד לוודא סיכויי רביה גדולים יותר. תחת נסיבות אלו, צמח נקבי יגדל פריחה עם אבקנים זכריים על מנת שאלה יוכלו להפרות את הפריחה העליית הנקבית של עצמם. זה נותן לצמח את האפשרות לייצר זרעים מבלי להזדקק לזכר. במקרים מסויימים צמחים זכרים יוציאו פרחי נקבה, אבל מקרים אלו נדירים.
בעבר, צמחים נקביים היו מופקים על ידי שימוש בשתי נקבות, כשאחד מהצמחים המדוברים היה בעל נטיה הרמפרודיטית (או שהיה בעל נטייה לייצר פרחי זכר תחת לחץ). בשביל “להלחיץ” את הצמח, מגדלים/ות היו “מפריעים” את מחזור התאורה הרגיל, או שהיו גוזמים ענפים או עלים. השרף (האבקנים) המיוצר בצמח ההרמפרודיטי (אנדרוגינוס) ישומש להפריה אם כן, של צמח הנקבה ה”טהורה”. למרבה הצער, הצמח ההרמפרודיטי שהפרה את הנקבה ה”טהורה” היה מעביר את תכונותיו ההרמפרודיטיות לזרעים החדשים. זה למעשה אמר שזרעים נקביים יהיו בעלי נטייה גבוהה יותר לתכונות הרמפרודיטיות לעומת נקבה “טהורה”.
במשך הזמן, לעומת זאת, התהליך של יצירת זרעים נקביים התפתח ונהיה יותר מורכב. עם עזרה של סוגים שונים של מתכת כסף (מי כסף, כסף קולואידי) התאפשר לאלץ גם את הנקבה הטהורה ביותר לייצר פרחי קנאביס זכריים. כתוצאה, זרעים המיוצרים מצמחים אלה חסרים כל נטיה כלשהיא לדו-מיניות.
בצורה פשוטה, תכונת ההפריה העצמית או הרמפרודיטיות הינה חלק טבעי ומובנה בגנום צמח הקנאביס. בהתאם לגנטיקה של כל צמח, יש לו סיכויים גדולים או מעטים להיהפך להרמפרודיט כתוצאה מתנאים מסויימים. כמו כן, זרעים אלה *אינם* מהונדסים גנטית, זאת אומרת שגנים לא נוספו או הוחסרו מהצמח. צמחי ההורות עצמם יכולים להחשב כצמחים ש”עברו שינוי גופני” על ידי מי-כסף, אך הזרעים עצמם מיוצרים בטבעיות דרך האבקה.
